האיחוד האירופי משנה את הכללים שנקבעו כשנוסד כדי להיאבק במשבר האנרגיה

האיחוד האירופי מתכוון לשנות את ההגבלות הקיימות על גובה החוב הלאומי של המדינות החברות בו והגירעון השנתי שלהן, שהיו קריטריונים רבי-שנים להצטרפות לאיחוד. זאת בניסיון להיאבק במשבר האנרגיה הנוכחי וליצור "כלכלה ירוקה" מתפקדת בעתיד. כך אמרה היום (ד') נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין, בנאום "מצב האיחוד" השנתי שלה.

כללי אמנת מסטריכט, שהובילה ליצירת האיחוד האירופי, קובעים בין היתר שיעור גירעון שאינו עולה על 3% מהתמ"ג ושיעור חוב לאומי שנתי שאינו עובר 60% מהתמ"ג. חלק גדול ממדינות אירופה חרגו במהלך השנים מהכללים הללו "באופן זמני", וקיבלו אישור לכך מהנציבות האירופית. ואולם כעת נראה, כי המגמה שבמסגרתה מדינות מעמיקות את הגירעונות ואת החוב הפכה ללגטימית יותר, ופון-דר-ליין רמזה כי יש לבצע רפורמה ולשנות את הכללים. "למדינות החברות צריכה להיות גמישות רבה יותר בנוגע לתוכניות שלהן לצמצם את החוב", אמרה. פון-דר-ליין הוסיפה, כי הצעות קונקרטיות יותר יידונו בפסגה של ראשי האיחוד באוקטובר הקרוב. שר האוצר הצרפתי הכריז בעבר כי כללי אמנת מסטריכט "אינם רלוונטיים יותר".

פתח להתמודדות עם המשבר

הצהרה כזו פותחת את הדלת לתוכניות פיסקליות נוספות באירופה שנועדו להתמודד עם משבר האנרגיה. בהם התוכנית הגרמנית בשווי 65 מיליארד אירו לשנה הקרובה, התוכנית של איטליה לסבסד מחירים ולסייע למשקי בית חלשים בשווי 30 מיליארד אירו, וצעדים נוספים. רוב מדינות אירופה כבר העמיקו משמעותית את החוב שלהן במהלך מגפת הקורונה, עם תוכניות סיוע וחילוץ בשווי מאות מיליארדי אירו. המדינות מתכננות גם השקעות עתק בכלכלת מימן, אנרגיות מתחדשות ותשתיות.

פון-דר-ליין הציגה גם כמה סעיפים מתוכנית האיחוד האירופי למאבק במשבר האנרגיה, המאיים לגרום למשבר כלכלי ולמשבר הומניטרי בחורף הקרוב. מול הסנקציות אליהן התחייב האיחוד נגד רוסיה מצד אחד, והתגובה הרוסית שכללה הפסקת הזרמת גז בצינור הגז המרכזי לאירופה מנגד, עומדים רוב תושבי מדינות אירופה בפני חורף קשה - עלויות החימום מזנקות משמעותית ותורמות לקושי להתמודד עם עליית המחירים. גם המגזר העסקי מאיים להשבית או לצמצם פעילות, והאיחוד האירופי כולו ניצב בפני משבר כלכלי חריף.

"מעולם לא הצגנו נאום כזה בזמן שמלחמה משתוללת באירופה", אמרה פון-דר-ליין, שבחרה ללבוש בגדים בצבע דגל אוקראינה כדי לסמל את התמיכה במדינה. היא אמרה כי "טים אירופה" רשמה כמה ניצחונות במאבק מול רוסיה, כמו למשל הסנקציות הפיננסיות הזריזות שהוטלו על מוסקבה. לדבריה, הצבא הרוסי נאלץ לחלץ שבבים ממכונות כביסה כדי לשים אותם בנשק מונחה, וייצור המכוניות ברוסיה קרס ב-75% לעומת השנה שעברה. הבנק העולמי העריך, עם זאת, כי הפגיעה הכלכלית ברוסיה השנה תסתכם ב-5.5%, פחות משצפו מומחים בתחילת המלחמה.

מיסוי רווחים וסבסוד מחירים

פון דר-ליין הציגה כמה נקודות שבעזרתן, לדבריה, יצליח האיחוד להתמודד עם התגובה הרוסית ועם השיבוש בשווקי האנרגיה. מחיר הגז באירופה זינק פי שבעה מהמחיר הממוצע, ולדבר השלכות משמעותיות על האוכלוסייה ועל התעשייה. הצעד הראשון, ציינה, הוא מיסוי "רווחים עודפים" של חברות אנרגיה שלא נדרשו להוצאות גבוהות מהרגיל (מתחום הפחם, הגרעין, הרוח, הסולארי, הביומסה וההידרו-אלקטרי, למשל), אך עדיין נהנו מהזינוק במחירים. המס שייגבה הוערך ב-140 מיליארד אירו, לדבריה, שישמשו למדינות כדי לסבסד את מחירי האנרגיה ולהוריד אותם. שרי האוצר של האיחוד כבר אישרו מהלך כזה, והוא יכול להתקבל בזריזות יחסית בחודשים הקרובים. התוכנית מתווה מס של 33% על רווחים מעבר ל-20% יותר מהממוצע השנתי בשלוש השנים האחרונות. היא גם תשקול לא לשלם לחברות אנרגיה שאינן מבוססות על גז תעריף של יותר מ-180 אירו למגה-ואט-שעה. היא תקל על ממשלות לספק נזילות לחברות אנרגיה הנמצאות על סף פשיטת רגל. פון דר-ליין אמרה כי היא מקווה שהשיחות עם נורבגיה יובילו גם הן להוזלה של מחיר הגז שהמדינה הסקנדינבית מספקת לאירופה.