פליטים אוקראינים בגבול פולין / צילום: Associated Press
בסוף השנה שעברה הממשלה השיקה תוכנית להבאת עובדים זרים להייטק הישראלי. התוכנית הייתה אמורה לשכך את המחסור הכרוני בידיים עובדות בתעשייה, המוערך בכ-15 אלף עובדים. מעבר ליוזמה שתאתר יהודים בעלי רקורד טכנולוגי מצפון אמריקה, ותספק תעסוקה בחברות הייטק ישראליות, בתוכנית - שלה הייתה שותפה גם שרת הפנים איילת שקד - הוזכרו במפורש גם יוזמות לעידוד הבאה של עובדים זרים, כאלה שאין בינם לבין חוק השבות דבר.
בין השאר, הזכירו השרות שקד ופרקש-הכהן, הקמת מסלולי ויזות מיוחדים למומחי הייטק זרים והגדלת מספר רישיונות העבודה לסטודנטים זרים שסיימו את לימודיהם. אפילו הוחלט על אשרות עבודה למתכנתים פלסטינים, שמעוניינים לחצות את המחסומים ולהגיע לעבודה בתל אביב.
דווקא המלחמה באוקראינה, שיצרה משבר פליטים שלא היה כדוגמתו מאז מלחמת העולם השניה, עם מעל לשלושה מיליון אוקראינים שעזבו את בתיהם - הותירה את הממשלה אדישה. שרת החדשנות התבטאה סביב תוכנית הבינה המלאכותית הממשלתית, ואילו שרת הפנים עסקה בסוגים שונים של הגבלות על הגעת פליטים לישראל.
כפי שאוקראינה מכונה לעיתים אסם התבואה של אירופה, כך הפכו משרדי הניאון של קייב למוצב אחורי של תעשיית ההייטק הישראלית. לפי הערכת איגוד ההייטק הישראלי וארגונים נוספים, עד פרוץ המלחמה, עבדו באוקראינה כ-20 אלף מתכנתים. עוד כמה אלפים משרתים את התעשייה כפרילנסרים. יחד, מדובר בכעשירית מכוח העבודה של ההייטק הישראלי, וכחמישית מכלל קהילת המתכנתים באוקראינה.
הדיון על פוטנציאל קליטת האוקראינים נדחק
עד כה הגיעו לישראל כ-14 וחצי אלף פליטים, כ-4,000 מהם זכאי חוק השבות. בו בזמן מוערך מספר הנכנסים מרוסיה בכ-11 אלף. מדי יום ממשיכים לנחות כמה אלפים בודדים משתי המדינות.
לא כל המגיעים הם מתכנתים או מומחי מסחר אלקטרוני. אבל סופיה טופולוב-לוז, יזמת הפרויקט "ריבוט", המסייעת לפליטים להיקלט בהייטק הישראלי, אמרה לגלובס שקיים ביקוש רב גם לאנשי שיווק, תוכן ובדיקות. "יש אנשים מוכשרים שמגיעים לארץ - או חושבים להגיע - ולמרות שיש לכלכלה הישראלית הרבה מה להרוויח - המדינה לא מעודדת אותם לעבור לכאן", טענה. "אין מידע שמסייע להם לקבל החלטות ואין מאמצי שיווק שיגרמו להם לבחור בה על פני מדינות אחרות".
בתחילת השבוע כינס חבר הכנסת רון כץ את ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ההייטק. בכך הפך למשרת הציבור היחיד שהתייחס לפוטנציאל התעסוקתי שטמון בפליטים, אך הדיון הובלע בתוך השיח על התוכנית להגדלת השיתוף של חרדים וערבים בהייטק. הדיון על פוטנציאל קליטת אוקראינים נדחק וזכה לשאננות מצד המשתתפים בדיון.
"שילוב אוכלוסיות מוחלשות הוא נושא חשוב, אבל פעולה החלטית של ממשלת ישראל עשויה לגייס בבת אחת אלפי עובדים להייטק הישראלי בטווח הקצר ולשכך את המחסור בעובדים", אמר לגלובס מריאן כהן, יו"ר איגוד חברות ההייטק, בעקבות דבריו של ח"כ שמחה רוטמן שניסה לבטל את חשיבות הדיון בטענה: "עניי עירך קודמים".
ישראל לא נחשבת ליעד המועדף
בישראל מציעים פתרונות אפשריים עבור פליטים הייטקיסטים, אך מדובר בפתרונות שאינם ייחודיים למצב. רשות האוכלוסין וההגירה, השיקה מסלול ויזה מיוחד למומחים, המשמש חברות הייטק להביא עובדים בכירים תוך התחייבות לשלם להם מעל 20,900 שקל בחודש. בימים האחרונים הוסיפו את האפשרות להנפיק ויזת עובדים לבני הזוג.
