הצוללת | פודקאסט

כביש חדש, פקק חדש: למה בעיית הפקקים עובדת הפוך ממה שחושבים

השבוע נחנכה כניסה חדשה לירושלים, ונשמעו הבטחות שכביש 16 יביא להקלה בפקקים • אבל הניסיון מהעולם ומישראל מלמד שעוד נתיבים מובילים רק לעוד פקקים. בשנים האחרונות, זה מה שקרה בנתיבי איילון • מהם הפתרונות? • האזינו

פקק תנועה / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto
פקק תנועה / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

כולנו עומדים יום-יום בפקקים. הסטטיסטיקה מראה שרבים מהישראלים מעבירים לפחות שעה ביום בכבישים, שחלקם בוודאי פקוקים למדי. אחד מהפתרונות שקובעי מדיניות ואפילו שרי תחבורה לשעבר מצדדים בהם הוא סלילת כבישים חדשים. וכך אכן קרה השבוע, כאשר בכניסה לירושלים נחנך כביש 16, שמחבר בין מחלף מוצא לדרך בגין. המתכננים שלו חזו שחלק מכלי הרכב שמגיעים מכביש 1 ייפנו לכביש החדש וכך תיווצר הקלה בעומסי התנועה. בהקשר זה, לא פעם, משווית התנועה למים, שתכולתה נחלקת לשניים כאשר נפתח כביש חדש. ואכן, במעמד חניכת כביש 16 אמר מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, כי: "הרי ברור ש-100 חלקי שתיים הם 50".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

אך האם תנועה באמת עובדת כמו מים? מתכנן התחבורה אריה פרידסון דווקא סבור שהתנועה דומה יותר לגז. לדבריו, "במילותיו של החוקר איאן לוקווד מהארוורד, התחבורה העירונית דומה יותר לגז, שמתרחב וממלא את כל החלל הפנוי".

ניסיון העבר אכן מלמד שכבישים חדשים אכן הובילו לא פעם רק ליותר פקקים. הסיבה לכך: אנשים שלפני כן נמנעו מלהגיע לכביש בשעות העומס בשל הרתיעה מן הפקקים, יצטרפו עכשיו אל קבוצת הנהגים הקיימים, וגם הכביש החדש יתמלא במהרה. השבוע אף חשפנו בגלובס נתונים של נתיבי איילון שהצביעו על עלייה של 2% בנפח התנועה בשנת 2021, לעומת 2019. במקביל, מהירות הנסיעה פחתה מ-23 קמ"ש בממוצע בשנת 2019 ל-21 קמ"ש אשתקד.

ניתן להתבונן בתרחיש הבא: רועי, עידן ונורית עובדים באותו משרד. בעוד שרועי סופג את הפקקים בדרך לירושלים ובחזרה ממנה, עידן קיבל אישור להגיע מאוחר יותר ולצאת מאוחר יותר - הוא אומנם לא עומד בפקקים אבל לא מספיק לראות את הילדים לפני השינה. נורית העדיפה לנסוע ברכבת למרות שהנסיעה בבוקר מביתה ברמת גן לתחנה בתל אביב אורכת כמו זמן הנסיעה ברכבת והיא למעשה לא חוסכת זמן - אלא עצבים. לאחר פתיחת הכביש החדש, יפגשו השלושה במטבחון. "לקח לי כלום זמן להגיע היום", יתרברב רועי - ויום למחרת גם שני האחרים ינסו ויראו כי טוב. כמוהם, רבים אחרים ישמעו מחברים ויקראו בעיתון על הכביש החדש והמשוכלל שיפתור את הפקקים. הם יצטרפו לנוסעים בכביש עד שמצב הפקקים יחזור לקדמותו.

למעשה, השלושה לא בכלל לא צריכים להיפגש או אפילו להכיר. מספיק שהם ישתמשו בתוכנת ניווט, כמו ווייז, שתזהה שהכביש פנוי ולכן תזרים אליו כלי רכב - אותה מגמה רק על סטרואידים. לכן הפתרון נעוץ בהשקעה בתחבורה ציבורית, גם על חשבון השקעה בכבישים. ככל שהתחבורה הציבורית תהיה זמינה ואמינה יותר, כך יותר אנשים יוותרו על הרכב הפרטי לטובתה.

כיצד מסבירה הכלכלה ההתנהגותית את התופעה שזה עתה תיארנו ואילו עוד פתרונות ישנם לבעיית הפקקים? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".