גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח האבוד: כך חמקה המשטרה מפיקוח על האזנות סתר

משטרת ישראל מחויבת להגיש בכל שנה דוח לוועדת החוקה של הכנסת בנוגע להאזנות הסתר שביצעה ● אלא שהדוח לשנת 2020 הוגש לאחר פיזור הכנסת ה-23 ולא הגיע ליעדו, והדוחות של השנים הקודמות לא זכו ברובם אפילו לדיון בוועדה ● כך חמקה המשטרה מפיקוח שיפוטי ופרלמנטרי על האזנות הסתר

מפכ''ל המשטרה קובי שבתאי / צילום: דוברות משטרת ישראל
מפכ''ל המשטרה קובי שבתאי / צילום: דוברות משטרת ישראל

בלי פיקוח ובלי שאלות קשות: דוח האזנות הסתר שהגישה המשטרה לכנסת באפריל 2021, כחלק מחובת הדיווח במסגרת חוק האזנת סתר, נפל בין הכיסאות ומתפרסם כאן לראשונה. הימים היו ימי הבחירות לכנסת ה-24, הכנסת הקודמת התפזרה שלושה חודשים קודם לכן, והדוח שנשלח ליו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, שכבר לא נשא בתפקיד, לא הגיע ליעדו.

לפי הנתונים מאותו הדוח שהפיקה חטיבת הסיגינט במשטרה, בשנת 2020 הוגשו 3,692 בקשות האזנה, ורובן המכריע אושר: 3,666. אותן האזנות לפי הדוח בוצעו על 3,140 מואזנים ב-9,468 קווי התקשרות.

הנתונים לא חריגים - הדוח שנשלח ליו"ר ועדת חוקה של הכנסת בכל שנה מצביע על היקפי האזנות דומים. מה שמטריד נוכח הגילויים בימים האחרונים מתבסס על שתי עובדות: האחת - בכל שנה מאושר הרוב המכריע של הבקשות להאזנה (לעומת בקשות בודדות שלא מאושרות על-ידי שופט), מה שעלול להצביע על הליך שרירותי של אישור מובטח בבית המשפט. השנייה נשענת על עדויות מהמשטרה וממערכת בתי המשפט: השופט שדן בבקשת ההאזנה - כלל לא יודע או מתבקש לאשר את סוגיית האמצעי, זאת למרות שסעיף 6 ד' לחוק קובע את פירוט דרכי ההאזנה.

ועדת החוקה: שני דיונים בלבד ב-20 שנה

מפרוטוקולים של דיוני ועדת חוקה עולה באורח מעורר דאגה כי רק שני יושבי-ראש טרחו לקיים דיונים בנתונים שהובאו לפניהם: ניסן סלומיאנסקי ב-2018 ואופיר פינס ב-2002. שני דיונים ב-20 שנה.

בנוסף כבר ב-2002 נדרש יו"ר הוועדה לשעבר אופיר פינס לסוגיית האישור האוטומטי. בפתח הדיון הוא התייחס לכך שבית המשפט מאשר הלכה למעשה כל בקשה שמובאת בפניו: "אני מודה שעוררתי את הסערה משום שהתחוור לנו, שמתוך 1,777 בקשות שהופנו אל מערכת בתי המשפט, 1773 בקשות אושרו. זאת אומרת, בית המשפט פסל בסך-הכול ארבע פניות של המשטרה. הייתה לנו תחושה שהסטטיסטיקה בעייתית, משום שלא כל בקשה מושלמת, לא כל בקשה ראויה מיד להסכמה. הייתה תחושה של מעין חותמת גומי של בית המשפט, שהוא מקבל, כמעט כתורה מסיני, את בקשת המשטרה. זה נראה לנו מוגזם ובעייתי".

עוד מתאר פינס את הבעייתיות במערכת המשפט: "לאחר מכן ביקשנו דיון נוסף, והשתתף בה השופט בזק, שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, כי לא הסכימו לשלוח לנו סגן נשיא מכהן. שאלתי את כבוד השופט בזק: 'האם בכל שנות פעילותך המשפטיות הייתה פעם אחת שבה פסלת?'. הוא אמר: 'לא, תמיד הסכמתי לכל פנייה'".

גורמים במשטרה אישרו כי נוסח הבקשות המובאות בפני בית המשפט עוסקים בתיאור העבירה והחשדות המיוחסים לנעקב ולא בדרכי ההאזנה. לדברי אחד מהם, מתוך היקף האזנות "קלאסי" של אלפים בשנה המתייחסים להאזנה לקווי טלפון, או תקשורת בין מחשבים, חטיבת הסיגינט במשטרה משתמשת בתוכנות הריגול השונות בעשרות מקרים (כמאה). השופט שבפניו מובאת הבקשה נדרש להתרשם שיש חשד סביר באותה עבירת פשע שעונש מאסרה מעל שבע שנים, ומגדיר את פרק הזמן להאזנה שלא יעלה על שלושה חודשים.

מערכת המשפט לא מודעת ליכולות המשטרה

על-פי עדויות חברי כנסת, אנשי משטרה ואנשי מערכת המשפט שתי מערכות הבקרה על ההאזנות הסתר כלל לא מודעות ליכולות המשטרה השונות בתחום ההאזנות ולא מקבלות פירוט הנוגע לאמצעי ההאזנה בכל השנים הללו.

נחזור לנתונים מ-2020: הדוח מציג נתוני האזנה בחלוקה לעבירות ורשויות חוקרות אחרות. כך ביקשה המשטרה להאזין בעבירות אמל"ח ב-1,569 מקרים, בעבירות סמים ב-486 מקרים, בעבירות שוחד, מרמה, סחיטה והלבנת הון ב-478 מקרים, בעבירות של פעילות עבריינית נגד רכוש ב-408 מקרים, בעבירות רצח ניסיון רצח והריגה ב-358 מקרים, בעבירות תקיפה וחבלה ב-81 מקרים, בעבירות הצתה ב-65 מקרים, בעבירות הקשורות לארגוני פשיעה ב-50 מקרים, בעבירות אונס מעשה מגונה ועיסוק בזנות ב-40 מקרים, בעבירות טרור ב-20 מקרים, בעבירות הקשורות למחשבים ב-18 מקרים, בעבירות חטיפה ב-7 מקרים ובעבירות שהוגדרו אחר ב-86 מקרים.

רשויות נוספות שמשתמשות בהאזנה לפי הדוח הגישו 111 בקשות באותה שנה, שכולן אושרו על 73 מואזנים ב-95 קווים. הדוח מציין את המונח "קווי בזק" שנמצא גם בחוק, אך בפועל מדובר בכל קו טלפוני או חיבור בין מחשבים.

על-פי הנתונים, בשנת 2020 הגישה המחלקה לחקירות שוטרים 14 בקשות על 13 יעדים, מצ"ח הגישה 55 בקשות על-36 יעדים, רשות המסים הגישה 20 בקשות על 15 יעדים ב-23 קווים (כלומר דרכי התקשרות), רשות התחרות הגישה 15 בקשות לחמישה יעדים, ורשות ניירות ערך הגישה 7 בקשות לארבעה יעדים בארבעה קווים.

עלייה בהיקף הבקשות לאורך השנים

מעיון בדוחות של שנים קודמות נראה כי חלה עלייה בהיקף הבקשות ובהתאם גם בהיקף האישורים שניתנו להאזנות סתר. כך, מדוח שהתקבל אצל יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין (בין מערכות בחירות) באשר להאזנות שבוצעו ב-2019 עולה כי הוגשו 3,834 בקשות, מהן אושרו 3,816 בקשות עבור 3,025 יעדים (מואזנים).

גם בשנה הזו בראש רשימת העבירות שבהן בוצעו האזנות נמצא האמל"ח עם 1,391 בקשות. ב-2019 הגישו רשויות אחרות רק 66 בקשות, מהן 13 של רשות ההגבלים העסקיים, 11 של רשות המסים ושלוש בקשות של רשות ניירות ערך.

ב-2018 הגיש את הדוח ליו"ר ועדת חוקה לשעבר ח"כ ניסן סלומיאנסקי לשר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן, ובאותה שנה קיים סלומיאנסקי גם דיון בנתונים באופן חריג, שכן מהפרוטוקולים של ועדת חוקה עולה כי ראשי הוועדה לדורותיהם קיבלו את הדוח ברוב הפעמים ולא עשו איתו מאום בכלי הפיקוח הפרלמנטריים.

במהלך אותו דיון סלומיאנסקי שואל את נציג המשטרה נצ"מ אלעזר כהנא: "איך הפרוצדורה לכך שאתם יכולים להאזין? מה קורה? אתה לא מחליט שעכשיו מאזין למישהו. האם יש איזושהו פרוצדורה? מישהו צריך לאשר? מה הפרוצדורה?"

כהנא משיב: "יש נהלים מפורטים מה צריך לשקול בדרך, איך נראית הבקשה. יש בתקנות טופס מובנה שהתקנות מכתיבות איך צריכה להיראות בקשת האזנת סתר, מה הפרטים שצריכים להיות בה, איך נראה הצו, מה הפרוטוקול וכו'. הכול מובנה בתקנות, כך שאין פה הרבה אפשרות לשחק. יש נימוקים מאוד מפורטים לבקשה. הם צריכים לכלול את כל האיזונים שנעשו ומה אנחנו צופים שאמור לעלות. הנימוקים הם בדרך-כלל מאוד מפורטים".

בהמשך מפרט כהנא בפני חשבי הכנסת כי היקף השיחות או החומר שנאסף המשמש את המשטרה לבסוף עומד על 10% בלבד. "אתן נתון שאולי ישכיל. בממוצע מתוך האזנת סתר כ-10% פחות או יותר מהשיחות הן בכלל שיחות שאנחנו עושים בהן איזשהו שימוש. זאת אומרת, 90% מהשיחות נעלמות בתהום הנשייה. המאזין - זה עבר יצא, אף אחד לא יודע עליהן, לא רואה אותן, לא שומע אותן, כי אנחנו נוגעים רק בשיחות רלוונטיות או שנוגעות לחקירה". יתר החומרים, הוא מבהיר, לאחר מכן נמחקים.

סלומיאנסקי שואל את כהנא באשר לאיזון בין ביצוע ההאזנות ושמירה על חירויות הפרט: "אתה מרגיש טוב עם זה? אתה מרגיש שהיה צריך כאן לעשות שינויים כדי שיהיה יותר טוב בצד האחד שלכם כדי לאפשר לכם לחקור יותר טוב, או בצד של חירויות הפרט צריך לעשות שינויים כדי לשמר יותר טוב את חירויות הפרט?"

כהנא מסביר כי החוק היום לוקה בחסר (מאז לא תוקן) באשר לטכנולוגיות השונות: "לדעתנו, הצעת החוק שהגשנו משלימה חלק מהפערים. חלק אחר מהפערים אמור להיות או קיים במסגרת הצעת חוק החיפוש החדש - זה מה שיושב ליד. זאת אומרת, כל עולם חיפוש במחשב שבעינינו הוא לגמרי נושק את עולם האזנות הסתר. הטלפון והמחשבים שלנו הם בה-בעת גם טלפון וגם מחשב. כשאתה ניגש כדי לחקור מה שקורה שם, אתה צריך להשתמש בשני חוקים נפרדים, ומתי אתה פה ומתי אתה פה? זה עסק לא ברור. העולם הזה טכנולוגית סופר מורכב. לכן, הצורך הוא קודם כל להשלים את חוק החיפוש שבעיניי הוא ה-must, הוא הדבר הראשון. זה שבמדינת ישראל הנושאים האלה עדיין לא מוסדרים זה פער מאוד מאוד גדול".

ב-2018 הוגשו 3,307 בקשות להאזנה, ואושרו 3,286 ב-2,982 יעדים. באותה שנה פרשיות סמים נמצאות בראש מספר הבקשות (826) ולאחר מכן אמל"ח (638) הלבנת הון (125) ועוד. באותה שנה הגישו רשויות אחרות 87 בקשות האזנה: 10 על-ידי רשות ההגבלים העסקיים ל-9 מואזנים, 7 רשות ניירות ערך ל-4 מואזנים ואף לא אחת על-ידי רשות המסים. ב-2017 הוגשו 3,483 בקשות, וכולן אושרו למעט שתיים. רשות ההגבלים העסקיים הגישה שלוש בקשות עבור 10 מואזנים, רשות המסים - 16 בקשות, רשות ניירות ערך - 8 בקשות.

