"אור ירוק להעלאה נוספת של 0.75%": איך תשפיע האינפלציה על הפד?

נתוני האינפלציה בארה"ב הפתיעו שוב לרעה: קצב שנתי של 8.2% בספטמבר • התחזיות צפו התמתנות משמעותית יותר באינפלציה, שלושה שבועות לפני החלטת הריבית הבאה של הפד • כלכלנים בכירים מסבירים מה הבעיה המרכזית של פאוול, האם שוקי המניות עוד ימשיכו להידרדר ומה מלמדים הנתונים בארה"ב על החלטת בנק ישראל

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press
ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press

העלאות הריבית החדות של הבנק המרכזי בארה"ב לא מצליחות לקרר את האינפלציה כמצופה. מדד המחירים לצרכן קפץ בחודש ספטמבר ב-0.4% וקצב האינפלציה השנתי הגיע ל-8.2%, ירידה בהשוואה למדידה של 8.3% באוגוסט. יחד עם זאת, התחזיות בשוק היו לעלייה חודשית מתונה יותר של 0.2% ולירידת הקצב השנתי ל-8.1%, כך שמדובר בהפתעה לרעה.

בולט ומאכזב מכל היה מדד מחירי הליבה, שאינו כולל את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, וקפץ ב-0.6% בספטמבר. קצב אינפלציית הליבה השנתי המשיך לטפס ועמד בספטמבר על 6.6%, עלייה בהשוואה לנתון של אוגוסט (6.3%) ונתון גבוה בעשירית האחוז מהתחזיות.

עוד לפני פתיחת המסחר בוול סטריט השווקים טולטלו על ידי הנתונים המאכזבים: החוזים העתידיים על המדדים האמריקאיים עברו מעליות של 1% לירידות חדות, ובפתיחת המסחר הנאסד"ק צנח בקרוב ל-3%. גם בורסות אירופה עברו לירידות.

 
  

במקביל למדד המחירים פורסמו בארה"ב גם נתוני האבטלה השבועיים. מספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה בשבוע שעבר עמד על 228 אלף, בהמשך ל-219 אלף בקשות מהשבוע שקדם לו. הצפי היה ל-225 אלף תביעות כך ששוק העבודה התקרר מעט יותר מהצפוי, אך לא ברמה שצפויה למתן את צעדי הפדרל ריזרב.

הכלכלנים מעריכים ששוק המניות לא צפוי להתאושש בקרוב ושארה"ב מתקרבת למיתון. ומה הם חוזים לגבי החלטת הריבית הקרובה בארה"ב (שצפויה בעוד כשלושה שבועות) ובישראל?

הריבית לא תעצור כנראה ב-4%

"זו הפתעה שלילית, מדד הליבה עלה ב-0.6% וזו אינפלציה מאוד גבוהה. רואים אינפלציה של שירותים, וזה הדבר המרכזי", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, שמציין שזו הפעם השנייה שהמדד גבוה מהתחזיות "וזה צפוי להעיב על שוק המניות בתקופה הקרובה, לא חדשות משמחות". 

"מחירי השירותים עלו ב-0.8% וגם מחירי השכירות טיפסו בקצב דומה. בפד מבינים שהתייקרות השירותים תלויה בביקושים המקומיים, זה לא דומה לאנרגיה ולסחורות. זה בדיוק המגרש של הפד, לשלוט בביקוש המקומי. זה אור ירוק להעלאה נוספת של הריבית ב-0.75% ולהמשיך במסלול לכיוון 4.5%-4.75% עד לתחילת השנה הבאה", אומר כץ. 

גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, סבור שמחירי השירותים מטרידים במיוחד. "סימבולית, קצב עליית מדד מחירי השירותים עלה על קצב עליית מדד מחירי המוצרים ללא סעיף האנרגיה. המשמעות היא שהשירותים נחשבים לליבת האינפלציה בניגוד למצב לפני כחצי שנה, אז המוצרים היוו את הליבה . כלומר, האינפלציה כעת פחות נובעת ממקורות 'זמניים', מחירי הסחורות, שרשרת האספקה ודברים מהסוג הזה. זו אינפלציה המיוצרת על ידי לחצי ביקוש במשק, על ידי עליית שכר, משהו שנחשב יציב וקשה יותר להכנעה מבחינת הפד . דיור, שירותי בריאות, שירותי חינוך - שם עליות המחירים היו גבוהות במיוחד".

הוא מוסיף כי "אחרי דוח תעסוקה שהיה יחסית חזק, המדד הזה מגדיל סיכוי לעליית ריבית נוספת של 0.75%. אם חשבו שהקצב יתחיל להתמתן זה לא נראה ככה בינתיים".

יכול להיות שנראה העלאה בשיעור חד יותר מ-0.75%?
"יכול להיות, אבל לא הייתי נותן לזה הסתברות גבוהה מאוד כי הפד צריך להיות מוטרד גם מהיציבות הפיננסית ולא להוציא שווקים לגמרי משיווי משקל. לא חושב שהתועלת של העלאה בשיעור של 1% מבחינת האינפלציה מצדיקה להכניס שווקים לסחרור, אז 0.75% זה התרחיש המרכזי. מה שכן, במבט קדימה, אולי התחזית של הפד לעליית ריבית צריכה לעלות עוד. אם ציפו להגיע ל-4.6% בשיא, אז יכול להיות שזה הולך לכיוון של 5%".

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, מסכים גם הוא שמגמת העלאות הריבית צפויה להימשך. "אנחנו עדיין מעל הצפי ולכן הריבית כנראה תמשיך לעלות. רואים את זה גם בירידות בשווקים ובעליית התשואות הנמשכת. אנחנו רחוקים מנקודת שיווי המשקל. מדד הליבה, שהוא הדבר החשוב, ממשיך לעלות ובזה הפד מנסה להילחם. התהליכים שהפחידו את השוק ממשיכים להתרחש".

 
  

ייקח זמן עד שהריבית תשפיע באמת

"הריבית היא לא כלי שפועל מיידית ולכן קשה לדעת. מה שכן אפשר להגיד הוא שזו שוב הוכחה שהפד התחיל להעלות את הריבית מאוחר מדי", מסביר זבז'ינסקי. "ההשפעה של העלאות הריבית שמתבצעות עכשיו לא מיידית, לרוב ההערכה היא שזה פועל בפיגור של חצי שנה. לכן, העלאת הריבית לא משפיעה על האינפלציה של החודש אלא על זו שתימדד בעוד כמה חודשים". 

גם בבית ההשקעות לידר מציינים שההשפעה של המדיניות המוניטרית בארה"ב נמצאת בפיגור של שנה-שנה וחצי. הכלכלן כץ מעריך שנמשיך לראות אינפלציה גבוהה לפחות עד אמצע 2023. וסצ'ונוק מאופנייהמר מסביר כי הריבית עדיין נמוכה משיעור האינפלציה ו"יש לה עוד הרבה לאן לעלות", כשברקע התשואות של האג"ח ל-10 שנים חצו שוב את רף ה-4%. "הפד מתנדנד בין שתי אפשרויות קשות: לתת לאינפלציה להתפרץ או להמשיך להעלות ריבית גם במחיר של מיתון. בינתיים נראה שהוא בוחר באופציה השנייה", הוא אומר.

המיתון עדיין לא פה, אבל הוא מתקרב

זבז'ינסקי מסביר כי "דוח תעסוקה עם מדד גבוה מסביר שהמשק האמריקאי לא במיתון. אם הביקושים היו מאוד חלשים היה הרבה יותר קשה להעלות מחירים וזה שהעסקים מצליחים להעלות מחירים בקצב גבוה, בעיקר בשירותים, אומר שיש להם מספיק ביקושים כדי לתמוך בזה. כרגע לפי הנתונים האחרונים המשק האמריקאי לא במיתון, אבל ככל שיצטרכו להעלות ריבית בגלל ההשפעה המאוחרת כך זה מעלה את הסיכון לכך בשלב מאוחר יותר".

גם כץ מלידר מזהיר כי המיתון עדיין על הפרק, אם כי הוא מבהיר שהמשק האמריקאי עדיין חזק והביקושים גבוהים, יש עלייה בשכר וכוח הקנייה גדל . לדבריו, "ההיסטוריה מלמדת שלרוב הפד מתקשה לעשות את הנחיתה הרכה שכולנו מחכים לה, ובדרך כלל הוא עושה 'אובר שוטינג' שעשוי להוביל את המשק למיתון". 

עדיין לא רואים את התחתית בשוק המניות

שוק המניות ספג מכה קשה מתחילת השנה ובוול סטריט נרשמו ירידות של מעל 25% במדדים המובילים. להערכת הכלכלנים, יש לשוק עוד לאן לרדת והתיקון ככל הנראה רחוק. "אני מתקשה לנקוב בשיעור ירידה ספציפי, אני חושב שהכאב לא מאחורינו. אנו צפויים להמשיך לראות ירידות נוספות להערכתי בחודשים הקרובים, אולי אפילו במשך חצי שנה. אני מתקשה לראות את התיקון באופק", אומר כץ. 

וסצ'ונוק מאופנהיימר מסביר כי השנה הנוכחית היא חריגה מאוד באופן יחסי. "חשוב לזכור ששוק המניות לרוב מקדים את נתוני המאקרו. כמו שהשוק ירד כשנתוני המאקרו היו טובים, עשוי לקרות ההפך - אבל זה עוד רחוק. אני לא רואה מקום לאופטימיות בתקופה הקרובה. זו שנה חריגה מאוד שבה כמעט כל אפיקי ההשקעה הניבו תשואות שליליות". 

ההשלכות על בנק ישראל

בנק ישראל העלה את הריבית ל-2.75%, שיא שלא נראה בישראל מעל לעשור. הנתונים הנוכחיים עשויים לגרום לו להמשיך בהעלאות הריבית החדות?
"הנגיד אצלנו מאוד מושפע מההתפתחויות בחו"ל, ובארה"ב בפרט. קשה לומר מה תהיה ההשפעה על המדיניות המוניטרית שלנו עד שנראה את מדד המחירים לצרכן בישראל לספטמבר. אם גם אנחנו נופתע כלפי מעלה אז העלאה נוספת של 0.75% תחזור להיות רלוונטית", מסביר כץ. 

מנגד, זבז'ינסקי טוען כי "זה לא אומר כלום. מה שישפיע על ההחלטה של בנק ישראל זה המדד שלנו". אם המדד אצלנו יהיה בהתאם לצפי או נמוך יותר (הצפי של מיטב הוא שהמדד יהיה בין ללא שינוי לפלוס 0.1%), בנק ישראל לא חייב להגיב לריבית בארה"ב, הוא אומר. "מה שכן, העקשנות והדבקות של האינפלציה בארה"ב אומרת שלא כל כך קל לנצח אינפלציה באופן כללי, אז יכול להיות שההערכות בישראל שאנחנו מכריעים עוד מעט את האינפלציה אולי גם היו קצת מוקדמות".