גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור תומך בשינוי דרמטי בנושאי דת ומדינה, אלה הסיבות שלא מאפשרות אותו

רוב מובהק בציבור היהודי תומך בנישואים אזרחיים, בתחבורה ציבורית בשבת ובביטול מונופול הכשרות של הרבנות, כך לפי סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן ● אלא שנוסף לכוח של המפלגות החרדיות כלשון מאזניים, שינוי כזה הוא יקר וקשה למערכת והחלופות מורידות לחץ ומונעות שינוי

שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעוד פחות מ-100 ימים ייצאו הישראלים להצביע בפעם החמישית בתוך שלוש שנים ושלל נושאים יעמדו על הפרק. אך נראה כי בנושא אחד, כמעט בלי קשר לתוצאות הבחירות, הציבור לא יקבל את מבוקשו וגם הכנסת והממשלה הבאות לא יקדמו שינויים דרמטיים בנושאי דת ומדינה. סקר דעת קהל שנערך באוניברסיטת רייכמן מעלה כי רוב הציבור דווקא מעוניין בשינויים בסטטוס קוו בנוגע לנישואים, לכשרות ולתחבורה בשבת. לפי הסקר, 65% מהציבור הישראלי-יהודי תומכים בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, 63% תומכים במתכונת כלשהי של תחבורה ציבורית בשבת ו-65% תומכים בביטול מונפול הכשרות של הרבנות הראשית.

גם הממשלה היוצאת, שהיו לה לכאורה את כל התנאים לכך, לא ערכה שינויים מרחיקי לכת בסטטוס קוו שנשמר כבר כ-70 שנה. כיצד נוצר הפער המשמעותי הזה בין תמיכת הרוב לבין שינויים סמנטיים בלבד שנעשו בנושאים אלה במהלך השנים?

מול רצון הציבור: העלות, ההיסטוריה ולשון המאזניים

בשיחה עם גלובס, החוקרת ד"ר ניוה גולן-נדיר, עמיתת מחקר וראש תוכנית המצטיינים במכון לחירות ואחריות בבית-הספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן העוסקת בנושאי דת ומדינה, מונה מספר סיבות. לפי ניתוח שערכה, הסיבה המובילה לחוסר ההלימה בין רצון הרוב לביצוע היא כי מדובר ב"שינוי יקר". כלומר, "מדובר בשינוי משמעותי. להפוך מדיניות קיימת זה משהו שקשה מאוד לעשות ויקר מאוד למערכת לעשות".

ד"ר גולן-נדיר פירטה גם על סיבות אחרות: "סיבה נוספת להיעדר שינוי מדיניות היא - העניין ההיסטורי. זה יושב על חסם מוסדי שנקרא הסטטוס קוו שנשען על הרומנטיקה של הקמת המדינה. דוד בן גוריון שנישא בעצמו בחו"ל בחתונה אזרחית אמר שבישראל יהיו רק נישואים דתיים. גם המפא"יניקים נתנו גושפנקה לדבר הזה. והסיבה השלישית: נוצר בלוק חרדי שהפך להיות לשון מאזניים להקמת קואליציות ובזמן עליית הימין עם החרדים המערכת נכנסה לדד לוק".

בינתיים, במקום לקדם רפורמה רב-מערכתית, המדינה צועדת בין הטיפות ומקדמת שינויים קטנים - פתיחת אזורי הרישום לנישואים, פתיחת הכשרות לתחרות, מסחר בשבת בערים חילוניות ועוד. "זה למעשה הפתרון של המדינה", אומרת גולן-נדיר. "אם אני לא יכולה בגלל כל הסיבות שמנינו לשנות מדיניות - שמים פלסטר. הדוגמה הכי מובהקת היא בתחום הנישואים: כשחוקקו את חוק בתי הדין הרבניים ב-1953 היה כאוס במדינה, רבים התנגדו לכך עד שב-1963 יצא פסק דין שאיפשר נישואים בחו"ל ורישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות. ישראל הפכה להיות מעצמה של ידועים בציבור עם זכויות. בנוסף החברה האזרחית נותנת הרבה מאוד מענים: סלבריטאים שמחתנים כאן בארץ בטקס חילוני, הקונסרבטיבים והרפורמים שעורכים 1,000 חתונות בשנה".

נישואים אזרחיים? תמיכה גם אצל דתיים וחרדים

נחזור לנתונים החדשים. באופן לא מפתיע, בציבור החילוני הרוב תומך בשינויים לעומת רוב של מתנגדים להם בציבור הדתי. בסקר שנערך בינואר השנה בקרב 510 משיבים יהודים, 65% תמכו בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, לעומת 33.4% שהתנגדו. כשבוחנים זאת לפי מידת הדתיות, 85.6% מהחילונים תמכו לעומת 61.3% מסורתיים, 33.3% מהדתיים ו-19% מהחרדים.

בנושא התחבורה הציבורית בשבת, 43.4% מהציבור תמכו בתחבורה בשבת ועוד 19.6% תמכו בתחבורה כזו למעט באזורים דתיים, לעומת 35.5% בלבד שהתנגדו לכך לחלוטין. ושוב שלא במפתיע, 88.6% מהחילונים תמכו בתחבורה ציבורית בשבת לעומת 20% מהדתיים ואף לא אחד מקרב המשיבים החרדים.

כשנשאלו על ביטול מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, השיבו 45.3% מהנסקרים שהם תומכים לחלוטין ועוד 20% כי הם תומכים ברובם, זאת לעומת 31.3% שלא תמכו כלל בביטול המונופול. הסקר נערך על ידי מכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן באמצעות חברת iPanel.

חילונים ליברלים, עד לרגע ההצבעה

לדברי גולן-נדיר, "מה שאנחנו רואים הוא שיש תמיכה מאוד משמעותית בציבוריות הישראלית ולא רק בקרב החילונים, אלא גם אצל המסורתיים והדתיים ואפילו אצל האורתודוקסים במקרים מסוימים - לאפשר גם נישואים אזרחיים בישראל. כשאנחנו רואים את הרצון הזה לשינוי ומצד שני סטגנציה לאורך עשרות שנים: אפס הצעות חוק שעברו בנושאים האלה, עולה שאלה בתיאוריה הדמוקרטית: מדוע המדינה לא קשובה לדרישות הציבור בנושאים האלה?".

התשובה נעוצה כנראה בפרקטיקה הישראלית: בממשלות האחרונות החרדים קשרו את גורלם בגורל הימין וכך זכו לרוב התומך בשימור הסטטוס קוו בזמן שהוא יושב בממשלה. למרות שבליכוד יושבים חילונים ליברלים, ברגע ההצבעה הם יתמכו בדרישות החרדיות. כך היה עם חוק המרכולים ועבודות הרכבת בשבת בכנסת ה-20, גם בשל התמיכה בקהל המסורתי וגם כי הברית האסטרטגית הזו קובעת ברוב המקרים מי יקים ממשלה.

הברית הזו, שנקשרה בתוך הציבור הימני-חרדי-דתי-מסורתי, תומכת בעמדות מסורתיות יותר על פני כרסום בסטטוס קוו. כל עוד הימין מחזיק ברוב, והציבור הערבי לא מכניס את ידיו לבעיות העומק בחברה הישראלית - אין רוב שלמעשה באמת תומך בשינויים הללו ולכן הם לא נעשים. כך נתקע בממשלה היוצאת חוק הגיור שהובילו ליברמן וכהנא - החרדים והדתיים ניהלו מאבק נגד החוק ואף הצליחו לגייס משורות הקואליציה את רע"ם שסירבה לתמוך בחוק. מצד אחד ברית ימין-חרדים, מצד שני ברית החרדים-ערבים בכנסת - כך נקבע הסטטוס קוו בישראל.

במקום שינוי, המדינה מספקת חלופות להורדת לחץ

לכל זה מצטרף מה שד"ר גולן-נדיר מכנה ה"פלסטרים", והיא ממחישה: "המועצות המקומיות הפכו לצינור לליברליזם במקום המדינה, כמו למשל עיריית מודיעין שהקימה מרשם זוגיות למי שלא רוצה להינשא, וכך הלחץ החברתי יורד והמדינה לא מטפלת בזה".

לדברי ד"ר גולן-נדיר, ברגע שעולה הלחץ לקבלת אלטרנטיבות בנושאי דת ומדינה, המדינה בעצם לא פועלת לשינוי מדיניות אלא מספקת חלופות להורדת הלחץ. "שמירה על הסטטוס קוו כדי למנוע קריעה של העם", כהגדרתה. התוצאה היא מעין גלגל: האזרח בסוף הולך ומשקיע בנושאים אחרים ולא איפה שנוצרה תקיעות. במחקר אחר עלה, כי התוצאה היא אזרחים לא מרוצים: 58.3% מהיהודים בישראל לא מרוצים מהמדיניות הדתית בשלושת הנושאים האלה, רובם המוחלט חילונים.

בינתיים לדברי ד"ר גולן-נדיר, "המדינה מנהלת את יחסי הדת והמדינה כדי לתת פתרונות לא חוקתיים אלא פרוצדורליים-בירוקרטיים שמורידים את המתח כמו כשרות של צהר, העלמת עין בענייני תחבורה ציבורית בשבת ואף סבסוד שלה. גולת הכותרת והפועל היוצא של ההתנהלות הזו היא שהרשויות (המקומיות, שא"כ) הופכות להיות הליבה שמניעה ליברליזציה בנושאי דת ומדינה בישראל".

"יוקר המחיה מפריע יותר מלהינשא בשני טקסים"

אבל האם יכול להיות שבסופו של יום הציבור הישראלי פשוט מעוניין להימנע מקונפליקט סביב הסטטוס קוו? "אני רואה שרמות החיכוך ברשתות החברתיות כל כך גבוהות, שאני לא חושבת שהחברה הישראלית פוחדת מקונפליקט", אומרת ד"ר גולן-נדיר. "הדבר השני, חוץ מהעדפת הפוליטיקאים את הנושאים הביטחוניים, כרגע יוקר המחיה הפך להיות נושא מאוד קריטי. אם תישאלי אדם אם מפריע לו יותר להינשא בשני טקסים או יוקר המחיה, יוקר המחיה יפריע לו יותר. ולכן קשה מאוד לייצר מחאה חברתית ותנועה חברתית".

מה שמפעיל את הפוליטיקאים זה החיפוש אחר האלקטורט שלהם, האם יש מי שיציב את הנושאים הללו בראש סדר היום וגם יזכה לתמיכה?
"אני לא בטוחה. התקשורת מבליטה את בעיית יוקר המחיה ויש לה כוח בקביעת סדר היום הציבורי. אנשים מצביעים בגלל נושאי דת ומדינה גם אבל לא בעיקר. בין מערכות הבחירות הראשונות זה עלה על השולחן בגלל הפוליטיקאים ששמו את זה על סדר היום ולא בגלל דרישה שבאה מהציבור. ליברמן קיבל בזכות הנושאים האלו חיזוק גדול אצל הצעירים החילונים שזה מושך אותם. שרת התחבורה הייתה צריכה לדבר על אוטובוסים בשבת כי מוניות שירות כבר יש אבל לא הייתה לה קואליציה תומכת".

אז בעבור אילו נושאים הישראלים ייצאו שוב להצביע באחד בנובמבר? לדברי ד"ר גולן-נדיר, "הם יצאו להצביע בנושאים של פוליטיקה גבוהה: כלכלה, ביטחון ועל ישיבה עם נתניהו. גם הבחירות החוזרות מטרידות אותם והמצביעים ינסו לחשוב על הצבעה אסטרטגית שתביא להכרעה ולא על נושאי דת ומדינה".

עוד כתבות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים