"צפויות הפתעות": רשות הרגולציה צפויה לבטל תקני מזון נוספים

הוועדה לתקני מזון ברשות הרגולציה תכריע היום האם לאמץ החרגת 37 תקני מזון ישראלים ייחודיים לדרישת משרד הבריאות מהרפורמה ביבוא • ברקע הדברים: ניסיונות של ראש הממשלה יאיר לפיד שלא להחריג את תקני מזון כדי להקל על יוקר המחיה

לפי ה-OECD, מוצרי המזון בארץ יקרים ב-37% ביחס לממוצע מדינות הארגון / צילום: כדיה לוי
לפי ה-OECD, מוצרי המזון בארץ יקרים ב-37% ביחס לממוצע מדינות הארגון / צילום: כדיה לוי

היום (ג') תתכנס הוועדה לתקני מזון ברשות הרגולציה להחלטה מכרעת: האם לאמץ החרגת 37 תקני מזון ישראלים ייחודיים לדרישת משרד הבריאות מהרפורמה ביבוא שתיכנס לתוקף באחד בינואר 2023, או לחלופין - בניגוד לדרישת משרד הבריאות - לבטל את חלקם.

עבודת הוועדה בשבועות האחרונים התכנסה להכרעה בנוגע לשוק הישראלי כולו בקטגוריות השמן זית, הקפה נמס, הירקות קפואים, הדבש, הבירה ועוד וכן בשני תקנים שהוחרגו לכתחילה במסגרת הרפורמה - בשר טחון וחלב למוצריו. הוועדה תוכל להחליט האם לבטל את ההחרגה רגע לפני שהרפורמה יוצאת לפועל וכך אולי לשפר את מצבה של ישראל שבה, לפי נתוני OECD, מוצרי המזון יקרים ב-37% ביחס לממוצע מדינות הארגון.

לדברי גורמים המעורים בנושא, "צפויות הפתעות" בהחלטת הוועדה שתתכנס בשעה 15:00, ולא כל דרישות משרד הבריאות יתקבלו כלשונם. במשרד ראש הממשלה אמרו מוקדם יותר השבוע כי מי שמעורה בנושא הוא ראש הממשלה יאיר לפיד שמקדם הקלות נוספות לטובת הקלה ביוקר המחיה, כלומר - ביטול תקנים נוספים ל-60 קטגוריות שכבר הוחלט עליהם לפני כחודש, 30 באופן מיידי ועוד 30 נוספים בהדרגה.

בין הסיבות שמשרד הבריאות מציין בהמלצותיו לשימור 37 התקנים נמצאות המלצות לתוספי תזונה במזון דרך תקני שימור ייחודיים לישראל ועד להתעלמות מוחלטת מקיומם של תקנים בינ"ל זהים.

וכמה זה עולה? 21.7 מיליארד שקל בשנה לכל מוצרי המזון בקטגוריות המוחרגות, כשמול העלות הזו ניתן לחסוך כ-15% ממחיר המוצרים בממוצע בהערכה שמרנית. מדובר בחיסכון של 3.3 מיליארד שקל בשנה לצרכן הישראלי עם ביטול התקנים הייחודיים ואימוץ התקינה הבינ"ל.

כך למשל הבשר הטחון שהוחרג מהרפורמה מהווה כ-42% ממכירות הבשר הטרי בישראל, בסכום הכולל שנאמד בשנת 2021 בכ-354 מיליון שקל בשנה. דוגמה נוספת הוא החלב הגולמי שהוחרג, ולפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, היה יקר בשנת 2018 בכ-37% ביחס לאיחוד האירופי, כאשר שוק החלב כולו נאמד בכ-11 מיליארד שקל. בחלב פרה לשתייה לצד הצורך בכושר שימור "ייחודי לישראל" מבקש משרד הבריאות לחייב בתקן המחייב העשרת חלב בוויטמין D.

במשרד הבריאות טוענים לתקן מיוחד בשימורי פירות וירקות שבוחן את כושר השימור באופן ייחודי לישראל, חרף העובדה שגם באירופה נותנים לכך מענה.

בנוסף, שוק הקפואים והטוגנים בישראל נאמד בכ-680 מיליון שקל בשנה לפי דוח רשות התחרות, והוא ענף ריכוזי מאוד. עד 2019 שלטה סנפרוסט ב-64%-60% משוק הקפואים והטוגנים בישראל, ופרי גליל ב-26%-22%.

בין המוחרגים: שימורי דגים ובשר, מיונז וחרדל

משרד הבריאות מבקש להחריג גם את קטגוריות שימורי הדגים, שימורי הבשר, מיונז וממרח חרדל, ומוצרים אלה יידרשו לתקן ייחודי בטענה לשמירה על כושר השימור שסביר להניח אינו ייחודי לישראל. שוק שימורי הדגים נאמד בשנת 2018 בכ-300 מיליון שקל.

את הבירה ותקני הסימון מבקש משרד הבריאות להחריג בטענה שבימים אלה עובדים על תקן אסדרה חדש. אלא שבינתיים ניתן להסתמך על תקן בינלאומי בשוק שהיקף המכירות בו עומד על 2.7 מיליארד שקל בשנה.

מדובר באותה סיבה לתקן ייחודי ליין שהיקף המכירות בענף עומד על כמיליארד שקל בשנה. ועוד דוגמה משעשעת - חלבה זוכה ל"הגנה" בתקן משלה בשל העובדה שמשרד הבריאות מאפשר הוספת 0.1% ספונין לממתק המקומי. מדובר במוצר האסור בשימוש בישראל למעט בתוספי תזונה ובחלבה. מדובר בחומר האסור לשימוש בחלבה אירופאית.

"משרד הבריאות גורר רגליים" 

אלעד מלכא, מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו", מסר כי "משרד הבריאות גורר רגליים, מערים קשיים, מוציא ניירות עמדה לא מקצועיים ואף חורג מסמכותו במה שעלול לעלות מיליארדי שקלים לצרכן הישראלי. ייתכן שישנם מספר מצומצם מאוד של מקרים בהם אי-אפשר לאמץ תקן בינלאומי, אולם נראה כי במקרים רבים משרד הבריאות פשוט לא מתאמץ מספיק לבדוק ולבצע התאמות שיאפשרו מעבר לתקן בינלאומי עם הגנה על בריאות, שלא לומר אף מתאמץ למנוע מעבר לתקן בינלאומי שיחסוך מיליארדי שקלים למשק".

עו"ד רחל גור מ"לובי 99" מסרה: "אנו מצפים מוועדת החריגים לא לאשר את המלצת משרד הבריאות לשמר תקני מזון ייחודיים, כולל שמן זית ודבש, אם אין להם הצדקה בריאותית מובהקת, וקשה להבין איך ל-37 התקנים שיידונו היום, אם לא לכולם, ישנה הצדקה כזו. תקן ייחודי חוסם יבוא ובעיקר תחרות, ומאפשר לספקים הגדולים להמשיך להעלות מחירים בשרירותיות. נקעה נפשו של הציבור".

משרד הבריאות מסר בתגובה כי "אנו מחויבים לרפורמת המזון ועושים כל מאמץ על-מנת שהרפורמה תיכנס לתוקף כמתוכנן ב-1.1.2023. היום דנה ועדה בראשות עו"ד יואל בריס ממשרד ראש הממשלה בטענות שעלו מהשימוע הציבורי ובהסברי משרד הבריאות בנוגע לתקנים אלה, ובסוף הדיונים יוחלט אלה תקנים להסיר ואילו להשאיר. המלצות הוועדה יועברו לשרת הכלכלה ליישום על-פי החוק.

"משרד הבריאות ממליץ לראשונה להסיר 94 תקנים הנוגעים למוצרי מזון, במטרה להפחית רגולציה ולאפשר הורדת מחירים. המלצות משרד הבריאות להותרת 33 תקני מזון, מתוך 127 בסך-הכול, גובשו לאחר עבודת מטה מעמיקה של הצוותים המקצועיים במשרד הבריאות, כאשר השיקול המרכזי להותרת תקן היה ונותר בריאותו של הציבור".