גם ברשות החדשנות מנסים לסייע לחברות שפעילות באוקראינה, ואפילו לחברות רוסיות שמעוניינות בהברחת עובדים לישראל. ברשות מפעילים תוכנית משותפת עם ארגון גבהים ומכללת ההסבה להייטק אינפיניטי לאבס, לאיתור הייטקיסטים בחו"ל, עם זאת, התוכנית איננה ממוקדת בשוק הרוסי או האוקראיני. הסוכנות היהודית - שהייתה יכולה להיות גורם מתכלל להבאת פליטים ושידוכם עם חברות, פעלה בעצלתיים, ואיתרה מאז חודש ינואר 650 איש ממדינות חבר העמים שמעוניינים לעלות לישראל.
מי שלקחה על עצמה את תפקיד הסוכנות היהודית ואיתרה כ-6,000 זכאי חוק השבות המעוניינים לעבוד בהייטק הישראלי הייתה קבוצה פרטית של עולים לשעבר. יוזמת "ריבוט" אותה מובילים סופיה טופולב-לוז, אריאלה רביב, דניל צ’רנוב, קטרינה גרינשטיין ותמר אייזנברג-אברמסון, בנתה מאגר קורות חיים של פליטים, הכולל רישום של תפקידים ויכולות טכנולוגיות. מהצד השני, יצרו מאגר של חברות המעוניינות לקלוט עובדים.
לטופולב-לוז שחלק ממשפחתה נותר תחת מסך הברזל המתהווה בין רוסיה למערב. רבים מחבריה במוסקבה נאלצו לברוח מהמדינה, וכעת הם נמצאים בתחנת ביניים. "הם נאלצו לעזוב עם מזוודה ועשרת אלפים דולר - זה כל מה שהממשלה אישרה להם", סיפרה. "לרובם אין מושג מה לעשות, איך למצוא עבודה בישראל ומהו תהליך הקליטה".
טופולב-לוז וחבריה נמצאים בטלגרם, ומנהלים משם את התקשורת עם הפליטים. תמר אייזנברג-אברמסון, ה’צברית’ היחידה ביוזמה, מתייחסת לבדיקות הרבות שנערכות לפליטים האוקראינים לפני הגעתם לישראל. הגישה, לדבריה, אמורה להיות הפוכה: קודם לקבל פליטים, על מנת לספק מקלט, ורק לאחר מכן לבדוק אותם. "מהירות זה שם המשחק", אמרה לגלובס. "בואו נעביר את הבירוקרטיה ואת בדיקות הרקע לרגע ההגעה שלהם לארץ, במקום למנוע מאלפים להגיע לכאן מראש - זה רווח נקי. למה להעביר פליט שבלאו הכי עובד באוקראינה עבור חברה ישראלית מסע ייסורים? אנחנו קוראות לבדיקות רקע זריזות שיאפשרו לכמה שיותר פליטים זכאי חוק השבות לעלות. עבור זרים שאינם זכאי חוק שבות, יש לאפשר גם לג'וניורים שלא נכנסים להגדרות ויזת המומחים להגיע לכאן בקלות. יש ביקוש גדול גם עבורם. ישראל צריכה לשווק את עצמה, היא כרגע לא נחשבת ליעד מועדף".
"בשירות התעסוקה טוענים שרוב הפליטים הם נשים וילדים", הוסיף מריאן כהן מאיגוד ההייטק. "אם נטפל בהם כמו שצריך, גם הגברים יגיעו בעקבותיהם אחרי שהמלחמה תיגמר, זה יהיה מעשה אנושי ומכפיל כוח להייטק הישראלי".
בינתיים צומחות יוזמות נוספות - כמו היוזמה של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שרתמו 150 חברות, בהן אינטל, גוגל, סיסקו, פיוניר ואיטורו ליוזמה, בשיתוף עם יו"ר ועדת הכספים, אלכס קושניר, לאיתור עובדי הייטק. גם החברות ורביט, אפספלייר, ווקמי, אימפרבה ועוד כ-20 חברות חתמו על עצומה הקוראת לפתוח את שערי המדינה לפליטים טכנולוגיים שאינם יהודים.
"ישראל איננה ברירת המחדל של הפליטים", הסביר כהן. באיחוד האירופי הבטיחו למשוך לתעשייה אוקראינים באמצעות ויזת מחיה ועבודה לשלוש שנים, ובכמה מדינות - כמו פולין, רומניה ובולגריה - שיעור המס על עובדי ההייטק אינו עולה על 9%. ישראל, היקרה פי 4 מאוקראינה, עם שיעור מס הגבוה פי 5 לא צפויה להיות יעד מועדף. "אבל על המדינה לעשות הכל כדי למשוך אותם לעבוד - כולל עבודה מרחוק", סיכמה טופולב-לוז.