קרן העושר הנורבגית במסר חד: "החמדנות התאגידית בארה"ב עברה כל גבול"

מנכ"ל קרן העושר הנורבגית הגיע בפעם הראשונה בכהונתו לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס השבוע, כשהוא נושא מסר חד וחריף לחברות גלובליות בנוגע לצורך בדאגה לאיכות הסביבה, במיתון החמדנות והרדיפה אחרי שכר מנהלים אסטרונומי ובזכות גיוון חברי המנהלים.

● הצמיחה בשפל והאוכלוסייה מתכווצת: איך תיראה סין ב-2023 
● התרחיש האופטימי לשווקים ב־2023: מיתון בכלכלת ארה"ב. כן מה ששמעתם 

ניקולאי טנגן, שמנהל יותר מ-1.3 טריליון דולר, המחזיקים למעשה ב-1.3% מההון של כל החברות הנסחרות בעולם, אמר בראיון לסוכנות "בלומברג" כי "באתי לדאבוס כדי להשמיע מסר ברור: אנחנו חושבים שהדירקטוריונים צריכים לפעול בצורה חדה יותר בנוגע לאקלים". הוא אף איים כי בתור בעלי אחזקות בחברות, הקרן "תצביע נגד תוכניות של חברי מנהלים שאין להם תפיסה מגובשת לגבי הפחתת פליטות גזי חממה".

טנגן, העומד בראש קרן ההשקעות הנורבגית מאז ספטמבר 2020, גם אמר כי "אנחנו שואפים להתמקד גם בשכר בכירים. לתחושתנו, במיוחד בארה"ב, החמדנות התאגידית עברה כל גבול, ואנחנו גם שואפים לחזק את המגוון האנושי בחברי מנהלים".

לדברי טנגן, הקרן כבר הצביעה נגד כמה תוכניות של חברי מנהלים בהם היא יושבת בשנה האחרונה בשל "משכורות עתק", והדיאלוג שנפתח עם החברות הוביל להבהרת העמדות מצד קרן העושר. "אנחנו רואים חבילות שכר שונות השנה", אמר. למעשה, הכלכלן הנורבגי, שכיהן בעבר בקרן בגידור, חזר בראיון על דברים שכתב בטור מיוחד ל"פייננשל טיימס" לפני הגעתו לדאבוס.

"השווי של קרן העושר בעולם בלתי ניתן לאכלוס הוא בדיוק אפס"

קרן העושר הנורבגית הוקמה בשנות ה-90' כדי לנהל את הכנסות העתק של המדינה הסקנדינבית מדלקי המאובנים שהיא מפיקה בכמויות עתק. היא צברה עד כה סכום שיא, נחשבת לאחת מקרנות העושר הגדולות בעולם, ובשנת ההתאוששות מהקורונה אף רשמה רווחים של יותר מ-110 מיליארד אירו בחצי שנה בלבד. בשנה האחרונה קרסו רווחי הקרן ב-14%, עם הצניחה בבורסות ברחבי העולם וטנגן הזהיר בראיונות קודמים כי על המשקיעים "לצפות לתשואות הרבה יותר נמוכות בתקופה הקרובה".

חלק ממאפייני הקרן הן השקעות בהתאם לשיקולים אתיים, והיא הסיטה השקעות בעבר מחברות ישראליות שהיו מעורבות בפעילות בשטחים. בחודש שעברה עוררה הקרן סערה בישראל כשנחשף כי היא שוקלת להסיט השקעות גם מכמה חברות פיננסים, המעורבות לדבריה בפעילות הישראלית בשטחים.

בדבריו בדאבוס הדגיש טנגן את הצורך להשקיע לפי שיקולים אתיים בתחום האקלים. כלומר, לדבריו, יש להימנע מהשקעה בחברות דלקים מאובנים "טהורות", לחייב חברות להציג תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה ולהכניס את שיקולי האקלים לשיקולים העסקיים. טנגן הצדיק את המעורבות הרבה בתחומים האלה: "השווי של קרן העושר בעולם בלתי ניתן לאכלוס הוא בדיוק אפס".

טנגן גם הזהיר מפני חזרתה של האינפלציה לכלכלות המערב, לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה צנועה במדדי המחירים בארה"ב ובאירופה. "אחד הנעלמים הגדולים השנה הולך להיות מה יקרה לאינפלציה הגלובלית כאשר סין תצבור תאוצה מחדש (סין נטשה את מדיניות ה"אפס סובלנות" לקורונה ופתחה את גבולותיה בימים האחרונים, א"א)... אני סבור שזה הולך להיות תהליך אינפלציוני, ויש סיכוי שהיא תאיץ שוב כתוצאה מכך. זה יהיה רע מאוד לשווקים". במצב עניינים כזה, העריך, הבנקים המרכזיים ישמרו על ריביות גבוהות, מה שיחנוק פעילות כלכלית.

הבעיה בתסריט כזה, אמר, היא "שלא יהיה איפה להרוויח כסף". אם זה יהיה המצב, אמר, "אתה הולך להפסיד כסף בשוק האג"ח, בשוק המניות ובשוק הנדל"ן. לא יהיה שום מקום להתחבא בו".