גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על צל, סינון מזהמים ומי תהום: 4 עקרונות לשימוש נכון בעצים במרחב העירוני

שנת השמיטה עיכבה נטיעות של עצים בפארקים ובשכונות החדשות ● עכשיו כשהרשויות חוזרות לשתול עצים, חשוב לא לחזור על טעויות העבר כדי להשיג את המקסימום שניתן מהנטיעות עבור התושבים

המשתלה של נת''ע ליד אשדוד / צילום: נת''ע
המשתלה של נת''ע ליד אשדוד / צילום: נת''ע

"כדי ליהנות מהשפעתם המיטיבה של עצים על המרחב העירוני - מניעת אי החום העירוני, סינון מזהמים מהאוויר, האטת קצב הנגר העילי והחדרת מי תהום - יש צורך בכמות משמעותית של עצים, כיסוי צמרות של כמחצית מהשטח העירוני הפנוי מבנייה, כולל הכבישים", אומרת האדריכלית נעמה מליס, בעלת משרד מליס אדריכלים ומתכנני ערים ומקימת תנועת "עיר יער", המקדמת נטיעת עצים מרובה בערים.

"לכן המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיני העיריות היא להבטיח שתוך כדי השינוי הרדיקלי שהעיר עוברת, יפותחו או יותאמו התנאים לנטיעה של עצים חדשים, כך שיוכלו לשגשג. לצערנו, במקרים רבים גם כורתים את העצים במרחב הציבורי, וגם לא דואגים לתנאים שיאפשרו כמות גדולה של עצים חדשים", היא מוסיפה.

למה לא תמצאו בכיכר הבימה טיפת צל, וכמה זה עולה לנו
המרדף אחר הצל הולך ומתלהט: לאן נעלמו אלפי עצים מרחובות ישראל

עכשיו, כשנפתחת שנה עברית חדשה שמסיימת שנת שמיטה שעצרה במקרים רבים שתילה של עצים חדשים, ריכזו עקרונות לתכנון נכון של שתילת עצים במרחב העירוני.

לתת לעצים מרחב מחיה

"רבות מן הנטיעות החדשות בערים לא מצליחות עקב בתי גידול קטנים מדי", אומרת מליס. "בתי הגידול, הנמצאים בעומק הקרקע, נלחמים על מקומם עם התשתיות העירוניות הנמצאות מתחת למדרכות ולכבישים ועם המרתפים. כך יוצא שרוב העצים ניטעים ב'עציצים', אשר לא מספיקים להם, ולא מספקים להם את כמות הקרקע ואת איכות הקרקע הנדרשת לשורשים שלהם.

"בעקבות כך, עצים רבים בסביבה העירונית נותרים קטנים, או מתים לחלוטין. גם עלויות התחזוקה שלהם גבוהות בהרבה מאשר של עצים הנטועים בקרקע טבעית, משום שהם זקוקים לאספקת מזון ומים באופן קבוע, שכן הם לא מקבלים אותם מבית הגידול המצומצם שלהם".

מליס מעלה נקודה מעניינת, שלפיה השטחים הפרטיים בערים, הם שמספקים צל רב במרחב האורבני, לפעמים יותר מהעצים שהעיריות נוטעת. "חלק משמעותי מאוד מהחופה העירונית הקיימת ומיכולות החלחול של המים לקרקע מקורם בעצים אשר נטועים בקרקע טבעית במרחב הפרטי, בין הבניין לרחוב".

הבעיה היא שבערים רבות ישנה מגמה של צמצום המרחבים הקדמיים. לדברי מליס, "בשנים האחרונות קטנו מאוד אזורים אלו, בעיקר עקב הגדלת אותם מרתפים בתת־הקרקע מעבר לתחום הבנייה. כך, במקרים רבים, אנו בכיסוי קרקע מלא או כמעט מלא על ידי אספלט, בטון או תשתיות תת־קרקעיות, כך שאין כמעט קרקע טבעית בעיר". התוצאה: לעצים החדשים אין די מרחב כדי להתפתח.

דרושה שקיפות רבה יותר

שנת השמיטה הביאה איתה בשורה טובה שכן היא הובילה לכריתה פחותה כנראה. כריתות העצים צפויות להתעצם כעת, לאחר תחילתה של שנה עברית חדשה. הבעיה היא שקשה לדעת כמה עצים באמת נכרתים ברחבי ישראל בכל שנה, ומהי הסיבה לכך. שי הרשקו, גיאוגרף וממפה רישיונות כריתה ברחבי ישראל, הפך את העניין הזה לסוגיה מרכזית בחייו. לדבריו, אחד הקשיים בתחום הוא איתור כל רישיונות הכריתה בישראל: "אין נתונים מלאים", הוא אומר. "בשנה שעברה הצלחתי לשים יד על רישיונות לכריתת כ־300 אלף עצים, אבל זו רק תמונה חלקית. רישיונות כריתה לחקלאים, למשל, הם משהו שאין לציבור גישה מלאה אליו.

"צריך לזכור שרישיון כריתה משמעותו כריתת עץ בוגר, שכבר מספק לסביבתו את כל היתרונות. לעץ צעיר יידרשו חמש־שש שנים עד שיתחיל להשפיע על המרחב סביבו. לכן יש חשיבות גדולה למעקב אחר רישיונות כריתה, ונדרש להפוך זאת למשהו שקוף הרבה יותר מהיום".

יש מה ללמוד מנת"ע

אתגר נוסף הוא הגישור על פער השנים שנוצר מרגע שתילת העץ ועד להפיכתו לעץ בוגר, כזה שמספק צל בכמות משמעותית ומשנה באמת את התחושה במרחב הציבורי. במסגרת עבודות הקמת הרכבת הקלה הצליחה נת"ע להציע פתרון מעניין לכך: גידול העצים מראש במשתלה ייעודית.

מדובר על משתלה שנמצאת באזור אשדוד, ומגדלת עבור נת"ע אלפי עצים המיועדים לנטיעות לאורך קווי הרק"ל. המהלך יצא לדרך כבר בשנת 2016, ובמסגרתו העצים נבחרים על ידי נת"ע והרשויות המקומיות הרלוונטיות, על סמך סקר עצים ותוכנית נופית ספציפית לכל אזור, לצד היוועצות באגרונומים מומחים. הם גדלים במשתלה הייעודית במשך שלוש עד ארבע שנים, ולאחר מכן נשתלים במרחב שאליו יועדו - כך שבתוך כשנתיים הם כבר מתחילים לספק צל משמעותי.

"מדובר בעצים המיועדים לנטיעה גם במקומות שלא היו בהם עצים קודם לכן, וגם כפיצוי על עצים שנאלצנו לכרות", אומרת גלי גלט־שמחי, סמנכ"לית חדשנות בחברת נת"ע. "אלו עצים שיגיעו לשיא צמיחתם בתוך שנים ספורות. גם שלב הנטיעה חשוב כאן לא פחות, שכן אחד הקשיים של עצים במרחב העירוני הוא שהם צריכים להתגבר על 'יער תת־קרקעי' של תשתיות. לכן הגדרנו מפרט ייעודי לבית גידול לעצים במרחב הרק"ל, שונה ממה שהיה בעבר. מפרט שמדבר על המרחב לעץ, על האספלט סביבו שצריך להיות שונה, על אוויר לשורשים. לימדנו את הקבלנים איך לעבוד עם המפרט הזה, כדי להבטיח שגם העצים החדשים ישגשגו".

המפרט כולל העדפת עבודות תשתית "בקידוח אופקי, לפגיעה מינימלית בגוף שורשי העץ", כך על פי "מסמך ניהול עצים בקו האדום" של נת"ע. עוד הוא קובע תכנון של ריצוף מחלחל לכל אורך הרצועה המרכזית של קו הרק"ל, ניקוז עילי של הריצוף בשדרה לכיוון העצים הקיימים לקבלת מי גשם, ותכנון מרחב מחיה חשוף לעץ ומערכת השקיית עומק.

במשתלה גדלים אלפי עצים מסוגים שונים, וכבר כיום ניטעים בכל שנה כמה מאות מהם, לאורך תוואי הקו האדום, שבו תתבצע בסך־הכול נטיעה של כ־6,000 עצים, ולאורך הקו הירוק. בשנה האחרונה לא התבצעו נטיעות, בשל שנת השמיטה, ובימים אלו - עם כניסתה של השנה העברית החדשה - הנטיעות מתחדשות.

"בסופו של דבר מה שחשוב הוא המשתמש", מסכמת גלט־שמחי. "אנחנו לא 'רק' בונים רכבת, אלא מסיעים נוסעים. נכון שהמושב ברכבת חשוב, אבל גם הדרך לרכבת חשובה. בין תחנה לתחנה במקטעים העיליים של הרק"ל יש מרחק של כחצי קילומטר, ואם ההליכה מתקיימת באזור מוצל היא נוחה יותר. אנחנו רוצים לייצר מרחב עירוני שיהיה נעים להשתמש בו ולשהות בו. רחוב מוצל שנעים ללכת בו ישפיע דרמטית על הרצון ועל תדירות השימוש במערכת שלנו".

תפקידן של העיריות

שחקן חשוב בשמירה על המרחב הציבורי־האורבני, ובהעשרתו בצל עצים, הוא הרשות המקומית. ישנן כמה עיריות שהציבו לעצמן יעדים מוגדרים מהבחינה הזו: בעיריית תל אביב־יפו, למשל, הציבו יעד של שתילת 100 אלף עצים עד לשנת 2030. לצד זה מקדמת העירייה את "חזון היער העירוני", לניהול משאב העצים בעיר, לאיסוף ולתיעוד העצים בעיר, להגברת נטיעות בבתי גידול איכותיים לעצים ולהגדלת שטחי הצל.

בעירייה ספגו ביקורת ציבורית חריפה על התוכנית לכריתת עצים לצורך סלילת שבילי אופניים, במסגרת פרויקט "אופנידן", על דרך נמיר, אולם לאחרונה השתנתה מעט התמונה: השבוע שלח פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר ארז ברקאי, החלטה באשר לכוונת עיריית תל אביב־יפו לכרות 386 עצים עבור השביל, וקבע כי רישיון הכריתה מבוטל. מדובר בעדכון משמעותי, אלא שיש להדגיש כי לא מדובר בעצירת הכריתה באופן מלא: 242 עצים לאורך השביל המתוכנן הם מסוג שיטה מכחילה, שאותה אישר פקיד היערות לכרות (שכן מדובר בסוג עץ שהוגדר מין פולש), כך שבפועל יינצלו מכריתה, על פי הנחיית פקיד היערות, 144 עצים במקטע השביל המדובר.

בתגובת העירייה שניתנה עוד קודם לכן צוין כי הושם דגש משמעותי על שימור עצים ושמירת מאזן עצים חיובי לאורך השביל המתוכנן, "כך שבתום הפרויקט יהיה מספר העצים (2,056 עצים) לאורך השביל גדול הרבה יותר מאשר זה שיש היום (1,572 עצים). הצלחנו לשמר את רוב רובם של העצים, וניטע עוד 870 עצים. כמות העצים לכריתה ירדה מ־1,030 עצים ל-386". כעת נראה כי ייכרת מספר נמוך עוד יותר.

בעירייה מציינים עוד כי ב־2022 ניטעו על ידה ברחבי העיר 8,532 עצים חדשים, לעומת 2,800 עצים שנכרתו. "750 עצים שנכרתו הם עצים מנוונים או חולים שלא ניתן לשקמם או עצים מסוכנים לציבור; 450 נכרתו במסגרת היתרים לשטחים פרטיים, בתחום קווי בניין או בסמיכות רבה אליהם, ובנקודות של תשתיות לחיבור המבנים; כ־1,600 עצים נכרתו לטובת עבודות פיתוח ותשתית רק"ל, פרויקט אופני דן, ובשכונות חדשות שבהן מפלס הקרקע משתנה משמעותית בגלל נגר ותשתית" .

גם בעיריית גבעתיים שיתפו בפעילות הנטיעות והכריתות לאורך שנת 2022: כ־650 עצים חדשים ניטעו בעיר השנה, לעומת 108 עצים שנכרתו - מהם 21 שהוגדרו מסוכנים. "בעקבות שנת השמיטה הוקפא בעיר פרויקט 'אמץ עץ', שבמסגרתו הוצע לכלל התושבים לאמץ עצי נוי בחצרות הבתים, והעירייה היא שסיפקה לתושבים את העצים", נמסר מהעירייה. "הפרויקט מתוכנן לצאת לדרך שוב בתקופה הקרובה, ובמסגרתו יסופקו עוד 350 עצים ל'אימוץ'. עיריית גבעתיים משקיעה רבות בפרויקטים סביבתיים ובמתן פתרונות לבלימת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים".

נציין כי גם תוכנית המתאר הכוללנית של גבעתיים, שגובשה בהובלת אדריכלית נעמה מליס, מתייחסת לסוגיית העצים במרחב האורבני וקובעת כי חיזוק רחובות העיר יתבצע בין היתר באמצעות "שמירה על חופת העצים העירונית ותוספת עצים משמעותית". עוד היא מציינת כי הקמת חניונים ציבוריים תותר בתנאי שיתרת השטח הפנויה מבינוי "תהווה תכסית פנויה לחלחול לתת־הקרקע וכן בתנאי שנשמרו התנאים לגידול עצים בוגרים".

עוד כתבות

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר