גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על צל, סינון מזהמים ומי תהום: 4 עקרונות לשימוש נכון בעצים במרחב העירוני

שנת השמיטה עיכבה נטיעות של עצים בפארקים ובשכונות החדשות ● עכשיו כשהרשויות חוזרות לשתול עצים, חשוב לא לחזור על טעויות העבר כדי להשיג את המקסימום שניתן מהנטיעות עבור התושבים

המשתלה של נת''ע ליד אשדוד / צילום: נת''ע
המשתלה של נת''ע ליד אשדוד / צילום: נת''ע

"כדי ליהנות מהשפעתם המיטיבה של עצים על המרחב העירוני - מניעת אי החום העירוני, סינון מזהמים מהאוויר, האטת קצב הנגר העילי והחדרת מי תהום - יש צורך בכמות משמעותית של עצים, כיסוי צמרות של כמחצית מהשטח העירוני הפנוי מבנייה, כולל הכבישים", אומרת האדריכלית נעמה מליס, בעלת משרד מליס אדריכלים ומתכנני ערים ומקימת תנועת "עיר יער", המקדמת נטיעת עצים מרובה בערים.

"לכן המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיני העיריות היא להבטיח שתוך כדי השינוי הרדיקלי שהעיר עוברת, יפותחו או יותאמו התנאים לנטיעה של עצים חדשים, כך שיוכלו לשגשג. לצערנו, במקרים רבים גם כורתים את העצים במרחב הציבורי, וגם לא דואגים לתנאים שיאפשרו כמות גדולה של עצים חדשים", היא מוסיפה.

למה לא תמצאו בכיכר הבימה טיפת צל, וכמה זה עולה לנו
המרדף אחר הצל הולך ומתלהט: לאן נעלמו אלפי עצים מרחובות ישראל

עכשיו, כשנפתחת שנה עברית חדשה שמסיימת שנת שמיטה שעצרה במקרים רבים שתילה של עצים חדשים, ריכזו עקרונות לתכנון נכון של שתילת עצים במרחב העירוני.

לתת לעצים מרחב מחיה

"רבות מן הנטיעות החדשות בערים לא מצליחות עקב בתי גידול קטנים מדי", אומרת מליס. "בתי הגידול, הנמצאים בעומק הקרקע, נלחמים על מקומם עם התשתיות העירוניות הנמצאות מתחת למדרכות ולכבישים ועם המרתפים. כך יוצא שרוב העצים ניטעים ב'עציצים', אשר לא מספיקים להם, ולא מספקים להם את כמות הקרקע ואת איכות הקרקע הנדרשת לשורשים שלהם.

"בעקבות כך, עצים רבים בסביבה העירונית נותרים קטנים, או מתים לחלוטין. גם עלויות התחזוקה שלהם גבוהות בהרבה מאשר של עצים הנטועים בקרקע טבעית, משום שהם זקוקים לאספקת מזון ומים באופן קבוע, שכן הם לא מקבלים אותם מבית הגידול המצומצם שלהם".

מליס מעלה נקודה מעניינת, שלפיה השטחים הפרטיים בערים, הם שמספקים צל רב במרחב האורבני, לפעמים יותר מהעצים שהעיריות נוטעת. "חלק משמעותי מאוד מהחופה העירונית הקיימת ומיכולות החלחול של המים לקרקע מקורם בעצים אשר נטועים בקרקע טבעית במרחב הפרטי, בין הבניין לרחוב".

הבעיה היא שבערים רבות ישנה מגמה של צמצום המרחבים הקדמיים. לדברי מליס, "בשנים האחרונות קטנו מאוד אזורים אלו, בעיקר עקב הגדלת אותם מרתפים בתת־הקרקע מעבר לתחום הבנייה. כך, במקרים רבים, אנו בכיסוי קרקע מלא או כמעט מלא על ידי אספלט, בטון או תשתיות תת־קרקעיות, כך שאין כמעט קרקע טבעית בעיר". התוצאה: לעצים החדשים אין די מרחב כדי להתפתח.

דרושה שקיפות רבה יותר

שנת השמיטה הביאה איתה בשורה טובה שכן היא הובילה לכריתה פחותה כנראה. כריתות העצים צפויות להתעצם כעת, לאחר תחילתה של שנה עברית חדשה. הבעיה היא שקשה לדעת כמה עצים באמת נכרתים ברחבי ישראל בכל שנה, ומהי הסיבה לכך. שי הרשקו, גיאוגרף וממפה רישיונות כריתה ברחבי ישראל, הפך את העניין הזה לסוגיה מרכזית בחייו. לדבריו, אחד הקשיים בתחום הוא איתור כל רישיונות הכריתה בישראל: "אין נתונים מלאים", הוא אומר. "בשנה שעברה הצלחתי לשים יד על רישיונות לכריתת כ־300 אלף עצים, אבל זו רק תמונה חלקית. רישיונות כריתה לחקלאים, למשל, הם משהו שאין לציבור גישה מלאה אליו.

"צריך לזכור שרישיון כריתה משמעותו כריתת עץ בוגר, שכבר מספק לסביבתו את כל היתרונות. לעץ צעיר יידרשו חמש־שש שנים עד שיתחיל להשפיע על המרחב סביבו. לכן יש חשיבות גדולה למעקב אחר רישיונות כריתה, ונדרש להפוך זאת למשהו שקוף הרבה יותר מהיום".

יש מה ללמוד מנת"ע

אתגר נוסף הוא הגישור על פער השנים שנוצר מרגע שתילת העץ ועד להפיכתו לעץ בוגר, כזה שמספק צל בכמות משמעותית ומשנה באמת את התחושה במרחב הציבורי. במסגרת עבודות הקמת הרכבת הקלה הצליחה נת"ע להציע פתרון מעניין לכך: גידול העצים מראש במשתלה ייעודית.

מדובר על משתלה שנמצאת באזור אשדוד, ומגדלת עבור נת"ע אלפי עצים המיועדים לנטיעות לאורך קווי הרק"ל. המהלך יצא לדרך כבר בשנת 2016, ובמסגרתו העצים נבחרים על ידי נת"ע והרשויות המקומיות הרלוונטיות, על סמך סקר עצים ותוכנית נופית ספציפית לכל אזור, לצד היוועצות באגרונומים מומחים. הם גדלים במשתלה הייעודית במשך שלוש עד ארבע שנים, ולאחר מכן נשתלים במרחב שאליו יועדו - כך שבתוך כשנתיים הם כבר מתחילים לספק צל משמעותי.

"מדובר בעצים המיועדים לנטיעה גם במקומות שלא היו בהם עצים קודם לכן, וגם כפיצוי על עצים שנאלצנו לכרות", אומרת גלי גלט־שמחי, סמנכ"לית חדשנות בחברת נת"ע. "אלו עצים שיגיעו לשיא צמיחתם בתוך שנים ספורות. גם שלב הנטיעה חשוב כאן לא פחות, שכן אחד הקשיים של עצים במרחב העירוני הוא שהם צריכים להתגבר על 'יער תת־קרקעי' של תשתיות. לכן הגדרנו מפרט ייעודי לבית גידול לעצים במרחב הרק"ל, שונה ממה שהיה בעבר. מפרט שמדבר על המרחב לעץ, על האספלט סביבו שצריך להיות שונה, על אוויר לשורשים. לימדנו את הקבלנים איך לעבוד עם המפרט הזה, כדי להבטיח שגם העצים החדשים ישגשגו".

המפרט כולל העדפת עבודות תשתית "בקידוח אופקי, לפגיעה מינימלית בגוף שורשי העץ", כך על פי "מסמך ניהול עצים בקו האדום" של נת"ע. עוד הוא קובע תכנון של ריצוף מחלחל לכל אורך הרצועה המרכזית של קו הרק"ל, ניקוז עילי של הריצוף בשדרה לכיוון העצים הקיימים לקבלת מי גשם, ותכנון מרחב מחיה חשוף לעץ ומערכת השקיית עומק.

במשתלה גדלים אלפי עצים מסוגים שונים, וכבר כיום ניטעים בכל שנה כמה מאות מהם, לאורך תוואי הקו האדום, שבו תתבצע בסך־הכול נטיעה של כ־6,000 עצים, ולאורך הקו הירוק. בשנה האחרונה לא התבצעו נטיעות, בשל שנת השמיטה, ובימים אלו - עם כניסתה של השנה העברית החדשה - הנטיעות מתחדשות.

"בסופו של דבר מה שחשוב הוא המשתמש", מסכמת גלט־שמחי. "אנחנו לא 'רק' בונים רכבת, אלא מסיעים נוסעים. נכון שהמושב ברכבת חשוב, אבל גם הדרך לרכבת חשובה. בין תחנה לתחנה במקטעים העיליים של הרק"ל יש מרחק של כחצי קילומטר, ואם ההליכה מתקיימת באזור מוצל היא נוחה יותר. אנחנו רוצים לייצר מרחב עירוני שיהיה נעים להשתמש בו ולשהות בו. רחוב מוצל שנעים ללכת בו ישפיע דרמטית על הרצון ועל תדירות השימוש במערכת שלנו".

תפקידן של העיריות

שחקן חשוב בשמירה על המרחב הציבורי־האורבני, ובהעשרתו בצל עצים, הוא הרשות המקומית. ישנן כמה עיריות שהציבו לעצמן יעדים מוגדרים מהבחינה הזו: בעיריית תל אביב־יפו, למשל, הציבו יעד של שתילת 100 אלף עצים עד לשנת 2030. לצד זה מקדמת העירייה את "חזון היער העירוני", לניהול משאב העצים בעיר, לאיסוף ולתיעוד העצים בעיר, להגברת נטיעות בבתי גידול איכותיים לעצים ולהגדלת שטחי הצל.

בעירייה ספגו ביקורת ציבורית חריפה על התוכנית לכריתת עצים לצורך סלילת שבילי אופניים, במסגרת פרויקט "אופנידן", על דרך נמיר, אולם לאחרונה השתנתה מעט התמונה: השבוע שלח פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר ארז ברקאי, החלטה באשר לכוונת עיריית תל אביב־יפו לכרות 386 עצים עבור השביל, וקבע כי רישיון הכריתה מבוטל. מדובר בעדכון משמעותי, אלא שיש להדגיש כי לא מדובר בעצירת הכריתה באופן מלא: 242 עצים לאורך השביל המתוכנן הם מסוג שיטה מכחילה, שאותה אישר פקיד היערות לכרות (שכן מדובר בסוג עץ שהוגדר מין פולש), כך שבפועל יינצלו מכריתה, על פי הנחיית פקיד היערות, 144 עצים במקטע השביל המדובר.

בתגובת העירייה שניתנה עוד קודם לכן צוין כי הושם דגש משמעותי על שימור עצים ושמירת מאזן עצים חיובי לאורך השביל המתוכנן, "כך שבתום הפרויקט יהיה מספר העצים (2,056 עצים) לאורך השביל גדול הרבה יותר מאשר זה שיש היום (1,572 עצים). הצלחנו לשמר את רוב רובם של העצים, וניטע עוד 870 עצים. כמות העצים לכריתה ירדה מ־1,030 עצים ל-386". כעת נראה כי ייכרת מספר נמוך עוד יותר.

בעירייה מציינים עוד כי ב־2022 ניטעו על ידה ברחבי העיר 8,532 עצים חדשים, לעומת 2,800 עצים שנכרתו. "750 עצים שנכרתו הם עצים מנוונים או חולים שלא ניתן לשקמם או עצים מסוכנים לציבור; 450 נכרתו במסגרת היתרים לשטחים פרטיים, בתחום קווי בניין או בסמיכות רבה אליהם, ובנקודות של תשתיות לחיבור המבנים; כ־1,600 עצים נכרתו לטובת עבודות פיתוח ותשתית רק"ל, פרויקט אופני דן, ובשכונות חדשות שבהן מפלס הקרקע משתנה משמעותית בגלל נגר ותשתית" .

גם בעיריית גבעתיים שיתפו בפעילות הנטיעות והכריתות לאורך שנת 2022: כ־650 עצים חדשים ניטעו בעיר השנה, לעומת 108 עצים שנכרתו - מהם 21 שהוגדרו מסוכנים. "בעקבות שנת השמיטה הוקפא בעיר פרויקט 'אמץ עץ', שבמסגרתו הוצע לכלל התושבים לאמץ עצי נוי בחצרות הבתים, והעירייה היא שסיפקה לתושבים את העצים", נמסר מהעירייה. "הפרויקט מתוכנן לצאת לדרך שוב בתקופה הקרובה, ובמסגרתו יסופקו עוד 350 עצים ל'אימוץ'. עיריית גבעתיים משקיעה רבות בפרויקטים סביבתיים ובמתן פתרונות לבלימת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים".

נציין כי גם תוכנית המתאר הכוללנית של גבעתיים, שגובשה בהובלת אדריכלית נעמה מליס, מתייחסת לסוגיית העצים במרחב האורבני וקובעת כי חיזוק רחובות העיר יתבצע בין היתר באמצעות "שמירה על חופת העצים העירונית ותוספת עצים משמעותית". עוד היא מציינת כי הקמת חניונים ציבוריים תותר בתנאי שיתרת השטח הפנויה מבינוי "תהווה תכסית פנויה לחלחול לתת־הקרקע וכן בתנאי שנשמרו התנאים לגידול עצים בוגרים".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הקבלן קרס, ביהמ"ש הכריע מתי אשתו חייבת בהחזר חובותיו

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"