גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור תומך בשינוי דרמטי בנושאי דת ומדינה, אלה הסיבות שלא מאפשרות אותו

רוב מובהק בציבור היהודי תומך בנישואים אזרחיים, בתחבורה ציבורית בשבת ובביטול מונופול הכשרות של הרבנות, כך לפי סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן ● אלא שנוסף לכוח של המפלגות החרדיות כלשון מאזניים, שינוי כזה הוא יקר וקשה למערכת והחלופות מורידות לחץ ומונעות שינוי

שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעוד פחות מ-100 ימים ייצאו הישראלים להצביע בפעם החמישית בתוך שלוש שנים ושלל נושאים יעמדו על הפרק. אך נראה כי בנושא אחד, כמעט בלי קשר לתוצאות הבחירות, הציבור לא יקבל את מבוקשו וגם הכנסת והממשלה הבאות לא יקדמו שינויים דרמטיים בנושאי דת ומדינה. סקר דעת קהל שנערך באוניברסיטת רייכמן מעלה כי רוב הציבור דווקא מעוניין בשינויים בסטטוס קוו בנוגע לנישואים, לכשרות ולתחבורה בשבת. לפי הסקר, 65% מהציבור הישראלי-יהודי תומכים בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, 63% תומכים במתכונת כלשהי של תחבורה ציבורית בשבת ו-65% תומכים בביטול מונפול הכשרות של הרבנות הראשית.

גם הממשלה היוצאת, שהיו לה לכאורה את כל התנאים לכך, לא ערכה שינויים מרחיקי לכת בסטטוס קוו שנשמר כבר כ-70 שנה. כיצד נוצר הפער המשמעותי הזה בין תמיכת הרוב לבין שינויים סמנטיים בלבד שנעשו בנושאים אלה במהלך השנים?

מול רצון הציבור: העלות, ההיסטוריה ולשון המאזניים

בשיחה עם גלובס, החוקרת ד"ר ניוה גולן-נדיר, עמיתת מחקר וראש תוכנית המצטיינים במכון לחירות ואחריות בבית-הספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן העוסקת בנושאי דת ומדינה, מונה מספר סיבות. לפי ניתוח שערכה, הסיבה המובילה לחוסר ההלימה בין רצון הרוב לביצוע היא כי מדובר ב"שינוי יקר". כלומר, "מדובר בשינוי משמעותי. להפוך מדיניות קיימת זה משהו שקשה מאוד לעשות ויקר מאוד למערכת לעשות".

ד"ר גולן-נדיר פירטה גם על סיבות אחרות: "סיבה נוספת להיעדר שינוי מדיניות היא - העניין ההיסטורי. זה יושב על חסם מוסדי שנקרא הסטטוס קוו שנשען על הרומנטיקה של הקמת המדינה. דוד בן גוריון שנישא בעצמו בחו"ל בחתונה אזרחית אמר שבישראל יהיו רק נישואים דתיים. גם המפא"יניקים נתנו גושפנקה לדבר הזה. והסיבה השלישית: נוצר בלוק חרדי שהפך להיות לשון מאזניים להקמת קואליציות ובזמן עליית הימין עם החרדים המערכת נכנסה לדד לוק".

בינתיים, במקום לקדם רפורמה רב-מערכתית, המדינה צועדת בין הטיפות ומקדמת שינויים קטנים - פתיחת אזורי הרישום לנישואים, פתיחת הכשרות לתחרות, מסחר בשבת בערים חילוניות ועוד. "זה למעשה הפתרון של המדינה", אומרת גולן-נדיר. "אם אני לא יכולה בגלל כל הסיבות שמנינו לשנות מדיניות - שמים פלסטר. הדוגמה הכי מובהקת היא בתחום הנישואים: כשחוקקו את חוק בתי הדין הרבניים ב-1953 היה כאוס במדינה, רבים התנגדו לכך עד שב-1963 יצא פסק דין שאיפשר נישואים בחו"ל ורישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות. ישראל הפכה להיות מעצמה של ידועים בציבור עם זכויות. בנוסף החברה האזרחית נותנת הרבה מאוד מענים: סלבריטאים שמחתנים כאן בארץ בטקס חילוני, הקונסרבטיבים והרפורמים שעורכים 1,000 חתונות בשנה".

נישואים אזרחיים? תמיכה גם אצל דתיים וחרדים

נחזור לנתונים החדשים. באופן לא מפתיע, בציבור החילוני הרוב תומך בשינויים לעומת רוב של מתנגדים להם בציבור הדתי. בסקר שנערך בינואר השנה בקרב 510 משיבים יהודים, 65% תמכו בהוספת מסלול נישואים אזרחי לצד הדתי, לעומת 33.4% שהתנגדו. כשבוחנים זאת לפי מידת הדתיות, 85.6% מהחילונים תמכו לעומת 61.3% מסורתיים, 33.3% מהדתיים ו-19% מהחרדים.

בנושא התחבורה הציבורית בשבת, 43.4% מהציבור תמכו בתחבורה בשבת ועוד 19.6% תמכו בתחבורה כזו למעט באזורים דתיים, לעומת 35.5% בלבד שהתנגדו לכך לחלוטין. ושוב שלא במפתיע, 88.6% מהחילונים תמכו בתחבורה ציבורית בשבת לעומת 20% מהדתיים ואף לא אחד מקרב המשיבים החרדים.

כשנשאלו על ביטול מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, השיבו 45.3% מהנסקרים שהם תומכים לחלוטין ועוד 20% כי הם תומכים ברובם, זאת לעומת 31.3% שלא תמכו כלל בביטול המונופול. הסקר נערך על ידי מכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן באמצעות חברת iPanel.

חילונים ליברלים, עד לרגע ההצבעה

לדברי גולן-נדיר, "מה שאנחנו רואים הוא שיש תמיכה מאוד משמעותית בציבוריות הישראלית ולא רק בקרב החילונים, אלא גם אצל המסורתיים והדתיים ואפילו אצל האורתודוקסים במקרים מסוימים - לאפשר גם נישואים אזרחיים בישראל. כשאנחנו רואים את הרצון הזה לשינוי ומצד שני סטגנציה לאורך עשרות שנים: אפס הצעות חוק שעברו בנושאים האלה, עולה שאלה בתיאוריה הדמוקרטית: מדוע המדינה לא קשובה לדרישות הציבור בנושאים האלה?".

התשובה נעוצה כנראה בפרקטיקה הישראלית: בממשלות האחרונות החרדים קשרו את גורלם בגורל הימין וכך זכו לרוב התומך בשימור הסטטוס קוו בזמן שהוא יושב בממשלה. למרות שבליכוד יושבים חילונים ליברלים, ברגע ההצבעה הם יתמכו בדרישות החרדיות. כך היה עם חוק המרכולים ועבודות הרכבת בשבת בכנסת ה-20, גם בשל התמיכה בקהל המסורתי וגם כי הברית האסטרטגית הזו קובעת ברוב המקרים מי יקים ממשלה.

הברית הזו, שנקשרה בתוך הציבור הימני-חרדי-דתי-מסורתי, תומכת בעמדות מסורתיות יותר על פני כרסום בסטטוס קוו. כל עוד הימין מחזיק ברוב, והציבור הערבי לא מכניס את ידיו לבעיות העומק בחברה הישראלית - אין רוב שלמעשה באמת תומך בשינויים הללו ולכן הם לא נעשים. כך נתקע בממשלה היוצאת חוק הגיור שהובילו ליברמן וכהנא - החרדים והדתיים ניהלו מאבק נגד החוק ואף הצליחו לגייס משורות הקואליציה את רע"ם שסירבה לתמוך בחוק. מצד אחד ברית ימין-חרדים, מצד שני ברית החרדים-ערבים בכנסת - כך נקבע הסטטוס קוו בישראל.

במקום שינוי, המדינה מספקת חלופות להורדת לחץ

לכל זה מצטרף מה שד"ר גולן-נדיר מכנה ה"פלסטרים", והיא ממחישה: "המועצות המקומיות הפכו לצינור לליברליזם במקום המדינה, כמו למשל עיריית מודיעין שהקימה מרשם זוגיות למי שלא רוצה להינשא, וכך הלחץ החברתי יורד והמדינה לא מטפלת בזה".

לדברי ד"ר גולן-נדיר, ברגע שעולה הלחץ לקבלת אלטרנטיבות בנושאי דת ומדינה, המדינה בעצם לא פועלת לשינוי מדיניות אלא מספקת חלופות להורדת הלחץ. "שמירה על הסטטוס קוו כדי למנוע קריעה של העם", כהגדרתה. התוצאה היא מעין גלגל: האזרח בסוף הולך ומשקיע בנושאים אחרים ולא איפה שנוצרה תקיעות. במחקר אחר עלה, כי התוצאה היא אזרחים לא מרוצים: 58.3% מהיהודים בישראל לא מרוצים מהמדיניות הדתית בשלושת הנושאים האלה, רובם המוחלט חילונים.

בינתיים לדברי ד"ר גולן-נדיר, "המדינה מנהלת את יחסי הדת והמדינה כדי לתת פתרונות לא חוקתיים אלא פרוצדורליים-בירוקרטיים שמורידים את המתח כמו כשרות של צהר, העלמת עין בענייני תחבורה ציבורית בשבת ואף סבסוד שלה. גולת הכותרת והפועל היוצא של ההתנהלות הזו היא שהרשויות (המקומיות, שא"כ) הופכות להיות הליבה שמניעה ליברליזציה בנושאי דת ומדינה בישראל".

"יוקר המחיה מפריע יותר מלהינשא בשני טקסים"

אבל האם יכול להיות שבסופו של יום הציבור הישראלי פשוט מעוניין להימנע מקונפליקט סביב הסטטוס קוו? "אני רואה שרמות החיכוך ברשתות החברתיות כל כך גבוהות, שאני לא חושבת שהחברה הישראלית פוחדת מקונפליקט", אומרת ד"ר גולן-נדיר. "הדבר השני, חוץ מהעדפת הפוליטיקאים את הנושאים הביטחוניים, כרגע יוקר המחיה הפך להיות נושא מאוד קריטי. אם תישאלי אדם אם מפריע לו יותר להינשא בשני טקסים או יוקר המחיה, יוקר המחיה יפריע לו יותר. ולכן קשה מאוד לייצר מחאה חברתית ותנועה חברתית".

מה שמפעיל את הפוליטיקאים זה החיפוש אחר האלקטורט שלהם, האם יש מי שיציב את הנושאים הללו בראש סדר היום וגם יזכה לתמיכה?
"אני לא בטוחה. התקשורת מבליטה את בעיית יוקר המחיה ויש לה כוח בקביעת סדר היום הציבורי. אנשים מצביעים בגלל נושאי דת ומדינה גם אבל לא בעיקר. בין מערכות הבחירות הראשונות זה עלה על השולחן בגלל הפוליטיקאים ששמו את זה על סדר היום ולא בגלל דרישה שבאה מהציבור. ליברמן קיבל בזכות הנושאים האלו חיזוק גדול אצל הצעירים החילונים שזה מושך אותם. שרת התחבורה הייתה צריכה לדבר על אוטובוסים בשבת כי מוניות שירות כבר יש אבל לא הייתה לה קואליציה תומכת".

אז בעבור אילו נושאים הישראלים ייצאו שוב להצביע באחד בנובמבר? לדברי ד"ר גולן-נדיר, "הם יצאו להצביע בנושאים של פוליטיקה גבוהה: כלכלה, ביטחון ועל ישיבה עם נתניהו. גם הבחירות החוזרות מטרידות אותם והמצביעים ינסו לחשוב על הצבעה אסטרטגית שתביא להכרעה ולא על נושאי דת ומדינה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

מדד הבנייה מזנק ב-5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות הבנקים והביטוח יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, נבחן המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף