גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלוש שיטות ספירה ושאלה אחת לא פתורה: כמה עסקים באמת נסגרו בתקופת הקורונה?

לפי שיטת מדידה אחת של הלמ"ס, בשנת 2020 מוכת הקורונה נסגרו פחות עסקים מאשר בשנים רגילות ● שיטת מדידה שנייה תספק נתונים רק ב-2023 ● זו כנראה הסיבה לכך שכולם מצטטים את נתוני דן אנד ברדסטריט הפרטית, שלפיהם בשנתיים האחרונות נסגרו יותר מ-100 אלף עסקים - אבל על מה בעצם מבוססים הנתונים הללו?

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ
ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

לפני כשבועיים, במהלך ראיון ברדיו, סיפק חבר הכנסת גלעד קריב את הנתון הבא: בגלי הסגר הקודמים, הוא הסביר, "מדברים על 100 אלף עסקים שנסגרו". הוא אף הדגיש כי מדובר על סגירה ממשית של העסק, לא על עסקים "שהמחזור שלהם ירד ב-15%". השבוע, חזר על הנתון הזה גם ראש הממשלה נפתלי בנט. כחלק ממתקפה שלו על יריבו, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, הוא קבע בציוץ בטוויטר כי " אחרי שלושה סגרים, 6,500 ישראלים שמתו, ו-100 אלף עסקים שנסגרו… אזרחי ישראל אומרים (לנתניהו) - תודה אבל לא תודה".

אין ספק שמידע על סגירת העסקים בקורונה הוא קריטי לצורך תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה. נתונים כאלה אמורים להשפיע על קביעת מדיניות כלכלית ובריאותית במהלך גלי הקורונה ששבים ומכים בנו, על היקף ועל אופי ההגבלות, על גיבוש מדיניות התמיכה הממשלתית בחברות וביחידים, קביעת מנגנוני פיצוי ועוד.

אבל על מה מבוססים המספרים שהשמיעו שני הפוליטיקאים? איך הם נראים ביחס לשנים רגילות? ומי בעצם מודד את כל זה? יצאנו לדרך בניסיון לגלות, ולמרבה האכזבה חזרנו עם יותר שאלות מתשובות.

נתונים? תבואו בשנה הבאה

התחנה הראשונה שלנו הייתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זו אכן מפרסמת נתונים על מספר העסקים שנסגרים מדי שנה. לפי הנתונים הללו ב-2020 עמד מספרם של העסקים שנסגרו על 38 אלף. נתוני 2021 טרם פורסמו. אבל כשמשווים את נתוני 2020 לנתוני העבר מיד מתגלות הבעיות. ב-2019 למשל נסגרו יותר מ-44 אלף עסקים; ב-2018 נסגרו יותר מ-43 אלף. למעשה, לפי נתוני הלמ"ס, 2020, שנת הקורונה והסגרים, היא השנה שבה נסגרו הכי מעט עסקים בעשור האחרון. איך זה יכול להיות?

התשובה טמונה באופן שבו הלמ"ס מגדירה "סגירת עסק". לשם כך נצטרך להבין מהו "עסק" ומהי "סגירה" שלו. התשובה לשאלה הראשונה היא פשוטה: עסק הוא כל יחידה כלכלית החייבת דיווח למוסד לביטוח לאומי או לרשויות המע"מ, כשבפרסומי הלמ"ס לא נכללים עסקים הפטורים ממע"מ (עוסקים פטורים/זעירים). ואיך נמדדת הסגירה של העסקים הללו? דרך רישום סיום הפעילות במע"מ.

 

קוראים מיטיבי לכת אולי יוכלו לנחש כבר כעת מדוע ב-2020 נרשמו לכאורה מעט סגירות של עסקים על פי הפרמטר הזה. מי שלא ניחש יוכל להיעזר בדוח של בנק ישראל שמציין זאת במפורש: ישנם עסקים שהשתהו בסגירת התיק שלהם ברשות המסים כדי להמשיך וליהנות ממענקי המדינה בתקופת הקורונה.

אבל האמת היא שההסתמכות על נתון סגירת הפעילות במע"מ היא בעייתית גם בשנים רגילות. זאת מכיוון שבמקרים רבים נוצר פער זמנים משמעותי בין הפסקת הפעילות הכלכלית של העסק לבין מועד רישום סגירתו ברשויות המס. מצד שני, לא צריך להרים ידיים. הלמ"ס מציעה גם נתונים על "לידות ומיתות של עסקים", שמבוססים על פעילות כלכלית, ולא על רישומי רשות המסים.

כאן יחידת עסק מוגדרת כ"פעילה" בשנה קלנדרית אם נרשמה עבורה פעילות חיובית (פדיון חיובי או תשומות חיוביות) בחודש אחד לפחות באותה שנה. על בסיס זה, מותו של העסק נקבע אם לאחר שנה של פעילות, הוא לא היה פעיל בשנתיים הבאות. כך, למשל, אם עסק היה פעיל בשנת 2016 אבל לא פעיל בשנים 2017 ו-2018, הוא ייספר במניין העסקים שנסגרו ב-2016.

מה הבעיה עם הנתון הזה? יש שלוש. הראשונה היא שדי בחודש פעילות אחד כדי להחשיב עסק כ"פעיל"; השנייה היא שהנתון הזה לא מחשיב עסקים "רדומים", כלומר עסקים שלא היו פעילים בשנה מסוימת אך שבו לפעול בשנה שלאחר מכן (זו נקודה חשובה במיוחד עבור תקופת הקורונה, בה ככל הנראה היו עסקים רבים שהפסיקו את פעילותם בשנת 2020, אך חידשו אותה ב-2021). והשלישית? חלקכם בטח כבר הבין שאם צריך לחכות שנתיים כדי לקבוע שהעסק "נפטר", הרי שעל העסקים שהלכו לעולמם ב-2020, נוכל ללמוד רק בדוח שיתפרסם ב-2023.

נסכם, אם כן, את פרק הלמ"ס במסע שלנו. זו מציעה שתי דרכים שונות למדוד הפסקת פעילות של עסקים, ושתיהן אינן מספקות מענה לצורך שהצגנו. מעבר לכך, הן גם לא מאששות את הנתון שבו מנופפים הפוליטיקאים שהזכרנו. האם הישועה תבוא מהשוק הפרטי?

המהפך בנתוני D&B

לאורך השנה האחרונה פרסמה החברה הבינלאומית דן אנד ברדסטריט (D&B) מספר סקירות עם נתונים על סגירות העסקים בתקופת הקורונה. הנתונים הללו זכו לסיקור נרחב באמצעי התקשורת, וגם מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם סקירה כלכלית שהתבססה עליהם. לפי פרסום של D&B מלפני כחודש, ב-2020 נסגרו 70 אלף עסקים בישראל, ואילו ב-2021 נסגרו 46 אלף נוספים. זה בהחלט יכול להסביר את ההתבטאויות של בנט וקריב שדיברו על 100 אלף עסקים שנסגרו במהלך הקורונה. אבל על מה מבוססים המספרים הללו?

באתר החברה מסבירים שהנתון של 70 אלף העסקים שנסגרו ב-2020 כולל בתוכו "כ-25-20 אלף עסקים שנסגרו באופן זמני, ולא התבצעה בהם פעילות עסקית (למרות) שלא נסגרו רשמית". כלומר, בשונה מהלמ"ס, ב-D&B מתמקדים בפעילות הכלכלית של העסקים, ומסוגלים לספק עליה תובנות מיידיות ולא בחלוף שנים. זה נשמע טוב, אבל אם מדובר במתודולוגיה מבוססת ועקבית היינו מצפים לראות פערים בין נתוני D&B לבין נתוני הלמ"ס לאורך השנים, ולא רק ב-2020.

למרבה ההפתעה זה לא המצב. אם מסתכלים על עשר השנים האחרונות, מגלים שברובן נתוני הלמ"ס על העסקים שנסגרו - שמבוססים כאמור על הדיווחים לרשויות המס - הם כמעט זהים לנתוני D&B. למעט שנתיים ספציפיות, ההבדלים בין הנתונים היו בסביבות אחוז בודד ואף פחות מכך. כלומר, יש כאן מצב מוזר: ברוב השנים נתוני D&B דומים למדי לנתוני הלמ"ס, ורק ב-2020, שנת הקורונה, נפתח פער משמעותי. האם כל הפער הזה נובע רק מפרמטרים נוספים שנכללים בספירה של D&B?

כלל לא בטוח. כאמור, גם ללמ"ס יש נתונים שמבוססים על פעילות כלכלית. כפי שהסברנו, אלה אמנם מגיעים באיחור ניכר, ולא נוכל להשתמש בהם כדי להשוות בין נתוני 2020 של שני הגופים, אבל היינו מצפים שבשנים קודמות ימצא דמיון גדול בין נתוני "מיתות העסקים" של הלמ"ס לבין נתוני D&B שאמורים להיות מבוססים גם הם על פרמטרים של פעילות כלכלית. אלא שדווקא כאן הפערים גדולים יותר. אם הפער הממוצע בין נתוני "סגירות העסקים" של הלמ"ס לנתוני D&B עומד על 1% מדי שנה, הפער בין אותם נתונים לנתוני "מיתות העסקים" עומד על 8% בממוצע מדי שנה.

אותו הדבר קורה גם בנתוני פתיחת העסקים. גם אלה היו אמורים להיות דומים יותר דווקא לנתוני הלמ"ס על "לידות עסקים". בפועל, שוב נשמר אותו הפער בדיוק. רק 1% הבדל בין נתוני הלמ"ס שמבוססים על רישומי רשויות המס לבין נתוני D&B, לעומת פער ממוצע של 8% מול נתוני הלמ"ס שמבוססים על המתודולוגיה שאמורה להיות דומה יותר יותר.

