גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזמינים אופנה ברשת, חוזרים לאיסטנבול: החברה הערבית בישראל משנה את הרגלי הצריכה שלה

למרות שחברות מסחריות נוטות לעתים להתעלם מהם, ערביי ישראל הם כוח צרכני משמעותי • בדיקה שנערכה לכבוד הרמדאן מגלה שינויים בדרך בה החברה הערבית בישראל רגילה ואוהבת לקנות • הקניות באונליין מתחזקות, יותר משתמשים בכרטיסי אשראי, אך למרבית האזרחים הערבים עדיין אין ביטוח דירה • סקר מיוחד שנערך ע"י מכון המחקר ביסאן עבור גלובס והלא, ערוץ טלוויזיה שמשדר למגזר הערבי

מרכז מסחרי באום אל פחם / צילום: גיל ארבל
מרכז מסחרי באום אל פחם / צילום: גיל ארבל

האוכלוסייה הערבית מונה כ-2 מיליון בני אדם המהווים 21.1% מכלל תושבי המדינה. מדובר בצרכנים עם מאפיינים והרגלי קנייה ייחודיים, שהולכים ומצמצמים את הפער אל מול הרגלי הצריכה של המגזר הכללי - כך עולה מסקר מיוחד שנערך לרגל חודש הרמדאן על ידי מכון המחקר ביסאן עבור גלובס ו-Panet. הסקר נערך בקרב 500 נשאלים מהחברה הערבית בפריסה ארצית, ובטווחי גילאים שונים, כשמחצית מהנשאלים היו נשים, ומחציתם גברים.

מהסקר עולים הרגלי הצריכה השונים בהיבטים רבים, אך ביחס לסקר דומה שפורסם בגלובס בשנת 2017, עולה תמונה המצביעה על צמצום פערים בחלק מהסגמנטים. כך למשל, 71% מהצרכנים הערבים מחזיקים בכרטיס אשראי (לעומת 90% במגזר הכללי), עלייה מהשנים 2015 ו-2017, אז עמד המספר על 50%. שיעור מחזיקי כרטיסי האשראי גבוה ככל שהצרכנים צעירים יותר ומותגי הכרטיסים הדומיננטיים הם מקס (26%), ישראכרט (27%), ויזה (24%) ואמריקן אקספרס (8%).

 

גם שיעור הצרכנים הערבים שמחזיקים בחשבון בנק עלה, וכיום 83% מנהלים חשבון בנק לעומת כ-75% ב-2017. הבנקים העיקריים בהם מתנהלים החשבונות הם הפועלים (32%), לאומי (28%), מרכנתיל (15%), דיסקונט (8%) ומזרחי (7%). ההתנהלות מול הבנקים ממחישה גם את העלייה בשימוש באמצעים דיגיטליים בקרב הצרכנים הערבים, כש-30% מהנסקרים דיווחו כי עיקר ההתנהלות שלהם מול הבנק נעשית באמצעות אפליקציה, ו-15% דרך אתר האינטרנט של הבנק.

 בסאם ג'אבר, בעלי קבוצת Panet מציין כי "מסקנות הסקר שערכנו מראות כי הציבור הערבי בישראל ממשיך להוות חלק אינטגרלי מהחברה והכלכלה הישראלית. אנו לומדים כי הצרכן הערבי מאמץ טכנולוגיות חדשות, אוכל במסעדות, טס לחופשות וקונה בגדי מותגים. אנו מאמינים כי המשך שילובם של אזרחי ישראל הערבים במרקם החיים ובמשק הישראלי הינו אינטרס כלכלי ולאומי בחשיבות עליונה ונמשיך לפעול רבות להשגת מטרה זו".

בסאם ג׳אבר / צילום: panet

שי לחוביצר, יועץ שיווקי, מסביר כי התפיסה של החברה הערבית בנוגע לכרטיסי האשראי השתנתה. "לאורך השנים נאמר שהחברה הערבית דוגלת במזומן כאמצעי תשלום. הקפיצה הגדולה שאנו רואים כעת בשיעור מחזיקי כרטיסי האשראי מובילה לשינוי ולשוויון בדפוסי הצריכה. השינוי בא לידי ביטוי גם בשיעור המשתמשים באפליקציות של הבנקים, מה שמלמד שיש מקום גם לבנק הדיגיטלי בחברה הערבית".

לחוביצר מוסיף כי לאורך השנים בנק הפועלים הוא הבנק הדומיננטי עבור צרכני החברה הערבית: "בשעתו הבנק הערבי הישראלי של בנק לאומי פעל במיתוג נפרד, שלא התקבל בחברה הערבית, בלשון המעטה. זו הסיבה שהבנק מוזג לתוך בנק לאומי".

"הביטוחים לא משקיעים בשיווק לחברה הערבית"

עוד עולה מהסקר שרק 15% מהנשאלים ענו שהם מפרישים כספים לקרן הפנסיה שלהם. 65% טענו שהם לא יודעים אם המעסיק שלהם מפריש עבורם כספי פנסיה, ו-20% ידעו להשיב שאין להם קרן פנסיה. בעולמות הביטוח מעניינת הדומיננטיות של סוכני הביטוח עבור צרכני החברה הערבית. כך למשל, 34% ציינו שבביטוח רכב הם נעזרים בסוכן ביטוח ו-72% מקרב מי שמבוטח בביטוח דירה נעזר גם הוא בסוכן ביטוח. עם זאת, בתחום ביטוחי הדירה ל-87% מצרכני החברה הערבית אין ביטוח לדירה.
לחוביצר ועימאד ג’בארין, חוקר בכיר במכון ביסאן למחקרים ואסטרטגיה, מספקים נימוק לכך שלרוב המוחלט של האזרחים הערבים אין ביטוחי דירה. לטענתם, רבים מהאזרחים הערבים מתגוררים בבתי ההורים או בבתים שהם בבעלות משפחתית.

ג’בארין אף סבור שהאשמה על השיעור הנמוך של הערבים הישראלים בקרב המבטחים נופלת גם על חברות הביטוח: "הן כמעט שלא משקיעות בפרסום ובשיווק בחברה הערבית. אפשר להגיד שיש פה כר פורה שלא מנוצל, ויש הוכחות לכך שחברות שמצליחות בחברה הכללית יודעות לנצל את הפוטנציאל.

"למשל, עד לפני כמה שנים תמי 4 לא פעלה במגזר הערבי. בשיח של הצרכנים לא היה עולה על הדעת לשלם מאות שקלים בחודש על מים. היום, בהרבה בתים תמצאי מתקני מים של תמי 4. זה קרה אחרי שהחברה השקיעה המון בשיווק במגזר דרך שלטי חוצות, וקמפיינים בכל מדיה אפשרית, וכך היא הגיעה לכל בית".

בנוסף, הם מסבירים ששיעורם נמוך ביחס למגזר הכללי גם בקרב נוטלי המשכנתאות. "מי שזקוק לסיוע יעשה זאת לרוב באמצעות הלוואה ולא באמצעות משכנתה", אמר לחוביצר, שהזכיר גם שבטייבה נבנות 4,800 דירות: "שם נראה יותר משכנתאות וביטוחי דירות".
האתרים בהם נוהג הציבור הערבי לגלוש לצריכת חדשות הם פאנט (52%), אלערב (38%), אסנארה (22%) ובוקרא (18%). בקרב ערוצי הטלוויזיה כ-38% מהאזרחים הערביים צופים בערוץ ‘הלא’, 23% ציינו שהם צופים בערוץ 12, 14% באלג’זירה (רשת שידור לוויינית שמקום מושבה בקטאר), 12% ציינו שהם צופים בערוץ 13, שיעור דומה ציין את ערוץ מוסאוא (ערוץ טלוויזיה מסחרי פלסטיני המיועד לערבים ישראלים), 11% ציינו שהם צופים בערוץ 11 של כאן תאגיד השידור, 8% ציינו את ערוץ הטלוויזיה MBC ו-7% צופים ברשת האמירתית אל ערביה.

