אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס־אקסלנס / צילום: ענבל מרמרי
ירידות השערים סוחפות את בורסות המניות בעולם בשבועות האחרונים. בארה"ב ירד מדד S&P 500 בכ-17% מאז השיא שקבע בתחילת ינואר, ואילו בתל אביב נמוך כעת מדד ת"א-35 ב-10% משיאו.
במקביל, נרשמו ירידות שערים חדות גם במחירים האג"ח הארוכות, בעקבות העלייה החדה בציפיות להעלאת ריבית הבסיס מצד הבנקים המרכזיים בישראל ובעולם. כך למשל ירד מחירה של אג"ח ממשלת ישראל ל-25 שנה ב-15% מתחילת השנה, והיא נסחרת כעת לפי תשואה שנתית לפדיון של 3.3%.
בימים האחרונים נרשמה החרפה במגמה השלילית, כאשר מדד נאסד"ק 100 רושם ירידה של 10% בתוך שלושה ימים בלבד. אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס-אקסלנס, מסביר כי "כרגע יש בעיות נזילות בשוק, ולכן כל עסקה למכירה או לקנייה של נכס מובילה לשינוי חד במחירו".
לדבריו, בבעיית נזילות מאוד קשה להעריך את כיוון השוק בטווח הקצר, כי הוא יכול להיות מאוד תנודתי, ולכן ייתכן גם שנראה בשווקים קפיצות חזקות לשני הכיוונים. "אני לא נותן תחזיות ובטח שלא לטווח הקצר, אבל אני חושב שבתוך סערות צריך להסתכל לטווח ארוך ולהסביר לאנשים שזה חלק ממשחק ההשקעות. יש תנודתיות וצריך לדעת לנצל אותה לטובתנו ולא להגיב במכירות חפוזות שלרוב מצטערים עליהן. לא שמעתי על אף אחד שקנה במהלך משבר והצטער על כך".
"אנחנו במצוקת דולרים מאוד קשה"
את בעיית הנזילות רואים לדבריו במסחר בדולר מול השקל. "בישראל כרגע לא ניתן להשיג דולרים. אנחנו במצוקת דולרים מאוד קשה, ברמות שראינו רק בשיא הקורונה" מדגיש כהנוביץ'.
כהנוביץ' מאמין, כי בזמן זעזועים בשוק, צריך בעיקר לחפש איך לטייב את תיקי ההשקעות, במיוחד עבור לקוחות שהכסף שלהם מופקד לטווח ארוך. "אנחנו מחפשים להם את אותן חברות שאנחנו מכירים טוב, או למשל כאלו שאנחנו מאמינים שישלמו את החובות שלהן אבל החובות הללו נסחרים במחירים מצחיקים.
"זה לא אומר שהשוק לא יכול לרדת יותר, אבל אנחנו יודעים לטייב. ואז ברגע שהנזילות תחזור לשוק, אנחנו מאמינים שזה ייתן ריבאונד חזק חזרה. אנחנו עושים ככה קבוע, כל פעם כשיש ירידות".
איך אתה רואה את המצב הנוכחי בשוק?
"אין ספק שיש אי ודאות לגבי הרבה מאוד תחומים, אבל נראה שהדבר ש'שבר' את השוק זאת הנזילות שירדה פתאום, והתייקרות עלויות המימון, שקפצו מדרגה בחודשים האחרונים ושיבשו הערכות שווי רבות.
"בנקים מרכזיים יכולים להיות מאוד נחושים לגבי ריסון האינפלציה, אבל גם להם יש איזשהו מחיר שהם לא יהיו מוכנים לשלם אותו מבחינת הפגיעה בשווקים ובכלכלה. אני לא בטוח שאנחנו כבר הגענו לנקודה הזאת אבל אני חושב שהיא תגיע, ואז בנקודה הזאת הבנקים המרכזיים פתאום ייקחו צעד לאחור.
"אולי זה יקרה אחרי שההשפעה של ההישגים הללו תבוא לידי ביטוי יותר טוב בציפיות האינפלציה, שיתחילו לרדת. אני חושב שכרגע הם מחכים לכך. הם רוצים לראות שציפיות האינפלציה נרגעות, אז הם משחקים במשחק של ניסיון וטעייה.
"בדרך אפשר למצוא הרבה נכסים שנוצרות בהם הזדמנויות וזה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות עבור הלקוחות שלנו שחוסכים לפנסיה".
אתה חושב שהבנק הפדרלי המרכזי בארה"ב פספס את המציאות בשנה האחרונה?
"הטיעונים שלהם, שגרסו כי האינפלציה היא זמנית, לא היו כאלו שלא עמדו מאחוריהן הערכות. גם היום, ציפיות האינפלציה לעשר שנים בארה"ב הגלומות בשוק הן בממוצע 2.7% בשנה, כאשר האינפלציה שם בפועל היא כרגע 8.5%. זה אומר שגם השוק חושב שהאינפלציה היא זמנית.
"העלאת ריבית זה משהו שיש לו מחיר כבד, ולכן אני גם מצפה מבנקים מרכזיים לא למהר אחרי כל קפיצה במחיר הנפט או פקקים בנמלים, ולרוץ ולחנוק את כל הכלכלה בגלל זה. מאוד קל לשפוט מהצד ולהגיד 'מה לא ראיתם שיש אינפלציה?'.
"הם ראו שיש אינפלציה וחשבו שהיא תהיה זמנית, וגם ההסברים לכך נראו הגיוניים, כי הרבה מהתופעות שראינו נבעו מיציאה משיווי משקל בתקופת הקורונה. צריך לזכור ששילמו אז לאנשים מענקים להמשיך ולצרוך, בזמן שהייצור הושבת בהרבה מקומות.
"אז היו שיבושים ובאופן טבעי יש אינפלציה, ואחרי הקורונה הייתה התפרצות של ביקושים שתרמה עוד יותר לאינפלציה. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה דחפה עוד יותר את מחירי הסחורות כלפי מעלה והעמידה את הבנקים המרכזיים באור עוד פחות טוב.
"השאלה היא עד מתי, כי אינפלציה היא לא תופעה חד פעמית, אלא תופעה של מחירים הממשיכים לעלות בקצבים מסוימים. אז אם מחיר הנפט עלה ביותר מ-50% בשנה האחרונה, האם הוא יעלה בשיעור דומה גם בשנה הקרובה ובשנה שאחריה? ואותו הדבר לגבי מחירי מכוניות משומשות, שעלו בשנה האחרונה ב-10% בארה"ב. כמה זה יכול להתמיד? השוק לא מאמין לזה ורואים שציפיות האינפלציה יורדות בעתיד".
"הקונצנזוס הוא מיתון במחצית השנייה של 2023"
איך אתה רואה את המצב בהמשך? כלכלות יגיעו למיתון? השוק ימשיך לרדת?
"כנראה שנגיע למיתון במחצית השנייה של 2023 ונראה שזה הקונצנזוס של יותר ויותר גופים היום. אבל חשוב להדגיש שאנחנו מדברים על מיתון ולא על משבר כלכלי.
"במשברים אנחנו מגלים לרוב שהייתה בכלכלה חוסר סימטריה, איזשהו ענף שהציפיות לגבי העתיד שלו היו מוגזמות, או שנבנתה בו איזו שהיא פירמידה. אבל מיתון הוא לא בהכרח משבר מהסוג הזה.
"מיתון, כמו שהקונצנזוס מדבר עליו, הוא להאט את ההתרחבות הכלכלית עד כדי אפס לתקופה מדודה של בערך שני רבעונים. זאת, במטרה לאפשר לכלכלה לעבור אתחול מחדש, כדי לקטוע את הספירלה של האינפלציה, שזאת המטרה שלהם.
"זה יאפשר לכל מיני פקקים בעולם להשתחרר, כמו בתחום ייצור השבבים, כמו בהובלה הימית, כדי שהביקוש יפסיק לגדול. אבל חשוב להדגיש שלא מדובר במיתון של שנה שלמה, אלא על שני רבעונים.
"אגב, גם ברבעון הראשון בארה"ב ראינו צמיחה שלילית של 1.4%, שעוד תתעדכן כנראה כלפי מטה כאשר יתווספו לאומדן גם נתוני ההשקעות בתשתיות. אבל גם אחרי שהנתון הזה פורסם, שוק המניות לא התפרק.
"בסופו של דבר, המשקיעים והאנליסטים לא מתמחרים חברה על בסיס שני רבעונים, אלא עושים היוון לתזרימי מזומנים הרבה יותר ארוכים.
"גם בגולדמן זאקס כתבו לאחרונה שהם לא רואים בכלכלה מקום של חוסר סימטריה משמעותי, שאפשר לחשוד בו שנגלה שם פיצוץ מאוד משמעותי ברגע שהכלכלה תאט. אז אנחנו חושבים שהולכים להאטה משמעותית בשנה הבאה, כאשר את 2022 נסיים בצמיחה.
"קרן המטבע חוזה לישראל צמיחה של 5% ב-2022, בנק ישראל חוזה צמיחה של 5.5% השנה ואני חושב שאנחנו גם יכולים להגיע ל-6% ומעלה.