אסף ברקי, ג'ייסון דנינו הולט, ציפי פינס, אפי ליפשיץ, חניטל סוויסה, גיורא יהלום, שלי סתת קומבור, רבקה ורדי, מאיה פישר, צח גרניט / צילום: כדיה לוי
השולחן העגול שכותרתו "שמים את היצירה הישראלית במרכז" קיבץ סביבו מנהלים ויוצרים המובילים את תחום התרבות בישראל: ציפי פינס, מנכ"לית והמנהלת האמנותית של תיאטרון בית ליסין; צח גרניט, מנכ"ל האופרה הישראלית; מאיה פישר, מפיקה ומנהלת מחלקת טלוויזיה וקולנוע גרין פרודקשנס; גיורא יהלום, מנהל אגף אמנות ותרבות בעיריית תל אביב־יפו; רבקה נרדי, מנהלת השלוחה החרדית באקדמיה לאמנות בצלאל; אסף ברקי, מנהל בית אורי צבי גרינברג בירושלים; חניטל סוויסה, מנכ"לית הוצאת הספרים עם עובד; ג'ייסון דנינו הולט, אמן רב-תחומי, מנהל אמנותי תיאטרון הבית; שלי סתת-קומבור, מעצבת ומנהלת המחלקה ללימודי צורפות ואופנה בבצלאל; ואפי ליפשיץ, מייסד ושותף מובילנד רשת בתי קולנוע.
ניכר כי התרגשות גדולה אחזה בהם מעצם קיום פאנל תרבות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. מבחינת יושבי השולחן זו עדות לחשיבות שהעיתון מעניק לתחום, והם הביעו תקווה שגלובס יהיה זירת הסיקור המובילה של התרבות המקומית.
"התרבות היא בשפל המדרגה"
עיקר הדיון בשולחן היה סביב תקציב התרבות, העומד, נכון לשנת 2022, על כמיליארד שקל - כרבע האחוז בלבד מתקציב המדינה. זאת, בעוד שהמלצת אונסק"ו היא שתקציב התרבות יעמוד על 1% מתקציב המדינה.
אם לא די בכך, בשבוע שעבר הממשלה אישרה קיצוץ רוחב במשרדי הממשלה בגובה של 6.6% בשנת 2023 כדי לממן את ההסכם עם המורים. המשמעות עבור תקציב התרבות היא שבשנה הבאה הוא יקוצץ בכמעט 37 מיליון שקל. יש הגנה לחלק גדול מהתקנות המקצועיות (ביניהן תיאטרון, מוזיקה ומחול, ארכיונים ובתי ספר), ומי שיספוג את מרבית הקיצוץ הם תקנות הרכש, הפריפריה, ירושלים, הספרות, הפסטיבלים, מורשת והאיגודים.
צח גרניט בחר לא להתעסק בסכום התמיכה אלא בחלוקה שלו. "הקושי הגדול הוא שהתקציב הזה מחולק לכל המוסדות וכך יוצא שכולנו מקבלים פירורים", אמר גרניט. "אין הליך מסודר של חשיבה, כמו מה הערך האמנותי של עשייה מסוימת. שיטת חלוקה זו גורמת לכולנו לאכול אחד את השני, זה מצב שפוגע ביצירה. אנחנו במשבר עמוק. במדינת ישראל התרבות נמצאת במקום גרוע, בין החינוך לבריאות".
ציפי פינס חיזקה את דבריו: "מאז בריאת העולם, התרבות היא בתחתית, בשפל המדרגה. אף ממשלה או שר לא עשה מהפכה. אף אחד לא חשב על התרבות כמנוע כלכלי. אין גורם במדינה ששם את התרבות במקום הראשון, חוץ מעיריית תל אביב".
מאיה פישר הסבירה כיצד סכום וחלוקת הכסף משפיע על תחום הקולנוע. לדבריה, "תקציב הקולנוע עומד על 105 מיליון שקל. בעשרים השנים האחרונות הסכום שמקבלים להפקת סרט לא השתנה. לעומת זאת, יוקר המחיה עלה כמעט פי 3. גם אצלנו יש בעיה דומה למה שצח מתאר: בשנים האחרונות רק הוסיפו עוד קרנות קולנוע. אני לא אומרת שלא צריך עוד קרנות ומגוון, אבל אף אחד גם מהתקציבים לסרטים גם לא עלה".
"העיצוב הוא ענף נכחד, אם בכלל בשיח"
במהלך השיחה, חניטל סוויסה סיפקה הצצה לשוק הספרים, אשר לדעתה מצוי כעת בנקודת שפל שלא ידע כמותה. "אנחנו לא מתוקצבים", היא סיפרה. "בשבוע הספר אנחנו צריכים להתנפל על דלתות עיריית תל אביב כדי לקבל תמיכה של כמה מאות שקלים. מצד אחד, עלויות ייצור הספרים עלו במאות אחוזים בשנה האחרונה. מן הצד השני, אנשים קוראים פחות ומוכנים לשלם על מה שהם קונים הרבה פחות. בזמנו, חוק הספרים עזר לייצב את השוק, מחירי הספרים עלו מעט. אלא שמספר שנים לאחר מכן, החוק בוטל. כרגע אנחנו במצב יותר גרוע משהיינו".
ג'ייסון דנינו הולט ביקש דווקא לדבר בשם האמנים, ולא בתור מנהל מוסד. לדעתו, האופן שבו מתייחסים לאמנים קשור במידה רבה לתקציב התרבות: "אני גם חושב שצריך להגדיל את התקציב, אבל אני סבור שקודם צריך לשנות את הגישה כלפיהם. הם נמצאים בתחתית שרשרת המזון. בתפיסה הישראלית אמן זה לא מקצוע, זה איזה משהו כזה שעושים. בצרפת למשל, האמן מוכר כמקצוע לכל דבר".
גם שלי סתת-קומבור הביעה גישה דומה, ואמרה שכישרונות רבים עוזבים את המדינה בגלל שהם לא זוכים לתמיכה. "העיצוב הוא ענף נכחד, הוא בכלל לא בשיח. אני מדברת על יצירה ישראלית מקורית. כל מה שאנחנו מקבלים זה הלוואות, עם ריבית, אבל הלוואות כאמור צריך להחזיר למדינה".
"הלוואי שהיינו יכולים להוריד את השאלטר"
המשתתפים נשאלו על מאבקים להגדלת תקציב התרבות, והביעו תמימות דעים שהם לא השפיעו על קובעי ההחלטות באופן משמעותי, אם בכלל. "זה לא כישלון שלנו", התעקש צח גרניט. "זה כישלון של המדינה שלא מסוגלת לחשוב לטווח ארוך. אם היינו חושבים לטווח ארוך, היינו יודעים שתרבות זה הדבר הכי חשוב".
"בניגוד לציבור הרופאים או המורים, הלוואי שהיינו יכולים להוריד את השאלטר, אבל אין בכלל שאלטר", הוסיפה ציפי פינס. "אין לנו כוח ציבורי".
לקראת סיום הפאנל, משתתפיו התבקשו להתייחס לציפיות שלהם מהממשלה הבאה. "אני מצפה לעודד השקעות פרטיות באמצעות הטבות מס ויוזמות השקעה מחו"ל, וגם שתחיל רגולציה על גופי שידור ופלטפורמות סטרימינג - ותאכף", אמרה מאיה פישר. "יש מודלים כאלה בחו"ל שניתן לאמץ, כמו בצרפת, פולין ואוסטרליה".
רבקה ורדי, שייצגה את החברה החרדית בשולחן, מצפה מהממשלה להגדיל את תקציב התרבות למגזר החרדי, שעומד היום על 6 מיליון שקל ותומך בשישה מוסדות בלבד, ולעדכן את הקריטריונים של התמיכה.
לעומתם, צח גרניט העדיף שלא לדבר על הציפיות מהממשלה, אלא מגלובס. "ההחלטה של העיתון להיכנס לעולם התרבות משקפת אולי, אם במודע או לא במודע, שאין צמיחה ללא אמנות. בחברה בריאה לאמנות יש תפקיד מרכזי. בלי אמנות אין כלכלה בכלל", חתם את השיחה.
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל