גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח האבוד: כך חמקה המשטרה מפיקוח על האזנות סתר

משטרת ישראל מחויבת להגיש בכל שנה דוח לוועדת החוקה של הכנסת בנוגע להאזנות הסתר שביצעה ● אלא שהדוח לשנת 2020 הוגש לאחר פיזור הכנסת ה-23 ולא הגיע ליעדו, והדוחות של השנים הקודמות לא זכו ברובם אפילו לדיון בוועדה ● כך חמקה המשטרה מפיקוח שיפוטי ופרלמנטרי על האזנות הסתר

מפכ''ל המשטרה קובי שבתאי / צילום: דוברות משטרת ישראל
מפכ''ל המשטרה קובי שבתאי / צילום: דוברות משטרת ישראל

בלי פיקוח ובלי שאלות קשות: דוח האזנות הסתר שהגישה המשטרה לכנסת באפריל 2021, כחלק מחובת הדיווח במסגרת חוק האזנת סתר, נפל בין הכיסאות ומתפרסם כאן לראשונה. הימים היו ימי הבחירות לכנסת ה-24, הכנסת הקודמת התפזרה שלושה חודשים קודם לכן, והדוח שנשלח ליו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, שכבר לא נשא בתפקיד, לא הגיע ליעדו.

לפי הנתונים מאותו הדוח שהפיקה חטיבת הסיגינט במשטרה, בשנת 2020 הוגשו 3,692 בקשות האזנה, ורובן המכריע אושר: 3,666. אותן האזנות לפי הדוח בוצעו על 3,140 מואזנים ב-9,468 קווי התקשרות.

הנתונים לא חריגים - הדוח שנשלח ליו"ר ועדת חוקה של הכנסת בכל שנה מצביע על היקפי האזנות דומים. מה שמטריד נוכח הגילויים בימים האחרונים מתבסס על שתי עובדות: האחת - בכל שנה מאושר הרוב המכריע של הבקשות להאזנה (לעומת בקשות בודדות שלא מאושרות על-ידי שופט), מה שעלול להצביע על הליך שרירותי של אישור מובטח בבית המשפט. השנייה נשענת על עדויות מהמשטרה וממערכת בתי המשפט: השופט שדן בבקשת ההאזנה - כלל לא יודע או מתבקש לאשר את סוגיית האמצעי, זאת למרות שסעיף 6 ד' לחוק קובע את פירוט דרכי ההאזנה.

ועדת החוקה: שני דיונים בלבד ב-20 שנה

מפרוטוקולים של דיוני ועדת חוקה עולה באורח מעורר דאגה כי רק שני יושבי-ראש טרחו לקיים דיונים בנתונים שהובאו לפניהם: ניסן סלומיאנסקי ב-2018 ואופיר פינס ב-2002. שני דיונים ב-20 שנה.

בנוסף כבר ב-2002 נדרש יו"ר הוועדה לשעבר אופיר פינס לסוגיית האישור האוטומטי. בפתח הדיון הוא התייחס לכך שבית המשפט מאשר הלכה למעשה כל בקשה שמובאת בפניו: "אני מודה שעוררתי את הסערה משום שהתחוור לנו, שמתוך 1,777 בקשות שהופנו אל מערכת בתי המשפט, 1773 בקשות אושרו. זאת אומרת, בית המשפט פסל בסך-הכול ארבע פניות של המשטרה. הייתה לנו תחושה שהסטטיסטיקה בעייתית, משום שלא כל בקשה מושלמת, לא כל בקשה ראויה מיד להסכמה. הייתה תחושה של מעין חותמת גומי של בית המשפט, שהוא מקבל, כמעט כתורה מסיני, את בקשת המשטרה. זה נראה לנו מוגזם ובעייתי".

עוד מתאר פינס את הבעייתיות במערכת המשפט: "לאחר מכן ביקשנו דיון נוסף, והשתתף בה השופט בזק, שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, כי לא הסכימו לשלוח לנו סגן נשיא מכהן. שאלתי את כבוד השופט בזק: 'האם בכל שנות פעילותך המשפטיות הייתה פעם אחת שבה פסלת?'. הוא אמר: 'לא, תמיד הסכמתי לכל פנייה'".

גורמים במשטרה אישרו כי נוסח הבקשות המובאות בפני בית המשפט עוסקים בתיאור העבירה והחשדות המיוחסים לנעקב ולא בדרכי ההאזנה. לדברי אחד מהם, מתוך היקף האזנות "קלאסי" של אלפים בשנה המתייחסים להאזנה לקווי טלפון, או תקשורת בין מחשבים, חטיבת הסיגינט במשטרה משתמשת בתוכנות הריגול השונות בעשרות מקרים (כמאה). השופט שבפניו מובאת הבקשה נדרש להתרשם שיש חשד סביר באותה עבירת פשע שעונש מאסרה מעל שבע שנים, ומגדיר את פרק הזמן להאזנה שלא יעלה על שלושה חודשים.

מערכת המשפט לא מודעת ליכולות המשטרה

על-פי עדויות חברי כנסת, אנשי משטרה ואנשי מערכת המשפט שתי מערכות הבקרה על ההאזנות הסתר כלל לא מודעות ליכולות המשטרה השונות בתחום ההאזנות ולא מקבלות פירוט הנוגע לאמצעי ההאזנה בכל השנים הללו.

נחזור לנתונים מ-2020: הדוח מציג נתוני האזנה בחלוקה לעבירות ורשויות חוקרות אחרות. כך ביקשה המשטרה להאזין בעבירות אמל"ח ב-1,569 מקרים, בעבירות סמים ב-486 מקרים, בעבירות שוחד, מרמה, סחיטה והלבנת הון ב-478 מקרים, בעבירות של פעילות עבריינית נגד רכוש ב-408 מקרים, בעבירות רצח ניסיון רצח והריגה ב-358 מקרים, בעבירות תקיפה וחבלה ב-81 מקרים, בעבירות הצתה ב-65 מקרים, בעבירות הקשורות לארגוני פשיעה ב-50 מקרים, בעבירות אונס מעשה מגונה ועיסוק בזנות ב-40 מקרים, בעבירות טרור ב-20 מקרים, בעבירות הקשורות למחשבים ב-18 מקרים, בעבירות חטיפה ב-7 מקרים ובעבירות שהוגדרו אחר ב-86 מקרים.

רשויות נוספות שמשתמשות בהאזנה לפי הדוח הגישו 111 בקשות באותה שנה, שכולן אושרו על 73 מואזנים ב-95 קווים. הדוח מציין את המונח "קווי בזק" שנמצא גם בחוק, אך בפועל מדובר בכל קו טלפוני או חיבור בין מחשבים.

על-פי הנתונים, בשנת 2020 הגישה המחלקה לחקירות שוטרים 14 בקשות על 13 יעדים, מצ"ח הגישה 55 בקשות על-36 יעדים, רשות המסים הגישה 20 בקשות על 15 יעדים ב-23 קווים (כלומר דרכי התקשרות), רשות התחרות הגישה 15 בקשות לחמישה יעדים, ורשות ניירות ערך הגישה 7 בקשות לארבעה יעדים בארבעה קווים.

עלייה בהיקף הבקשות לאורך השנים

מעיון בדוחות של שנים קודמות נראה כי חלה עלייה בהיקף הבקשות ובהתאם גם בהיקף האישורים שניתנו להאזנות סתר. כך, מדוח שהתקבל אצל יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין (בין מערכות בחירות) באשר להאזנות שבוצעו ב-2019 עולה כי הוגשו 3,834 בקשות, מהן אושרו 3,816 בקשות עבור 3,025 יעדים (מואזנים).

גם בשנה הזו בראש רשימת העבירות שבהן בוצעו האזנות נמצא האמל"ח עם 1,391 בקשות. ב-2019 הגישו רשויות אחרות רק 66 בקשות, מהן 13 של רשות ההגבלים העסקיים, 11 של רשות המסים ושלוש בקשות של רשות ניירות ערך.

ב-2018 הגיש את הדוח ליו"ר ועדת חוקה לשעבר ח"כ ניסן סלומיאנסקי לשר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן, ובאותה שנה קיים סלומיאנסקי גם דיון בנתונים באופן חריג, שכן מהפרוטוקולים של ועדת חוקה עולה כי ראשי הוועדה לדורותיהם קיבלו את הדוח ברוב הפעמים ולא עשו איתו מאום בכלי הפיקוח הפרלמנטריים.

במהלך אותו דיון סלומיאנסקי שואל את נציג המשטרה נצ"מ אלעזר כהנא: "איך הפרוצדורה לכך שאתם יכולים להאזין? מה קורה? אתה לא מחליט שעכשיו מאזין למישהו. האם יש איזושהו פרוצדורה? מישהו צריך לאשר? מה הפרוצדורה?"

כהנא משיב: "יש נהלים מפורטים מה צריך לשקול בדרך, איך נראית הבקשה. יש בתקנות טופס מובנה שהתקנות מכתיבות איך צריכה להיראות בקשת האזנת סתר, מה הפרטים שצריכים להיות בה, איך נראה הצו, מה הפרוטוקול וכו'. הכול מובנה בתקנות, כך שאין פה הרבה אפשרות לשחק. יש נימוקים מאוד מפורטים לבקשה. הם צריכים לכלול את כל האיזונים שנעשו ומה אנחנו צופים שאמור לעלות. הנימוקים הם בדרך-כלל מאוד מפורטים".

בהמשך מפרט כהנא בפני חשבי הכנסת כי היקף השיחות או החומר שנאסף המשמש את המשטרה לבסוף עומד על 10% בלבד. "אתן נתון שאולי ישכיל. בממוצע מתוך האזנת סתר כ-10% פחות או יותר מהשיחות הן בכלל שיחות שאנחנו עושים בהן איזשהו שימוש. זאת אומרת, 90% מהשיחות נעלמות בתהום הנשייה. המאזין - זה עבר יצא, אף אחד לא יודע עליהן, לא רואה אותן, לא שומע אותן, כי אנחנו נוגעים רק בשיחות רלוונטיות או שנוגעות לחקירה". יתר החומרים, הוא מבהיר, לאחר מכן נמחקים.

סלומיאנסקי שואל את כהנא באשר לאיזון בין ביצוע ההאזנות ושמירה על חירויות הפרט: "אתה מרגיש טוב עם זה? אתה מרגיש שהיה צריך כאן לעשות שינויים כדי שיהיה יותר טוב בצד האחד שלכם כדי לאפשר לכם לחקור יותר טוב, או בצד של חירויות הפרט צריך לעשות שינויים כדי לשמר יותר טוב את חירויות הפרט?"

כהנא מסביר כי החוק היום לוקה בחסר (מאז לא תוקן) באשר לטכנולוגיות השונות: "לדעתנו, הצעת החוק שהגשנו משלימה חלק מהפערים. חלק אחר מהפערים אמור להיות או קיים במסגרת הצעת חוק החיפוש החדש - זה מה שיושב ליד. זאת אומרת, כל עולם חיפוש במחשב שבעינינו הוא לגמרי נושק את עולם האזנות הסתר. הטלפון והמחשבים שלנו הם בה-בעת גם טלפון וגם מחשב. כשאתה ניגש כדי לחקור מה שקורה שם, אתה צריך להשתמש בשני חוקים נפרדים, ומתי אתה פה ומתי אתה פה? זה עסק לא ברור. העולם הזה טכנולוגית סופר מורכב. לכן, הצורך הוא קודם כל להשלים את חוק החיפוש שבעיניי הוא ה-must, הוא הדבר הראשון. זה שבמדינת ישראל הנושאים האלה עדיין לא מוסדרים זה פער מאוד מאוד גדול".

ב-2018 הוגשו 3,307 בקשות להאזנה, ואושרו 3,286 ב-2,982 יעדים. באותה שנה פרשיות סמים נמצאות בראש מספר הבקשות (826) ולאחר מכן אמל"ח (638) הלבנת הון (125) ועוד. באותה שנה הגישו רשויות אחרות 87 בקשות האזנה: 10 על-ידי רשות ההגבלים העסקיים ל-9 מואזנים, 7 רשות ניירות ערך ל-4 מואזנים ואף לא אחת על-ידי רשות המסים. ב-2017 הוגשו 3,483 בקשות, וכולן אושרו למעט שתיים. רשות ההגבלים העסקיים הגישה שלוש בקשות עבור 10 מואזנים, רשות המסים - 16 בקשות, רשות ניירות ערך - 8 בקשות.

ב-2016 מצביע הדוח על 3,309 בקשות, מהן אושרו כולן למעט 6. רשות המסים באותה שנה ביקשה וקיבלה היתר ב-21 בקשות האזנה, רשות ההגבלים העסקיים הגישה 5 בקשות עבור 21 מואזנים, ורשות ניירות ערך הגישה 14 בקשות עבור 8 מואזנים.

ב-2015 הוגש הדוח לוועדת חוקה ובו דיווח על 3,217 בקשות, שוב כולן מאושרות למעט שלוש. רשות ההגבלים העסקיים מגישה 10 בקשות באותה שנה, רשות המסים - 16, ורשות ניירות ערך - 5 בקשות.

לפני כעשור, ב-2010, מצביע הדוח על מספר בקשות נמוך בכאלף: 2,283 בקשות ב-603 פרשות, שבע בלבד מסורבות על-ידי בית המשפט. הרשויות החוקרות האחרות שומרות על היקף זהה של פעילות: רשות המסים - 14 בקשות, רשות ההגבלים העסקיים - 9, רשות ניירות ערך - 13.

ב-2002 כעשור קודם לכן כאלף בקשות פחות שוב: על-פי הדוח הוגשו אז 1,095, שש בלבד לא מאושרות. באותה שנה מתקבל בכנסת גם פירוט עבור האמצעים, מה שנעלם בחלוף השנים. ראשי הוועדה לא מבקשים, והמשטרה לא מספקת נתונים.

על-פי הנתונים, באותו הדוח שמגיש השר לשעבר צחי הנגבי בשם המשטרה לכנסת: בוצעו 894 האזנות לטלפונים קוויים, וברוח התקופה רק 48 האזנות לטלפונים סלולריים, האזנה מיקרופונית - 99 , תאי דואר/קוליים - 59. בנוסף, באותה שנה מתקבל דיווח לפי מחוזות. הדוח של 2002 הוא החריג מבין עשרות הדוחות שהוגשו מאז לכנסת באשר לפירוט אמצעי ההאזנה. מאז הדבר הזה לא קורה ולא נשאלות שאלות.

זווית נוספת: מלחמה בקרטלים באמצעות האזנות סתר

ברשות התחרות השתמשו במהלך השנים בהאזנות סתר במובן הקלאסי של המילה בתיקי קרטל שבהם נדרשת ההאזנה כדי לאתר בזמן את התיאום בין החברות השונות, בהיעדר מודיע או מקור משטרתי. כך קרה בתיק קרטל הלחם ב-2017, אז הורשעו מנהלי המאפיות הגדולות בתיאום מחירים. הרשות הפעילה האזנות סתר כדי לאתר את נושא התיאום ולעגן אותו בראיות. זה החל בפגישה בין 4 ראשי המאפיות הגדולות ובשיחות שהם קיימו בנושא לאחר מכן ואותרו בהאזנת סתר שאישר בית המשפט.

כך גם בקרטל המסעות לפולין שנחקר ב-2016 וכתבי האישום שהוגשו ב-2018, אז איתרה רשות ההגבלים בין היתר באמצעות האזנות סתר את תיאום המחירים בין סוכנויות המכירות עבור בתי הספר שהוציאו תלמידים בכל שנה, בלי שאכן התקיימה תחרות מחירים בין המציעים השונים.

ב-2020 לאחר חקירה הכוללת האזנות הוגשו כתבי אישום בפרשת קרטל המעליות נגד בכירים בשש חברות שהואשמו בחלוקת השוק לפי אזורי שירות. על-פי ההערכות, מדובר בפרשה בכל שנה לערך שבה משתמשים ברשות בכלי של האזנות סתר, כאשר הרוב המכריע של הבקשות בתיקים השונים מבשיל לכדי תיקים בבית המשפט.

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"