מדוע אדם ירצה להוכיח שאינו יהודי בישראל?

בבית הדין הרבני נהוגה פרוצדורה משפטית בשם "בירור יהדות", במסגרתה אנשים שקיימים ספקות לגבי יהדותם, מבקשים אישור יהדות מבית הדין הרבני, כדי שיוכלו להינשא בישראל לבני זוגם היהודים.

בשבוע שעבר הופתע בית הדין הרבני בנתניה להידרש לפרוצדורה של בירור "אי יהדות", במסגרתה בעל הרשום כיהודי ביקש מבית הדין הרבני לאשר דווקא שאינו יהודי.

הבעל והאישה נישאו בישראל כיהודים כשרים בשנת 2005, ונולדו להם שלוש בנות, אך לאחרונה האישה הגישה תביעת גירושים. האישה ביקשה שבית הדין הרבני יכריע גם בנושא המשמורת על הילדות, ואילו הבעל הגיש תביעת משמורת מטעמו בבית המשפט לענייני משפחה.

במרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו הערכאה שאליה מוגשת התביעה המוקדמת ביותר רוכשת את הסמכות, לכאורה בית הדין אכן היה מוסמך לדון בתביעת המשמורת. לפיכך תביעתו של הבעל נמחקה, ובית הדין הרבני החל לדון בנושא, אולם אז שלף הבעל קלף חדש וטען כי בית הדין הרבני נעדר סמכות, משום שהוא עצמו וכן בני משפחתו - אמו ושני אחיו - אינם יהודים.

מתברר כי כאשר בני המשפחה עלו לארץ בשנת 1991, אמו החליטה להצהיר עליהם כיהודים על אף שידעה כי אינם יהודים, מתוך מחשבה שהדבר יקל על השתלבותם בישראל. לימים המרמה אף הצליחה מעל למשוער בעקבות רצף של כשלים ברבנות. בשל העומס הרב של העולים חדשים באותה עת, הרב שאישר לערוך לילדים ברית מילה עם עלייתם לארץ, הסתפק בבירור קצר ושטחי, והרבנים שרשמו שנים מאוחר יותר את הילדים לנישואים כיהודים כשרים, הסתמכו על האישור שניתן לצורך ברית המילה בלבד, מבלי לערוך בירור מקיף משלהם כנדרש.

לטענת הבעל, העובדה שאינו יהודי נחשפה בפניו רק לפני מספר שנים, כאשר אמו החליטה להתוודות בפניו על מעשה המרמה שנקטה. עם זאת, הוא הסתיר זאת מאשתו ומילדיו, ומצא לנכון לגלות זאת רק כעת, כאשר הגישה האישה תביעת גירושים בבית הדין הרבני.

מבחינה הלכתית הנישואים לא תקפים

קשה להמעיט בחומרת ההשלכות של הכרזת בית הדין הרבני כי הבעל אינו יהודי, לגבי כל בני המשפחה המורחבת. הנפגעת הראשונה היא כמובן האישה, שחשבה שנישאה ליהודי כשר, וכעת גילתה כי הייתה נשואה כל השנים לגוי, שגם הסתיר ממנה עובדה זאת במשך שנים וחי עימה בשקר, במסגרת נישואים שכלל אינם תקפים מבחינה הלכתית.

מבחינה כלכלית, האישה גם מפסידה את זכותה לסכום הכתובה בגובה 200 אלף אלף שקל, עליה חתם הבעל לפני החופה, ולו ייתכן שהייתה זכאית בשל בגידתו של הבעל בה. בית הדין הרבני פסק כי לצערו אין בידיו סמכות לדון בשום עניין הקשור לצדדים, אם אחד מהם אינו יהודי, לרבות הכתובה.

להכרזת אי היהדות יש השלכה גם על אחיו של הבעל, אשר יהדותם נשללת מאותה סיבה, על אף שלא היו צד להליכים; וכן על נשותיהם היהודיות, שנישואיהן לאחים הפכו אף הם לחסרי תוקף. גם בני הדור השני, ילדיהם של הצדדים וילדיהם של אחיו, ישלמו מחיר. אומנם במקרה זה כל האחים הם זכרים, ויהדות הילדים נותרת כשרה על בסיס אמותיהם, אולם בעתיד הם יהיו אסורים בנישואים לכהן.

בית הדין הרבני, שלא הסתיר את זעמו על התרמית הקשה שנחשפה בפניו, הורה בנוסף למשרד הפנים לתקן את הרישומים בדבר הלאום הכוזב של כל בני המשפחה, וכן ביקש מהנהלת בתי הדין לפנות לפרקליטות המדינה, כדי לבדוק האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד האם בגין זיוף מסמכים, הצגת מסמכים מזויפים ועדות שקר. ולחשוב שכל העניין נחשף והתפוצץ רק בגלל מרוץ הסמכויות.

הכותבת שותפה במ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה