נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
בן לילה הפך רוב דחוק של 61 חברי כנסת בקואליציה ל-60 בלבד, זאת לאחר הודעת הפרישה של חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה עידית סילמן. נראה שמה שחברי הקואליציה לא הצליחו להעביר עם 61 אצבעות, הם יתקשו עוד יותר כשגם היתרון של קול אחד בודד כבר לא נזקף לזכותם. בעוד הודעת סילמן לא משפיעה באופן אקטיבי על התנהלות הממשלה, היא תהפוך דרמטית עם חזרת הכנסת מהפגרה בשמיני במאי למושב הקיץ.
על שולחן הכנסת הצטברו חוקים רבים, חלקם נמצאים בבסיס התוכניות הכלכליות של הממשלה, כשללא רוב, הממשלה תתקשה מאוד להוציא את היוזמות מהכוח אל הפועל. בהנחה שהכנסת לא תפוזר לבחירות מיד עם חזרתה מהפגרה, בקואליציה יעבדו על גיוס נפרד של רוב לכל הצעות החוק שלא נדרש בהן 61 תומכים, וינסו לגייס תמיכה מספסלי האופוזיציה - בעיקר מהרשימה המשותפת.
אלא שרוב החוקים שנדחו ממושב החורף הם חוקים במחלוקת, ולכן גם מי שנשארו בקואליציה ורואים את הבחירות באופק, צפויים להקשיח עמדות ולא להיות נכונים לפשרות שהיו עושים בימים כתיקונם. במרכז ההתנגשות צפויים להיות חברי מפלגת העבודה שקיבלו במהלך הפגרה מליברמן "מתנה" בדמות תרגיל אישור רפורמת החקלאות בלי שהסכימו לה.
הבלו על הדלק: הרווח הקטן של ליברמן
פחות מיממה לפני פרישתה של סילמן, הפתיע ליברמן כשהודיע על הפחתת המס על הדלק בחצי שקל לליטר לתקופה של 3 חודשים. ליברמן התנגד תקופה ארוכה ללחצים של שרים אחרים, של התעשייה ואף של נגיד בנק ישראל להורדת המס על הדלק. מחיר הדלק הגיע לשיא של שמונה שנים כשזינק ל-7.44 שקלים לליטר בשל הזינוק במחיר הנפט בעולם. בדיעבד, ייתכן שליברמן הצליח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: גם להסיר מכתפיו את הלחץ להוריד את הבלו ולקבל את הכותרות המחמיאות - וגם לא להוריד המס בפועל.
ליברמן הזכיר במסיבת העיתונאים ביום שלישי שהפחתת הבלו טעונה עדיין את אישור ועדת הכספים. "נצטרך להעביר את זה לאישור ועדת הכספים ואני מעריך שנעביר את זה", אמר ליברמן. אבל השינוי החד ביחסי הכוחות הפוליטיים עלול לטרפד את המהלך, באופן שישאיר את ליברמן נקי מאחריות על מחירי הדלקים המשתוללים. מתוך 7.44 שקל לליטר, גובה המדינה מס של 4.21 שקל, באופן שמסייע לה להגיע לנתוני גירעון מרשימים כפי שהוערכו על ידי ליברמן, של גירעון בגובה כ-1.6% בלבד.
עסקת החבילה: מוטלת בספק
שבועות ספורים לפני היציאה לפגרה, הציג ליברמן עסקת חבילה חתומה, במסגרתה חוק להעלאת שכר המינימום וארגון מחודש של סעיפים בהסכמי ההעסקה של העובדים במשק. כמו שאמר פעמים רבות, לאחר שלא שמע התנגדויות במהלך הדרך לתוכנית, ליברמן הסיק שהכנסת תאשר במהירות את העסקה. ב-26 בינואר התפרסם החוק להערות הציבור וחודש לאחר מכן הוא אושר בקריאה ראשונה, כאשר מצד אחד ליברמן דורש שהחוק יעבור ככתבו, ואילו במפלגת העבודה הודיעו מצדם שלא יאפשרו את אישור החוק בלי להכניס בו שינויים.
בינתיים, העלאת שכר המינימום שתוכננה לאפריל בפעימה הראשונה - נדחתה, יחד עם הצעדים הנוספים בחוק והדיונים תוכננו להתחדש אחרי הפגרה. אבל כעת, המהלך שטעון עוד שתי קריאות מוטל כולו בסימן שאלה.
הסיוע להורים ולעסקים: יידרשו לעזרת האופוזיציה
בשבועות האחרונים עובדת ועדת הכספים על הכנת החוק שיאפשר נקודות זיכוי להורים לילדים בגילאי 6-12, ואת מס ההכנסה השלילי לקריאה שנייה ושלישית. באופוזיציה הובילו שני דיונים שהסתיימו ללא הצבעה, לאחר שדרישותיהם לשינויים בחוק, שהופנו ליו"ר הוועדה, לא נענו. ברקע, שר האוצר הבטיח שיכפיל את מענק העבודה מ-800 שקל ל-1,600 שקל, אך באופוזיציה דורשים להוריד את גיל הזכאות ל-18 ובאוצר מתנגדים. עד כה הוגשו אלפי הסתייגויות לחוק באופן שתוקע את אישורו בוועדה. אם יצליחו לאשר את החוק לפני סוף הפגרה, ובהנחה שהדיונים בוועדה יתקיימו כסדרם, למרות הודעת סילמן - הכנסת תצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית בחודש מאי.
בבפברואר הציג משרד האוצר תוכנית סיוע לעסקים שנפגעו מגל האומיקרון. היה זה לאחר ששר האוצר התעקש שלא יגבש תוכנית לפני שייראה את היקפי המחזורים של העסקים לחודשים ינואר פברואר. ליברמן המתין, גיבש והציג תוכנית שנדרשת לתיקוני חקיקה ימים ספורים לפני פיזור הכנסת. בימים האחרונים פורסם תזכיר החוק והעבודה עליו במליאה ובוועדות הכנסת יוכל להתחיל רק לאחר החזרה מהפגרה. בעלי העסקים שממתינים לסיוע הזה יפעילו לחץ רב על חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד במטרה שהכסף ייכנס לבסוף לחשבונותיהם.
קפואים בתחום הדיור: תמ"א 38 והקלות המיסוי
במקביל לאישור החוק להעלאת המס על משקיעים, הגיעו חברי ועדת הכספים להסכמה על קידום חוק שיקל במדרגות המיסוי על רוכשי דירה ראשונה. החוק אושר בוועדת כספים לקריאה ראשונה בנובמבר אלא שאז באוצר חזרו בהם מהכוונה לתמוך בחוק והודיעו על קידום חוק מטעמם. בשבוע שעבר התקיים דיון בחוק הממשלתי בוועדת השרים לחקיקה והוא אושר - השלב הבא הוא הצבעה במליאה בקריאה ראשונה - בתקווה כאמור להשגת הרוב הנדרש לאישורו.
לצד המשימות האלה, נדחו ממושב החורף ברגע האחרון גם חוק המטרו וגם חלופת שקד לתמ"א 38. בקואליציה טענו שאין דחיפות לחוק המטרו שרק ביוני יתחיל לפעול. במהלך כל כנס החורף הוועדה לתשתיות ומיזמים לאומיים בראשות יוליה מלינובסקי מסיימת את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אלא שהחוק לא עולה להצבעה בימיה האחרונים של הכנסת לפני הפגרה וגם הוא כאמור ממתין לאישור הסופי על שולחן המליאה שכעת עולה החשש שכלל לא יגיע.
וכמובן חלופת שקד לתמ"א 38 שנדחקה ביום האחרון של כנס החורף אל מחוץ לסדר היום של המליאה לאחר ששרת הפנים העדיפה להילחם על חוק האזרחות. השבוע אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הארכת תמ"א 38 בשנה נוספת כדי לאפשר את השלמת חקיקת החלופה, אלא שכעת קשה לראות אם החוק יצליח לעבור בכלל וייתכן שהשנה תהפוך לתקופה ארוכה הרבה יותר.
וזה לא רק חלופת התמ"א, אלא גם התמ"א עצמה נמצאת בבעיה קשה. היא אמנם הוארכה בשנה, אבל פרק המיסוי - שכולל סעיף קריטי הפוטר למשל את הדירות ממס שבח - זקוק לחקיקה מלאה. ההטבה הזו פקעה למעשה בסוף 2021 והובטח שהיא תוארך כחוק, אבל כעת הסיכוי לכך קלוש והרבה מאוד פרויקטים יאלצו להיגנז, למעט אולי כמה רווחיים במיוחד בתל אביב.
חוק הפנסיות: יעביר את גנץ לליכוד?
חוק הפנסיות של שר הביטחון בני גנץ עבר בקריאה ראשונה בכנסת לפני כחודש לאחר מאבקים קואליציוניים, אבל כעת עתידו של החוק לוט בערפל. גנץ ביקש להכשיר את "הגדלות הרמטכ"ל" להם זוכים אנשי קבע בצה"ל עם שחרורם. כעת החקיקה הקשה צפויה להיות קשה עוד יותר. אבל אחת הספקולציות שעלו היום היא שבליכוד יבטיחו לגנץ שיעבירו את חוק הפנסיות אם יצטרף לממשלה משותפת עם בנימין נתניהו.
חוק הגיוס: לא נראה באופק
נושא מורכב נוסף שכעת עתידו מוטל בספק הוא חוק הגיוס. כבר בינואר נחלה הממשלה מפלה כשהחוק נפל בקריאה ראשונה בכנסת, עם תיקו של 54 הצבעות בין הקואליציה לאופוזיציה. מאז החוק נותר תקוע. לפי החוק היו אמורים להתעדכן יעדי הגיוס בקרב החברה החרדית, ויוצב יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו. כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות לגיל 21.
מנגד, ישנם מהלכים של הממשלה שאינם נמצאים בסכנה בטווח הקרוב. ביניהם, הרפורמות ביבוא, ברגולציה ובתעריפי התחבורה הציבורית, שאינן זקוקות כעת לאישורים מצד הכנסת.
שלושה תרחישים: לאן מתקדמים מכאן? | אורן דורי
מה יעלה בגורל כל הרפורמות והחוקים שעמלו על הכנתם מאז הקמת הממשלה וציפו להוציאם אל הפועל בקרוב. כרגע עתיד המצב הפוליטי עדיין לא ברור, אבל עומדות על הפרק מספר חלופות אפשריות, שכל אחת מהן תשפיע באופן אחר על התוכניות הכלכליות של הממשלה:
האפשרות הראשונה היא שהקואליציה תצליח להמשיך לתפקד במצבה הנוכחי. אחרי פרישתה של ח"כ עידית סילמן שקיבלה שיריון ברשימת הליכוד, לקואליציה כבר אין רוב של 61 אצבעות בכנסת. אלא שהמצב הנוכחי הוא לא בדיוק תיקו של אצבעות בין שני המחנות, כי השאלה היא לאיזה מחנה יבחרו להשתייך הרשימות הערביות.
במקרה כזה, כל עוד אין מורדים נוספים משורות הקואליציה אל הליכוד, הממשלה יכולה להמשיך לתפקד תיאורטית, אבל כנראה תדשדש בכל מה שדורש קריאות בכנסת והצבעות בוועדות. חוקים שכבר נמצאים בשלב מתקדם אולי יעברו. אבל יוזמות בשלבים ראשוניים יותר עלולות להיתקע.
אם המשבר הפוליטי יוביל לבחירות, ייתכן שתוקם ממשלת מעבר זמנית בראשות ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, בהתאם להסכם הקואליציוני. אבל למרות שראשות הממשלה תישאר בידי אותו הגוש, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה, היא לא תוכל להעביר כל חקיקה ללא הסכמת הצד השני.
בממשלת מעבר יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעביר תקציב מדינה חדש. אבל גם חקיקה פשוטה יותר תגיע למבוי סתום. לפי הערכות של גורמים בכנסת, אם הממשלה תתפרק - ייתכן ששני הצדדים יעדיפו "לסגור פינות" בהסכמה בחוקים שונים ברגעים האחרונים. אבל חקיקה משמעותית כבר לא תעבור.
בכנסת כבר מעריכים שכל חוק שינסו לקדם בממשלת מעבר "יעלה בתמרוץ לעבאס". לדבריהם, "גם אם תרצה להעביר חוק מענקים - ח"כ אחר יבוא וידרוש בתמורה אזור תעשייה במגזר הערבי, למשל". כלומר, אחרי הפסקה של שנה, ישראל תחזור להתנהל ללא תקציב מדינה מאושר ותוך מצב פוליטי שמנטרל מראש כל יוזמה או רפורמה.
קיימת גם האפשרות שהקואליציה או האופוזיציה יצליחו לגייס עריקים משורות המחנה השני ושתוקם ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית. אלא שעבור החקיקה הכלכלית נראה שהאפשרות הזאת דומה לפיזור הכנסת שכן ממשלה חדשה מביאה איתה מדיניות וחוקים חדשים.