למה כדאי לכם לא לתכנן את חופשת סוכות השנה?

כבר אי שם בשלהי חודש יולי אפשר להריח את הסתיו הקרב ואיתו את חגי תשרי - החודש הזה בשנה שבו כל המדינה בהדממה. החל מהורים לילדים בחופשה ועד עובדים בארגון שסוגר שעריו או אפילו מי שרוצה לעבוד אבל לא ממש יכול - פשוט כי אין עם מי. כולם בחופשה. בדרך כלל מדובר בחופשות מאוד מתוכננות: נסיעה משפחתית בארץ או בחו"ל, רכב שכור, יעדים, אטקרציות - אתם מכירים את הנוהל הזה הכולל לו"ז מאוד צפוף.

אבל רגע, עצרו, אולי הפעם נתמסר לתכנון קצת אחר. לחופשה רפויה, שיש בה סֶרֶנְדִּיפִּיטִי - אקראיות מבורכת.

מקורה של מילה מסתורית זו באגדה מהמאה ה־16 על 'שלושת הנסיכים מסרנדיפ' (שמה העתיק של סרי־לנקה) אשר יצאו להרפתקאות לא מתוכננות וצברו גילויים טובים בדרך. השימוש הראשון במילה היה ב־1754 במכתב של איש ממשל אנגלי ומאז היא מהלכת קסם על תחומי חיים רבים ונחשבת לכוח המניע של הגילויים הטובים והלא מתוכננים אשר מיטיבים את חיינו בכל תחום ומצב.

כדי לעודד אקראיות מבורכת בחיים שלנו צריך להיות קצת פחות מתוכננים ולהשאיר קצת יותר מקום למקריות. אחת הדרכים המצוינות להתחיל בכך היא לתכנן חופשה לא מתוכננת - ואין זמן טוב לכך מחגי תשרי.

ימי חופשה וחג הם הזדמנות ליהנות מקסם האקראיות המבורכת ולשכלל את שריר הסרנדיפיטי. במהלך השנה אנחנו מתקשים למצוא את המקום והזמן ביומן העמוס וחוששים "לבזבז" שעה או שעתיים לפגישת קפה ללא תכלית. ולכן, חופשה של 'תקופת החגים' היא ממש מתנה של סרנדיפיטי. פגישה נעימה יכולה להתארך ללא חשש של איחורים לפגישה הבאה, מפגש אקראי יכול להוליד פגישה נוספת שכלל לא תוכננה ליום למחרת ואפילו פגישות מתאחדות להם לפגישה משולשת ללא בעיה. החכמה היא הפתיחות וההסכמה להזדמנות. בפגישות אין נושא אחד, אין יעדים ואין אפילו חובה ל-action items או follow-up בסיום הפגישה.

ימי החג מפגישים אותנו עם קרובי/רחוקי משפחה לשעות ארוכות, בדרך כלל סביב שולחן גדוש מטעמים. גם בני משפחה הם מקור טוב לגילויים חדשים. נסו לסטות משיחת העדכונים השגרתית ותפתיעו עם שאלות צדדיות, לא חשובות או אולי דווקא ברומו של עולם על משמעות החיים. כל מפגש חגיגי משפחתי הוא קרקע פורייה לסרנדיפיטי.

אני עצמי עושה זאת בשנים האחרונות בקביעות, בדרך כלל מתחילה בחופשת אוגוסט וממשיכה את זה לתוך החגים. אני נצמדת לרדיוס של עד 30 ק"מ ממקום מגוריי ולצד סידורים שדחיתי, אני מקדישה את הזמן לפגישות. אלה צריכות להיות פגישות כיפיות שנקבעות ללא כל תכלית ומטרה - חלקן נקבעות מבעוד מועד וחלקן נולדות תוך כדי ימי החופש. המטרה היחידה היא לזרום עם מה שבא, לפנות מקום לגילויים טובים שיגיעו. והם תמיד מגיעים. בכמויות.

באוגוסט האחרון תכננתי עשר פגישות סרנדיפיטי ביומן, שהפכו ל־20. תכננתי גם ערב תרבותי אחד שהפך לשלושה, ועם אפס משימות קונקרטיות שהפכו להיות רווחים ממשיים וסופר משמעותיים לחיים. והנה מקבץ מטעמי אוגוסט שלי: בפגישה אחת עם מאיה הבנתי ששעון סופר צעדים שמונח לו יתום בביתי יכול להיות כלי עזר עבורי לשמירה על איזון הפעילות היומיומית. פגישה אחרת התגלגלה באופן ספונטני לחוף ים תל אביבי נידח שלא הכרתי ובו שכשוכית נהדרת לרביצה במים. שתי פגישות אחרות הולידו הזמנות לסדנאות שבכוונתי לפקוד בחודשים הקרובים, פגישה נוספת הציתה את דמיוני והחלטתי לחזור ולהביא גם את הצוות שלי ממקום העבודה כדי שיוכל ללמוד ולהתרשם. בפגישה נוספת גיליתי שבת שיחי היא אשפית לינקדאין והיא עזרה לי לעשות מתיחת פנים מושלמת לפרופיל שלי. וזה רק על קצה המזלג.

כל הפגישות האלה נולדו ללא סיבה ופעמים רבות ללא היכרות מוקדמת. מובן שגם נפגשתי עם מכרים ותיקים וגם דרכם גיליתי דברים מופלאים. כשיש זמן וזורמים - לא מול יומן, אלא מול תשוקה לאנשים ולגילויים חדשים - אפשר לגלות הרבה קסם גם במה שהוא לכאורה מוכר וידוע. אבל העיקר הוא לבוא נטולי ציפיות לחופשה שכזאת. אומרים שכשאין ציפיות אין אכזבות, אבל יותר מכך - כשאין ציפיות יש הרבה הפתעות.

*

עולם ומלואו / טלי ורסנו אייסמן

כְּדֵי לִפְגֹּשׁ עוֹלָם,

לֹא חַיָּבִים לִקְנוֹת כַּרְטִיס טִיסָה,

לַעֲבֹר בִּדּוּק,

לֶאֱסֹף כְּבוּדָה.

מַסְפִּיק לָשֶׁבֶת מוּל אָדָם זָר

וּלְהַקְשִׁיב לוֹ.

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

(מתוך ספרה "קומה אחת מעל עצמי", מתנה שקיבלתי ממנה בפגישת סרנדיפיטי באוגוסט 2022)

 אסנת מירון / צילום: פרטי