במילים אחרות, הרושם הוא שבעוד שבשנים רגילות נתוני D&B לא כוללים את העסקים שהפסיקו את פעילותם הכלכלית אך טרם נסגרו רשמית (כפי שעושה הלמ"ס), ב-2020 לפתע נספרים גם עסקים שלא נסגרו רשמית. האם זה מה שעשו ב-D&B? בשיחות איתנו הם טענו כי לא שינו את המתודולוגיה שלהם על רקע הקורונה.

אז אם המתודולגיה היא אותה מתודולוגיה איך ניתן להסביר את העובדה שברוב השנים הנתונים שמתקבלים ממנה הם כמעט זהים לנתוני הלמ"ס, ואילו ב-2020 נפתחו בין שתי הבדיקות פערים עצומים? כאן אנחנו נאלצים להודות שגם לאחר השיחות עם אנשי החברה לא הצלחנו לקבל הסבר שהניח את דעתנו באופן מלא.

לשיפוטו של הקורא אנחנו מביאים כאן את עיקרי תגובת החברה: "דן אנד ברדסטריט בוחנת את פרמטר סגירות העסקים בישראל על פי עסקים שנסגרו באופן רשמי בתוספת עסקים לגביהם קיימים אינדיקטורים על הפסקת פעילות עסקית. מבדיקה במאגר דן אנד ברדסטריט עולה כי בשנות שגרה, מדובר על אלפי עסקים אחדים מדי שנה.

"שנת 2020 הייתה שנה חריגה בצל השפעת משבר הקורונה. נתוני סגירות העסקים של דן אנד ברדסטריט כללו עסקים שנסגרו לצמיתות (מעל 45 אלף עסקים) וכן עסקים שהפסיקו את פעילותם הכלכלית ולא נסגרו באופן רשמי, אלא 'הונשמו' באמצעות התוכנית הכלכלית של הממשלה הקודמת (מעל 20 אלף עסקים כאלה). יחד, על פי מתודולוגיית הספירה של דן אנד ברדסטריט כ-70 אלף עסקים נסגרו בשנת 2020 (כולל, כאמור, עסקים שנסגרו באופן זמני).

"בשנת 2020, בשונה משנות שגרה, הייתה עלייה דרמטית בכמות העסקים שהפסיקו את פעילותם הכלכלית לטובת קבלת מענקים (לשם כך דחו את סגירתם הרשמית ונספרו כסגורים בשל הפסקת פעילות כלכלית). נדגיש כי אין אנו יודעים להתייחס לנתוני הלמ"ס. אנו עומדים על אמינות ודיוק נתוני דן אנד ברדסטריט ב-100% שמתבססים על מאגרים רבים העומדים לרשותנו ומשמשים עמוד תווך למשק הישראלי מזה עשרות שנים".

כך בוחן הלמ"ס סגירת עסקים

שיטה 1: לפי רישומי רשויות המס
● פתיחת עסק: שנת הפעילות שבה חל תאריך הרישום של פתיחת העסק במע"מ
● סגירת עסק: שנת הפעילות שבה חל תאריך הרישום של סיום פעילות העסק במע"מ
שיטה 2: לפי ניתוח פעילות כלכלית
● לידת עסק: עסק שנמצא פעיל בשנה מסוימת, אך לא היה פעיל בשנתיים הקודמות לה
● מיתת עסק: עסק שנמצא באוכלוסיית העסקים הפעילים בשנה מסוימת, אך לא נמצא באוכלוסיית העסקים הפעילים בשנתיים הבאות
● עסק פעיל: עסק שבחודש אחד לפחות בשנת הפעילות הקלנדרית נרשמה עבורו "פעילות חיובית" (פדיון חיובי או בתשומות חיוביות, לרבות מספר עובדים מועסקים חיובי)

לקריאה נוספת:
- הלמ"ס: שרידות ותנועות של עסקים 2020-2018

- הלמ"ס:  מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים, 2019-2011 

דן אנד ברדסטריט: דוח סוף השנה 2021

דן אנד ברדסטריט: סיכום שנת 2020 ותחזית לשנת 2021

בנק ישראל: ההתפתחויות בשוק האשראי של המגזר העסקי ומשקי הבית

מרכז המחקר והמידע של הכנסת: נתונים על הסיוע לעסקים במהלך משבר הקורונה

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

אחרי קריירה בת עשורים בתעשיית השבבים מוריס צ'אנג יכול היה לפרוש ● אבל אז הוא בחר להקים את חברת TSMC – והפך לאדם שתרם יותר מכול לפיתוח הטכנולוגיה החיונית בעולם ● ההצלחה שזכה לה לא הייתה למרות גילו, אלא בזכות גילו ● האם הוא חריג? מחקר מגלה: הסיכוי שמייסדים בני 50 יצליחו גבוה פי שניים מזה של בני 30

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט