דוד ריפשטיין, מנכ''ל סטיקספיי / צילום: תמר מצפי
חודשיים לפני שהפכה לציבורית באמצעות מיזוג לחברת SPAC בוול סטריט, נאלצה חברת הטכנולוגיה הישראלית סטיקספיי (Satixfy) לקצץ באופן חד את שוויה. כך, משווי מתוכנן של 813 מיליון דולר אחרי הכסף (ששיקף שווי פעילות של 632 מיליון דולר), היא הפחיתה את השווי במיזוג ביותר מחצי ל־365 מיליון דולר בלבד.
● נפילה בהכנסות ובשווי: סטיקספיי חותכת את שווייה במיזוג ל-SPAC
● "היה אחד ממיליארד": הלך לעולמו יואל גת, בעיצומו של מהלך למיזוג SPAC
בסוף השבוע השלימה סטיקספיי את המיזוג, וכבר ביום המסחר הראשון בבורסת ניו יורק זינק שווי החברה לכ־1.4 מיליארד דולר, לאחר שהמניה קפצה באופן בלתי מוסבר ב־255%. במסגרת המיזוג סטיקספיי גייסה 29 מיליון דולר, והיא צפויה לקבל בעתיד סכום נוסף שינוע בין 13 ל־100 מיליון דולר.
סטיקספיי מפתחת טכנולוגיות לתחום תקשורת הלוויינים, ומייצרת למשל שבבים ואנטנות. היא מעסיקה כ־220 עובדים, כמחציתם בישראל. בשנה שעברה ניסתה החברה להנפיק בת"א, אך ויתרה על כך משלא הצליחה להשיג את השווי המבוקש.
במרץ השנה הודיעה על מיזוג ל־SPAC האמריקאי Endurance, וכאמור באוגוסט הפחיתה את השווי בעסקה. הפחתת השווי הגיעה בעקבות הפחתה משמעותית של התחזיות הפיננסיות של סטיקספיי.
בין הודעת המיזוג להשלמתו, החברה מינתה מנכ"ל חדש - דוד ריפשטיין, שהגיע לחברה לאחר שניהל בעבר את רדקום וגרינרואד, והחליף בסטיקספיי את המייסד יואל גת, שנפטר באפריל האחרון.
על הזינוק התלת־ספרתי במניה ביום המסחר הראשון (בדומה למניית מתחמי האירוח הישראלית סלינה) ריפשטיין אומר כי "אני לא מנהל את המניה אלא את החברה. הפוטנציאל של סטיקספיי הוא ענק ונוגע כמעט לכל אחד מאיתנו".
בראיון לגלובס מספר ריפשטיין על הצטרפותו לחברה: גת התקשר אליו לאחר שחלה והבין שיצטרך להעביר את המושכות למנהל אחר. בהתחלה, הוא מודה, חשב לסרב, "אבל למדתי קצת והגעתי למסקנה שמשהו קורה בעולם הלוויינים בשנתיים האחרונות", הוא אומר.
"כשהייתי בעולם הטלקום, במשך 20-30 שנה הסתכלתי על עולם הלוויינים וראיתי תחום שמתקדם, אבל עולם הטלקום תמיד מתקדם יותר. ראיתי את המהפכה קורית בו. בשנתיים האחרונות, עולם הלוויינים רץ מהר יותר מהטלקום, והעולמות האלה הולכים להיפגש. רק לפני חודשיים ספייס־אקס של אילון מאסק הודיעה על חיבור עם T-Mobile ואפשרות לשלוח הודעות טקסט (ממקומות ללא כיסוי סלולרי, ש.ח.ו) שעוקפות את עולם הטלקום.
"זה מחזק את עולם הלוויינים ומזכיר לי איך הטלקום התחיל מטקסט, לפני 30 שנה. ההערכה שלי היא שקצב התפתחות הלוויינים גבוה יותר מהקצב של הטלקום. עד היום המובייל לא נותן כיסוי בים או באוויר. הטכנולוגיה של סטיקספיי הולכת בדיוק לכיוון הזה".
"לא זיהיתי משהו שמתקרב לצ'יפים שלנו"
סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על ידי יואל גת, שייסד וניהל קודם לכן את חברת גילת לוויינים, ויואב לייבוביץ' ששימש בעבר כמנהל הכספים של גילת, ומשמש כיום כיו"ר סטיקספיי. גת המנוח שימש כיו"ר ומנכ"ל החברה עד לפטירתו ממחלה קשה, ובחלק גדול מהפטנטים של סטיקספיי הוא רשום כממציא.
ריפשטיין מוסיף כי "ליואל (גת) היה החזון לזהות את הצורך בטכנולוגיה שתייצר תקשורת בתוך הלוויינים. לסטיקספיי יש תשתית טכנולוגית, עוד לא מוצרים מלאים, שהולכת לכיוון הזה. החברה מפתחת צ'יפים מאוד ייחודיים, לא זיהיתי משהו שמתקרב לזה, שהם גם מאוד חזקים. הם יושבים בלוויין ובתחנות הקרקעיות ומאפשרים קצבים גבוהים, והם זוכים לעניין מאוד גבוה מרוב השחקנים הבולטים - גם ספקיות תקשורת וגם ספקים לספקיות התקשורת. בחזון שלנו אנחנו רוצים להיות בלב של התקשורת, ושהצ'יפים שלנו ישבו בכל ממשק של התקשורת הלוויינית".
כאמור לפני חודשיים חתכה סטיקספיי את תחזיותיה, והיא אמורה לסיים את 2022 עם הכנסות של 10 מיליון דולר בלבד, לעומת תחזית מקורית ל־40 מיליון דולר, ואחרי הכנסות של 21.7 מיליון דולר ב־2021. ה־EBITDA והתזרים החופשי יהיו שליליים.
ל־2023, תחזית ההכנסות הופחתה מ־88 מיליון דולר ל־36 מיליון דולר וה־EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) מ־23 מיליון דולר לשלילי בסך 6 מיליון דולר. "האשמה" מיוחסת לקשיי שרשרת האספקה, עיכוב בייצור שבבים אצל צד שלישי ועליית מחירי חומרי הגלם. "ברגע שמחירי הרכיבים טסו, כל הספקים קיבלו תיאבון, דרשו מחירים מטורפים ולא התחייבו ללוחות זמנים", אומר ריפשטיין. "העבודה עם ספקים הייתה בעייתית באופן קיצוני. החברה לא יכלה לשלם לכל ספק מה שרצה, וגם כששילמה צ'קים מטורפים - היא בסוף התור כחברה קטנה. אני כן מרגיש שהעסק מתייצב, יש יותר גמישות במחיר. אני מניח שההפרעות יימשכו חודשים ולא שנים".
על התחזית לשנים הבאות אומר ריפשטיין כי סטיקספיי הביאה בחשבון גם את ההשפעה של המצב על החברות שקונות ממנה ודוחות השקעות, וגם עניין נוסף - ההיחלשות של שוק ההון שמשפיעה על היכולת של אותן חברות לגייס כספים. "בינתיים לא שמעתי על דחיות גדולות", הוא אומר. "בסוף, זה משהו שחייב לקרות: לפני 30 שנה היו רק הודעות טקסט והיום יש וידיאו רצוף ואינסוף דאטה, קצבי הצריכה עולים כל הזמן. אז השאלה היא של תזמון ולא של מהות".
"לעבוד מול חברה ציבורית - נותן ודאות"
למה להתעקש לצאת לשוק הציבורי, גם כשהשוק בירידה והשווי מתכווץ?
"התחבטנו בנושא. מהניסיון שצברתי מהרבה שנים בחברה ציבורית, ההסתכלות שלי היא כזאת: לעולם לא נוכל לסנכרן את השוק לתוכניות שלנו, אבל בהיותנו חברה קטנה בעולם של שחקנים גדולים, נדרשת מאיתנו שקיפות מלאה. הרבה פעמים לפני שנחתם חוזה, מגיעים אלינו לקוחות למשרדים ומבקשים מידע על תוכניות עבודה, מצב פיננסי ועוד. לעבוד עם חברה ציבורית נותן להם ולספקים ודאות, כי השקיפות היא חובה.
שנית, יש כאן פלטפורמה; אם החברה תצליח היא תדע לתת ערך לבעלי המניות, מה שלא תמיד מצליח בחברה פרטית. ברגע שמגיעה ההצלחה, הפלטפורמה הציבורית יודעת לתגמל את בעלי המניות, לכן אנחנו רוצים להיות שם. אני לא מזלזל בקיצוץ השווי לקראת המיזוג, אבל לאור מצב השוק אין פה משהו מהותי - גם ולואציות של חברות פרטיות ירדו. בסופו של דבר סטיקספיי היא חברה צנועה שצריכה להבקיע ולפרוץ, ואני מאמין גדול ביכולת שלה. אני מקווה שהתהליך יספק לנו מזומן שיוכל לקדם אותנו".
איפה תהיה החברה בעוד שנתיים?
"השוק הפיננסי 'מפחיד' כרגע. חוויתי את המשברים של 2000 ו־2008, ובסוף הדברים מתרוממים חזרה. אני רוצה לממש לפחות חלק מהתוכניות שיש כרגע עם שחקנים גדולים. כשחברה 'תופסת' שחקן גדול זה מרים אותה לשנים קדימה. הטכנולוגיה שלנו חייבת להיות בתוך החברות הגדולות, שיש בהן פוטנציאל הכנסות של עשרות ומאות מיליוני דולרים. אני מאמין שכשהשם שלנו יופיע כספק של אחת מהן, שוק ההון יתגמל אותנו".
מה הסיכוי שזה יקרה?
"קיים סיכוי שנשיג שחקן גדול כזה, ואפילו יותר מאחד".