פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון (החיים עצמם, גל''צ, 15.8.22) / צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון מתוך ויקיפדיה
שנת הלימודים האקדמית שתיפתח בשבוע הבא החזירה אותנו לאמירה מעניינת בנוגע למצב האקדמיה הישראלית. כשנשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, התבקש להתייחס להישגים הנאים של מוסדות ישראלים במדד שנגחאי, המדרג מוסדות אקדמיים בעולם על פי איכותם, הוא הסביר כי מדובר ב"סוג של נס …אם את מסתכלת על התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, התקצוב של האוניברסיטאות, הוא מאוד מאוד נמוך... התקציב של MIT לבדה הוא כמו כלל תקציב ההשכלה הגבוהה של מדינת ישראל והתקציב של סטנפורד לבדה כפול מהתקציב (הזה)". האם אלה אכן פני הדברים?
פנינו לטכניון ושאלנו איך בדיוק נעשתה ההשוואה שעליה דיבר סיון. שם הפנו אותנו לסעיף ההוצאות התפעוליות בדוחות הכספיים של MIT וסטנפורד. ב-2021, עמדו ההוצאות בסעיף זה על 3.7 מיליארד דולר ב־MIT ועל 7.4 מיליארד דולר בסטנפורד. (12 מיליארד שקל ו־24 מיליארד שקל, בהתאמה, על פי השער בעת האמירה). מנגד, בישראל עמד תקציב הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת) על 12.5 מיליארד שקל.
אז מה הבעיה עם החישוב הזה? הות"ת אחראית על חלוקת תקציב המדינה למוסדות האקדמיים. כלומר, הנתון שאליו בחר סיון להשוות את העלות התפעולית של שתי האוניברסיטאות האמריקאיות כולל רק את התקציב המדינתי שמוקדש לאקדמיה המקומית. אולם למוסדות הללו יש מקורות הכנסה אחרים כמו שכר לימוד ותרומות. יתרה מזאת, יש מוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים כלל על ידי הות"ת (אוניברסיטאות ומכללות פרטיות). במילים אחרות, אפשר לטעון כי השוואה שכוללת מצד אחד את כלל ההוצאה התפעולית של שני גופים אקדמיים פרטיים בארה"ב, ומנגד רק את ההכנסות הישירות מהמדינה של האקדמיה בישראל היא בעייתית. ואכן, אם בוחנים את המצב בישראל באמצעות הנתון המקביל לזה שבו השתמש סיון לגבי ארה"ב התמונה שמתקבלת היא מעט אחרת. לא התעצלנו וסכמנו את הנתונים שעולים מהדוחות של 47 מוסדות אקדמיים. מהחישוב הזה עולה כי עלות הפעילות של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל עומד על כ־19 מיליארד שקל. כלומר, בהשוואה כזאת תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל דווקא גבוה ב־57% מזה של MIT. בהשוואה לסטנפורד עדיין מדובר בנתון נמוך יותר אך ב־21%.
אז האם סיון טעה או הטעה בדבריו? מטעמו מסרו לנו כי הבדיקה "מתייחסת להיבט שונה לחלוטין מזה שאליו התייחס נשיא הטכניון בראיון לגלי צה"ל. בעוד שדבריו של פרופ' סיון התייחסו לתקציב שמקצה מדינת ישראל באמצעות ות"ת לכלל ההשכלה הגבוהה בארץ, הבדיקה עוסקת בעלות הפעילות של כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ללא קשר לתקצוב הממשלתי. בדבריו התייחס נשיא הטכניון לכך שמדינת ישראל הקצתה בשנת תשפ"ב 12.5 מיליארד שקלים לתמיכה ב 34 אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות, וכדי להמחיש את היקפו של תקציב זה, השווה אותו לעלות הפעילות של אוניברסיטה מובילה אחת בארה"ב. השוואה כזו מלמדת ש MIT לבדה מקצה לפעילותה סכום דומה לכלל התקצוב הממשלתי בישראל, ואילו סטנפורד מקצה סכום כפול לערך.
"ההשוואה המוצגת בבדיקה רק מחזקת את המסקנה שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל סובלת מתת תקצוב… יש לזכור שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא ברובה ציבורית, והתקצוב הממשלתי מהווה את חלק הארי של תקציבה. זו, בין השאר, הסיבה לשכר הלימוד הנמוך שמשלמים הסטודנטים במוסדות המתוקצבים בישראל".
כלומר, אם לתמצת, סיון לא התכוון לערוך השוואה מדוקדקת בין תקציבי המוסדות האמריקאים שהזכיר לבין סך התקציב של מוסדות הלימוד המקבילים בישראל, אלא רק להדגים כמה קטן התקציב הממשלתי שמועבר להם מדי שנה. האם זה גם מה שהובן מדבריו? במקרה הזה החלטנו להשאיר את ההכרעה בדבר לשיקולם של הקוראים.
בשורה התחתונה: השוואה בין ההוצאות התפעוליות של 47 מוסדות אקדמיים בישראל לבין הנתון המקביל של MIT וסטנפורד, מעלה כי בניגוד לדברי סיון הנתון הישראלי גדול ב־57% מהנתון ב־MIT, וקטן רק ב־21% מהנתון של סטנפורד. אם מתייחסים להשוואה שערך סיון כפשוטה - בין תקציב הות"ת בלבד לבין אותן הוצאות - הרי שהנתונים שסיפק הם נכונים.
תחקיר: יובל אינהורן