אפליקציית טיקטוק. טענות לקשר עם הממשל הסיני / צילום: Shutterstock
משה רדמן הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה
האם הבשורה הגדולה לבעיית המונופולים של חברות הטק האמריקאיות הגדולות היא מונופול של חברת טק סינית? ככל שהזמן עובר, אנחנו רואים את המציאות הזו מתגבשת לנגד עינינו.
על הגודל העצום של בייטדאנס (Bytedance), חברת-האם של טיקטוק, כתבתי בעבר: יש לה כ-2.5 מיליארד משתמשים ברחבי העולם, באמצעות אפליקציית טיקטוק (שפעילה ברוב מדינות העולם מלבד סין והודו); אפליקציית המוזיקה Resso שעליה נדבר עוד בהמשך; ושני השירותים המובילים שלה בסין, Douyin (סוג של טיקטוק) ו-Toutiao (פורטל החדשות המוביל במדינה).
■ מידע על משתמשי טיקטוק אמריקאים זרם לסין, וזה צריך להדאיג גם את הישראלים
הפעם נתרכז בכניסה של טיקטוק לתחום המוזיקה, מהלך שהיה עד כה על "אש קטנה", אבל נראה כי הוא הולך וצובר תאוצה. בשבועות האחרונים דווח כי בייטדאנס רושמת סימנים מסחריים במדינות מערביות שונות, ביניהן ארה"ב, על המותג "טיקטוק מיוזיק" - ונראה כי היא מתכננת להרחיב את פעילות הסטרימינג מיוזיק שלה מחוץ להודו, אינדונזיה וברזיל, המדינות היחידות שבהן שירותי המוזיקה שלה פעילים כעת.
נכון להיום, פעילות המוזיקה של בייטדאנס מתקיימת באמצעות Resso, ועד כה היא הייתה בעיקר מתחת לרדאר. הדיווח המשמעותי היחידי בנושא היה של האינפורמיישן לפני כתשעה חודשים, שבו צוין כי לאפליקציה יש יותר מ-40 מיליון משתמשים חודשיים פעילים (MAU) בשלוש מדינות.
רק בשביל לסבר את האוזן, לספוטיפיי יש כ-400 מיליון משתמשים חודשיים פעילים ב-178 מדינות, כך שנראה כי אחוז החדירה של Resso הוא לא רע בכלל. וזאת למרות שהמדינות הגדולות שבהן היא התחילה הן לא בדיוק קהלי היעד הקלאסיים לשירותי סטרימינג, ונראה ששימשו יותר כסוג של אתרי ניסוי (Beta Sites).
בכל מקרה, אין לי ספק שאם בייטדאנס מחליטה להשיק רשמית את טיקטוק מיוזיק בשווקים מערביים, היא תעשה זאת בצורה הכי אגרסיבית שאפשר - כיאה לחברה שהשיקה את הרשת החברתית שהגיעה הכי מהר בהיסטוריה למיליארד משתמשים חודשיים פעילים (כחמש שנים בלבד), וכיאה לחברה שהציגה לעולם את האלגוריתם הצרכני הכי ממכר שנראה כאן עד כה.
אימת המונופולים
אבל ההצלחה הצפויה של טיקטוק מיוזיק אינה הנושא שלנו, אלא השאלה הנגזרת מההצלחה הצפויה הזו, שאותה כאמור אני כבר לוקח כמובנת מאליה: האם הפתרון לשליטה המופרזת של גופי הטק הענקיים כמו גוגל, מטא ואחרים הוא החלפתם בחברה כמו בייטדאנס?
אם היא תצליח עם שירות טיקטוק מיוזיק, כמו שאני צופה, היא ודאי תעקוף את המספר המטורף של 3 מיליארד משתמשים חודשיים פעילים, ותהפוך לחברה עם הכי הרבה משתמשים חודשיים פעילים בעולם - והיחידה שעובדת בסייקלים גדולים גם בסין והודו וגם במדינות המערב המובילות.
מצד אחד, יש אלמנט מעודד בצמיחה המטאורית של בייטדאנס, שפועלת בסך-הכול עשור. אחרי שבמשך שנים התקבל הרושם שאמזון, גוגל, מטא, אפל ומיקרוסופט חונקות את התחרות בשוק האינטרנט, מגיעה חברה צעירה מסין שבקצב שיא משאירה להן אבק.
החברה זו גם מזכירה לנו את העובדה המוחלטת, שתמיד הייתה ותמיד תהיה נכונה: אולי קשה יותר להתחרות כשהמתחרים שלך הם ענקיים עם כיסים אינסופיים, אבל בסופו של דבר מי שיציע למשתמשים את הצעת הערך הטובה ביותר, ינצח. במקרה של בייטדאנס, אין ספק שהיא פיצחה את הדנ"א של דור האלפא ודור ה-Z, ולכן היא קוצרת את הפירות כרגע.
מצד שני, האם לזה פיללנו? לחברה סינית עם קשרים בעייתיים לכאורה עם המשטר הסיני, עם לא מעט חשיפות על כך שלממשל הסיני יש גישה מלאה לכל הדאטה שנאסף באפליקציות שלה, ועם היסטוריה של אי-אמירת אמת מלאה? האם היא זו שתציל אותנו מאימת המונופולים הגדולים של האינטרנט?
אישית, אני מעדיף שלא. אני חושב שחברות הטק האמריקאיות בהחלט ניצלו את כוחן בצורה מופרזת בעשור האחרון, הן על-ידי שימוש מופקר בדאטה של משתמשים והן בהתנהגות כוחנית ודורסנית כלפי מתחרים. אבל ראשית, נראה כי המדיניות הזו נרגעה מאוד, מעצם הסטת הפוקוס של הממשל האמריקאי, בתי המחוקקים ורשות התחרות (ה-FTC) לנושא - פחות רכישות, יותר מודעות לפעולות ויותר שקיפות.
שנית, אם זו הבחירה, אז אני מעדיף בכל רגע נתון מונופול טק אמריקאי שלפחות אפשר להשית עליו שימועים, חקירות וחוקים מערביים, מאשר קופסה שחורה סינית שלא ברור מה הולך אצלה. אומנם המערב לא נמצא במלחמה עם סין, אבל הממשל במדינה הזו פועל על-פי סט ערכים אחר לחלוטין משלנו - הן בנושאים של זכויות אדם וחופש הפרט והן בנושאים גיאו-פוליטיים כמו המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, הריבונות בטייוואן או איראן.
לכן, לא הייתי רוצה לתת לממשל הזה גישה ישירה למיליארדי משתמשים במערב - גם מבחינת דאטה, וגם מבחינת כלי תעמולה. תחשבו רגע: מחר הממשל יכול להחליט שהוא כופה על בייטדאנס לעשות שינויים באלגוריתמים, בצורה שתציג את איראן כמדינה נחמדה יותר, או לעודד מסרים התומכים בכיבוש טייוואן על-ידי סין - ובין-לילה הוא יכול ממש להשפיע על דעת הקהל במדינות מערביות משמעותיות, כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה או גרמניה.
מה שאסור לאנשי הביון
כרגע נראה כי בייטדאנס רוצה להכות בברזל כל עוד הוא חם, ולהרחיב את בסיס הלקוחות והשירותים שלה בקרב קהלים במערב. זאת במקביל להרבה מאוד דיבורים ומעט מאוד מעשים, מצד ממשלים מערביים כמו הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי, בנוגע לחשדות ולסימני השאלה שעלו בכל הנוגע לשימוש שלה בדאטה של משתמשים וחשיפתו לממשל הסיני. נכון שאין לכך הוכחות משפטיות חותכות, ועדיין - זה לא תרחיש שהיינו רוצים לפגוש במציאות.
בעידן של "מלחמה טכנולוגית קרה", אין לנו כמשתמשים, כאזרחים וכהורים את הפריבילגיה להתעלם מאקדחים מעשנים כמו אלה שנחשפו בנוגע לטיקטוק בחודשים האחרונים. לכן, כל שימוש בשירות המוזיקה החדש שלה, בשירות אחר של בייטדאנס או בשירות של כל חברה סינית אחרת שאין לגביה 100% שקיפות בנוגע לקשרים מול הממשל - מהווה סיוע לצד הסיני במלחמה הקרה הזו. כמי שמחזיק בתפיסות עולם מערביות, זו נראית לי טעות פטאלית.
אז בפעם הבאה שאתם בוהים חצי שעה בסרטונים מצחיקים או מעניינים בטיקטוק ונשאבים לתוך האלגוריתם, תזכרו שהמיקום שלכם, התוכן שאתם מעלים או צופים בו וכנראה עוד הרבה פיסות מידע חשובות מהסמארטפון שלכם הופכים ככל הנראה לנגישים לממשל הסיני. לא בכדי ארגונים ממשלתיים, צבאות וארגוני ביון בהרבה מדינות (כולל ישראל) אוסרים על המשרתים והמשרתות בהם להשתמש בטיקטוק במכשירים שקשורים לעבודה המדינית והביטחונית שלהם.