מייסדי פקאן: זוהר ברונפמן ונועם ברזיס / צילום: דניאל חנוך
כלי נו-קוד/לואו-קוד (No Code/Low code) מאפשרים ליצור יישומים חדשים ללא צורך בכתיבת קוד. במקום מתבססים כלים אלו על ממשק גרפי ידידותי של גרור ושחרר (Drag and Drop) כדי להשיג את מה שפעם דרש תכנות. זהו אינו רעיון חדש כמובן כאשר חברות כדוגמת וורדפרס, שהוקמה ב-2003, או וויקס, שקמה ב-2006, יצרו כלי נו קוד לבניית אתרי אינטרנט עוד לפני שהומצא המונח לכך, אך בשנים האחרונות הקונספט של נו-קוד/לואו-קוד הפך למילת באזז ומורחב לעוד ועוד עולמות.
הסטארט-אפ הישראלי פקאן (Pecan AI) מנסה להביא את בשורת הנו קוד/לואו קוד לעולם של יצירת תחזיות עסקיות מבוססות בינה מלאכותית. פקאן מפתחת תוכנה שמאפשרת לארגונים לארגן ולנקות אוטומטית את מאגרי המידע שלהם וליצור על גביהם מודלים ממוחשבים שיזהו בין השאר את הלקוחות שצפויים לנטוש את ארגון או לחלופין את הלקוחות שיבזבזו יותר מכולם ושווה לתת להם מעמד VIP.
פקאן מודיעה היום (ד') על גיוס 66 מיליון דולר בהובלת קרן אינסייט פרטנרס האמריקאית, סכום שמתווסף ל-50 מיליון דולר קודמים שגייסה מאז הקמתה לפני ארבע שנים. לדברי ד"ר זוהר ברונפמן, מנכ"ל ומייסד-שותף של פקאן, חלק קטן מאוד מהסכום המגויס ילך למכירת החזקות של בעלי מניות קיימים (סקנדרי), אך הוא נמנע מלפרט מי יהיו אלו שימכרו את ההחזקות ובאיזה היקף בדיוק.
ההחלטות האתיות נשארות ללקוחות
אחת הסיבות לביקוש בשנים האחרונות לנו-קוד/לואו-קוד בתחומים שונים היא המחסור העולמי במפתחים, שמגביר את הצורך בכלים שמאפשרים למי שאינו כותב קוד ליצור יישומים עסקיים. הכלי של פקאן מנסה להתמודד ספציפית עם המחסור במדעני נתונים.
פקאן פונה למחלקות שיווק, מכירות ותפעול בארגונים בינוניים וגדולים הפועלים בתחומים כמו גיימינג, אופנה, מסחר מקוון ויצור. במחלקות כאלו אין מדעני נתונים לרוב אבל יש אנליסטים שמשתמשים בתוכנות בינה עסקית כמו QlikSense ו-Tableau ויודעים להפיק באמצעותן דוחות מאקרו על מצב נטישת הלקוחות או מכירות.
התוכנה של פקאן מוגדרת כלואו-קוד, כיוון שהיא דורשת ידע מוקדם בכתיבת פקודות ב-SQL. התוכנה אמורה לאפשר לאנליסטים ליצור תחזיות יותר כירורגיות וממוקדות בנושאים כמו זיהוי נטישה פוטנציאלית, קביעת ערך הלקוח וחיזוי ביקושים, כולל הצעות לפעולה. התחרות של פקאן במידה רבה מגיעה מתוכנות הבינה העסקית שגם הן שואפות לשלב מודולים של בינה מלאכותית פנימה.
לדברי ברונפמן, המוצר של פקאן נבדל מכלים כמו DataRobot שמאפשרים ליצור מודלים של תחזיות מבוססי בינה מלאכותית, אך הם מסובכים לשימוש ופונים למדעני נתונים ששולטים בתכנות. "התענוג הגדול ביותר מבחינתנו הוא לראות אנליסטים של בינה עסקית שאחרי שהם עובדים עם התוכנה שלנו משנים את הטייטל שלהם פתאום למדעני נתונים", אומר ברונפמן.
המונח בינה מלאכותית זוכה לשימוש נרחב בימים אלה ונראה שכמעט כל סטארט-אפ מצמיד לעצמו את צמד האותיות AI או לפחות ML (למידת מכונה). אבל מתי באמת מדובר בבינה מלאכותית אמיתית? "כאשר מנסים לנבא נטישה לפי פרמטר ברור כמו זיהוי המשתמשים שלא נכנסו לשירות בשבוע האחרון, אנחנו נמצאים עדיין בעולם של בינה עסקית", אומר ברונפמן. "בינה מלאכותית מתרחשת כאשר הלוגיקה לפיה המערכת קובעת כי לך יש 90% לנטוש ולי 10% חבויה מאחורי הקלעים ואנחנו כבני אדם לא יכולים לייצג אותה קוגנטיבית".
חוסר היכולת הזאת להסביר את ההחלטות של בינה מלאכותית היא גם החיסרון שלה, כאשר קשה לנמק מדוע לקוח מסוים קיבל הלוואה ואחר נחסם רק בעקבות החלטת AI. נושא זה הפך רגיש במיוחד בעולמות כמו אקטואריה, בנקאות ורפואה, שבהם פקאן לא נוגעת. אבל גם לכלי של פקאן יכולות להיות השלכות שליליות, אם הוא מאפשר לחברה למשל לזהות מי הלקוחות שמכורים לשופינג או לחלופין להימורים ולהפציץ אותם בפרסומות. ברונפמן אומר שבפקאן משאירים את ההכרעות האתיות לידי הלקוחות שעושים שימוש בתוכנה שלהם. "זה בדיוק כמו שאנחנו מספקים להם מחשב שיכול לשמש לכל מיני דברים", הוא אומר.
מספר העובדים הוכפל
פקאן הוקמה ב-2018 על ידי ברונפמן ונועם ברזיס (סמנכ"ל טכנולוגיות), שניהם דוקטורים לקוגניציה חישובית באוניברסיטת תל אביב. "אגוז הפקאן קשה לפיצוח בדיוק כמו מדע נתונים והוא גם מזכיר בצורה מוח", מסביר ברונפמן את משמעות השם.
פקאן לא מספקת מידע על הכנסות אך לדברי ברונפמן יש לה עשרות לקוחות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון והפניקס הישראלית. כיום מעסיקה פקאן 100 עובדים, 80 מתוכם בישראל, כפול מאשר היה לה בגיוס הקודם שלה במאי שנה שעברה.
בסבב הגיוס הנוכחי השתתפו גם משקיעים קיימים של פקאן כמו GV של גוגל, Capital-S הישראלית, GGV, דל, וינטג' ו-Mindset.