לאחר שכלובי המיחזור סולקו, הגיעו ויגיעו אלפי בקבוקי פלסטיק ענקיים לפחי הזבל / צילום: יח''צ
חודשים ספורים חלפו מאז שהתקיימה בגלזגו ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים ולא רבות השתנה בעקבותיה. כבר בסיכום הוועידה הבהירו עיתונאים כי הלכה למעשה הנציגים לא הצליחו להגיע להסכמה על הפחתת פליטות גזי החממה ב-45% עד 2030, היעד הנדרש כדי לעצור אירועי קיצון אקלימיים , וכי בפועל ההסכם שגובש לא יוביל להגבלת ההתחממות ברף אליו כיוונו של 1.5 מעלות עד שנת 2100. יש הטוענים כי כשלון הוועדה כה עמוק עד כי אפילו בנושאים שלגביהם יש קונצנזוס מדעי לא נתקבלו סיכומים עקרוניים המשקפים אותו. לא בכדי נקרא האירוע "אירוע מדיה". נאמר זאת כך: מי שאינם חוקרי תקשורת אלא חוקרי מדיניות ציבורית - יתקשו למצוא את קיומו בסדר היום הירוק.
למה נזכרתי בכל זה? בוועידת אקלים מיוחצ"נת שהשיגה דה-פקטו שום דבר? כי הנה אנו נתקלים במציאות דומה כאן אצלנו בכל הקשור להרחבת חוק הפיקדון על מיכלי משקה. תיקון לחוק במסגרתו הוחלט כי החוק יוחל גם על בקבוקי ליטר וחצי, שנכנס לתוקף לפני כחודש וחצי וזכה ליחסי ציבור רבים. תיקון על פיו גם את בקבוקי השתייה המשפחתיים אותם נהגנו למחזר בכלובי הענק המכוערים שהוצבו בפינת כל רחוב, נידרש להתחיל להחזיר למרכולים, ולקבל תמורתם 30 אגורות לבקבוק.
הישראלים "הירוקים" הסתגלו לפרקטיקות המיחזור בכלובי הענק, המלאים עד אפס מקום. אך הנה - לכאורה, על מנת לקדם את החיים הירוקים צעד קדימה תוך עידוד מסירת הבקבוקים ישירות לרשתות השיווק, החליטו הרשויות המוניציפליות לסלק את הכלובים מהרחוב. וזאת עם הרבה רעש וצלצולים - בעיקר ברדיו - שם רבים התשדירים על כך שהרשות תהפוך אסתטית יותר וירוקה יותר. שוב ושוב מתגאים בכך שהכלובים המכוערים ייעלמו ומזכירים לנו לקחת את הבקבוקים לסופרים.
נסו להחזיר בקבוקים גדולים לרשתות השיווק. פעם, ועוד פעם. ללא הצלחה יתרה. המכונות האוטומטיות לא מקבלות אותן, גם פניה לשירות הלקוחות בסניף הסופרמרקט לא תועיל. מסתבר כי על חלק מהבקבוקים לא מוטבע סימון "חייב בפיקדון 30 אג'". לשאלתי השיב נציג השירות בסופרמרקט כי הרשת לא מחויבת לקבל את הבקבוקים ללא סימון זה חזרה. הוא הבהיר כי הגדיל לעשות תאגיד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (במילים פשוטות יצרני קוקה קולה, ספרייט וכו') אשר הודיעו כי רק על בקבוקים שמועד תפוגת התוקף שלהם הוא חודש אפריל 2022 ואילך יודפס הכיתוב חייב בפיקדון 30 אג'.
"אתה יודע מה", פניתי לנציג השירות, "קח את הבקבוקים בחינם, רק שיגיעו למיחזור" ביקשתי, "לא יחסרו לי עשרות האגורות" והוא הסביר כי אינו יכול וכי לקוחות רבים הגיעו בבקשה דומה ונאלץ להשיב את פניהם ריקם. בהיעדר ברירה - דווקא אזרחים ירוקים מוצאים עצמם - ממש כך, עומדים בפתח המרכול ומשליכים בקבוקי פלסטיק לפחי האשפה. חשים עצמם מושפלים והזויים מאי פעם.
הלכה למעשה, לאחר שכלובי המיחזור סולקו, הגיעו ויגיעו אלפי בקבוקי פלסטיק ענקיים לפחי הזבל. במקום ליצור תקופת ביניים במהלכה יחל איסוף הבקבוקים הגדולים מקהל הצרכנים, ובמקביל ימשיך איסופם אל כלובים ייעודיים על מנת להרגיל הן את הציבור והן את רשתות השיווק (למותר לציין שמחירי המשקאות כבר עלו בשל טיעון חוק הפיקדון) - הצהירו על מעשה "נכון" ולא קיימו מעשה "נכון".
הנה כי כן, הצהרות לחוד ומעשים לחוד. צמצום גזי הפליטה אמרתם? בואו נתחיל מצעד קטן אחד של מיחזור פלסטיק בשימוש יומיומי ביתי מבלי לגרום לצרכנים לוותר לנצח על רצונם לחיות חיי קיימות בשל הטרטור והאיוולת. גלזגו זה כאן.
הכותבת היא חוקרת ומרצה בבית הספר לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן