יאכטה של האוליגרך איגור סצ’ין שצרפת החרימה / צילום: Associated Press, Douane Francaise
מאז שהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה ואיתה גם הסנקציות של מדינות אירופה על האוליגרכים הרוסים המקורבים לנשיא ולדימיר פוטין, ממשלות אירופה מתמודדות עם שאלה מורכבת: מה עושים כעת עם היאכטות והווילות של האוליגרכים שהוחרמו?
הסנקציות האישיות נגד האוליגרכים הרוסים שהפעילו האיחוד האירופי, בריטניה, ארה"ב ועוד מדינות הביאו איתן גל הקפאת נכסים בכל אירופה. בין הנכסים שהוחרמו היו היאכטה של אלכסיי מורדשוב באימפריה, איטליה, היאכטה של איגור סצ'ין מנכ"ל חברת האנרגיה הרוסית רוסנפט בנמל הצרפתי לה קויטאט, ואתר נופש בשווי 18 מיליון דולר של האוליגרך אלישר אוסמנוב בסרדיניה באיטליה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הזהיר את האוליגרכים בארצו בנאום הפנייה לאומה האחרון שלו: "אנו מצטרפים לבעלי בריתנו באירופה כדי למצוא ולהחרים את היאכטות שלכם, את דירות היוקרה, המטוסים הפרטיים. אנחנו באים אחרי כל הרווחים שלכם".
המערכת המשפטית משתנה ממדינה למדינה
עם זאת, מומחים לעיצומים כלכליים טוענים כי הקפאת הנכסים היא הצעד הפשוט. להחליט מה לעשות עימם ומי מקבל את הרווחים מהקפאתם וניהולם יהיה צעד מורכב ועשוי אף להגיע לקרב בבתי המשפט, שיימשך שנים.
חוקים משתנים ממדינה למדינה וסבב הסנקציות האחרון, שהעמיק יותר מכל הטלת עיצומים כלכליים אישיים אי פעם בהיסטוריה, יצר שאלות חוקיות חדשות שעדיין לא זכו לתשובות.
"אנחנו בטריטוריה בלתי מסומנת", אמר בנג'מין מאלטבי, שותף בפירמת קיסטון הבריטית ומומחה בדיני נכסי יוקרה. "המצבים שאנחנו רואים עכשיו לא התרחשו כל כך בעבר".
מומחים משפטיים אומרים כי בכלליות, הסנקציות לא מאפשרות למדינות פשוט לקחת בעלות על הספינות, המטוסים והבתים של האוליגרכים. תחת הסנקציות שהוכרזו בארה"ב ואירופה, נכסי חברי האליטה הרוסית שהעשירו את עצמם על חשבון העם הרוסי וסייעו לפוטין בפלישה לאוקראינה הוקפאו ונחסמו לשימוש.
תחת החוק האמריקאי ומרבית החוקים באירופה, נכסים מוקפאים ישארו בבעלות האוליגרך, אך הוא לא יוכל להעביר את הבעלות או למכור אותם. סצ'ין ומורדשוב למשל, עדיין ישארו בעלי היאכטות שלהם, אך היאכטות יישארו מאובטחות בנמלים ע"י הרשויות המקומיות כדי שלא יוכלו לשוט לחוף מבטחים.
המטרה: להוכיח שהתבצע פשע ולקשור אותו לנכס
על מנת להחרים נכסי אוליגרך ולקחת את הבעלות עליהם, על התובעים הממשלתיים להוכיח כי הרכוש היה חלק מביצוע פשע. תחת החוק האמריקאי, נכס ש"שומש כדי לבצע פשע" או "מייצג הליכים של פעילות בלתי חוקית" יכול להיות מוחרם ללא צו משטרתי.
"הממשלה צריכה להוכיח גם שהתבצע פשע וגם את הקשר", אמר סטפן קסלה, לשעבר ראש מחלקת הלבנת כספים במשרד התובע במרילנד. להוכיח שהתבצע פשע ספציפי בידי האוליגרכים ולקשור את הפשע ישירות לנכסים עשוי להיות קשה ומורכב מאוד, מציינים מומחים משפטיים.
"האוליגרכים יכולים לטעון בהגיון 'פעלתי תחת חוקי המקום ברוסיה ואירופה'", הוסיף מאלטבי, "צריכות להיות ראיות ברורות לביצוע פשע".
להוכיח קשר פושע לתיקי נכסים עשוי לקחת שנים. ארה"ב סייעה להחזיר יותר מ-300 מיליון דולר שנגנבו מניגריה ע"י הדיקטטור הצבאי סאני אבאצ'ה לאחר יותר מחמש שנים של ניהול הליכים. התיק של ראש הממשלה האוקראיני לשעבר פבלו לזרנקו, שהורשע בארה"ב בהלבנת כספים, נמתח יותר מ-15 שנים בשל הגנתו הממומנת היטב של לזרנקו.
האוליגרכים הרוסים הם גם אמנים בהגנה על נכסים גלובלייים. הם משתמשים בחברות קש, קרנות פיקטיביות, חשבונות שנמצאים גיאוגרפית במקומות בטוחים עבורם, ורשת קשרים של משפחה ושותפים שמסייעים להם להסתיר את בעלותם על נכסים. יאכטות הענק כמעט תמיד נמצאות בבעלות של ישות חוקית נפרדת ולאו דווקא בבעלות האוליגרך עצמו, והם בד"כ רשומות במדינות כמו איי הבתולה הבריטיים, איי קיימן או פנמה. לכל אלו יש חוקי פרטיות עבור הון פרטי. היאכטה של האוליגרך אוסמנוב, 'דילבאר', למשל, רשומה באיי קיימן תחת חברה שרשומה במלטה.
"הזהות של הבעלים האמיתי לא משנה ברישום הציבורי במרבית המקומות האלה", מציין מאלטבי, "אז צריך לעבור דרך אינספור תחנות כדי להבין מי הבעלים שבאמת מרוויח מהנכס האמור".
יאכטות למען אוקראינה
כאמור, ממשלות יכולות פוטנציאלית לקחת בעלות על נכסים רק אם התובע הממשלתי יוכל להוכיח שהתבצע פשע, להוכיח שישנו קשר לנכס ולהוכיח שהאוליגרך הוא אכן בעלי הנכס. אם המדינה מחליטה למכור את הנכס, הרווחים בד"כ יילכו לרשויות אכיפת החוק. בקונגרס האמריקאי מנסחים חוק בשם "יאכטות למען אוקראינה" שנתמך על ידי שתי המפלגות, שיאפשר לרשויות להחרים כל נכס שיוערך ביותר מ-5 מיליון דולר שבבעלות אליטה רוסית ולהעביר את הכסף על מנת לתמוך באוקראינה.
חברי הפרלמנט הבריטי עדיין מציפים את הרעיון של לפתח נתיב מהיר להחרמת נכסים ששייכים לאוליגרכים שעדיין לא הוטלו עליהם סנקציות אך "תחת ביקורת".
בינתיים, היאכטות והווילות שהוחרמו נותרו בלימבו חוקי, כאשר סביבן מרחפת שאלת הטיפול בהן. האוליגרכים טכנית אחראים לשלם לצוותי האוניות ועל התחזוקה גם כשהנכס מוחרם. עם זאת, האוליגרכים עשויים לסרב לשלם או להמשיך להחזיק את עובדי היאכטות. מרבית העובדים האלו אינם מתגוררים בארצות בהן הוחרמו הספינות ועדיין מחכים למשכורות שלהם על מנת לשוב למדינת הבית שלהם. לחלקם יש משפחות שעובדות עימם ביאכטה.
עוד בעיה שעשויה להתעורר היא שלאוליגרכים לא תהיה אפשר לשלם בשל הסנקציות הרבות על העברת כסף רוסי והסנקציות האישיות שהופעלו נגדם.
תחזוקת היאכטות חשובה במיוחד מפני שערכן יכול לרדת במהירות אם הן לא מטופלות ומתוקנות באופן שוטף. "אנחנו יכולים לצפות למצבים שהחוב על הנכס מצטבר אבל ערך היאכטה רק הולך ויורד", אומר מאלטבי, "ואז זה מגיע לנקודה שמספיק זה מספיק ויש חובות עצומים, והיאכטה מוחרמת ונמכרת כדי לשלם את החובות".