גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זהירות משיח פופוליסטי: כמה נתונים שכדאי להכיר כשמתווכחים על שחרור קסטיאל ודומיו

החלטת שחרורו המוקדם של עבריין המין אלון קסטיאל עוררה השבוע סערה ● אך מבעד לשיח הצר, התמונה מורכבת: הצפיפות בבתי הכלא מובילה בכל חודש לשחרורם של מאות אסירים, ללא ועדות וללא שיקום ● האם לא עדיף לשחרר את אלו שהשתקמו ושיפרו את התנהגותם? ● טור סופ"ש

אלון קסטיאל / צילום: שלומי יוסף
אלון קסטיאל / צילום: שלומי יוסף

השבוע נידונה שוב שאלת שחרורו המוקדם של אלון קסטיאל. השיח בעניינו, כמו גם בעניינם של עבריינים מורשעים ידועים נוספים, הוא שיח פופוליסטי, מתלהם, צר ומנוגד לאינטרס הציבורי. איני נוקט עמדה בנוגע לגוף ההחלטה לשחרר אף אחד מן המורשעים הללו, כל תיק לגופו וכל תיק ונסיבותיו. אולם הפופוליזם שנודף מכל התנגדות לשחרור מוקדם הוא מסוכן וחותר תחת תכלית הענישה וההרתעה.

הצפיפות בבתי הכלא גורמת לשחרורים

נתחיל מן היסודות - מתקני כליאה הם משאב מוגבל. ביוני 2017 בג"ץ חייב את המדינה להרחיב ולהגדיל את מרחב המחיה של האסירים והעצירים הכלואים בישראל. המדינה התקשתה לעמוד במשימה, לאור ריבוי האסירים ו"מצוקת הדיור" בבתי הכלא. פסק דין זה הוביל למספר שינויים, וביניהם "שחרורים מנהליים" - אסירים שטרם הסתיים ריצוי עונשם מקבלים שחרור מנהלי, על מנת לצמצם את כמות האסירים שכלואים בפועל בישראל.

ועדת ביטחון הפנים של הכנסת דנה בסוף חודש מאי האחרון בצו בתי הסוהר שעוסק בסך כל מקומות הכליאה בישראל. בצו הוצע לקבוע כי תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר ימשיך לעמוד על 14,100 עד לסוף השנה. בדיון התברר כי מצבת הכלואים בפועל גבוהה משמעותית מהתקן ועומדת על 14,900 כלואים.

הייעוץ המשפטי של שב"ס התייחס באותו הדיון לשחרור אסירים בטרם עת: "יש שחרור מנהלי רציף שמתקיים והיתה פנייה של נציבת שירות בתי הסוהר ליועמ"שית כדי לווסת ואף להרחיב אותו". אליאסף זכאי, ראש ענף תכנון כליאה בשירות בתי הסוהר, ציין בדיון כי "בשחרור מנהלי בלי ועדת שחרורים השתחררו בחודש מאי 374 כלואים, ובאפריל 478".
ח"כ אורית סטרוק התריעה בדיון מפני השימוש בצעד זה. "השחרור המנהלי הוא שחרור ללא שיקום ופוגע באסיר ובנפגעי העבירה".

נתון נוסף שיש לציין הוא עלות שהות האסירים בבתי הכלא. בנובמבר 2015 פרסמה ה"וועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים", כי עלות הכליאה הישירה הממוצעת של אסיר בישראל עומדת על כ-10,000 שקלים לחודש. בהמשך, העלות הישירה זינקה והיא עומדת כיום על למעלה מ-20,000 שקל. הזינוק בעלויות נובע בעיקרו מפסק דין של בג"ץ בעניין מרחב המחיה.

במאמר שיפורסם בקרוב בכתב העת "עיוני משפט", פרופ’ אורן גזל-אייל ופאדי מקלאדה מציינים כי העלות הממוצעת כיום של אסיר בישראל עומדת על כ-270 אלף שקל בשנה, והעלות השולית עומדת על יותר מ-300 אלף שקל בשנה. אי אפשר להתעלם מכך שהחזקת 15 אלף אסירים ועצירים עולה למדינה כ-4 מיליארד שקל בשנה.

אין ואקום: קסטיאל לא, אסיר שרירותי כן

כאמור, המדינה לא מצליחה לעמוד בהוראת בג"ץ בעניין מרחב מחיית האסיר, ומפרה את פסק הדין פעם אחר פעם. כמות המעצרים והמאסרים בישראל לא פוחתת, חרף השימוש הסיטונאי בשחרורים מנהליים. לאור העובדה כי מספר תקני הכליאה מוגבלים ויקרים מאוד, ברור שיש לנו, האזרחים, אינטרס כי השחרורים ייעשו באופן מבוקר ככל הניתן תוך בחינת מסוכנותו הנשקפת ושיקומו.

אין ואקום. על כל אי שחרור של 'קסטיאלים' למיניהם בוועדות שחרורים, שב"ס משחרר באופן שרירותי אסיר אחר בשחרור מנהלי. האם אנחנו לא מעוניינים לעודד ולתמרץ אסירים להשתקם על מנת שיזכו בשחרור מוקדם, כאשר האופציה החלופית היא שחרור אסירים באופן סיטונאי?

פרופ’ גזל-אייל במאמרו הנ"ל הרחיב עד כמה מנגנון השחרור המנהלי הוא בעייתי. "המנגנון לשחרור אסירים מסוכנים כדי לפנות מקום, גורם לכך שאותם אסירים משתחררים בלא תנאי, בזמן שאת העצורים ומבקשי השחרור על תנאי ניתן לשחרר בכפוף למגבלות משמעותיות שיקטינו את מסוכנותם".

עוד לדבריו, "השחרור המנהלי המוגבר, בצורתו כיום, גם מצמצם את היקף הפיקוח על אסירים משוחררים. כיוון שאסירים רבים מוותרים על השחרור על־תנאי ממאסר, בהמתנה לשחרור מנהלי, אותם אסירים משוחררים פטורים ממנגנוני הפיקוח שמטילות ועדות שחרורים על מי ששוחרר על־תנאי ממאסר".

ובכלל, האם עצם השהות של ה'קסטיאלים' עוד כמה חודשים בכלא תושיע את עם ישראל? האם איננו מעדיפים שאנשים יישבו כמה חודשים פחות בכלא אך שהותם שם תתמרץ אותם להשתקם ותקטין את המסוכנות שנשקפת מהם?

ההתמודדות עם העבריינים מורכבת ביותר


אמירה פופוליסטית נוספת מתייחסת לכך שלא הגיוני שאסיר ישתחרר כל כך מוקדם. לדוגמה, השחקן משה איבגי שוחרר על ידי ועדת השחרורים בסה"כ 5 חודשים לאחר שנכלא. אך זו אמירה טיפשית, מכיוון שמשך זמן הכליאה נקבע על ידי בית המשפט שהרשיע את הנאשם וגזר את עונשו. ועדת השחרורים מקבלת את גזר הדין כנתון, וממנו היא מוסמכת לקצר שליש.

החוק מגדיר מהם שיקולי הוועדה: "בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הוועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא".

כאשר הוועדה החליטה לשחרר את משה איבגי בשחרור מוקדם, זעמה ח"כ נעמה לזימי וטענה שמדובר ביריקה בפרצוף של הנפגעות. לזימי העלתה טענות שאינן ממין העניין, אך בחרה שלא להתייחס ללשון החוק מכוחו פועלת ועדת השחרורים.

הפופוליזם לא עוצר כאן, אלא ממשיך גם בחקיקה להחמרת ענישה. בשנים האחרונות חברי הכנסת קידמו חוקים להחמרת ענישה וקביעת עונשי מינימום על מספר לא מבוטל של עבירות. תעשו גוגל עם המילים "הצעת חוק" + "החמרת ענישה" ותקבלו מבול של הצעות חוק להחמרת ענישה בשלל רחב של עבירות.

ההתמודדות של המדינה עם עבריינות היא מורכבת ביותר. בג"ץ בפסק דין "מרחב מחיה" לא הפך, בלשון המעטה, את ההתמודדות לפשוטה וקלה יותר. הפתרון הקל להתמודד עם המציאות הוא להשתמש בפלסטר של החמרת ענישה וקביעת עונשי מינימום, בלי להתעניין מה יהיו ההשלכות בפועל של חוקים אלה. הפתרון הקל לקבל מחיאות כפיים הוא להרתיע את ועדות השחרורים מלשחרר עבריינים בשחרור מוקדם.

לאף אחד מהפופוליסטים הקולניים נגד שחרורם של הקסטיאלים למיניהם לא אכפת שהתוצאה תהיה שחרור לא מבוקר של עבריינים מסוכנים. שחרור כזה לא יעניין איש, מלבד את הקורבן הבא של האסיר שהשתחרר בשחרור שרירותי מוקדם ואשר נשקפת ממנו מסוכנות.

עוד כתבות

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"