החלטת הממשלה בשבוע שעבר להקים חמישה יישובים חדשים באזור העיר ערד עוררה סערה, עד כדי צעקות רמות בישיבת הממשלה. שרת הפנים טענה שחובה להחזיר את המשילות לנגב, ואילו המתנגדים טענו שהקמת היישובים דווקא תפגע בנגב (ראו מסגרת). בינתיים נראה שבכל מקרה מדובר בתוכנית שייקח לה שנים להתממש.
"הצורך בהקמת היישובים הללו עולה מהשטח כבר בערך 20 שנה", אומר ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתיישבות (השייכת להסתדרות הציונית). "אנחנו מדברים על יצירת רצף טריטוריאלי בין ערד לבאר שבע, חיבור בין צפון הנגב להר חברון ולכיש ובין והנגב לצפון הנגב והמערב. אני יכול להגיד ששומר החומות נתן לנו רענון טוב למה צריך את זה.
"אנחנו מסתכלים בדאגה על המגמות בנגב, והקמת ארבעה יישובים היא קריטית ליצירת הביטחון והמשילות. היישובים הללו הם יישובים כפריים וחלקם יהיו חקלאיים, שבבסיסם רעיון תפיסת השטח הוא משמעותי.
"התוכנית להקמת היישובים הללו יצאה לדרך בשנת 2006, בהובלת יואל ריבלין מתכנן החטיבה. התהליך של אישור היישובים הוא ארוך - החלטת ממשלה ראשונה התקבלה בשנת 2011, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה ב-2014 וביום ראשון האחרון התקבלה החלטת ממשלה שנייה. אנחנו מלווים את התהליך לאורך כל הדרך ומעסיקים אנשי מקצוע שילוו אותו מקצועית ורעיונית".
מתי להערכתך היישובים יוקמו?
"מהרגע שהתקבלה החלטת ממשלה שנייה, אנחנו יוצאים לשינוי תוכנית מתאר מרחבית והתב"ע. אלה שתי תוכניות שלוקחות הרבה זמן. תוסיף לזה את כל שלבי הפיתוח - וההערכה האופטימית שזה יקרה תוך שלוש-ארבע שנים, אבל זה עשוי לקחת חמש שנים ויותר.
"בגלל החשיבות האסטרטגית של האזור, וההבנה שזה אזור התיישבות ציונית לאומית וציונית, כחלק מהחלטת ממשלה יזמנו מחנות זמניים, והחלטנו ליישב כמה עשרות משפחות. זה יקרה תוך שנה וכמה חודשים".
אחד מחמשת היישובים מיועד לציבור הבדואי, איך זה מתחבר לסוגיית ההתיישבות הציונית?
"אנחנו לא נגד האוכלוסייה הערבית, הבדואית או כל אוכלוסייה אחרת. אנחנו חושבים שלכולם מגיעים חינוך ואיכות חיים ברמה הכי טובה. עם זאת, לאוכלוסייה היהודית לא מגיע פחות. אנחנו מאשרים את היישוב הבדואי כי זה לפי הייחוס של המועצה הארצית לתכנון וזה חלקם באוכלוסייה של הנגב ובאנו לאשר פתרון חוקי בשביל להכניס שבט בדואי שנמצא באזור ליישוב מוסדר. מה שכן, זה היה נכון לשנת 2014, אולם מאז 2014 השתנו הרבה דברים והוקמו עוד יישובים בדואים, אם אתה שואל אותי, היה נכון לייצר רצף התיישבות יותר ארוך והיה צורך להקים יותר יישובים ואנחנו עובדים על זה".
העלות למדינה: 800 אלף שקל לכל יחידת דיור
אחת הסוגיות המעוררות ביקורת באופן משמעותי הוא התקציב שהקמת היישובים הללו ישאבו מקופת המדינה, חלקו על חשבון חיזוק יישובי הנגב המוחלשים גם כך. "לתכנון יישובי הקבע הוקצו 5 מיליון שקל, פחות או יותר מיליון שקל לכל יישוב", מציין מרלינג. "ליישובים עצמם עוד לא הוקצה תקציב ובשביל זה צריך עוד החלטת ממשלה. לגבי המחנה הזמני, הוגדרו 18 מיליון שקל שבו משתתפים משרד ראש הממשלה, משרד הפנים והחטיבה להתיישבות. גם קק"ל משתתפת חיצונית בהחלטה בכל מה שקשור להכשרות הקרקע".
ממסמך "חוות דעת כלכלית - מבואות ערד" שערכה עידית פתל-הגלילי מחברת פז כלכלה והנדסה ב-2017 עבור אגף התקציבים במשרד האוצר, עולה כי הקמת היישובים במבואות ערד תגיע לעלות של כ-400 מיליון שקל. סכום זה כוללו הכנת תשתיות תחבורה ציבורית, תשתיות ביוב ומים, בניית מוסדות ציבור, פיתוח שטחים ציבוריים, פיתוח 500 מגרשי מגורים ותשתיות ביטחון. "עלות זו מהווה עלות פיתוח של כ-803 אלף שקל ליחידת דיור עבור 500 היחידות הראשונות, לטובת פיתוח תשתיות העל".
מחוות הדעת עולה גם ש"לכל יישוב תידרש דרך חד מסלולית מקומית לטובת גישה ליישוב באורך ממוצע של כ-0.5 ק"מ וחתך רוחב של שמונה מטרים (רוחב נתיב שלושה מטרים ורוחב שוליים שני מטרים)".
בנושא תשתיות המים, המסקנות מעלות ש"על פי נתוני התכנון של צוות התכנון מהחטיבה להתיישבות ציונית נדרשת הגדלת קיבולת של קו מים צומת שוקת-ערד באורך של 10 ק"מ, לפי 1.5 מיליון שקל לק"מ - סה"כ 12 מיליון שקל". לביוב נדרשים מעל 40 מיליון שקל לצורכי קווי סניקה, הגדלת קו מים שוקת-ערד והתקנת מתקן שאיבה.
ההערכות של פז כלכלה הן שעלות מבני הציבור לכלל היישובים עומדת על כ-50 מיליון שקל כולל מע"מ ותכנון לכלל היישובים. עלות פיתוח השצ"פים בכל חמשת היישובים תעמוד על כ-15.8 מיליון שקל.
נוסף לכך, לכל יישוב נדרש תקציב של כשני מיליון שקל לצורכי ביטחון, הכוללים עלויות רכב, מערכת כריזה, מכשירי קשר, חדר נשק ושער חשמלי, וכן דרך ביטחון וגדר ותאורה.
בדוח מצוין כי האומדן התקציבי אינו כולל את פירוט הסיוע בניהול יישוב ואחזקת מוסדות, סיוע להצטיידות ראשונית, סיוע בפעולות חברה וקליטה, עלויות הקמת מקורות תעסוקה (תיירות וחקלאות), עלויות שוטפות, הוצאות משק הבית, או עלויות חיצוניות כמו אובדן שטחים פתוחים וכדומה.
במשרד האוצר כתבו כי "לאור ההשפעות הכלכליות השליליות של הקמת יישובים חדשים מוצע להתנגד להקמת היישובים החדשים בחבל מבואות ערד. יש להמתין לבחינה כלכלית של המהלך בכללותו והשפעתו על תקציב המדינה ועל היישובים הקיימים במרחב, בדגש על הנגב".
"בגליל אנחנו מתנגדים להקמת יישובים"
ליישובים החדשים בנגב אין עדיין שמות, ולמעט היישוב הבדואי, לא ברור מה יהיה הצביון שלהם.
כמה בתי אב יהיו בכל יישוב?
"מדובר על יישובים כפריים עד 400 משפחות. חלק מהיישובים יהיו כפריים עם פחות משפחות. בעיניי ההחלטה הזו היא אירוע שיא של הממשלה הזו, שלצערי זה דבר שלא עבר בממשלות הקודמות, וזו החלטה החשובה ביותר שעברה בנושא הציוני וזה אירוע שאמור לשנות מציאות. גם היישובים הנוספים לדעתי יאושרו, הם כבר נמצאים בהחלטה ראשונה וזה ייקח כמה שנים", אומר מרלינג.
למה לא לחזק את היישובים הקיימים בנגב?
"אני חולק על הטענה הזו. סיפור ההתיישבות בנגב עוד לא נגמר. אבד אני מחדד: קודם כול צריך לחזק את היישובים הקיימים וצריך לתת להם את המענה הטוב ביותר באמצעות חיזוק התרבות והחינוך. אנחנו לא אוטומטית בעד הקמת יישובים. בגליל אנחנו מתנגדים להקמת יישובים, אולם בנגב ההתמודדות היא שונה והחשש הוא אמיתי ונכון".
אתה לא חושש שאתם מקימים יישובים חלשים נוספים?
"אנחנו לא מקימים יישובים ומחפשים אנשים שיגיעו לגור שם, אלא מייצרים גרעין שבמסגרתו רק האנשים והיעילים ביותר לאזור יהיו שם ראשונים. האנשים הללו יהיו הבסיס להמשך שלו. כמו כן נלווה את היישוב הזה לפחות ב-10 שנים הראשונות להקמתו ונדאג שהאוכלוסייה שמגיעה לשם תהיה חזקה, שתביא מיזמים ותפתח את האזור כלכלית, תרבותית ואיכותית, גם בשביל שתסייע לערד ולבאר שבע. החטיבה להתיישבות אמונה על ועדות הקבלה וזה לא סתם. אנחנו רוצים לאפשר לתושבי הנגב להרגיש בטוחים כי תחושת המשילות והביטחון בנגב היא לא טובה".
המתנגדים: יש דרכים רבות אחרות לחזק את הנגב
שרת הפנים איילת שקד הצהירה בשבוע שעבר בוועידת גלובס כי "זה נכון שגורמי התכנון כבר שנים רבות לא תומכים, שלא נאמר מתנגדים להקמת יישובים חדשים. אבל גם אני וגם שר השיכון חושבים שבעניין הנגב המציאות שונה, והשיקולים הם לא רק כספיים וסביבתיים אלא שיקולים שמעבר - רוצים לחזק את הנגב בהתיישבות יהודית, וצריך לאחוז בשטחים ולחזק את המשילות".
מנגד אמרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר בראיון לגלובס: " לנו ברור שהקמת יישובים חדשים בנגב תחליש את באר שבע והאוכלוסייה החזקה יותר תברח משם".
בנייר עמדה שפרסמו ארגוני הסביבה בנושא היישובים החדשים הודגש כי "מדיניות התכנון הארצית המוצהרת מכוונת לריכוז הפיתוח ביישובים קיימים ורואה בהקמת יישוב חדש מעשה חריג, אשר נדרש לבחינת חלופות לעצם הצורך בהקמתו ובחינה מעמיקה של ההשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות הצפויות ממהלך זה. אנו רואים במהלך זה פגיעה סביבתית, כלכלית וחברתית, אשר מחלישה את חוסנם של היישובים הקיימים, המשוועים לתוספת אוכלוסייה וחידוש תשתיות. על ממשלת ישראל להקצות משאבים ואמצעים לחיזוקן של הערים במרחב".
עוד הוסיפה החברה להגנת הטבע כי "הערים באזורי הפריפריה סובלות מתחרות כפולה; מצד אחד עליהן להתחרות על אוכלוסייה חזקה מול מרכז הארץ, ומצד שני מול היישובים הכפריים בסביבתן. פיתוח יישובים חדשים על חשבון התושבים והיישובים הקיימים באזור יוביל לנזק בלתי הפיך לנגב ולתושביו, תוך בזבוז כספים עצום ופגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי טבע ונוף. בסופו של יום המדינה מציגה מצג שווא של עזרה ליישובים הקיימים בנגב, אך אין היא רואה בהם פתרון איכותי למשיכת תושבים".
במכתב ששלחו בשבוע שעבר מרצים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונציגי ארגוני הסביבה, בכותרת "פנייה דחופה לחיזוק הנגב - ועצירת קידום יישובים חדשים", הם כתבו: "אם ממשלת ישראל רצינית בכוונותיה לחזק את הנגב, יש דרכים רבות אחרות לעשות זאת. הנה כמה דוגמאות: השקעה בתשתיות: הקמת שדה תעופה בינלאומי בנגב בהקדם, קידום התוכניות והוצאתן אל הפועל; תחבורה ציבורית פנים-יישובית ביישובים העירוניים; קידום הסעת המונים בין היישובים, ובינם לבין באר שבע".