המייסד והמנכ''ל אלכס משינסקי. ''השתמש בביטויים כמו 'בטל את הבנק שלך' ו'בנקים הם לא החברים שלך''' / צילום: Shutterstock
עד לא מזמן נתפסה חברת צלזיוס הישראלית כהבטחה הגדולה של שוק הקריפטו העולמי. היא הבטיחה ללקוחותיה תשואה גבוהה במיוחד, והם הזרימו אליה את כספם בהמוניהם, הכריזה מעל כל במה שהיא טובה יותר מהבנקים, ובעיקר הציעה עתיד ורוד למי שיבחר להשקיע בה וגם לעובדים שלה. אלא שהחודש, בלי התראה מוקדמת, היא קרסה - וסימנה את נפילתו של שוק הקריפטו כולו.
העולם לא נשאר אדיש. בפייננשל טיימס כינו את המשבר שלה "כמקרה ליהמן ברדרס של קהילת הקריפטו"; בבלומברג נכתב: "לא ברור אם המשתמשים של צלזיוס יקבלו משהו, הם עלולים להיחשב כנושים לא מובטחים"; והוול סטריט ג'ורנל הסביר: "צלזיוס בנתה את עצמה לאחת המלוות הגדולות בשוק מטבעות הקריטו, בטענה כי היא פחות מסוכנת מבנק. אבל היא התרחבה יתר על המידה".
אז מה בעצם קרה שם? באמצעות עדויות של מי שמגיע למשרדי צלזיוס יום־יום, מסמכים מבקשת ההגנה של החברה מפני נושים ומכתבים שהגישו נפגעיה לבית המשפט, צללנו אל הסיפור שמטלטל את שוק הקריפטו בחודש האחרון, שלב אחר שלב.
סיפור הקריסה של צלזיוס מתחיל דווקא בימים הטובים, הימים שבהם הכסף זרם כמו מים, והחברה צברה מוניטין כשחקנית המצליחה והדומיננטית בעולם הקריפטו. "אני כבר כמה שנים בעולם ההייטק, וצלזיוס היא החברה שנסקה הכי מהר שראיתי, בצורה שהייתה לפעמים תמוהה", מספר אחד מעובדי החברה בישראל. "לפעמים היינו בהלם מכמות הכסף שיש לה ותהינו מאיפה הוא מגיע. זה היה לא הגיוני".
בשלב מסוים הייתה תחושה שהכסף צומח על העצים, כך שאפשר לקטוף אותו ולפנק את העובדים. "בשנה הראשונה בעבודה ראיתי בזבוזים מטורפים, משכורות בלי פרופורציות לשוק, פינוקים מוגזמים לעובדים, ציוד יוקרתי, וגם אף אחד לא ספר לנו שעות", מספר אותו עובד. "הרבה פעמים הייתה לנו הרגשה שאנחנו שולטים בכסף של העולם ושהכסף לא יכול להיגמר פה. הדברים שעשו היו אמנם לרווחת העובד, אבל בצורה שנראית מאוד מאוד חריגה, בלי הבחנה". יש לזכור כמובן שמדובר בחברת הייטק, וייתכן שההטבות המדוברות נהוגות בחברות נוספות בענף.
רו"ח גידי בר־זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים ומנכ"ל Bittax פתרונות רגולציה בתחום הקריפטו, מעיד שצלזיוס לא הייתה חריגה: "ענקיות הקריפטו שגייסו סכומי עתק סיגלו לעצמן בחלק מהמקרים גינונים של חברות סטארט־אפ מצליחות. הן פיזרו הצעות למשרות תכנות בסכומי עתק ללא כל גבול. זה נראה לפעמים כאילו הן היו צריכות להצדיק את הגיוס".
אלא שאז, בחודש מאי האחרון, נראו סימנים ראשונים למשבר. בלוק הקריפטו טרה קרס, ולפחות תריסר קרנות גידור, בורסות ומלווים התפוררו, חסמו משיכות לקוחות, גייסו כסף במחירי חיסול או קרסו לפשיטת רגל. צלזיוס, התברר בדיעבד, הייתה ביניהם - אבל אף אחד שם לא הודה במכה שחטפה וגם לא התנהל כך: למרות התרסקות המטבע החברה עדיין ניהלה כ־11.8 מיליארד דולר בנכסים, כך לפי אתר הבית שלה, והיו עוד 8 מיליארד דולר בהלוואות לקוחות, מה שמיצב אותה כאחד השמות הגדולים בעולם בהלוואות הקריפטו גם באותם ימים.
"בשנה ומשהו שעבדתי בחברה הייתה תחושה של חגיגה", אומר אותו העובד. "גם כשהדברים בשוק התחילו להישבר - הקריסה של טרה לונה - העובדים מלמעלה שידרו לנו ש'צלזיוס מוגנת' וש'אין לה חשיפה למטבע, ולא משנה אם השוק עולה או יורד - צלזיוס רווחית'. אז לא הוטרדנו מזה, נתנו לנו ביטחון שהכול בסדר".
ובכל זאת, לנוכח המצב בשוק החל להתעורר חשש. "היו הרבה רחשים בין העובדים בתקופה הזאת. אף אחד לא שאל בצורה גלויה אם אנחנו בסכנה, ובכל זאת, היו מנהלים בכירים שבאו ואמרו לנו מיוזמתם שאנחנו לא קשורים לזה, שאנחנו מאוחדים ויודעים מה אנחנו עושים".
את אותו העובד, שהחל לזהות פעולות חריגות, זה לא שכנע עד הסוף. "ראיתי שהמשיכות של הלקוחות הגיעו למאות מיליונים ברמה היומיומית, בלי מעצורים. לא הבנו מה קורה. כל יום נמשכו 100 מיליון שקל, 300 מיליון, סכומים אסטרונומיים. הנתונים לימדו אותנו שיש אנשים שמודעים למה שהולך לקרות, שהם פוחדים.
"יום אחד שמענו שהיה ריב מתוקשר של אלכס (משינסקי, המייסד - אל"ו, א"א וש"ל) עם אחד מאנשי הקריפטו הגדולים בקהילה, שטען שצלזיוס תקרוס. אבל אלכס אומר בביטחון שהם תמיד שילמו את הכסף ואת הריבית ואין סכנה".
אלא שאז, בחודש שעבר, החברה שמה לזה סוף כשהודיעה על הקפאת נכסי הלקוחות ועצירת משיכות הכספים - והמציאות המדומה שניסו מנהלי צלזיוס לצייר התנפצה. "היינו בהלם. עד 24 שעות לפני ההקפאה היינו מדברים ברמה היומיומית על זה שהשוק קורס ומה קורה, ומההנהלה היו שיחות הרגעה. הלכתי לישון, קמתי בבוקר וראיתי את ההודעות על עצירת המשיכות. חלק מההלקוחות ברחו בזמן, ובהסתכלות לאחור אני שואל את עצמי איך הם ידעו. נהייתה סחרחורת משיכות שאין לה מעצור.
"יום אחרי שעצרו את המשיכות כבר לא היה אפשר להציל ולהסתיר, אז הגיעה השיחה של 'נכשלנו וננסה לדאוג לכם'. שבוע אחרי זה כבר הייתה השיחה של 'חצי מכם הולכים הביתה'".
"הפכה לתרמית פונזי"
הנפילה הצפויה הגיעה, והחברה הכריזה על הליך הגנה מפני נושים (צ'פטר 11, המקביל בישראל להליך הסדר חוב כשחברה מגיעה למצב חדלות פירעון) - השלישי הגדול במערכת הקריפטו בתוך שבועיים. אך היא נתפסה כמשמעותית ביותר מביניהן, שכן צלזיוס הייתה השם הגדול בתחום הלוואות המטבע הווירטואלי.
בבקשה להגנה מפני נושים נחשף לראשונה עומק הבור: החברה הודתה כי יש לה 167 מיליון דולר "במזומן בהישג יד", אך היא חייבת למשתמשים שלה כ־4.7 מיליארד דולר ויש לה חור של כ־1.2 מיליארד דולר במאזן. הבקשה חשפה עוד כי לחברה יותר מ־100 אלף נושים שהלוו לה כספים ללא ביטחונות.
במסמכי הבקשה היא מתארת כצפוי נסיבות כגון הקורונה והמלחמה באוקראינה כאחראים למצבה. אלא שתחקירים שנערכו בחודשיים האחרונים בעיתונים בעולם מלמדים על תמונת מצב מורכבת יותר, שבעיקרה התנהלות בעייתית, בניגוד לאזהרה של מחלקת הבקרה של צלזיוס עצמה מפני פיקוח רופף, מערכות פנימיות חלשות ואפשרות של מצג שווא של מידע פיננסי.
עובד החברה היה עד להתנהלות הזאת: "במהלך העבודה הרגשתי שידעו שיש בגדרות חורים, אבל לא התאמצו לסגור אותם. לדוגמה, יש אופציה לפתוח את אפליקציית צלזיוס רק במדינות מסוימות, בישראל למשל אסור, אבל ידעו פה שאפשר לעקוף את זה בקלות, ובחרו לא לתקן את זה".
במסמך שהגישה צלזיוס לבית המשפט ב־7 ביולי היא כבר מודה כי הפוטנציאל הבעייתי היה קיים די מהתחלה, וכי עוד לפני הגיוס השני שלה, של 690 מיליון דולר ב־2021, כבר סבלה ככל הנראה מחור במאזן. "ההצלחה בתחילת הדרך", נכתב שם, "לא הגיעה בקלות. כמות הנכסים הדיגיטליים של החברה גדלו מהר מכפי יכולתה לטפל בהם, ובעקבות כך החברה נדחפה לכמה החלטות השקעה גרועות וסבלה מהפסדים לא צפויים". על פי המסמך, ב־2021 החברה החלה לעשות שינויים משמעותיים במודל העסקי כדי לטפל בהפסדים האלה, אולם זה לא הספיק כדי לפתור את הבעיה.
כמו כן, נכתב שם, בין אוקטובר 2019 לפברואר 2021, "בשל העדר מלווים מוסדיים זמינים עבור חברות של מטבעות קריפטוגרפיים, החברה לקחה הלוואות בערבות מפלטפורמה פרטית. כשניסתה ביולי 2021 להחזיר את אחת ההלוואות, נודע לה לראשונה כי המלווה אינו יכול להחזיר את הערבות, שעמדה על 509 מיליון דולר בערך". בספטמבר 2021 סוכם שהמלווה ישלם לצלזיוס 5 מיליון דולר בשנה עד סוף החוב, שעומד עכשיו על 439 מיליון דולר.
ממש במקביל לבקשה להגנה מפני נושים, ב־7 ביולי, נפתחה חזית נוספת מול צלזיוס: ג'ייסון סטון, שניהל השקעות עבור החברה ולטענתו לא קיבל את הכסף המגיע לו, מיליוני דולרים, על פי הסכם חלוקת רווחים שנחתם בינו לבין החברה, הגיש נגדה תביעה. "צלזיוס השתמשה בפיקדונות של לקוחות כדי לעשות מניפולציות בשוק הקריפטו", נכתב בכתב התביעה, וכן ניפחה את ערך המטבע הדיגיטלי שהיא עצמה הנפיקה, CEL, וכשהלקוחות דרשו למשוך את הפיקדונות שלהם, "החלה להציע ריבית דו־ספרתית כדי למשוך מפקידים חדשים, והכספים האלה שימשו כדי לשלם למפקידים הקודמים. כך היא הפכה למעשה לתרמית פונזי".
ויש עוד כמה דברים שלא השאירו לה סיכוי. "אילו צלזיוס הייתה עושה שימוש בטכנולוגיה מבוססת בלוקצ'יין", אומר בר־זכאי, "היא הייתה יכולה להימנע מהאסון שפקד אותה. אני מציע לברר היטב מה קרה כי בהחלט ייתכן שהחברה נפלה קורבן לשוק שלא השכיל לחבר בין רגולציה לטכנולוגיה תואמת, וחבל, כי הטכנולוגיה כבר כאן והיא זמינה ויעילה מאוד".
"דואגים להציל את עורם"
צלזיוס נוסדה בשנת 2017 בידי אלכס משינסקי, גם המנכ"ל, ודניאל לאון. היא גייסה הון מקרנות השקעה לפי שווי של 3 מיליארד דולר. המטבע שהנפיקה CEL רשם בשנה האחרונה ירידה של 98%.
אלא שהסיפור של קריסת צלזיוס הוא יותר מכול הסיפור של לקוחות החברה, שהתפתו והלכו שבי אחר הבטחות לתשואות גבוהות מאוד, הרבה מעל השוק. כולם מתארים כי בחברה, ובראשה המייסד אלכס משינסקי, שכנעו אותם להשקיע את כספם בטענה כי את התשואות שצלזיוס יכולה להניב להם הבנקים "החמדנים" לא יכולים לתת, וכי הם רק "גוזרים עמלות גדולות ואין להם הכלים הטכנולוגיים והנזילות של צלזיוס". אותו מסע שכנוע הסתיים בעשרות ומאות אלפי דולרים שהעביר כל לקוח לחברה ונשאבו אל תהום כלכלית שממנה, כפי הנראה, אין יוצא.
במסגרת הליך הבקשה להגנה מפני נושים, שבמסגרתו הזמין המפרק את לקוחות צלזיוס להעיד, הגיעו 160 מכתבים אל בית המשפט בארה"ב. רובם ממשקיעים פשוטים, פנסיונרים, אנשים עובדים שחסכו כל דולר כדי להבטיח את עתידם הכלכלי, וכעת העתיד הזה לוט בערפל. כעת בית המשפט מפרסם אותם בפומבי.
"צלזיוס סיפרה לאנשים שהיא טובה יותר מבנק, בטוחה יותר, עם תשואה טובה יותר", מספר בראין קספר במכתבו. "היא סיפרה שיש לה נזילות במילארדים, וכששמעתי את זה פעמים רבות, כמו גם את הקביעה שלה שכל ההבדל בינה לבין הבנקים הוא שהבנקים חמדנים והיא לא, החלטתי להעביר אליה את כל החסכונות שלי וחלק גדול מהחיסכון הפנסיוני שלי, 50 אלף דולר. חשבתי שגם אם משהו רע יקרה לה, היא מספיק נזילה. היום יש לי כ־100 אלף דולר בצלזיוס, שלא בטוח שאראה בחזרה".
"אני מתנצל מראש על חוסר הקוהרנטיות", כותב ג'ונתן רברוקר לשופט מרטין גלן. "אלה לא זמנים רגילים, אנשים כמוני הם חסרי שינה, נואשים, כועסים, מושפלים. אני מפקיד מטבעות קריפטו שונים בפלטפורמת צלסיוס, ומשינסקי, עם החברה שלו, מעורב במסע הונאה נגד מפקידים כמוני. לנו הובטח שהכספים הם שלנו, שהם בטוחים וניתנים למשיכה בכל עת, ומושקעים בעבודה קשה כדי להשיג לנו ריבית. בצלסיוס הציגו את עצמם מהיום הראשון כחלופה בטוחה לבנקאות מסורתית, ואפילו כמועמדים לרגולציה פדרלית, וטענו שהם מצייתים להוראות ה־SEC (הרשות האמריקאית לניירות ערך - אל"ו, א"א וש"ל) ורשויות אחרות. הם חזרו על ההבטחות מדי שבוע, וטענו שהם מסוגלים להוכיח את כושר הפירעון שלהם. אף אחת מההבטחות הללו לא קוימה. רימו אותנו.
"ניתן לראות את משינסקי בסרטונים רבים של החברה מציין שהרווחים נוצרים מהלוואות בריבית גבוהה ולא מסיכון השקעות. לפי החוזה צלסיוס היא מלווה ולא נוטל סיכונים מהמר. משינסקי היה מספר כמה צלסיוס עקרונית ואכפתית עד לילה לפני שהכספים שלנו הוקפאו. לי יש 120 אלף דולר שנמצאים שם, ואני לא יכול לעשות כלום. זה משפיל לקרוא מה צלסיוס עשתה בכסף שלי".
"כמו משקיעים רבים, איבדתי חלק גדול מחסכונות חיי, ואני נאבק לחיות מדי יום עם ההרס וחוסר האונים", כותב הלקוח דיוויד צ'אנג. "נתתי לאלכס משינסקי לנהל את הכסף שלי, והוא עסק בשיווק מטעה של הפלטפורמה באמצעות ביטויים קליטים, כמו 'בטל את הבנק שלך' ו'בנקים הם לא החברים שלך', כדי לרמוז שהשארת כספים עם צלזיוס היא בדיוק כמו הפקדת כספים בחשבונות חיסכון בבנקים מסורתיים. אסטרטגיית השיווק המטעה הזאת נמשכה, בזמן שבחברה הימרה על כספי לקוחות מבלי לחשוף את מצבה הפיננסי המידרדר".
דניאל ג'ונסון מתייחס במכתבו לטענה של צלזיוס כי הסיבה לקריסתה היא מצב השוק. "הם מאשימים את תנאי השוק הקיצוניים במצב, אבל האמת היא שהעסק שלהם היה פשוט נורא. הם לקחו רמה עצומה של סיכון עם הכסף שלי. מצגי השווא של משינסקי לא היו רק כלפי הלקוחות, הם הובילו את כל מי שנמצא בעולם הקריפטו להאמין שזה העתיד. הדאגה שלהם היא רק לעסקי הכרייה שלהם, לשכר שלהם וליכולת שלהם להציל את עורם, לא למפקידים. אנשים הולכים להפסיד כאן את החסכונות של החיים שלהם".
פגיעה קשה באמון המשקיעים
מה בעצם התעשייה יכולה ללמוד מסיפור צלזיוס? הלקח העיקרי שאנו שומעים מפעילי הקריפטו הוא שהגיעה העת לאסדרה, שהרגולטור צריך להתערב ולהבטיח סטנדרטים מסוימים של גילוי ושקיפות בהשקעות של בנקי הקריפטו.
"הקריפטו הוא שוק חדש שעבור רבים אינו ברור", אומר בר־זכאי, "אך אנו עדים לאחרונה בהתהוות שלו יותר ויותר בשווקים המסורתיים ובקרב שחקנים שמרנים. על הרגולציה להיערך ולפעול מהר יותר בחיזוי של הפתרון. מדובר בשווקים חדשים שצפויים להם פגיעות ותקלות וצריך לפעול כדי למנוע אותן. כולם מחכים לאיזו חקיקה מקיפה ואסדרה חסרת תקדים אך מעצם טבען לוקחות המון זמן".
בכירי צלזיוס עצמם התבטאו פעמים רבות בעד רגולציה, אבל צריך לזכור שמדובר בתעשייה שהוקמה משום שמייסדיה סברו שההגבלות בשוק הפיננסים מכבידות, מייצרות עלויות וגורמות לשירותים הללו לא להיות נגישים לכולם. כלומר, תחום הפיננסים המבוזר קם בשביל לצאת מתחומי הרגולציה. אימוץ רגולציה לתחום משמעותו עמוקה: לא יהיו יותר רווחים שמקורם בתחומים אפורים, יהיו דרישות מערכתיות שיטילו עלויות על הגופים, וכל התעשייה תצטרך לשדרג את ההתנהלות שלה.
נוסף על כך, התעשייה למדה את הכוח האדיר שיש למינוף בדרך למטה, לא רק בדרך למעלה, ואת הכוח האדיר של מצוקת הנזילות, גם כשכלום לא השתנה במודל העסקי. מכאן והלאה גופים פיננסיים שעוסקים בקריפטו יצטרכו לנהל את הסיכונים האלה טוב יותר. צריך לזכור שבסוף התעשייה הזאת יכולה לסחוף את המשקיעים הקטנים ולפנות למיינסטרים רק כשהם מאמינים בה, ויודעים שהכסף שהם שמים בה יחזור אליהם. כעת האמון הזה ספג פגיעה קשה מאוד.
מטעם צלזיוס לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.