אחרי שספגו את עליות המחירים של 2022, ספקיות המזון מעלות מחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי
ספקיות המזון ומוצרי הטואלטיקה הגדולות בישראל התמודדו בשנה האחרונה עם גידול בעלויות ששחק את רווחיהן במידה ניכרת, כפי שעלה מתוצאותיהן העסקיות לרבעון השני של 2022. עם זאת, העלאת המחירים הרוחבית שהן מתכננות להוציא לפועל בימים הקרובים, מגיעה דווקא בתקופה שבה נהנות הספקיות מירידה במחירי התובלה הימית והתמתנות במחירי הסחורות - שהיו סיבות מרכזיות לשחיקה ברווחיהן.
● הלחץ כבר לא עובד? היבואניות הגדולות בדרך להעלאת מחירים
● רגע לפני ראש השנה: יוניליוור מעלה מחירים
● שופרסל סירבה להעלאת המחיר - ומוצרי טרה לא יסופקו לרשת
● גל התייקרויות? הרווחיות התפעולית של הספקים הגדולים לרשתות המזון נחתכה בעשרות אחוזים | ניתוח
במהלך חגי תשרי הודיעו חלק מהספקיות כי בכוונתן לייקר את מוצריהן, כאשר ההערכות הן שגל העליות המתוכנן יתרחש במהלך חודש נובמבר, בזמן שהשיח הציבורי יתמקד כנראה בתוצאות הבחירות.
כך למשל, ענקית המזון יוניליוור הודיעה לרשתות השיווק כי תבצע העלאת מחירים בתחילת החודש הבא בשיעור של עד 20%. מדובר על התייקרות מוצרים כגון קורנפלקס כריות, חטיפי דגנים, רטבים לסלט, אבקות מרק, בייגלה, חטיף השוקולד קליק, מוצרי טואלטיקה כמו תחליבי רחצה ושמפו פינוק ומוצרים נוספים.
בשבועות האחרונים הודיעה גם דיפלומט, יבואנית הטונה סטארקיסט, חיתולי פמפרס, ומוצרי ג'ילט והיינץ, על העלאות מחירים מתוכננות, וכך גם יצרנית הטואלטיקה ומוצרי הניקוי סנו שדיווחה על עלייה של עד 30% במחירי מוצרי הנייר.
גם מחלבת טרה הודיעה בחודש שעבר על ייקור מוצרי החלב שאינם בפיקוח ב־4.9%. לאחר חג הסוכות, גורם בשוק הקמעונאי אמר לגלובס השבוע כי "מחירי החלב הגולמי למחלבות עלו ב־15%, כשבמקביל יש עלייה מטורפת לתעשייה במחירי הדלק, הארנונה והחשמל"; וכי זו הסיבה לעליית המחירים שמבקשת טרה לקדם.
למה לבקש התייקרות כשהמחירים יורדים?
גל העלאות המחירים הצפוי מגיע כאמור למרות שחלק ניכר מעלויות הספקיות, ובמיוחד מחירי ההובלה הימית והסחורות (חומרי הגלם), התמתנו לאחרונה משמעותית, וזאת על רקע הצפי למיתון בכלכלה העולמית. שני גורמים אלה, מחירי השינוע וחומרי הגלם, הכבידו במיוחד על תוצאות הספקיות בתקופה שלאחר מגפת הקורונה, שהתאפיינה בעליות מחירים.
כך למשל, לפי מדד XSI-C, המודד עלויות שילוח בים, צנח מחיר ההובלה של מכולה בקו אסיה־אירופה בשנה האחרונה מרמה של כ־14 אלף דולר בממוצע ל־5,300 דולר נכון לאמצע אוקטובר - ירידה של 62%.
מדד שילוח אחר, FBX, מלמד גם הוא על מגמה דומה. לפי אותו מדד, עלות השילוח של מכולה בעולם עמד על 10,000 דולר בממוצע לפני שנה, וירד בהתמדה ל־3,500 דולר בממוצע נכון לאמצע אוקטובר, ירידה של 65%. עם זאת, שני המדדים שצוינו מראים גם כי בשלוש השנים האחרונות עלות שילוח המכולה זינקה משמעותית. כך למשל מדד FBX מלמד על עלייה של 186% בשלוש שנים.
גם מחירי הסחורות, שמשמשות חומרי גלם למוצרים השונים, התמתנו בחצי השנה האחרונה. מדד מחירי הסחורות (S&P GSCI Commodities) ירד ב־24% מאז השיא שרשם באמצע יוני האחרון. עם זאת, בסיכום השנה האחרונה עלה המדד בשיעור של 10% (ובשלוש השנים האחרונות זינק ב־52%).
ההעלאות שנדחו מהשנה שעברה
"חלק משמעותי מעליות המחירים שנתחיל לראות בקרוב הוא משום שהספקיות דחו את אותן ההעלאות מוקדם יותר השנה", מסבירה שירה אחיעז, אנליסטית הקמעונאות של אי.בי.אי בית השקעות. "הספקיות ניסו מוקדם יותר השנה להעלות מחירים, ובעקבות הלחץ הציבורי עליהן, ביטלו חלק מהן את המהלך המתוכנן. בנוסף, הרבה פעמים כשיש מגמות ארוכות־טווח של גידול בעלויות עבורן, הן נדחות ל'אחרי החגים'".
מדד המחירים של סטורנקסט, שבודק את מחירי המוצרים שעל המדפים, עלה ב־4.4% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, וכעת, לפי אחיעז, ההערכה היא שתחול עלייה נוספת באותו מדד. היא מזכירה כי "לא מעט מחירים של מוצרים בפיקוח עלו בשנה האחרונה בגלל הרגולציה כמו למשל מוצרים חד־פעמיים, משקאות ממותקים והרחבת חוק הפיקדון, שאחראים לחלק מההתייקרויות".
לדבריה, "עליית המחירים הנוכחית מצד הספקיות מגיעה אחרי תקופה ארוכה של עלייה במחיר חומרי הגלם וההובלה. נכון שהייתה התמתנות בחודשים האחרונים, אבל מדובר במגמת עליות מתמשכת, לה מתווספות עלויות נוספות על הספקיות כמו ייקור מחירי החשמל".
בתחילת 2022 רווחיות הספקיות נפגעה
כאמור, הדוחות הכספיים של הספקיות הגדולות למחצית הראשונה של 2022 העלו כי הן ספגו חלק ניכר מהעלויות שנוספו להן בתקופה זו. החברות הפועלות בתחום היבוא והייצור של מוצרי מזון וטואלטיקה נמנעו עד כה מלגלגל את הפגיעה ברווחיות לכיסו של הצרכן ככל הנראה על רקע חשש ממחאת צרכנים שתלווה מהלך כזה.
אפילו לא אחת בקרב שש הספקיות שבבורסה (דיפלומט, וילי פוד, סנו, שטראוס, נטו מלינדה, בכורי שדה), הציגה שיפור בשיעור הרווחיות התפעולית מהמכירות. כך למשל דיפלומט, שמוביל בעל השליטה נעם וימן, רשמה שיעור רווח תפעולי של 4.6% בפעילותה בישראל במחצית הראשונה של 2022 מול 5% במחצית המקבילה אשתקד.
יבואנית המזון וילי פוד, שבשליטת האחים ויליגר, המייבאת מוצרי מזון מגוונים, בהם מוצרי חלב, מוצרי מזון יבשים ומזון בהקפאה, רשמה רווחיות של 9.7% במחצית הראשונה של 2022, למול 10.1% במחצית המקבילה אשתקד. חברת מוצרי הטואלטיקה סנו, שבשליטת משפחת לנדסברג, רשמה חיתוך חד ברווחיות התפעולית שלה, שעמדה על 9.8% מול 16% בתקופה המקבילה.
שטראוס גרופ, שבשליטת המשפחה הנושאת את שם המחלבה ההיסטורית, עברה להפסד, בשל פרשה שאינה קשורה להתייקרויות ונבעה בעיקר מהשבתת מפעל השוקולד בצפון הארץ ומשבר הסלמונלה. בשנה שעברה שטראוס הציגה רווחיות תפעולית של 12.5% בפעילותה בישראל.
נטו מלינדה שבשליטת משפחת עזרא ודוד מצסה, המיצרת ומייבאת בעיקר מוצרי בשר ודגים, וביכורי שדה בניהול אילן שבע, המשווקת בעיקר סחורה חקלאית, רשמו גם הן פגיעה ברווחיות התפעולית. נטו מלינדה רשמה שיעור רווחיות תפעולית של 5.7% בסיכום המחצית הראשונה של 2022, מול 7.1% בתקופה המקבילה אשתקד. בכורי שדה רשמה רווחיות תפעולית של 3.2% ירידה, מול 4.2% במחצית הראשונה של ב־2021.
איך המהלך ישפיע על תוצאות החברות בעתיד?
איך ישפיעו העלאות המחירים הצפויות על המכירות והרווחיות העתידית של הספקיות בישראל? לדברי אחיעז, מהלכי ההתייקרות יובילו לירידה ריאלית בביקושים ואולי אף יגרמו לפגיעה ברווחיהן: "הצרכן הישראלי יקנה פחות ונראה אותו הופך ליותר סלקטיבי בסופר בגלל עליות המחירים.
"מבחינת הרווחיות של הספקיות, הביקושים קצת יורדים בזמן שמחירי חלק מהתשומות עולים, כמו למשל שכר העבודה ומחירי החשמל". יחד עם זאת, היא מדגישה כי "הצמצום של סל הצריכה יגיע עד לגבול מסוים, משום שבסופו של דבר כולנו צריכים מוצרים כדי להתקיים".