אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, אופירה וברקוביץ' קשת 12, 1.7.22 / צילום: שלומי יוסף
עוד שנת לימודים בפתח, עוד ויכוח על שכר המורים, עוד איום בשביתה, עוד ויכוח על השאלה אילו מורים צריכים לקבל את תוספת השכר: המורים החדשים או כולם. הפעם הזו לא שונה, והפערים בין המורים החדשים לוותיקים מככבים בתקשורת. "הפער בין מורה צעיר למורה ותיק אצלנו אולי הוא הכי גבוה בכל מדינות ה־OECD", אמר שר האוצר אביגדור ליברמן לאופירה וברקוביץ'. מנגד, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן־דוד הסבירה לקרן נויבך שבתיקון הסכם השכר מ־2016 "דווקא כן לקחנו מהמורים הוותיקים והוספנו למורים הצעירים… ועדיין לא ראינו את העצירה בנשירה".
השניים לא היו היחידים שהעלו את הנושא, רבים זרקו נתונים על הפערים בין מורה שהגיעה אתמול למערכת לבין מורה שמחר הולך לצאת לפנסיה. ניסינו לעשות בנתונים קצת סדר.
● עזבו את השכר והחופשות, המחדל החמור במערכת החינוך הוא מודל הפיטורים | טור סופ"ש
הפער בין ההתחלה לסוף
נפתח בטענת ליברמן: האם אכן פערי השכר בין המורים החדשים לוותיקים הם הגדולים במדינות המפותחות? מהנתונים עולה שהתשובה חיובית. דוח של אגף השכר והסכמי עבודה באוצר מיולי 2022, המתבסס על נתונים שפרסם ה־OECD בספטמבר 2021, מציג השוואה בינלאומית של הפערים. בישראל שכר ממוצע של מורה בתחילת הדרך במשרה מלאה וללא תוספות מהווה 41% משכר מורה בשיא הוותק. זאת לעומת ממוצע מדינות ה-OECD, שעומד על 60%. רק בדרום קוריאה הפער גדול יותר. ואיפה הפער היחסי הוא הנמוך ביותר? באיסלנד, שם מורה שזה עתה נכנס למערכת החינוך מקבל שכר המהווה 80% משכרו של מורה בשיא הוותק.
הפערים בישראל גדלים אפילו יותר אם לוקחים בחשבון את חלקיות המשרה לפי ותק, אז מורים וגננות מתחילים מרוויחים 29% בלבד מאלו הוותיקים (אין השוואה בינלאומית של נתון זה). הדבר נובע מכך שבשנתיים הראשונות עובד הוראה עובד בממוצע 65% משרה בלבד, לעומת 97% משרה בממוצע לאחר 39 שנים במערכת. כך, מורה ששכר היסוד שלה הוא 6,920 שקל למשרה מלאה, משתכרת בפועל הרבה פחות מכך. כשאותה מורה תגיע לשיא ותק השכר היא תשתכר סביב 18 אלף שקל.
הדרך לשיא ארוכה יותר
אבל הבעיה אינה רק פערי השכר בין המורים בתחילת ובסוף דרכם, אלא גם הזמן שלוקח להגיע לשיא השכר. שר הרווחה מאיר כהן, איש חינוך בעברו, העלה את העניין בכאן ב': "מורה בארץ מגיע לשיא שכרו כשהוא נמצא כמעט קרוב לפנסיה. מורה בחוץ לארץ מגיע לשיא שכרו כשהוא נמצא נניח בין גיל 30 ל-40. זה הזמן שאתה מגדל ילדים ומקים משפחה ורוכש דירה וכולי וכולי". האמנם?
מסקירה של ה-OECD שעוסקת בשכר המורים עולה שכהן צודק. לפי הסקירה, בכל המדינות שכר המורים עולה עם הוותק, אך יש הבדל משמעותי בין המדינות בתוך כמה שנים מגיעים לשיא השכר. ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 25 שנים, אך איפה אנחנו נמצאים? ישראל נכללת בחמישיה התחתונה, יחד עם יוון, איטליה, הונגריה ודרום קוריאה, בכולן לוקח לפחות 35 שנים להגיע לשיא השכר. בישראל, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לוקח 36 שנים להגיע לשיא השכר.
מנגד, ישנן מדינות בהן לוקח פחות מעשור להגיע לשכר הגבוה ביותר האפשרי והן אוסטרליה, ניו זילנד וסקוטלנד. שם מורה מגיע לשיא שכרו תוך 6-7 שנים מכניסתו למערכת. פירוש הדבר הוא שאם ישראלית ואוסטרלי יתחילו שניהם תואר בחינוך בגיל 20, הישראלית תגיע לשיא השכר שלה לקראת גיל 60, בעוד האוסטרלי יוכל להגיע לשיא עוד לפני שהגיע לגיל 30.
שיא השכר ביחס לעולם
אבל אלו לא רק הפערים בישראל לעומת העולם. סגן השר אביר קארה טען בכאן 11 שמורים ותיקים משתכרים טוב יותר מעמיתיהם הוותיקים בעולם. "מורה ותיקה שהרבה מאוד שנים בתוך המערכת מרוויחה שכר, זה לא השכר הכי גבוה בעולם, כן, אבל גם ביחס ל־OECD בהשוואה בינלאומית הוא גבוה".
החישוב שלנו הביא אותנו למסקנה אחרת. עיבוד של הנתונים הגולמיים למשרה מלאה (כך שחלקיות משרה לא משפיעה במקרה הזה על התוצאות) מנתוני ה־OECD מראה כי שכר מורה ממוצע בשיא הוותק בישראל קרוב מאוד לממוצע הארגון ומעמיד את ישראל במקום ה־16 מתוך 35 מדינות. לעומת זאת, אם עושים את אותו החישוב על נתוני שכר המורים המתחילים, ישראל ממוקמת לקראת הסוף, במקום 30 בלבד.
למה מורים נושרים?
כשיפה בן-דוד שוחחה עם קרן נויבך, הייתה לה בשורה מפתיעה: "הנשירה היא לא בשלוש או ארבע שנים הראשונות. היא של אלה שבגילאי 30, אלה עם ותק של 10 שנים ומעלה, הם אלה שעוזבים את המערכת".
מצגת שפרסם משרד האוצר מראה דווקא תמונה אחרת. במדידת הפסקת עבודה לפי קבוצות ותק, נראה שבשנה"ל תשפ"א 21% מהמורים עם ותק של שנתיים עד חמש הפסיקו לעבוד. זה מציב את קבוצת הוותק הזו במקום הראשון, כשהיא מותירה אבק לכל השאר. למקום השני הגיעו המורים עם ותק של 6־10 שנים, עם קצת פחות מ־10% הפסקת עבודה. אבל כפי שמציינים באוצר, קשה להסיק מהנתונים האלו הרבה על נשירה, שכן הקריטריון של האוצר הוא היעדרות לשנה בודדת. זו יכולה להיות גם שנת שבתון, לאחריה המורים שבים לעבודה.
מי שהציבה רף יותר קשוח, של היעדרות לשלוש שנים לפחות, היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). זה אומר שהנתונים הזמינים האחרונים זמינים לשנה"ל תשע"ט (19-2018), אך אלו לא מפולחים לפי ותק או גיל. בשביל אלו ניאלץ להסתפק בנתונים הנכונים לשנה"ל תשע"ח (18-2017), שהתפרסמו בשנתון הסטטיסטי של 2021. מעיבוד הנתונים האלו עולה שמורים עם ותק של 1-10 שנים היוו כמעט 48% מכלל המורים הפורשים, ובמקום השני נמצאים אלו עם ותק של יותר מ-30 שנה (32%), מה שמתבקש בהתחשב בהגעה לגיל הפרישה. לכאורה מורים חדשים דווקא פורשים בהמוניהם, אבל צריך לסייג: ראשית, 1-10 שנות ותק זו קבוצה שכוללת בתוכה גם מורים מנוסים. שנית, גם עדיין כ-20% מהפורשים הם עם בין 11 ל-30 שנות הוראה, מה שמעיד גם על פרישה לא קטנה בקרב בעלי ניסיון.
ומה לגבי הפרישה לפי גיל, שגם אותה ציינה בן-דוד? ובכן, היא צודקת שאכן יש הרבה יותר פורשים בשנות השלושים מאשר בשנות העשרים לחייהם, אבל זה כי מראש יש הרבה פחות מורים בשנות העשרים לחייהם, ודווקא אחוזי הנשירה בקרבם גבוהים יותר.
שוחחנו עם פרופ' יזהר אופלטקה מביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א כדי להבין מה גורם לנשירה בקרב המורים. לדבריו, זה הרבה יותר מהשכר. "מורה יודע מה שכרו, והנשירה היא בגלל דברים אחרים. בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000 נעשו רפורמות כמו עוז לתמורה ואופק חדש. הן אמנם שיפרו את שכר המורים, אבל גם שינו את התפקיד. עניין אחד זה השעות: בעבר מורים היו יכולים ללמד עד 13:00 ולרוץ לילדים, שזה תמריץ. היום הם מתבקשים לעבוד עד 15:00, וזו רק השעה הרשמית כי אם יש בעיה הם ימשיכו לעבוד בערב. עוד שינוי הוא בתפישת התפקיד: פתאום הכל מדיד ועבודת המורה היא כמו כל עבודה אחרת. אבל הוראה היא לא מקצוע רגיל, היא יותר כמו אמנות. השינוי הזה הביא המון מדידה וטופסולוגיה לתוך ההוראה, מה שהביא להמון דיווחים על עומס רגשי אצל מורים.
"בנוסף גם עברו שני חוקים משמעותיים: חוק זכויות הילד, שלא נתן מספיק כלים למורים להתמודד עם תלמידים בעייתיים, וחוק השילוב, שהביא לכך שמורים צריכים ללמד בכיתה גם תלמידי חינוך מיוחד, מה שמאוד מקשה על ההוראה.
"עם השנים גם נוצרה פגיעה באוטונומיה של המורים ומעמד המורה נשחק: ישנם הורים מתערבים וישנם אף הורים המבטאים אלימות מילולית כלפי המורים שנותרים חשופים ולא זוכים להגנה משמעותית. במצב כזה, למה להיות מורה?".
ומה ניתן לעשות? לפרופ' אופלטקה יש הצעות: "אם שוב נעלה את השכר לכולם אנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים שוב מדברים על זה שהשכר נמוך. התפישה של איגודי המורים לא עובדת, וצריך לצאת מהקופסה של השכר. צריך לתת תמריצים דיפרנציאליים, אבל לא על בסיס הישגי התלמידים. צריך לבנות למורים סולם קריירה, שירגישו שיש להם אופק בהוראה, למשל באמצעות יצירת תפקידים נוספים. גם אפשר להחזיר את האפשרות לצאת מוקדם לאימהות לילדים קטנים. יש אינסוף אפשרויות, אבל אי־אפשר להתמקד רק בשכר".
אופלטקה מסביר שהמצב בישראל חמור למדי: "נשירת מורים היא תופעה עולמית, אבל לישראל יש תנאים ייחודיים, בעיקר כי קצב גידול האוכלוסין כאן מקשה להדביק את הפער".
לקריאה נוספת:
● דוח משרד האוצר על שכר המורים
● פרק חינוך והשכלה בשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס, 2021
● מאגר נתוני מורים של ה- OECD
● Education at a glance 2021, OECD