יונה פוגל / צילום: יוסי אלוני
חברת ההחזקות מפעלים פטרוכימיים , שבשליטת דיוויד ועדי פדרמן, אלכס פסל ויעקב גוטנשטיין, השלימה השבוע בהצלחה את שלב המכרז המוסדי בהנפקת איגרות החוב החדשות שלה מסדרה ט'.
■ הנפקת האג"ח של פטרוכימיים: הבטיחה גיוס של כחצי מיליארד שקל
■ הסדר החוב בפטרוכימיים צלח את אישור בית המשפט: "חלופת הפירוק מגלמת הפסד של כ-150 מיליון שקל"
■ פטרוכימיים קיבלה את היתר השליטה בבזן מלפיד וליברמן
במסגרת המכרז הבטיחה החברה גיוס של 490 מיליון שקל, בהנפקת אג"ח שיובטחו בשיעבוד ראשון על 24% ממניות חברת בזן (בית הזיקוק בחיפה) אשר יוחזקו בידי פטרוכימיים ויהוו את מלוא מניות השליטה בבזן. שווי המניות המשועבדות עומד כיום על כ־980 מיליון שקל.
אג"ח ט' תעמוד לפירעון בתשלום אחד ב־30 באפריל 2027, ותישא ריבית שנתית של 7.5%. הריבית תיצבר לכל אורך חיי האג"ח, ותיפרע בתשלום אחד במועד פירעון הקרן.
פטרוכימיים פועלת בעשור האחרון כחברה חדלת־פירעון, והגיוס הנוכחי נעשה במסגרת הסדר חוב של החברה, שבו יספגו מחזיקי האג"ח תספורת של כ־1.1 מיליארד שקל.
מסיבה זו נדרשה פטרוכימיים להציע ריבית גבוהה עבור אג"ח בעלות ביטחונות חזקים, ואף להנפיק אותן למשקיעים בניכיון של 7.9% על ערכן הנקוב. בתנאים אלו התקבלו ביקושים בהיקף כפול כמעט מסכום הגיוס בהנפקה.
תמורת ההנפקה תשמש את הפטרוכימיים לרכישת 16.7% ממניות בזן מידי החברה לישראל שבשליטת עידן עופר. כחלק מהסדר החוב, תעביר פטרוכימיים 8.5% ממניות בזן מתוך המניות שבידיה כיום (15.5%) למחזיקי אג"ח ח' שלה, כנגד ויתור על מלוא החוב כלפיהם.
מחזיקי האג"ח מסדרות 1, ב' ו־ג' יקבלו 64% ממניות פטרוכימיים (55% בדילול מלא) ועוד 245 מיליון שקל של ע"נ של אג"ח לא מובטחות, תמורת הסכמתם לתספורת הגדולה.
מחדלת-פירעון לבעלת שליטה יחידה בבזן
לאחר השלמת ההסדר, תהפוך פטרוכימיים לחברה יציבה יותר עם החזקה במניות בזן בשווי נוכחי של 984 מיליון שקל, ומולן חוב של 777 מיליון שקל למחזיקי האג"ח.
כך, השווי הנכסי הנקי (NAV) של פטרוכימיים יעמוד בעת השלמת הסדר החוב על 207 מיליון שקל (לפי מחיר מניית בזן הנוכחי בבורסה), וההון העצמי צפוי להיות אף גבוה יותר. לשם השוואה, בסוף יוני 2022 הציגה החברה הון עצמי שלילי (גירעון בהון) של 806 מיליון שקל.
הצלחת המכרז המוסדי בהנפקת אג"ח ט' מסמלת עידן חדש בפטרוכימיים. מי שהתנהלה בעשור האחרון כחברה חדלת־פרעון עם עודף עצום של התחייבויות על נכסים, תהפוך בימים הקרובים לבעלת שליטה יחידה בקבוצת בתי זיקוק לנפט (בזן), אחת מחברות האנרגיה הגדולות והמובילות בישראל.
את המהלך הוביל בחודשים האחרונים מנכ"ל פטרוכימיים רפי ערד, בשיתוף עם נאמני האג"ח של החברה. הוא התבסס על ניצול הזדמנות לרכישת מניות בזן בהנחה (מימוש זכות סירוב ראשונה לרכישת החזקות החברה לישראל בבזן עקב הסכם למכירת המניות לקבוצת הנדל"ן חג'ג'), תוך הסכמת מחזיקי האג"ח למחיקת חוב גדלה של כ־1 מיליארד שקל.
כל זה התאפשר בדיעבד בזכות השקעה מחודשת של בעלי השליטה הקיימים בפטרוכימיים, שצירפו לצורך המהלך קבוצת משקיעים חדשה בראשותם של יונה פוגל ומייקל בוברוב.
על פי מצגת שפרסמה פטרוכימיים, המשקיעים הוותיקים יחזיקו ב־50% ממניות חברת גרין אלסקה הפרטית, ואילו קבוצת המשקיעים החדשה תחזיק ב־50% הנותרים.
גרין אלסקה תחזיק 36% ממניות הפטרוכימיים
גרין אלסקה עצמה תחזיק ב־36% ממניות פטרוכימיים (45% בדילול מלא), אשר תחזיק לאחר השלמת ההסדר ב־24% ממניות בזן ותוגדר בידי המדינה כבעלת השליטה בבזן.
המצב החדש יביא בקרוב למינוי פוגל ובוברוב לדירקטורים בפטרוכימיים, לצדם של גוטנשטיין, המכהן כיו"ר החברה, ופסל המשמש כדירקטור רגיל.
בהנחה שגוטנשטיין ימשיך בתפקידו גם לאחר השלמת ההסדר, עשוי אחד מנציגי קבוצת המשקיעים החדשה לזכות בתפקיד בכיר עוד יותר, של יו"ר בזן. את התפקיד הזה ממלא בשנה האחרונה סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף (מיל.) משה קפלינסקי, לאחר שקודם לכן שימש במשך כשנה בתפקיד מנכ"ל בזן.
קפלינסקי מונה לתפקיד לאחר פרישתו של היו"ר הוותיק עובדיה עלי. כעת, אך טבעי שאת התפקיד ימלא דווקא נציג הבעלים, ומשום כך הופך יונה פוגל למועמד טבעי לנוכח אחד מתפקידיו הקודמים - יו"ר בית הזיקוק באשדוד.
מינויו האפשרי של פוגל לתפקיד יו"ר בזן מגיע כשלוש שנים בלבד לאחר החלטתו לעזוב את תפקיד מנכ"ל חברת הדלקים פז , שמחזיקה גם בבעלות על בית הזיקוק באשדוד. להחלטה זו היו אחראים בעיקר כמה גופים מוסדיים וקרנות השקעה, שלא היו מרוצים מביצועי מניית פז ומקבלת ההחלטות של המנכ"ל הוותיק שלה, פוגל.
אותם גופים החלו כבר ב־2018 להתערב בבחירת הדירקטורים בחברת פז, וכפו על הדירקטוריון שלה את מינוי אברהם ביגר ליו"ר פעיל של החברה. מטרתם הייתה כנראה למנות יו"ר אסרטיבי ובעל ניסיון, שינער את החברה ואת עסקיה ויוביל אסטרטגיית צמיחה ומימושים אגרסיבית יותר.
מינוי ביגר הביא לעזיבת פוגל תוך חודשים בודדים
ביגר אכן נבחר לתפקיד במרץ 2019, ומינויו הביא את פוגל להחליט על עזיבה בתוך חודשים בודדים. עם זאת, בתוך פחות משנתיים עזב גם ביגר את תפקידו, לאחר שגילה במהירות, כי דירקטוריון פז אינו מתכוון להעניק לו חופש פעולה מלא.
במכתב ההתפטרות ששלח לדירקטוריון, כתב ביגר בין היתר, כי "אני נאמן לדרכי. אני יודע שאני לא המנהל הנוח מכולם. אני יודע שלעיתים אני רץ מהר מדי ומשתף פחות מדי, אך לא היססתי לעשות מה שצריך על מנת להציל את פז".
בסוף 2020 עזב ביגר את תפקידו, ובמהלך תקופתו בחברה מינה את יורשו של פוגל, המנכ"ל הנוכחי ניר שטרן. עם זאת, מבט על גרף מניית פז מאז בחירתו של ביגר לתפקידו ועד היום, מגלה כי השינויים שהוביל בחברה יחד עם המנכ"ל החדש לא היטיבו עד כה עם המשקיעים שמחזיקים בחברה, המתנהלת ללא בעל שליטה.
למעשה, מאז בחירתו של ביגר ועד היום מציגה מניית פז תשואה שלילית כ-20%, המעידה כי החלטתם של הגופים המוסדיים למנותו במטרה לנער את הנהלת פז והעומד בראשה אז, לא הניבה עד כה את התוצאות הרצויות מבחינתם.
למעשה, בשלוש השנים האחרונות איבדה מניית פז כ-7% מערכה, בשעה שמדדי ת"א־35 ות"א־90 רושמים תשואות חיוביות של 25% ו־70%, בהתאמה.
כעת, חוזר פוגל בדלת הראשית לקבוצת בעלי השליטה בבזן, מחברות האנרגיה הגדולות בישראל. כך, הגופים המוסדיים וקרנות ההשקעה שלא רצו אותו בתור מנכ"ל פז, עוד עשויים לקבל אותו בתפקיד בכיר אף יותר במשק האנרגיה - יו"ר בזן.