קונים יותר באונליין, ויוצאים לבלות

בדומה למגזר הכללי, הקורונה עודדה ודחפה עוד צרכנים להיכנס לזירה המקוונת. מי שכבר הכיר את הקניות באונליין הגדיל את פעילותו ואחרים נכנסו לתחום מכורח הנסיבות - חלקם הגדול נשארו שם גם לאחר החזרה לשיגרה. 32% השיבו שהם מבצעים קניות ברשת, לעומת 17% בסקר שנערך ב-2017. בקרב אותם קונים באונליין, 78% מבצעים את קניותיהם באתרים בינלאומיים ו-22% באתרים ישראלים. לשם השוואה, במגזר הכללי היחס בין קניות באתרים בינלאומיים למקומיים עומד על כ-60%-40% בהתאמה.

ג’בארין מסביר את הזינוק בהזמנות האונליין: "עד לא מזמן אנשים לא היו מדמיינים לשלם 25 שקלים על שליחות של משהו, והנה אנחנו רואים שיש לכך נכונות. זה התחיל בקרב צעירים אבל זלג גם לגיל מבוגר יותר. לאחרונה השיקה רשת מזון אפליקציה בשם ברינג’י ("יפה מאוד", בערבית - מ.ר.ח) להזמנות אונליין ואפשר לראות שאנשים מתחילים לקנות משם ולהסיר מעצמם את נטל הקניות בסופר, בתקופת הרמדאן ובכלל.

"רשתות הפארם עדיין לא שם, אבל יש נכונות ויש שינוי שמובילה האישה הערבייה שעוברת תהליך של מערביזציה". ג’בארין מספק דוגמה נוספת לתהליך שעובר על החברה: "מי היה מדמיין פעם שצרכן ערבי ישלם על מיץ תפוזים סחוט? והנה זה קורה, וזה קורה יותר. אנשים בחברה הערבית אוהבים לבלות ולחיות - זו השקפת חיים שונה מזו שהייתה עד לפני כמה שנים. המושג סופ"ש הולך ומקבל חשיבות, אנשים חושבים מראש היכן יטיילו בטבע או ירכבו באופניים".

"מותג אחר שמשקיע במגזר וזוכה לאהדה הוא נספרסו", ציין ג’בארין. "החברה זיהתה את החיבה ההולכת וגוברת של הצרכנים הערבים לאספרסו על פני הקפה הערבי, היא השקיעה בשיווק ובפרסום וזה מצליח. רוב החברות פשוט לא מנצלות או מודעות להשפעה שיש להרגלי הצריכה של החברה הכללית על הרגלי הצריכה בחברה הערבית".
ומה קונים הצרכנים הערבים? פריטי אופנה הם הפופולריים ביותר גם במגזר הערבי (33%) שידוע כחובב מותגים, לאחר מכן מוצרי טיפוח ובישום (21%), מוצרי סלולר ומחשוב (13%), פריטי ריהוט (10%) ושירותים דיגיטליים (8%). האתרים הנפוצים מהם מזמינים מוצרי ביגוד בחברה הערבית הם האתר הסיני SHIEN, חביב הנערות שזוכה לאהדה גם במגזר הכללי, עם 38%, לאחריו עליאקספרס (28%), האתר הבריטי אסוס (14%) ובחמישייה הפותחת נמצא גם האתר טרמינל איקס מבית פוקס (10%).

חנויות מקומיות פופולריות יותר מרשתות

רשת הסופרמרקטים הפופולרית עבור צרכני החברה הערבית היא אלמשהדאוי (קינג סטור) שבה 17% מהצרכנים מבצעים את קניותיהם, יותר מאשר ברמי לוי (13%), במרכז המזון (12%), בשופרסל (9%) ובדבאח (8%). בסעיף זה בולטת נוכחותן של החנויות המקומיות ש-30% מהצרכנים מבצעים בהן את קניותיהם.

השיקולים העיקריים בבחירת רשת המזון מתחילים במחירים: מבצעים (28%), קירבה גיאוגרפית (19%), שירות (17%), איכות המוצרים (11%) ומגוון המוצרים (10%). חברות המזון הישראליות שצרכני החברה הערבית קונים מהן כוללות את תנובה (53%), קוקה קולה (48%), עלית (32%), אוסם (26%), שטראוס (23%), טרה (18%), סוגת (13%), זוגלובק (12%), פפסי (8%) ואחרים.

 

בתחום הפארם בולטת הדומיננטיות של סופר פארם כש-31% מצרכני החברה הערבית נוהגים לרכוש מוצרי פארם ברשת הגדולה בישראל, 23% רוכשים בחנויות סופרמרקט וברשתות, 23% בבתי מרקחת מקומיים ו-13% בחנויות מקומיות. השיקולים המובילים בבחירת רשת הפארם הם המבצעים (30%) ואיכות המותגים (21%). 19% מהנשאלים ציינו גם את מגוון המוצרים כשיקול מוביל, 16% את השירות והניקיון בסניפים ו-8% ציינו שהשיקול המרכזי הוא הקירבה הגיאוגרפית.

גם בתחום האופנה החנויות המקומיות תופסות מקום של כבוד: 31% רוכשים את הבגדים שהם לובשים בחנויות מקומיות, 43% רוכשים ברשתות. 8% ציינו כי הם קונים את הבגדים שלהם באונליין, 6% עושים זאת בחו"ל או בחנויות שנמצאות בשטחים. בכל הנוגע לבגדי הילדים גוברות הרשתות על החנויות המקומיות עם 48% ו-19% בהתאמה. 10% ציינו כי הם קונים לילדים בגדים באונליין ו-9% בעת ביקור בחו"ל או בשטחים.

חוזרים לנפוש בטורקיה, לרוב בעזרת סוכן נסיעות

את תום חודש הרמדאן רבים מהערבים המוסלמים חוגגים בחופשה - לרוב בחו"ל. היעד הבולט ביותר עבור הנופשים הערבים הוא איסטנבול (52%), שלצד יעדים נוספים בטורקיה, זוכה לעדנה מחודשת גם בקרב הצרכנים במגזר הכללי. בדומה ליוון, מצרים או קפריסין, טורקיה משוועת לתיירים לנוכח "מחיקת" התיירים מרוסיה ומאוקראינה, שמהווים בימי השגרה נתח גדול מהתיירות הבינלאומית במדינות אלה.

היעד הבא שהערבים הישראלים אוהבים לנפוש בו הוא סיני (15%), שצפוי לקבל חיזוק עם הטיסות הישירות שיופעלו לשארם (שאמנם משובצות בלוח הטיסות אך טרם קיבלו אישור סופי לקיומן). את היעד החדש יחסית במפת היעדים של נתב"ג - דובאי - ציינו 10% מהנשאלים. 17% ציינו כי הם אוהבים לנפוש באירופה, והשאר ביעדים אחרים.

 

במקרה שיחליטו לנפוש בישראל, הצרכנים הערבים יעדיפו להעביר את חופשתם באילת (33%) - בדומה לצרכני המגזר הכללי. 23% מהנופשים הערבים מעדיפים את ים המלח, 14% את ירושלים, 18% מעדיפים לנפוש בצימר בצפון, והשאר מעדיפים יעדים אחרים. בתחום התיירות בולטת נוכחות סוכני הנסיעות: 57% מהצרכנים הערבים ציינו כי הם מזמינים את החופשה שלהם באמצעות סוכן נסיעות (פיזי), 33% עושים זאת אונליין והשאר בדרכים אחרות.

לחוביצר מסכם ואומר שבלא מעט תחומים הפערים בין הרגלי הצריכה של הצרכנים הערבים למגזר הכללי נסגרו. "זה נובע בין היתר מכך ש-60% מקרב האזרחים הערבים הם מתחת לגיל 35. נדמה שחברות רבות שוכחות שמדובר ביותר מ-20% מהאוכלוסייה, פוטנציאל צרכני עצום שלא מנוצל. רואים את זה ברשתות מזון כמו שופרסל ורמי לוי, או ברשתות האופנה הגדולות שמשקיעות מיליונים בפרסום אבל שוכחות את המגזר הערבי".

עוד כתבות

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?