המקרה של בזק: מונופול עם רווחיות מופרזת בחסות הרגולטור

הפסיקה הדרמטית של בית המשפט העליון בתביעה הייצוגית נגד קוקה-קולה, הקובעת כי ניתן לנהל תביעות ייצוגיות נגד מונופולים הגובים מחיר מופרז, הכניס את המונופולים השונים בישראל ללחץ. יש להניח כי גם בבזק - מונופול התקשורת בישראל - דלקו האורות בלשכה המשפטית עד מאוחר בלילה בשבוע החולף.

● בית המשפט פתח דלת למלחמה ביוקר המחיה. איפה רשות התחרות?

סוגיות מתוקשרות בבזק כמו נושא ביטול ההפרדה המבנית או שיווק חבילות שירותים בהחלט מעסיקים את החברה, אבל באמת של החיים - מה שמטריד את בזק עמוק בפנים זה סוגיית הרווחיות העודפת והחשש כי הרגולטור יפעל בעניין.

כקבוצת תקשורת ומונופול שמרוויח כמיליארד שקל בשנה עם שיעור רווחיות של 60% EBITDA (בזק קווי), החלטת בית המשפט העליון היא בבחינת רוח במפרשים עבור תובעים ייצוגיים פוטנציאליים.

האם המחיר שגבתה בזק היה מופרז?

בפסק הדין התקדימי שניתן על-ידי העליון נקבע מבחן דו-שלבי להוכחת מחיר מופרז. ראשית, נקבע תנאי סף לפיו יש להוכיח כי מדובר בשירות שניתן על-ידי מונופול. במקרה של בזק מדובר במשימה קלה - בזק הוכרזה כמונופול על-ידי רשות התחרות בשורה ארוכה של שירותי תקשורת.

בהמשך קבע בית המשפט כי יש להוכיח שמחיר השירות המסופק אכן מופרז.

  

האם השירות שגבתה בזק הוא מופרז? במסגרת השוק הסיטונאי המחיר שקבע משרד התקשורת לקו אינטרנט על גבי תשתית נחושת עומד על 45 שקל לחודש. אומנם מחירים אלה אינם כוללים את העלויות הקמעונאיות (עלויות שיווק ומכירה), אבל משרד התקשורת כבר קבע כי עלויות אלה נאמדות בכ-20% מעלות השירות הבסיסי. כלומר, על-פי מבחן זה אמור השירות המלא בבזק לעלות כ-55 שקל לחודש. בפועל, מחירי האינטרנט של בזק על תשתיות נחושת הם כפולים ועומדים על כ-100 שקל בממוצע.

בהתחשב בכך שרוב ההכנסות של בזק מאינטרנט מגיעות כיום מתשתיות הנחושת ולא מהסיבים, השאלה אם מדובר במחיר מופרז היא רלוונטית מתמיד. לאחרונה קבע משרד התקשורת תעריפים חדשים לשירות הטלפוניה של בזק, הנמוכים ביותר מ-50% מהמחירים הקודמים - תוך שהוא מציין כי בזק נהנתה מרווחים עודפים של עשרות מיליארדי שקלים לאורך השנים כתוצאה ממחירי שימוש מופרזים. למעשה, בכך הודה המשרד באוזלת-יד מוחלטת שעלתה לציבור בישראל הון עתק.

האם ניתן יהיה להשתמש בפסיקת העליון כדי לתבוע כעת בזק על מחירי הטלפוניה? ספק רב. הסיבה: מחירי הטלפוניה מפוקחים על-ידי משרד התקשורת. במילים אחרות, בזק "מוגנת" על-ידי הרגולטור שאיפשר לה לגבות מחיר גבוה.

משרד התקשורת שכח את הציבור

עם זאת, לא ניתן להתעלם מאוזלת-היד שהפגין משרד התקשורת ומכך שהוא ממשיך להפגין חוסר אחריות כלפי הציבור ביחס למחירים המופרזים של שירותי האינטרנט של בזק. פסק הדין של העליון מעביר כעת את הכוח מהרגולטור אל הציבור, שיכול לתבוע את החברה.

בזק מצדה נשענת על נתונים בינלאומיים שמראים כי מחירי השירותים המסופקים על-ידה זולים יחסית. במשך שנים הציגה החברה כי מחירי הטלפוניה שלה הם מהזולים בעולם, וכך גם מחירי האינטרנט שלה אינם גבוהים בהשוואה בינלאומית.

מה שעוד עומד לזכותה של בזק היא העובדה שישנה תחרות רצינית בשוק האינטרנט, מתחרותיה מוכרות שירותי אינטרנט במחירים דומים, והיא מוגבלת ביכולתה להעלות מחירים ללא התחשבות במתחרותיה בשל מדיניות צמצום מרווחים של משרד התקשורת, ומי שירצה לטעון למחירים מופרזים של בזק, יידרש להסביר מדוע צריך להתערב בשוק כה תחרותי. זאת, בהינתן שאחת המוסכמות בשוק היא שבזק מוכרת שירותים במחירים לא זולים, משום שהיא גם נותנת שירות טוב יותר ממתחרותיה.

יחד עם זאת, בזק תתקשה להתמודד עם העובדה שבשורה התחתונה היא נהנית משיעור רווחיות (EBITDA) כמעט דמיוני של 60%, ועם העובדה שלמרות שמחירי הטלפוניה שלה נמוכים בהשוואה בינלאומית, משרד התקשורת מצא בעבודה כלכלית כי יש להפחיתם ביותר מ-50%.

ובינתיים: תחזית הרווח של בזק עודכנה למעלה

צחוק הגורל הוא שבימים אלה פרסמה בזק עדכון של תחזית הרווח ל-2022, במסגרתו העלתה את הצפי ל-1.2 מיליארד שקל רווח נקי. זאת לצד תחזיות גידול בפריסת סיבים שיגיעו ל-1.5 מיליון משקי בית - אירוע שמעיד על העוצמה של החברה ביחס למתחרותיה.

בכל מקרה, לאור ההצפה התקשורתית של פסיקת בית המשפט והעובדה שנושא יוקר המחיה וניצול כוחם של מונופולים הוא סוגיה בוערת מאוד כעת -  קשה להעריך האם לנוכח המורכבות המשפטית יימצאו תובעים לתביעה כזו. ספק אם בית המשפט יגלה את אותה אוזלת-היד שגילה משרד התקשורת בטיפול ברווחיות העודפת של בזק.