אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי / צילום: עומר וידר
זו הייתה שנה מורכבת עבור מי שהוגדר לא אחת כילד הפרא עם הפה הגדול של עולם קמעונאות המזון, אייל רביד. בשנה האחרונה הוא פתח את הרשת העירונית ויקטורי CITY, יצא נגד יבואניות שהודיעו על העלאות מחירים ונגד הממשלה, בילה שעות בחדרי החקירות של רשות התחרות, וגם איבד את אביו, חיים (ויקטור) רביד, שעל שמו נקראת הרשת.
אבל מה שמסעיר אותו בימים אלה, גם כשהוא נמצא בחופשה פרטית בניו יורק, אלה סלי המזון לחגים. וליתר דיוק, אייטם שפורסם בערוץ 13 ועסק ברשתות הזולות ביותר, ובו הוצג גרף שממנו עולה כאילו קיים פער של 50% בינו לבין רמי לוי.
"בשנייה הראשונה שראיתי את הגרף על המסך אמרתי 'מה, כזה פער ביני לבין רשת רמי לוי? לא הגיוני'", הוא משחזר בראיון לגלובס. "ואז אני רואה שהקנייה הייתה מעל 1,000 שקל, והפער היה 40 שקל. לקחתי מחשבון, אמרתי אולי אני לא יודע חשבון, והפער יצא פחות מ־4%. אז איך עושים גרף כזה? זו הזיה, זה מכעיס.
"אני מתאמץ כל השנה לתת לצרכן שלי, כשבויקטורי קונים מעל 400 אלף איש בשבוע, ובסוף מראים גרף כזה. בטוח שזה היה מרתיח כל אחד אחר. אני קורא לזה הנדסת מוחות. אם עשו את זה בכוונה או לא, רק ההוא שעשה את זה יודע".
בפוסט אחר שפרסמת החודש שנוגע למכס 0% על אננס, השתמשת גם במונח "להנדס את הראש", וטענת שנהנים לזרוע שנאה וכעס על רשתות השיווק. זה מה שהמדינה מנסה לעשות לדעתך?
"אני אפנה אותך לכתבה שפורסמה בראש השנה בגלובס עם ארבע הרגולטוריות הכי משפיעות בכלכלה הישראלית. התראיינה מיכל כהן הממונה על ההגבלים, ואמרה שאחרי בדיקות היא גילתה שהבעיה היא לא אצל הקמעונאים אלא דווקא אצל הספקים, ושהקמעונאים מאוד משתדלים להילחם ביוקר המחיה אבל הוא לא נמצא אצלם, אלא אצל הספקים וברגולציה. אז אחרי שהממונה על התחרות אומרת את הדברים האלה, מי אני שאגיד אחרת?".
טעות הדבש והשמן
בשבוע שעבר הודיע משרד החקלאות על חלוקת מכסות יבוא דבש בפטור ממכס, בהיקף של 200 טון. במכרז זכו שופרסל, ויקטורי ויינות ביתן. למרות הזכייה, לרביד יש לא מעט טענות על המהלך. "למה לא לפתוח את הדבש בכלל? ולמה לשחרר אותו דקה אחרי ראש השנה? וגם, אם פתחתם, למה לא להשאיר בתוקף לראש השנה הבא? החלטתם לתת, תתנו. אי־אפשר כל היום לעבוד עם אקדחים.
"חילקו כמות שמן זית, ואמרו 'זהו'. למה? ולמה לא לכולם? המדינה כל היום אומרת 'יוקר המחיה, אנחנו רוצים לטפל'. אז טפלו. תפסיקו עם המכסים, ותשחררו אותם. אגב, כל מדינות אירופה המתוקנות הורידו את המע"מ משמעותית על מזון. אז למה בארץ לא נגעו בזה?".
אז מי אשם ביוקר המחיה - המדינה, הספקים, היבואנים?
"איך שלא מסובבים את זה, המדינה היא האחראית הבלעדית ליוקר המחיה. היא המנה העיקרית, ושאר השחקנים הם התבלינים. כל הרגולציה, כל המכסים, כל המסים - זו המדינה. עכשיו ראש הממשלה דיווח על שינוי תקנים ביחס ל־97 מוצרים שבהם היינו שונים מאירופה, מתוך 126. מה היה קשה לשנות את כולם? אם זה טוב לאירופאים, למה זה לא טוב לנו? אנחנו יותר טובים מכולם?".
ומה החלק של הקמעונאים?
"היום יש שבעה קמעונאים שהם חברות ציבוריות, אז את יכולה לראות שהרווח הגולמי אצלן לא זז מי יודע מה, התפעולי לא זז, ובנקי מדובר על 2%. האירופאים נמצאים בין 2.5% ל־3.5%. אני לא רואה סיבה למה אנחנו צריכים להיות ב־2% או מתחת לזה.
"לא ראיתי שהפער בין הרווח הגולמי של רשתות השיווק לרווח התפעולי הוא מטורף. ממש לא. רוב הרשתות המוזלות נעות בין 24% ל־26%, יוקר המחיה נמצא ברשתות הלא מוזלות, והן אלו שמייצרות את הבאזז של המחירים הגבוהים.
"ואגב מחירים, אני פה בניו יורק והמחירים ממש לא זולים בכלום. האננס עולה 17 שקל ליחידה, ואין עליו מכס ואפשר לייבא אותו מכל מקום בעולם. אצלנו עולה 25 עם המכס והטררם וכאב הראש. דווקא תפוח עץ פינק ליידי, שארצות המוצא שלו הן ארה"ב וצרפת, עולה פה 4.5 דולר לקילו - 15 שקל. אני כמעט כל השנה מוכר בין 9 ל־13.
"אני התרעתי כבר באוקטובר שעבר מפני עליות מחירים מטורפות. לא מעט אנשים הרימו גבה, וזלזלו במה שאמרתי. אנחנו מסיימים את תשעת החודשים הראשונים של השנה וסל הקניות הממוצע עלה ב־3%. זה לא הרבה ביחס למחירי הדלק, החשמל, המים, ארנונה, הריבית שמשתוללת והמדד שלא עוצר".
לא תהיה מחאת קרמבו
בחודשים האחרונים דיבר רביד לא פעם על התנגדותו לעליות המחירים. הוא יצא נגד ההתייקרויות של דיפלומט, הוציא מויקטורי את שימורי הירקות של פרי הגליל, ואמר שלא ייתן יד להעלאת מחירי הלחם המפוקח.
"לגבי שימורי פרי גליל, אני השארתי אצלי את יכין, והיום הם יותר זולים על המדף גם אחרי עליית מחיר, ועובדתית הם גם טיפה יותר איכותיים, אז הצרכן שלי הרוויח פעמיים", אומר רביד. "לראייה, סך כל הקטגוריה של שימורי ירקות צמחה אצלי מאז שפרי גליל בחוץ. הלחם בפיקוח זו מלחמה שלי לטובת הצרכן, כמה שאני מצליח. אז יש מאפיות שזרמו ויש כאלו שלא זרמו. מי שלא זרם לא עובד, ומי שזרם עובד".
מחיר הקרמבו של יוניליוור עלה לאחרונה, וכל המוצרים שלהם יעלו בעוד חודש. לא תמכור קרמבו, קורנפלקס כריות, מיונז הלמנס?
"קרמבו אני אמכור, שאר המוצרים לא בטוח. קרמבו זה כמו מילקי, זה מוצר פינוק, ונגד פינוק אי־אפשר לעשות מחאה. אני אזכיר שב־2011 הייתה מחאת הקוטג', וניסו אחרי לעשות את מחאת המילקי. היא נכשלה. גם ניסו לעשות מחאה על פסק־זמן, גם היא נכשלה. למה? כי קוטג' הוא מוצר בסיסי, ומילקי לא. אנשים מחכים לקרמבו כל הקיץ, ועכשיו נגיד להם שאין כי עלה המחיר? אבל איפה שיהיו אלטרנטיבות זולות יותר, אנחנו לא נאשר ליוניליוור".
אתה חושב שיש סיכוי שמחאת 2011 תחזור על עצמה?
"המחאה ב־2011 עשתה נזק שאנחנו משלמים עליו עד היום, ולכן אני לא חושב שהיא תחזור. היא התחילה כמחאה, והסתיימה כמחאה פוליטית כשמוביליה רצו לפוליטיקה, ולא היה אכפת להם מאתנו. לא ראיתי שינויים חוץ מחוק המזון שיצא, ולא ראיתי שהמחירים ירדו בעקבותיו. שום מחיר לא ירד מ־2011 עד עכשיו בזכות המחאה הזו. ולכן, אני לא רואה שאנשים יחזרו לרחובות. היום מוחים על גבי הרשתות החברתיות, במדינת פייסבוק ואינסטגרם".
עכשיו אתה לוקח את כל המחירון של דיפלומט ויוניליוור, ומחליט מה למכור בעוד חודש ומה לא?
"אני לא אחליט לבד. אני מחליט עם הצרכנים ביחד. יהיו ימים של חוסר, ואם יהיו טענות מצד הצרכנים, נצטרך לאשר את המחיר. בסוף היום התפקיד שלי זה לתת לצרכן את מה שהוא רוצה. אם הוא ירצה לשלם יותר, זה עניין שלו".
מה נסגר בסוף עם דיפלומט, הם התקפלו או שעדיין המחירים אמורים לעלות אחרי החגים?
"נכון לרגע זה, אין שינוי מחיר. בואי נקווה שנסיים את השנה הלועזית כמו שאנחנו מסיימים את השנה העברית".
עם כל הבלגן שהיה בחודשים האחרונים, לא פחדת שהספקים שלך יענישו אותך? שיגידו 'וואלה, לויקטורי אנחנו לא מוכרים עכשיו'?
"שאלה נחמדה", רביד צוחק. "אבל לא, אני לא מפחד. אין בי פחד. עדיין יש לי 64 סניפים בארץ, ועדיין ויקטורי מהווה מעל 4% נתח שוק בעולם המזון. קשה לספקים לוותר עלינו, כמו שלנו קשה לוותר עליהם. אני לא מכיר ספק שיהיה מוכן לוותר על 400 אלף צרכנים בשבוע".
לא רוצה מותג פרטי
בקיץ שעבר הודיע רביד על פתיחת סניפי "ויקטורי סיטי", בתל אביב, ולמעשה להיכנס לתחרות מול השחקניות הוותיקות שופרסל אקספרס, AM:PM, טיב טעם וסופר יודה. הסניפים הראשונים נפתחו בחודש מרץ.
המהלך הצדיק את עצמו בינתיים?
"כן. אנחנו כרגע עם ארבעה סניפים, מיד אחרי החגים נפתח סניף נוסף ביהודה מרגוזה בשוק הפשפשים, ולקראת דצמבר נפתח את סניף שדרות רוטשילד".
עד סוף השנה הבאה אתה מתכנן לפתוח 20 סניפים נוספים, ועד 2024 חמישים סניפים בסך־הכול.
"יש מצב שנעמוד ביעד. הכול עניין של מיקומים. הרעיון הוא לבוא למקום שאפשר לעשות בו טוב יותר ממה שכרגע מתבצע שם. וכרגע המחירים אצל המתחרים שלנו מאוד יקרים".
המלחמה על הצרכנים בתל אביב מורגשת יותר מאשר בשאר הארץ?
"אני לא חושב שאני נלחם במישהו. אבל בתל אביב המחירים שלנו זולים ב־15% מכל המתחרים שלנו באזור. אני בינתיים לא בונה על המתחרים העתידיים, כי מבחינתי הם לא קיימים".
בניגוד לרשתות אחרות, לך אין מותג פרטי. אין לך מחשבות בכיוון?
"אני כרגע לא רואה במותג פרטי בארץ סוג של הצלחה. אם אנחנו מסתכלים החוצה, בעולם מותג פרטי מייצר בין 30% ל־40% מסך כל המכירות, ו־10% רווח גולמי תוספתי לרשת. בד בבד, הוא נותן לצרכן ערך של מינוס 20% על המחיר.
"בארץ אנחנו לא רואים ברוב הקטגוריות את ה־20% האלו, ואני גם לא רואה שהרשתות שיש להן מותג פרטי מציגות יותר רווחיות בזכותו. בנוסף, יש בארץ לא מעט מותגים קטנים, מותגי משנה, שהם אלה שהופכים להיות המותגים הפרטיים. אז מה רע בזה שאתן להם את השטח על המדף?
"היום, כשאני אחד מחמש הרשתות הכי גדולות בארץ ואני ללא מותג פרטי, אני בעצם נותן למותגים הגדולים את שטח המדף שהם היו רוצים לקבל, ויש לי מספיק מקום לתת למותגים הקטנים. הספקים הקטנים מהווים בויקטורי 50% מהמכירות. אם הייתי מחר בבוקר יוצא עם מותג פרטי, הייתי מרסק אותם.
"אז אם אני לא מרוויח מזה כלום, ועושה נזק גם לספקים הגדולים וגם לקטנים, ולא נותן ערך לצרכן, וגם הרשת לא נהנית, אז למה, כדי להגיד שיש לי מותג פרטי? כדי לנפח את האגו? לא מדבר אליי".
הריקול של שטראוס
רביד מצביע על המגמה העכשווית, שבה קמעונאים אירופאים תרים אחר שווקים שבהם יוכלו למכור את המותגים הפרטיים שלהם, ובכך להתגבר על העובדה שההתרחבות שלהם באירופה מוגבלת. "בחצי השנה האחרונה פנו אלינו שלוש רשתות אירופיות, קזינו, אושאן ואינטרמרשה", הוא מספר, "ולכולן אמרתי אותו דבר: אתם רוצים למכור לי את המותג פרטי? על כל פריט כזה אני מוכן לקנות פריט של מותג מוביל. הן סירבו.
"לפי סטורנקסט, בישראל מותג פרטי מהווה 6.5% מהסל. אז בשביל זה להביא מותג בינלאומי? היעד שלי הוא לא להביא שלט, אלא באמת את הערך המוסף".
לפני כמה חודשים בכירי וולמארט הגיעו לארץ, והיו שמועות שהם עומדים להיפגש איתך. מה קרה שם?
"הם נפגשו עם דריל. ובגלל שויקטורי שותפה בחברה, החליטו בתקשורת שאייל רביד אמור להיפגש עם מנכ"ל וולמארט. אבל הוא לא בא לארץ בשביל במבה וביסלי, הוא בא לסייבר וטכנולוגיה. לא מעניין אותו להיכנס לישראל".
הנהלת שופרסל חוותה הרבה זעזועים בשנה האחרונה, ולאחרונה נראה שהיא מתייצבת. איך זה ישפיע על הענף לדעתך?
"איפה ראית שהיא מתייצבת? אני לא ראיתי שינוי".
יש מנכ"ל חדש, אברכהן חזר, יש תוכניות התייעלות.
"יאללה, בואי נכין תוכניות, ועל סמך זה נבנה בניינים. גם בתל אביב יש תוכניות לרכבת, ובמדינה יש תוכניות למטרו, את עלית על הרכבת הבינעירונית כבר? ירדת למטרו בתל אביב? גם אני לא. אני מעריך מאוד את אברכהן, אבל איך אומרים? ימים יגידו".
איך אתה מסביר את זה ששופרסל נחשבים יקרים, והם עדיין הכי גדולים?
"הם קמו לפני שנולדתי, ואני חגגתי לפני שבוע 54. הם נמצאים עם יותר מ־300 חנויות בישראל, הרשת עם הכי הרבה חנויות בארץ. אז אוטומטית, ברגע שהם הכי גדולים מבחינת חנויות, הם גם הכי פופולריים מכולם. המחזור שלהם הוא מפלצתי, יש להם תקציבים מטורפים כי המחזורים מטורפים. גם השיווק משפיע. כל ועדי הענק קונים את תווי החג שלהם משופרסל, ולא מאחרים. למה? ככה".
הריקול של שטראוס השפיע על המדפים שלכם?
"אני אגיד משהו שאולי לא יאהבו לשמוע, אבל מה שקרה בשטראוס עשה טוב במדף. קטגוריית הוופלים הצמיחה מלא מותגים חדשים, בין אם יצרנים מקומיים שמוכרים חזק מאוד, בין אם יבואנים חדשים בעולם השוקולד. היום המדף הכי מגוון שאי־פעם היה, מאוד דומה לאירופה, עם עוד 10 מותגים על המדף שבעבר לא היה להם מקום.
"למרות שראיתי את נתוני סטורנקסט, שהם הפוכים משלי, בויקטורי לא הייתה פגיעה בקטגוריה, לא בשוקולד ולא בוופלים. זה אומר שהצרכן שקונה אצלנו בחר באפשרויות חדשות, וכנראה שגם הוזיל את הסל שלו".
מה צרכנים רוצים
לא היית מהראשונים להיכנס לאונליין. לא האמנת בזה. מה הוביל אצלך לשינוי?
"כל עוד בישראל לא נראה ליקוט אוטומטי מלא ואספקה דרך רחפנים, אני לא חושב שהאונליין יכול להיות אטרקטיבי. מיד אחרי הקורונה ראינו גם אצלנו וגם ברשתות אחרות שהאונליין בירידה משמעותית. הצרכן פשוט חזר לחנויות הפיזיות.
"בעידן של עבודת כפיים וחוסר בכוח־אדם, לספק ללקוח קרטונים עם מוצרים תוך שעתיים מרגע ההזמנה ושהוא יהיה מרוצה והרשת תרוויח כסף - אני לא חושב שזה אפשרי. כרגע הצרכן לא מרוצה, והרשת לא מרוויחה מספיק".
יש לך שיתוף־פעולה עם וולט. זה משתלם לך, בהתחשב בעמלות הגבוהות שלהם?
"למה, את יודעת מה העמלה שאני משלם?".
לא, אתה רוצה להגיד לי?
"לא", רביד מחייך. "ברמה העקרונית, ויקטורי לא עושה משהו שהיא חושבת שלא יניב לה רווח. ניהלנו מו"מ ארוך ומתיש, בסוף היום יצאנו לדרך, ועובדים לא רע. בסך־הכול העסק מביא את הרווחיות שלו, ונותן משהו אחר לצרכן.
"יש צרכנים שמחפשים את ההזמנות הקטנות על סך 150-160 שקל, שזו הזמנה של 10-12 פריטים. הם רוצים אותם מהר מאוד, לא מעניין אותם איך למה וכמה. הם נכנסים לאפליקציה של וולט, מקישים תיק תק, ו־10-15 דקות זה בבית. זה משהו שאני לא עושה. אני עושה את הליקוט, מעביר קופה ומשם השליח מגיע".
ב־2019 החל רביד בשיתוף־פעולה עם הסטארט־אפ דריל, שפיתח טכנולוגיה המסייעת לקמעונאים לנתח את קבלת ההחלטות של הקונה בנקודת מכירה פיזית באמצעות בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. באמצעות המידע הקמעונאים יכולים לשפר ללקוחות את חווית הרכישה, ולהגדיל את המכירות.
ויקטורי השקיעה בחברה כ־4 מיליון שקל והיא מחזיקה בכ־13% מהון המניות שלה. המערכת של החברה מוטמעת בכל סניפי הרשת, שבדוחותיה האחרונים ציינה כי היא מעריכה שפוטנציאל הצמיחה של דריל הוא הגבוה ביותר בשוק המכוון לחדשנות טכנולוגית, הן במישור המקומי ובעיקר בשוק הבינלאומי.
איך עובד החיבור עם דריל?
"לקח לנו שנה וחצי להבין מה זה בכלל בינה מלאכותית, ואיך מתחבר הרצון של הרשת למכור והרצון של הצרכן לקנות. לאחרונה דריל ביצעה סבב גיוס גדול, ולפי מה שאני רואה כרגע, פניה לארה"ב. לאף מותג בעולם אין עיניים על הצרכן בסופר. כולם יודעים רק אחרי שהוא סיים את הקנייה, אבל זה לא עוזר. בדריל יודעים לפני הקנייה ותוך כדי מה הלקוח רוצה, והיא משמשת משקפיים לכל הברנדים בתחום המזון ומוצרי הצריכה בסופר".
כשאין עם מי להתייעץ
רביד שירת בצבא כקצין לוגיסטיקה, ואחרי שחרורו החל לעבוד בעסק המשפחתי. אביו, חיים ויקטור רביד ז"ל, הקים את חברת בגט הזהב, המייצרת מאפי בצק קפואים, ורביד עבד בחברה בשורה של תפקידים - מעובד כללי ועד מנהל מכירות.
באמצע שנות ה־90 קרסה הלקוחה העיקרית של החברה, ושניים מסניפיה עברו לידי בגט הזהב. כך החלה לפעול רשת ויקטורי, ורביד מונה לנהל סניף אחד. בהמשך, עם התרחבות הרשת, הוא עבר לנהל את תחום הסחר, ובשנת 2005 מונה למנכ"ל.
חוויתם אובדן גדול השנה עם מותו של אביך.
"העסק קם עם שלוש זרועות - אבא שלי בצד הפיננסי, אחי בצד התפעולי ואני בצד המסחרי והשיווק. מהרגע שאבא שלי פרש, חילקנו את הצד הפיננסי לשניים. ממשיכים לחיות. אבא שלי רצה שנמשיך עם זה קדימה, ואנחנו ממשיכים.
"להגיד לך מי אני היום אחרי שאבא שלי הלך? אני בנאדם הרבה יותר שמרן ממה שהייתי. אם בעבר בדקתי את עצמי 3 פעמים, היום אני בודק את עצמי 10 פעמים. אם בעבר היה לי עם מי להתייעץ, אז היום אני הולך להתייעץ עם תמונה, חוזר חזרה לעצמי, ואומר טוב, מה הוא היה אומר? מה הוא היה חושב? ומנסה להגיע לחקר האמת וממשיך".
על מה אתה מתחרט השנה?
"על דבר אחד: שלא הייתי יותר קרוב לאבא שלי בחודשים האחרונים, למרות שלא ידעתי מה יש לו. אף אחד לא ידע בכלל שהוא חולה. וגם בשבועיים שהוא היה בבית חולים, לא ביקרתי אותו מספיק כי חשבתי שזה משהו שיחלוף. לא ראיתי את זה מגיע, כמו שהוא לא ראה. בסך־הכול אבא שלי עבד גם מתוך בית החולים. אני מתחרט על זה שלא הייתי מספיק קרוב אליו בחודשים האחרונים, למרות שעבדנו ברצף חמישה ימים בשבוע במשך 27 שנה. יכולתי להיות קרוב יותר".
ממי אתה צריך לבקש סליחה?
"מהמשפחה שלי שאני לא נמצא מספיק לידם, ולא מספיק איתם".
מי צריך לבקש ממך סליחה?
"אף אחד. על מה? אין לי רע עם אף אחד, לא שומר טינה לאף אחד".
בוא תפרגן למישהו מהתחום, לאיזו קולגה. מי לדעתך עושה עבודה טובה ונכונה?
"הראל ויזל. אני מעריץ שלו. אוהב לראות מה שהוא עושה, נהנה ממה שאני רואה, מאחל לו שימשיך".
מה הטעות הכי גדולה שעשית בחמש השנים האחרונות?
"לפני שנה אמרתי בתקשורת שעומד להיות צונאמי של עליות מחיר. אולי הייתי צריך להיות כמו הרבה אחרים, להיכנס מתחת לשטיח ולתת לגל לעבור. אבל זה לא אייל, אני לא יכול לשתוק על דברים שאני רואה. אז אולי אחרים יגידו שזו הייתה טעות. אבל אני לא רואה בזה טעות. אני מאמין בדרך שלי. באתי להתריע, ולעצור את הדבר הזה".
אז למה זו בכל זאת טעות?
"כי הייתי בחדר חקירות עשר שעות. למה אני צריך את זה? למה שאני לא אהיה פשוט קמעונאי, אעשה את העבודה שלי, תקנה, תמכור, ושב בשקט, שתוק. אבל כזה אני. אומרים שאני צבעוני".
איך הרגשת שם, במשרדי רשות התחרות?
"רע".
מה היה בחדר?
"אני מנוע מלדבר על הנושא. אני עדיין תחת חקירה".
למי תצביע בבחירות הקרובות?
"לאחת משתי הרשימות הגדולות. חשוב לי שהמדינה שלנו תיכנס לשיווי משקל ולאיזון. כשאנחנו מצביעים לרשימות קטנות, אנחנו פונים לסחטנות כזו או אחרת. צריך לתת כוח לממשלה שתרשום לעצמה ארבע שנים ותוכל לבצע שינויים, ולא כל שנה בחירות. את יודעת, כל יום בחירות עולה לי חצי מיליון שקל".
מי מהפוליטיקאים לדעתך יכול לפתור את בעיית יוקר המחיה?
"איפה שתהיה ממשלה יציבה אני בטוח שיהיו פוליטיקאים אמיצים. אני יכול היום לציין שני שרים שאני מעריך מאוד את העבודה שלהם. שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר החקלאות עודד פורר, שמתאמצים, נלחמים, לא תמיד מצליח להם כי הם נמצאים בתוך ועדות וממשלה ללא רוב בכנסת אז קשה מאוד להעביר תהליכים ומהלכים. אבל הם מאוד מתאמצים".
"אני לא סאקר של אף אחד, גם לא של קרפור"
התחרות עומדת להעלות הילוך עם הכניסה של הרשתות הבינלאומיות לארץ, כמו קרפור וסבן אילבן? תהיה פה מהפכה כמו שאלקטרה הבטיחו?
"קודם כל, סבן אילבן רחוקה מלהוות תחרות למישהו בישראל. היא יותר דומה ל-AM:PM, זה סוג של פיצוציה. להגיד לך שקרפור רשת זולה? כולם יודעים שלא. להגיד שהיא רשת מס' 3 או 4 באירופה? כן. אבל זה לא אומר שהיא זולה. טרגט היא מס' 2 באמריקה, אבל ממש לא זולה מול וולמארט. לא תמיד הזול הוא המנצח".
אתה היית במגעים עם קרפור לפני כמה שנים. למה לא סגרתם עסקה?
"במרץ 2016 הם היו אצלי ואני הייתי אצלם, אבל זו הייתה עסקה שונה לגמרי. קרפור רצתה לקנות 30% מניות של ויקטורי. פה מדובר בזכיינות בכלל. יש הבדל בין כניסה של מותג בינלאומי לארץ כזכיין, לבין זה שהוא נכנס כבעלים, המחירים שונים. אם ניקח את דקטלון, המחירים שם מאוד זולים כי הבעלות היא של חברת האם עצמה.
"דבר שני, אני רציתי להיות בכפיפות לקרפור פולין או רומניה, כי המחירים במזרח אירופה הרבה יותר זולים מהמחירים במערב אירופה. הם רצו שנהיה מחוברים לצרפת, וגם הביעו התנגדות שהמוטיב המוביל יהיה מותגים ביבוא מקביל, שזה היה היעד שלי. מה שעניין אותם זה המותג הפרטי שלהם.
"עם כל הכבוד, אני לא סאקר של אף אחד, אני לא עובד בשביל מותג פרטי של מישהו אחר. אז אמרתי, לא בכוח. אני לא שם שלט על החנות שלי כדי להגיד הנה, הבאתי שלט בינלאומי. זה לא מגרה אותי. זה יפה לכתבה אחת, עשר כתבות ואחרי זה מה? כלום. בשביל חנויות משודרגות, טכנולוגיה ומותג פרטי לא צריך להביא את קרפור לארץ".
אייל רביד (54)
אישי: נשוי ואב לארבעה. מתגורר בגדרה.
מקצועי: שירת בצבא כקצין לוגיסטיקה, ולאחר מכן הצטרף לעסק המשפחתי. בתחילת שנות ה-90 ניהל סניף ראשון של ויקטורי, לאחר מכן ניהל את תחום הסחר ומאז 2005 מכהן כמנכ"ל הרשת.
עוד משהו: משמש כנותן החסות של הפועל באר שבע בכדורגל. אוהד את הקבוצה, ומגיע למשחקיה.
ויקטורי
תחום עיסוק: רשת סופרמרקטים
היסטוריה: הרשת הוקמה על־ידי חיים ויקטור רביד ז"ל באמצע שנות ה-90, בהתבסס על שני סניפים של חברה שקרסה. היום כוללת הרשת 64 סניפים.
נתונים: ברבעון השני של 2022 הסתכמו הכנסות הרשת בכ-595 מיליון שקל, והרווח הנקי עמד על 13 מיליון שקל. הרשת מעסיקה כ-3,000 עובדים