בנק ישראל: "ישראל תתקשה לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה"

לפני חודשים בודדים, בסמוך לפתיחתה של ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם בסקוטלנד, הכריזה הממשלה כי תהפוך את יעדי האקלים שלה לשאפתניים יותר, ותאפס את פליטות גזי החממה של ישראל עד לשנת 2050. ההצרה טרם עוגנה בהחלטת ממשלה, אך בבנק ישראל קובעים בדוח השנתי המתפרסם היום (ג') כי ישראל לא תעמוד אף ביעדים הצנועים יותר שהציבה בעבר: הפחתה של 27% מהפליטות עד 2030, ו-85% עד 2050.

בבנק ישראל בדקו את ההיתכנות להשגת יעדי הפחתת הפליטות לפי תרחישים המבוססים על הטכנולוגיות הקיימות וכלי המדיניות בהם נוקטת כיום הממשלה, וקובעים כי ישראל תתקשה לעמוד בהם, בשל הגידול המהיר באוכלוסייה שמגדיל את צריכת האנרגיה ב-2.7% בשנה. בנוסף לכך, במצב דברים שבו הפחתת הפליטות בעולם תהיה איטית מן הצפוי, יש צורך להיערך להסתגלות למצב החדש, שבו לטמפרטורה המטפסת תהיינה השלכות בכל מערכות החיים. בבנק ישראל מזהירים כי סיכוני ההתחממות הגלובלית הרלוונטיים ביותר לישראל, מאיימים על הכלכלה ובריאות הציבור.

בשל התבססותו על דלקי מאובנים, יצור אנרגיה הוא הסקטור המשמעותי ביותר לפליטת גזי חממה, ואחראי לבדו על 76% מהפליטות בעולם, ובדגש על שריפת פחם (33%) ונפט (27%). לכן, כדי להגיע לניטרליות פחמנית, על המדינות להפחית באופן ניכר את פליטות גזי החממה במערכות האנרגיה השונות - מחשמל לתעשייה ותחבורה, ולבצע מעבר אנרגטי לשימוש במקורות ייצור נקיים. יחד עם זאת, ההכרח לשמור על ביטחון אנרגטי, יוצר מתח עם סדר היום האקלימי ושאלות מדיניות בתהליכי הגעה לניטרליות פחמנית (דה קרבוניזציה).

לפי בנק ישראל, המשימה של ישראל היא מאתגרת במיוחד, בשל גידול האוכלוסייה החריג ביחס למדינות המפותחות האחרות, ובשל היותה "אי חשמלי", מבלי שיש לה את היכולת להסתמך על מערכות חשמל של מדינות באזורה. בבנק ישראל מדגישים כי מעבר אנרגטי צריך להתבצע בדרש על שמירה על הביטחון האנרגטי, אך הטכנולוגיות הזמינות לייצור אנרגיה באמצעים נטולי פליטות מוגבלות לשימוש בשמש ובגרעין ולשתיהן מגבלות שונות המקשות על השימוש בהן.

כדי לעמוד ביעדים שהציבה, תצטרך ישראל לקבוע בשנים הקרובות צעדי מדיניות. אך גם אילו תעמוד ישראל ביעדי יצור החשמל מאנרגיות מתחדשות - 30% בשנת 2030 או אפילו אם תצליח לשדרג את היעדים ולייצר 40% מהחשמל בשטחה באנרגיה מתחדשת - אין די בכך עבור עמידה ביעדים הכלליים שהציבה לעצמה, הכוללים גם מגזרים נוספים, דוגמת תחבורה.

לקדם את תעשיית האנרגיות המתחדשות

בעוד שטכנולוגיות לכידת פחמן אינן מסחריות, הדרך היחידה לדה קרבוניזציה של מערכת האנרגיה היא החלפת דלקי המאובנים באנרגיות נטולות פליטה, דוגמת אנרגיות מתחדשות וגרעיניות. בישראל, הטכנולוגיות המתחדשות הן "עדיין הפתרון הישים ביותר להשגת ניטרליות פחמנית", ולכן בבנק ישראל ממליצים לממשלה לקדם את תעשיית האנרגיות המתחדשות באמצעות תמחור העלויות החיצוניות בישראל והשקעה בתשתית מערכת החשמל. נדגיש, כי למרות הצהרות הממשלה, עד היום מס הפחמן שנועד לתמחר את העלויות החיצוניות של הדלקים המאיצים את משבר האקלים, נותר על שולחן ועדת הכספים ולא קודם.

בבנק ישראל מדגישים כי הרחבה ניכרת של משקל האנרגיה הסולרית באספקת החשמל בישראל תחייב גם השקעה באמצעים לאגירת אנרגיה לצד החזקה של תחנות כוח המבוססות על גז טבעי. זאת, לענות על הביקוש במקרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים.

בבנק ישראל אף ממליצים לממשלה "לבחון בזהירות ייצור חשמל בטכנולוגיות גרעיניות", כדי לגוון את מקורות האנרגיה ולא להסתמך על אנרגיה סולארית בלבד. אילו תמנע מכך, ההיתכנות לניטרליות פחמנית תסתמך על טכנולוגיות עתידיות, שבשלב זה אינן קיימות או אינן מסחריות, ובצעדי מדיניות שטרם אופיינו ונוסו בישראל. ישראל אינה חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, ולכן יכולתה לפתח כורים גרעיניים לייצור חשמל מוגבלת. אך בבנק ישראל אומרים כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות מהשנים האחרונות מרמזות על האפשרות שתפותח טכנולוגיה גרעינית שתאפשר גם למדינות שאינן חתומות על ההפצה, לייצר אנרגיה באמצעים גרעיניים, עם הפיתוח של כורים קטנים". רק חמש מדינות בעולם אינן חתומות על האמנה: הודו, פקיסטן, ישראל, קוריאה הצפונית ודרום סודאן. 

האם לישראל יש 'פתח מילוט' מחובתה הבינלאומית לעמוד בהפתחת הפליטות? בבנק ישראל מציינים כי ההסכמה בוועידת האקלים האחרונה על מנגנון שוק אוניברסלי של סחר בפליטות, עשויה לאפשר זאת. לפי בנק ישראל, מנגנון השוק יאפשר לישראל לשקלל את העלות והתועלת של אי העמידה ביעדי האקלים, תוך אפשרות דווקא להגדיל את הפליטות באמצעות תשלום למדינות אחרות שיפחיתו יותר מחובתן, ובכך יקזזו את הפליטות של ישראל בתשלום. מנגנון השוק יאפשר לממשלה להסיר חלק ניכר מאי הוודאות לגבי התפתחויות פוליטיות או סנקציות בינלאומיות עתידיות שעלולות להיות מופעלות על מדינות שלא יפעלו להפחתת פליטותיהן כנדרש.

בארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מתחו ביקורת על הדוח שפרסם בנק ישראל, ואומרים: "יש פער אדיר בין העוצמה והדחיפות של האיומים הכלכליים האקלימיים והטלטלה הצפויה למשק מחד והשפה המנומסת והמתונה של הדוח, שבעיקר חוזר ומזכיר גז טבעי (שהוא דלק פוסילי עתיר גזי חממה) שוב ושוב כפתרון, ולמרות שהדוח מעריך שישראל לא תעמוד במחוייבויותיה המביכות גם כך, הוא מתייחס לזה בסלחנות כי להערכתו התגובה העולמית לא תהיה חריפה מידי. כל זאת אחרי דוח המבקר שהצביע על הדממה של הרגולטורים הפיננסיים כאחד הפערים הגדולים בין ישראל לעולם. אנחנו חוזים ברגולטור אחד שעל אף שנכנס סוף סוף לשיח בנושא, עדיין עושה את זה מעט מידי וחלש מידי".