גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח חדש: הסיכון לאבד מזוודה בטיסה קפץ בשנה האחרונה

המידע שנאסף ממאות נמלי תעופה בשנה החולפת מראה כי תופעת הכבודה האבודה מתרחשת בעיקר בטיסות בינלאומיות, ובטיסות המשך ● הסיבות העיקריות: מחסור בכוח אדם, והיערכות לא מספקת של חברות התעופה וחברות שירותי הקרקע לימי הפוסט-קורונה

נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ
נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

מי לא מכיר את הפרפרים הקלים שמעופפים בבטן, לאחר שנחתנו ביעד בעודנו עומדים מול מסוע המזוודות, ומחכים להתחיל את החופשה או נסיעת העבודה בשלום - כלומר עם המזוודה שממנה נפרדנו כמה שעות קודם לכן.

בימים אלה הפרפרים עובדים שעות נוספות: העומסים בנמלי התעופה בעולם והמחסור בכוח האדם מובילים לכך שמדי יום מזוודות רבות לא מועמסות למטוסים. במקרה הטוב, הכבודה תעלה על טיסה עוקבת ליעד זמן קצר לאחר מכן. במקרה הרע, המזוודה תתעכב בחדר המזוודות האבודות - לפעמים גם עד לשובם של בעליה. ובמקרה הגרוע, המזוודה תאבד או תינזק.

דוח שפרסם אתר SITA, המרכז מידע ממאות נמלי תעופה בעולם לסיכום 2021, מצביע על גידול של 24% בכבודה שלא הגיע ליעדה לעומת 2020. בממוצע, מדובר ב-4.35 מזוודות שלא הגיעו ליעדן על כל אלף נוסעים, לעומת 3.5 מזוודות ב-2020.

מספר המזוודות שלא נמסרו לנוסעים ב-2021, שבה עמדה תנועת הנוסעים העולמית על כ-2.28 מיליארד, עמד על 9.9 מיליון. נציין כי בשנה זו רוב תנועת הנוסעים התמקדה בטיסות פנים (דוגמת ארה"ב), שבהן הסיכוי לאובדן כבודה קטן לעומת טיסות בין מדינות. בשנת 2020 טסו כ-1.8 מיליארד נוסעים, ואבדו 6.3 מיליון מזוודות. ב-2019, לפני המגפה, עמדה תנועת הנוסעים העולמית על 4.54 מיליארד, ומספר המזוודות האבודות על 25.4 מיליון.

ב-2007, שנחשבה לשנת שפל בתחום, תנועת הנוסעים עמדה על כ-2.5 מיליארד נוסעים ומספר המזוודות האבודות על 47 מיליון - כלומר יחס של כ-19 מזוודות אבודות לכל אלף נוסעים.

 

בחלוקה למצב הכבודה האבודה ב-2021 נמצא כי 71% היו מזוודות שהגיעו בעיכוב, 23% מהמזוודות ניזוקו ו-6% הוגדרו כמזוודות שאבדו או נגנבו. כצפוי, רוב המזוודות שלא הגיעו ליעדן הן של טסים בטיסות בינלאומיות, עם יחס של 8.7 מזוודות לכל אלף נוסעים - פי ארבעה מהנתון התקף לטיסות פנים, העומד על 1.85.

עיקר הבעיה: טיסות קונקשן

הדוח מצביע על כך שרוב המקרים שבהם מזוודות לא עלו על טיסות מתרחשים בטיסות קונקשן (41%), סוגיה שהופכת כיום מאתגרת יותר - מצד אחד, החסם של טיסות הקונקשן שצף בתקופת הקורונה הולך ומתפוגג, ומצד שני, לנוכח העומסים בנמלי תעופה, עולים המקרים שבהם נוסעים מפספסים את טיסות ההמשך - היות שהמריאו בעיכוב מנמל המוצא.

הסברים אחרים לעיכוב הכבודה הם שב-18% מהמקרים המזוודות הולכות לאיבוד בשל טעות שנעשתה בשלב הבידוק או בשל טעות בכרטיס הטיסה, באישור הביטחון וכדומה. 4% מהמזוודות לא הועמסו לטיסה, ב-5% מהמקרים התקלה היא בעת המסירה לאחר הנחיתה, ב-8% ה"אשם" הוא בתנאים ששררו בשדה התעופה דוגמת מזג האוויר, ב-6% מהמקרים מדובר בטעות בתג המזוודה, וב-18% מהמקרים מקור התקלה הוא בהעמסת הכבודה לטיסה הלא נכונה.

ככלל, חברת התעופה היא שאחראית על הבאת הכבודה ליעד, ביחד עם הנוסע. תחום המזוודות מתופעל על ידי עובדי חברות התעופה או על ידי חברות שירותי קרקע. "מצוקת כוח האדם כיום היא ברמה כזו שיש טיסות שאנחנו יודעים מראש שהכבודה לא תעלה", מספר עובד בנתב"ג.

"במצב תקין, אם אין עיכוב ביטחוני, המזוודה אמורה להגיע למטוס תוך כ-20 דקות מרגע שהיא נמסרה. בגלל העומסים כיום, נוצרים פקקים של מזוודות שאין מי שיעמיס אותן על המטוסים. הנוסעים מגיעים למטוס לפני המזוודות. כל יום עשרות מזוודות נשארות על הקרקע בנתב"ג. אגב, גם כאלה של נוסעים במחלקת עסקים. ההמלצה שלי לקיץ היא לנסות לטוס עם כבודת יד בלבד".

ברוב המקרים, כאמור, מזוודה שנשארה על הקרקע תוטס לבעליה בטיסה הבאה של אותה חברת תעופה, או של חברה שהיא מצויה עמה בברית. במקרים שתדירות הטיסות ליעד נמוכה, לעתים הכבודה תישאר בארץ ותחכה לנוסע שיחזור. בכל מקרה, על הנוסע למלא דוח על אובדן או נזק לכבודה בסמוך לאירוע.

איתור באמצעות הטלפון

האצבע המאשימה בדוח פונה למחסור בכוח האדם בנמלי התעופה בעולם, ולאי ההיערכות של חברות התעופה ושל חברות שירותי הקרקע, האמונות על ניתוב הכבודה שנמסרת בעמדות הבידוק. ב-SITA מעריכים כי ככל שתגדל תנועת הנוסעים יגדל יחס המזוודות האבודות, לנוכח המצב בנמלי התעופה כיום.

מה שיוכל לשפר את התחזית הקודרת הוא שימוש באמצעים טכנולוגיים, דוגמת קיוסקים עצמאיים שיאפשרו לנוסעים למסור כבודה בעצמם, ויישום של טכנולוגיות מסירת כבודה ללא מגע אדם. טכנולוגיה נוספת, שעוד ועוד חברות מאמצות, מאפשרת לנוסע לעקוב אחר מיקום הכבודה שלו דרך הטלפון הסלולרי.

טכנולוגיה זו גם תפחית את מספר הפניות למוקדי השירות העמוסים ממילא של הנוסעים המיואשים, שהגיעו ליעדם בלי כבודה. איך עובד התהליך? כל מזוודה שנמסרת לפני טיסה מקבלת תג עם "תעודת זהות", שבאמצעותה ניתן לעקוב אחריה. משם המזוודה עוברת לבדיקה ביטחונית, ומנותבת למטוס שהיא משתייכת אליו.

שאלת הפיצוי: האחריות של חברות התעופה לא כוללת עוגמת נפש

בעיות כבודה נחלקות לשלושה תרחישים אפשריים: מזוודה שאבדה, מזוודה שאיחרה או מזוודה שניזוקה. חברות התעופה מחויבות לפעול על פי אמנת מונטריאול, שנכנסה לתוקף בישראל ב-2011. האמנה קובעת גבול פיצוי לנוסע שערכו הוא כ-5,500 שקל.

על פי האמנה, המוביל (חברת התעופה) יכול להתנער מאחריות, "אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק, או שנקיטה באמצעים כאמור הייתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם".

בכל מקרה, על הנוסע להגיש דוח במקרה של נזק או איחור בסמוך למועד הטיסה. לדוח יש לצרף פירוט על החזר הוצאות שנדרשו לאור אי הגעת המזוודה, וכאן באים לידי ביטוי תקנוני החברות. החברות מגדירות הוצאות "סבירות", מונח שנתון מטבעו לפרשנות, והן מגבילות את היקף ההחזרים.

במקרים רבים הנוסע צריך "לרדוף" אחר ההחזר, ולפנות שוב ושוב. במקרה שהמחלוקת מגיעה לערכאות משפטיות, החוק יישען על אמנת מונטריאול כאמור, אלא שיש נוסעים שסבורים שעל החברה גם לפצותם על עוגמת נפש.

סיפור כזה עודנו מתנהל בערכאות בארץ: נוסעים שתבעו את חברת התעופה איבריה דרשו לקבל פיצוי לאור השלכות אובדן הכבודה, שהעיבו על חופשתם. בבית משפט לתביעות קטנות נפסק לטובתם פיצוי של 5,000 שקל על עוגמת הנפש, ערעור מצד חברת התעופה הותיר את הפיצוי על כנו, וכעת עתרה החברה לבית המשפט העליון. אם ייפסק על פיצוי בנוסף להחזר, יירשם תקדים חשוב מול חברות התעופה.

עוד כתבות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא