בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
מדינת ישראל מחויבת להפחתת פליטות במסגרת אמנת האקלים הבינלאומית, אך סקירה שנתית של בנק ישראל שתפורסם בקרוב, מצביעה דווקא על כך שיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים עם היקף פליטות גזי חממה גבוהות, גדלה ב-57% בשנה. בשנת 2020, עמדה יתרת סיכון האשראי ללווים מזהמים על 19.1 מיליארד שקל, לעומת 12.2 בשנת 2019. יתרה זו לסוף שנת 2020 מהווה גם כ-6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאות, שיעור גבוה בהשוואה לשנתיים שקדמו לה שבהן עמד שיעור זה על כ-3.8% בממוצע.
מדובר בניתוח ראשון מסוגו של המפקח על הבנקים, בעקבות החלטת המפקח, יאיר אבידן, לשלב בעבודת הפיקוח בחינה של השפעת שינויי האקלים על המערכות הכלכליות, בדומה למתרחש בעולם. אבידן החליט להצליב לראשונה בין רשימת הלווים הגדולים במערכת הבנקאית, ובין דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, המדרג את המזהמים הגדולים במשק.
בנק ישראל מציג ניתוח ראשוני, בו הוצלבו מאגרי מידע קיימים של המשרד להגנת הסביבה וחשיפות אשראי גדולות, שמבוסס על דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים. מאגרי המידע כוללים כרבע מתיק האשראי הבנקאי וכ-60% מהיקף פליטות גזי החממה בישראל ולכן אינם משקפים את תמונת המצב המלאה של היקף הסיכונים. עם זאת, הלווים שנכללו בניתוח מהווים את המקור לכ-89% מסך הפליטות שמדווחות במאגר המשרד להגנת הסביבה, ולכן הוא מהווה אינדיקציה לממשק בין המערכת הבנקאית לסיכונים האקלימיים.
הניתוח מתייחס ללווים גדולים בלבד במשק (ללא התייחסות לכלל האשראי הכולל עסקים קטנים, משכנתאות ועוד). מיהם הלווים הגדולים? בפיקוח על הבנקים לא יכולים לפרסם את שמות החברות להן העניקה המערכת הבנקאית אשראי, אך מבצעים פילוח של הענפים השונים. ענף אספקת החשמל, הגז ומיזוג האוויר מהווה למעלה מ-80% מסך הפליטות בקרב לווים גדולים ומזהמים בעוד שמשקל האשראי לענף זה מסך האשראי ללווים מזהמים עומד על 37.8%, לעומת 7.2% בסך הפליטות בכרייה וחציבה ו-2.8% מסך משקל האשראי, 5.5% בייצור כימיקלים ו-12.2% של משקל אשראי לענף זה, 4.8% פליטות בייצור נפט ו-19.5% משקל אשראי, ו-0.7% בתחומים אחרים, המהווים כ-28% מסך האשראי.
לפי הניתוח, ענף הכרייה והחציבה הוא הענף עם יחס הפליטות לאשראי הגבוה ביותר לשנת 2020, בעוד שענף החשמל והגז הוא הענף העתיר ביותר בפליטות בממוצע לאורך השנתיים שנבדקו, אולם בענף זה יש ירידה משמעותית ביחס הפליטות לאשראי, בשל גידול מהיר יותר באשראי מאשר גידול בהיקף הפליטות של הענף. צמיחת האשראי לענפי אספקת חשמל וגז, ייצור כימיקלים וייצור מוצרי נפט, היוותה נדבך מרכזי בגידול האשראי ללווים מזהמים במהלך שנת 2020 וזאת על אף צמצום מתון ביתרת האשראי בענפים אחרים (כגון כרייה וחציבה ועבודות הנדסה אזרחית). יחס הפליטות לאשראי עשוי להוות סממן למידת רגישות האשראי לענפי משק מסוימים לסיכון המעבר ובמידה שבה הם יידרשו לבצע שינויים והתאמות במודל העסקי שלהם על מנת לשמר רווחיות בת־קיימה.
כמה יאלצו לשלם חברות עתירות פליטות אילו הממשלה תממש את התחייבותה להטלת מס פחמן, יוזמה שלא התקדמה בחודשים האחרונים, אך מהווה 'תוכנית דגל' של הממשלה בנושא הפחתת הפליטות, ואף הומלצה ליישום בישראל על ידי ה-OECD, וקיימת במרבית המדינות המפותחות? הניתוח הראשוני של המפקח על הבנקים מעלה בנוסף כי אילו יתומחרו פליטות גזי החממה לפי המתווה שפרסמה הממשלה אשתקד, היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יעמוד על כ-7 מיליארד שקל, שמהווים כ-37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.
לפי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "דוגמה לסיכון פיננסי שנובע מסיכוני המעבר הוא תמחור נמוך יותר של שווי חברות המאופיינות בעצימות בפליטות פחמן. אותן חברות חשופות לסיכון הורדה בדירוגי האשראי, ולהפסדי שוק עבור הגופים הפיננסיים החשופים לאותן חברות. יתרת סיכון האשראי ללווים גדולים מזהמים עומד על כ-6% מיתרת סיכון האשראי הבנקאי ללווים גדולים, ועל כ-2.3% במערכת הבנקאית כולה. זהו אמנם שיעור קטן, אך הוא אינו זניח".
לאור המאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה ומעבר לכלכלה מאופסת פחמן, מבצעים בפיקוח על הבנקים הליך ארוך טווח, בו יבדקו את השפעת סיכוני האקלים על המערכת הבנקאית, הן בשל התגברותן של תופעות קיצון אקלימיות המשבשות את מערכות החיים והן בשל החשיפה של המערכת הבנקאית ללווים גדולים עם היקפים גבוהים של פליטות גזי חממה, שעלולים להיקלע לקשיים בשל סיכוני המעבר לכללה מאופסת פליטות, בה ישתנו מקורות האנרגיה. בשנה הבאה, מתכננים בפיקוח על הבנקים להכניס למבחני הקיצון של המערכת הבנקאית, שעד היום בחנו תרחישים מאקרו כלכליים בלבד, גם תרחישי קיצון אקלימיים.
"ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות"
הניתוח של הפיקוח על הבנקים, משקף את תמונת המצב בישראל: למרות ההתחייבויות הממשלתיות, ישראל איננה מצויה על המסלול אליו התחייבה להפחתת פליטות. האוכלוסייה בישראל גדלה וכך גם צורכי האנרגיה, אך בשנת 2021 לא הצליחה ישראל להשיג את יעדי הפחתת הפליטות הצנועים שהציבה לעצמה - 10% של אנרגיה מתחדשת בלבד לעומת כ-7% בפועל, בעוד שמרבית מקורות ייצור החשמל שלה נשענים על פחם, נפט וגז, דלקים עתירי פליטות הדוחקים את ריכוז גזי החממה באטמוספירה ואת הטמפרטורה הגלובלית כלפי מעלה.
גם בענף הרכב, חשמול התחבורה טרם חדר לישראל בדומה למדינות המפותחות, כאשר בשטח ישנם כ-14 אלף רכבים חשמליים, וחשמול התחבורה מתמהמה, עם כ-100 אוטובוסים חשמליים בלבד. למרות היעדים שהציבה הממשלה בתחום הפחתת הפליטות, נכון להיום אין לישראל כל תוכנית מאושרת להפחתת פליטות בכלל הסקטורים במשק, וקיימים חסמים ממשלתיים רבים המקשים על המעבר לאנרגיות מתחדשות.
"משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו"
האם ישראל תעמוד בעתיד ביעדי הפליטות שהציבה לעצמה? "נכון להיום, אין תרחיש שבו ישראל תעמוד ביעדים. במצב הנתון, אין בידיה של ישראל פתרון המאפשר עמידה ביעדי האקלים הקיימים", כך טען היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס האנרגיה של "המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט לשעבר), המייצג את חברות הדלק והפטרוכימיה בישראל. אמירתו של ירון מתבססת על סימולציה שבוצעה בחטיבת המחקר של הבנק, ופורסמה לפני מספר שבועות.
לפי ירון, "ככל שההסתברות להתממשות סיכוני אקלים פיזיים תגדל, צפויות גם השלכות כלכליות, כגון עלייה בפרמיית הסיכון של המשק באופן שיקשה על תנאי ועלות המימון במשק, הוצאות ענף הביטוח, ובתרחיש קיצון -אף לפגיעה ביכולת החזרת הלוואות ושחיקת השווי של תיק הבטוחות של נותני אשראי. חשוב לציין כי אנו לא רואים כיום הסתברות ממשית להתממשות תרחיש שכזה בישראל בטווח זמן הקרוב, אך עלינו לתת את הדעת על קיום האפשרות הזו".
מפורום כסף נקי נמסר: "נתוני האשראי של הבנקים אינם חשופים לציבור, וזו הפעם הראשונה בה ניתן ללמוד שהבנקים הישראלים מממנים את משבר האקלים בלא פחות מ-19.1 מיליארד ש"ח. סביר להניח שהמספר בפועל הוא כפול מכך ויותר כי גם לבנק ישראל יש גישה מוגבלת לנתונים, ומספר זה הינו תוצאה של בדיקת רבע בלבד מתיק האשראי הכולל. עפ"י מדרג כסף נקי, נתונים אלו מצטרפים ליותר מ-57 מיליארד ש"ח שהמוסדיים משקיעים בחברות פוסיליות המאיצות את משבר האקלים. בפועל, משתמשים בכסף שאמור לדאוג לעתידנו, נגדנו. אנו קוראים למקבלי ההחלטות להפנים את מה שגופים כלכליים ורגולטורים בעולם כבר הבינו, משבר האקלים מחייב התמודדות רב מערכתית, ולרגולציה הפיננסית יש בה תפקיד מפתח".