משבר האקלים / צילום: Shutterstock, alvarobueno
ללא הפחתת פליטות גזי החממה מיידית ועמוקה, הגבלת ההתחממות הגלובלית לעלייה של מעלה וחצי עד סוף המאה, תהיה בלתי משגת. כך קובעים היום (ב') מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC). בדוח מיוחד, הם מציינים כי האנושות "מצויה בצומת דרכים. ההחלטות שאנחנו מקבלים כעת יכולות להבטיח עתיד בר חיים. יש לנו את הכלים והידע הנדרשים כדי להפחית את הפליטות במחצית בעשור הקרוב". לפי הדוח, כל המגזרים של הכלכלה העולמית, מאנרגיה ותחבורה ועד מבנים ומזון, חייבים להשתנות באופן דרמטי ומהיר, לצד צורך גובר בטכנולוגיות חדשות לרבות דלק מימן ולכידה ואחסון פחמן. ההשקעה במעבר לכלכלה דלת פחמן, צריכה לגדול לפחות פי שישה.
לאנושות יש פחות מעשור לחתוך את הפליטות במחצית, אך הדוח מציג את הפערים הגדולים שבין ההתחייבויות שהציגו מדינות ברחבי העולם, לבין המציאות בפועל. למרות כינונו של הסכם פריז בעשור הקודם, סך פליטות גזי החממה של החברה האנושית המשיכו לעלות בשנים 2010-2019 והיו גבוהות יותר מאשר בכל נקודה בהיסטוריה האנושית בכל הסקטורים, אך קצב הגידול בפליטות היה נמוך כמעט במחצית מאשר בין השנים 2009-2000. הפחתת פליטות פחמן מדלקי מאובנים והליכים תעשייתיים הייתה פחותה מהעלייה בפליטות וברמות הפעילות האחראית לפליטות - תחבורה, תעשייה, חקלאות, בנייה ועוד. כעת, פליטות גזי החממה נטו גבוהות ב-54% בהשוואה לשנת 1990, אז החל המו"מ האקלימי הבינלאומי. למרות ההבטחות הקיימות של הפוליטיקאים, ייתכן שהפליטות בעשור הקרוב לא יירדו, אלא דווקא יעלו.
פליטות הפחמן הדו-חמצני המצטברות בעשור החולף כמעט שוות בגודלן לתקציב הפחמן שנותר לאנושות "לבזבז" כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית למעלה וחצי. גם אילו האנושות לא תוסיף תשתיות אנרגיה חדשות, פליטות פחמן עתידיות מתשתיות פוסיליות קיימות כבר מסיימות את "מלאי" הפליטות שנותר לאנושות כדי להגיע ליעד המעלה וחצי. לכן, השבתה וניצול מופחת של תשתיות דלקי מאובנים קיימים במשק החשמל, כמו גם ביטול של מתקנים חדשים, נדרשים כדי להתאים את פליטת הפחמן העתידית מתחום החשמל לתחזיות הפחתת הפליטות.
בעלי האינטרסים קובעים את הטון
כל המסלולים האפשריים להגבלת הטמפרטורה, מחייבים הפחתת פליטת גזי חממה מהירה ועמוקה, וברוב המקרים מיידית. רק 24 מדינות בעולם הפחיתו את פליטות גזי החממה שלהן במשך העשור האחרון כנדרש, אך הפליטות גברו מפני שמדינות אחרות הגבירו הליכי ייצור לא מקיימים, ושחררו לאטמוספירה יותר פליטות. למרות שמדינות רבות הגדירו יעדי אפס נטו פליטות עד 2050 ו-56 מדינות העבירו חקיקת אקלים המתמקדת באופן ישיר בהפחתת גזי חממה המכסים 53% מהפליטות העולמיות, אך יעדים רבים מוגדרים בצורה מעורפלת והמדיניות להשגתם עדיין לא קיימת.
התנגדות מצד גופים בעלי אינטרס המעוניינים בשמירת הסטטוס קוו, כמו גם מחסור בפעולות פיננסיות נדרשות, הופכים לחסמים לביסוס ומימוש מדיניות אקלימית שחולשת על כלל הסקטורים בכדי להפחית פליטות.
כך למשל, מדינות רבות העבירו חוקי תמחור פחמן המכסים למעלה מ-20% מפליטות גזי החממה, אך המחירים נותרו נמוכים מכדי להשיג הפחתות עמוקות בפליטות, העומדות בקנה אחד עם הממצאים המדעיים לפיהם האנושות נדרשת להגביל את ההתחממות במעלה וחצי, כדי להימנע מעלייה משמעותית בהסתברות לאירועי אקלים קיצוניים ולתמורות שליליות מרחיקות לכת במערכות הטבעיות, עליהן נסמכת הציוויליזציה האנושית.
העשירון העליון מזהם הרבה יותר
לא כל מדינות העולם או אזרחיו תורמים באופן שווה להתחממות המואצת. משקי הבית בעשירון העליון הגלובלי, תורמים כ-36-45% מפליטות גזי החממה העולמית. כשני שליש מהם, חיים במדינות מפותחות ושליש בכלכלות אחרות. פליטות בשל צריכה ואורח חיים של מעמד הביניים והאזרחים העניים ביותר במדינות מתפתחות, נמוכות פי 5-50 מאשר אלו של מקביליהם במדינות בעלות הכנסה גבוהה. אלו שנמצאים ב-50% התחתונים בפליטות לנפש תורמים 13-15%. במדינות המפותחות כקבוצה, הפליטות ירדו מעט, אך הפליטות שלהן לנפש נותרו גבוהות, והן לא מפחיתות אותן בקצב הנדרש.
ההבדלים האזוריים בפליטות לנפש נותרו גדולים, צפון אמריקה עדיין פולטת יותר מכפול בהשוואה לאירופה. מזרח אסיה (סין ודרום קוריאה), לעומת זאת, פולטת כעת למעלה מ-40% יותר מאירופה, במונחים לנפש, ויותר מפי ארבעה מדרום אסיה (הכוללת מדינות כמו הודו). רמות גבוהות של כריתת יערות גורמות לפליטות גבוהות לנפש בדרום מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית.
רף המעלה וחצי ייחצה, גם אם זמנית
"שינוי האקלים הוא תוצאה של יותר ממאה שנים של שימוש שאינו בר קיימא באנרגיה ובקרקע, של אורח חיים ודפוסי צריכה וייצור לא בני קיימא", טוענים כותבי הדוח. לפי הערכותיהם, הגבלת ההתחממות הגלובלית למעלה וחצי מחייבת הגעה לשיא של פליטות גזי החממה לפני שנת 2025 לכל המאוחר, והפחתתם ב-43% עד שנת 2030. במקביל, יהיה צורך להפחית את פליטות המתאן בשליש. ללא מדיניות טרנספורמציה תורמת, ועם המשך של שיאי פליטה גם לאחר 2025, התחממות כדור הארץ יכולה להגיע לעלייה מסוכנת של 3.2 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית, עד 2100.
גם אם הפליטות יפחתו כנדרש, כמעט בלתי נמנע שנעבור באופן זמני את רף המעלה וחצי, אך הטמפרטורה תתמתן אם פליטות הפחמן הדו-חמצני יגיעו לאפס נטו בשנת 2050. "זה עכשיו או לעולם לא", אומרים כותבי הדוח. "ללא הפחתה מיידית בכלל המגזרים, זה יהיה בלתי אפשרי". מדיניות הממשלות כפי שנקבעה לעשור הנוכחי, תגרום לכך שההתחממות תעלה על מעלה וחצי במהלך המאה, והפחתת הטמפרטורה תסתמך על האצה מהירה של מאמצי ההפחתה לאחר 2030.
האנושות יכולה לנצח את המשבר
חלקו השלישי של דוח ההערכה השישי של פאנל המדענים של האו"ם המתפרסם היום, עוסק בדרכים האפשריות להפחתת הפליטות והגבלת ההתחממות הגלובלית, בטכנולוגיות הזמינות שיכולות כבר בעשור הזה להפחית את השימוש בדלקי מאובנים. זהו אקורד הסיום של דוח עליו עמלו מאות מדענים משך שנים ארוכות, שחלקיו הראשונים שפורסמו השנה, הבהירו כי האדם הוא מעל לכל ספק הגורם להתחממות הגלובלית, וכי אותותיה מורגשים כבר היום היטב ברחבי כדור הארץ, וכך בחיי האנושות ובכלכלתה.
הגבלת ההתחממות הגלובלית תדרוש טרנספורמציה מרחיקת לכת בתחום האנרגיה, שבשנת 2019 היה אחראי לבדו על 34% מפליטות גזי החממה. הדבר יכלול הפחתה משמעותית בשימוש בדלק מאובנים, חשמול נרחב של תשתיות ושימושים, התייעלות אנרגטית ושימוש בדלקים חלופיים. בעשור האחרון, ישנן ירידות מתמשכות של עד 85% בעלויות הפקת אנרגיה באמצעות שמש, רוח ובאגירה בסוללות ליתיום יון.
מגוון הולך וגדל של מדינות כבר שיפרו את יעילות האנרגיה שלהן, והאיצו פריסה של אנרגיה מתחדשת. אך למרות שהפריסה גדלה במהירות והמחירים תחרותיים אל מול ייצור מבוסס דלקי מאובנים, אין די בכך כדי לעמוד ביעדי האקלים המחמירים. נתח השוק המשולב של טכנולוגיות PV סולאריות ורוח עדיין מהוות פחות מ-10% מייצור החשמל העולמי, כאשר בשנת 2050 חלקו של חשמל דל-פחמן יצטרך להגיע לכדי 100%, לצד עלייה גלובלית גוברת בביקוש לחשמל.
סיבות לאופטימיות זהירה ונקודות תורפה
הדוח מדגיש את ההתפתחויות החיוביות בשנים האחרונות, אך גם את נקודות התורפה בדרך לפתרון. כך למשל, פחם הוא הדלק המזיק ביותר לאקלים, שכן תכולתו העיקרית היא פחמן. קצב צמיחת הפליטות מפחם הואט מאז 2010, לאחר שתחנות כוח פחמיות נסגרו בארה"ב ובאירופה, ופחות חדשות נוספו בסין. תכנון של תחנות חדשות בוטל, ואחרות הוסבו. הפליטות לאורך הזמן שנעשה בפחם שימוש, עשויות כבר לחרוג מתקציב הפחמן הנותר להגבלת ההתחממות למעלה וחצי.
כריתת היערות ירדה בעולם מאז 2010 וכיסוי היער נטו, גדל. עד 2015, אף צומצמה במשך עשור כריתת יערות האמזונס, בעוד שיערות באירופה, אירו-אסיה וצפון אמריקה התחדשו. אך כריתת היערות באמזונס עלתה שוב בשנים האחרונות, וגם חלקים אחרים של העולם מתמודדים עם כריתת יערות מתמדת, או כזו הגוברת במהירות. יערות הם קריטיים עבור המערכות הטבעיות של כדור הארץ וייצוב הטמפרטורה. גידול יערות ושימור קרקעות יהיה הכרחי בשנים הבאות, אך נטיעת עצים אינה מספיקה כדי לפצות על המשך פליטת גזי חממה כתוצאה משימוש האנושות בדלקי מאובנים.
תעשיות שלמות ייאלצו לעבור מהפכה
חשמול שירותי התחבורה הוכח כאפשרות ניתנת להרחבה במחיר סביר. כלי רכב חשמליים הם הפלח הצומח ביותר בתעשיית הרכב. אך הפליטות מסקטור התחבורה לא פחתו ברמה העולמית, וגדלו בקצב של 2% בשנה ב-2010-2019 עקב ביקוש גבוה לנסיעות, כלי רכב כבדים יותר, יעילות נמוכה ופיתוח ממוקד במכוניות.
מלבד חשמול של סקטור התחבורה היבשתית, דלק ביולוגי בר קיימא ומימן עם פליטות נמוכות, יכולים לסייע בהפחתת פליטות בסקטור התעופה, הספנות והתחבורה היבשתית הכבדה, אך דורשים שיפור בהליכי הייצור והפחתת עלויות.
סקטור התעשייה, האחראי לרבע מהפליטות העולמיות, נדרש בשינוי עמוק: שימוש יעיל יותר בחומרים, שימוש חוזר ומיחזור, מזעור פסולת. השגת אפס נטו פליטות עד אמצע המאה, תהיה מורכבת עבור התעשייה, והיא תדרוש תהליכי ייצור חדשים, חשמול, מימן ובמידת הצורך לכידה ואגירת פחמן. כיום, פליטות התעשייה ממשיכות לעלות, ומונעות על ידי הביקוש העולמי.
ללא הפחתה בצמיחת הביקוש והרחבה של טכנולוגיות דלות פחמן, פליטות התעשייה יוותרו גבוהות גם בעשורים הבאים. הפחתה בתעשייה יכולה להפחית את ההשפעות הסביבתיות ולהגדיל את הזדמנויות התעסוקה והעסקיות.
כדי להתמודד עם משבר האקלים ולהפחית את הפליטות, המדינות נדרשות להשקעות גבוהות בעשור הנוכחי עבור תהליכי המיטיגציה (הפחתת גזי חממה) והאדפטציה. לפי הדוח, ישנם מספיק הון ונזילות גלובליים כדי לסגור את פערי ההשקעות, כאשר בשלב זה ההשקעות הפיננסיות נמוכות פי שלושה עד שישה מהרמות הנדרשות להשקעה בעשור הנוכחי לשם הגבלת ההתחממות לסף הנחשב לבטוח עבור האנושות. תמריצים גדולים להשקעה בחדשנות, במיוחד כאלו המגובים במדיניות לאומית, נחוצים מאוד להאצת שינויים טכנולוגיים דלי-פחמן.
לאורך השנים האחרונות, ההתקדמות הפיננסית בהזרמת הון למימוש יעדי הסכם פריז, נותרה איטית. התועלת הכלכלית העולמית של הגבלת ההתחממות לשתי מעלות עולה על עלות ההפחתה לפי מרבית ההערכות, וישנן דוגמאות לכך שמדינות יכולות להצמיח את כלכלתן תוך הפחתת פליטות. אך גם "בלי לקחת בחשבון את היתרונות הכלכליים של צמצום עלויות ההסתגלות או ההשפעות הנמנעות של שינויי האקלים, התוצר המקומי הגולמי יהיה נמוך בכמה נקודות האחוז בלבד בשנת 2050, אילו יינקטו הפעולות הנדרשות, בהשוואה להמשך המדיניות הנוכחית".
"הגיע הזמן להפסיק לשרוף את הפלנטה"
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הגיב בחריפות לדוח. לדבריו, "חבר המושבעים נתן פסק דין, וזה מזעזע. הדוח מציג אוסף של הבטחות אקלים שהופרו. זהו קובץ של בושה, המקטלג את ההבטחות הריקות שמעלות אותנו איתן על המסלול לעבר עולם שלא ניתן יהיה לחיות בו. אנחנו במסלול המהיר לאסון אקלים: ערים מתחת למים, גלי חום חסרי תקדים, סערות, מחסור במים, הכחדה של מיליוני צמחים ובעלי חיים. זאת לא פיקציה או הגזמה. זה מה שהמדע הנוכחי אומר שייגרם ממדיניות האנרגיה הנוכחית שלנו".
גוטרש הוסיף ואמר כי "חלק מהמנהיגים והעסקים אומרים דבר אחד, אבל עושים דבר אחר. במילים פשוטות: הם משקרים, והתוצאות יהיו קטסטרופליות. זהו מצב חירום אקלימי. מדעני אקלים מזהירים שאנו כבר קרובים באופן מסוכן לנקודות מפנה שעלולות להוביל להשפעות אקלימיות בלתי הפיכות.
אבל ממשלות ותאגידים בעלי פליטות גבוהות לא רק מעלימים עין; הם מוסיפים דלק ללהבות. הם חונקים את כדור הארץ שלנו עבור אינטרסים שלהם, למרות שפתרונות זולים של אנרגיה מתחדשת מספקים מקומות עבודה ירוקים, ביטחון אנרגטי ויציבות מחירים טובה יותר. אנחנו צריכים לצמצם את הפליטות ב-45% בעשור הזה, אך ההבטחות הנוכחיות יובילו אותנו לעליה של 14%. פעילי אקלים מתוארים כרדיקלים, אבל הרדיקלים המסוכנים באמת הן המדינות שמגבירות את ייצור דלקי המאובנים. השקעה בתשתית דלק מאובנים חדשה היא טירוף מוסרי וכלכלי. הגיע הזמן להפסיק לשרוף את הפלנטה שלנו".
החלק השלישי של דוח ההערכה השישי המתפרסם היום, אושר בצהרי היום על ידי 195 ממשלות החברות ב-IPCC, באמצעות מושב אישור וירטואלי שהחל ב-21 במרץ. הדוח מתפרסם לאחר שבימים האחרונים פורסם בגרדיאן הבריטי ובאמצעי תקשורת נוספים כי על חברי הפאנל, חוקרים מובילים מרחבי העולם, הופעל לחץ עז על ידי פוליטיקאים במטרה לרכך ניסוחים ולעמעם מסקנות, כך שלא ישתמע מהדוח שהמדענים מבהירים כי יש להפסיק את השימוש בדלקי מאובנים - התורמים הגדולים ביותר למשבר האקלימי.
לפי הגרדיאן, ממשלת הודו דרשה שינויים מרכזיים בנושאים פיננסים, ערב הסעודית ביקשה לראות אישרור להמשך השימוש בדלקי המאובנים, וסין ואקוודור אף הן העמידו דרישות בפני הפאנל המדעי. בעקבות הפרסומים, לחומרים שהועברו היום לתקשורת באיחור ניכר של יותר מיממה, צורף קובץ בוא נכתב כי במהלך השבועיים האחרונים הדוח היה נתון לבדיקה של "שורה אחר שורה" על ידי נציגי ממשלות, שניהלו דיאלוג עם כותביו. כבדרך כלל, לציבור פורסמו שני נוסחים: האחד, תקציר עבור מקבלי החלטות, והשני - דוח מדעי מפורט, רחב וטכני, בו יכולתן של המדינות לבצע שינויים, הייתה מוגבלת יותר.