ב-2016 מצביע הדוח על 3,309 בקשות, מהן אושרו כולן למעט 6. רשות המסים באותה שנה ביקשה וקיבלה היתר ב-21 בקשות האזנה, רשות ההגבלים העסקיים הגישה 5 בקשות עבור 21 מואזנים, ורשות ניירות ערך הגישה 14 בקשות עבור 8 מואזנים.

ב-2015 הוגש הדוח לוועדת חוקה ובו דיווח על 3,217 בקשות, שוב כולן מאושרות למעט שלוש. רשות ההגבלים העסקיים מגישה 10 בקשות באותה שנה, רשות המסים - 16, ורשות ניירות ערך - 5 בקשות.

לפני כעשור, ב-2010, מצביע הדוח על מספר בקשות נמוך בכאלף: 2,283 בקשות ב-603 פרשות, שבע בלבד מסורבות על-ידי בית המשפט. הרשויות החוקרות האחרות שומרות על היקף זהה של פעילות: רשות המסים - 14 בקשות, רשות ההגבלים העסקיים - 9, רשות ניירות ערך - 13.

ב-2002 כעשור קודם לכן כאלף בקשות פחות שוב: על-פי הדוח הוגשו אז 1,095, שש בלבד לא מאושרות. באותה שנה מתקבל בכנסת גם פירוט עבור האמצעים, מה שנעלם בחלוף השנים. ראשי הוועדה לא מבקשים, והמשטרה לא מספקת נתונים.

על-פי הנתונים, באותו הדוח שמגיש השר לשעבר צחי הנגבי בשם המשטרה לכנסת: בוצעו 894 האזנות לטלפונים קוויים, וברוח התקופה רק 48 האזנות לטלפונים סלולריים, האזנה מיקרופונית - 99 , תאי דואר/קוליים - 59. בנוסף, באותה שנה מתקבל דיווח לפי מחוזות. הדוח של 2002 הוא החריג מבין עשרות הדוחות שהוגשו מאז לכנסת באשר לפירוט אמצעי ההאזנה. מאז הדבר הזה לא קורה ולא נשאלות שאלות.

זווית נוספת: מלחמה בקרטלים באמצעות האזנות סתר

ברשות התחרות השתמשו במהלך השנים בהאזנות סתר במובן הקלאסי של המילה בתיקי קרטל שבהם נדרשת ההאזנה כדי לאתר בזמן את התיאום בין החברות השונות, בהיעדר מודיע או מקור משטרתי. כך קרה בתיק קרטל הלחם ב-2017, אז הורשעו מנהלי המאפיות הגדולות בתיאום מחירים. הרשות הפעילה האזנות סתר כדי לאתר את נושא התיאום ולעגן אותו בראיות. זה החל בפגישה בין 4 ראשי המאפיות הגדולות ובשיחות שהם קיימו בנושא לאחר מכן ואותרו בהאזנת סתר שאישר בית המשפט.

כך גם בקרטל המסעות לפולין שנחקר ב-2016 וכתבי האישום שהוגשו ב-2018, אז איתרה רשות ההגבלים בין היתר באמצעות האזנות סתר את תיאום המחירים בין סוכנויות המכירות עבור בתי הספר שהוציאו תלמידים בכל שנה, בלי שאכן התקיימה תחרות מחירים בין המציעים השונים.

ב-2020 לאחר חקירה הכוללת האזנות הוגשו כתבי אישום בפרשת קרטל המעליות נגד בכירים בשש חברות שהואשמו בחלוקת השוק לפי אזורי שירות. על-פי ההערכות, מדובר בפרשה בכל שנה לערך שבה משתמשים ברשות בכלי של האזנות סתר, כאשר הרוב המכריע של הבקשות בתיקים השונים מבשיל לכדי תיקים בבית המשפט.

עוד כתבות

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה נוגעות להתנהלות משרד הבריאות, מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים