כיצד מחירי הדירות ממשיכים לעלות, על אף שערי הריבית הממריאים? כי הדפוס של רכישת דירות הרבה יותר עיקש מאשר ענפים כלכליים ואנשים יעשו כל שביכולתם על מנת לממש את היעד שהציבו לעצמם לרכוש דירה - עד שיגיעו לנקודה שאינם יכולים לעשות זאת. על אף שהמחירים עלו, ואפילו ביותר מאחוז לחודש, שזה כ-20 אלף שקל, כן ניתן להבחין בשינויים עמוקים שעוברים על שוק הדירות בתקופה האחרונה.
● המדריך להכרת האינפלציה: מה צריך לדעת כדי להבין את מדד המחירים לצרכן? | מדריך מיוחד
● איך ישפיעו נתוני האינפלציה על הריבית, ומה יעצור את מחירי הדירות? | ניתוח
● קצב האינפלציה השנתי חצה את רף ה-5%; מחירי הדירות השלימו זינוק של כ-20% בשנה
● שוק הדיור השתנה דרמטית: אלה האתגרים שיעמדו בפני הממשלה הבאה | ניתוח
בתוך 3 שנים עלה מחיר דירה ממוצעת בישראל ב-360 אלף שקל, והגיע ל-1.931 מיליון שקל. זה מספר שקשה לעכל, אבל מיד ניתן לו הסבר. באותו פרק זמן עלה גובה המשכנתה הממוצעת ב-213 אלף שקל; מהיכן הגיעו עוד 147 אלף שקל, שחסרו לרוכשי הדירות ב-2022, לעומת אלה של 2020? כולם יודעים: מקרנות השתלמות שנפדו, מחסכונות אחרים, וכמובן מההורים. כמה זמן הנוסחה הזו יכולה להחזיק מעמד? - לא הרבה. אולי יש כאלה שיכולים לגרד הון עצמי נוסף, ואולי יש הורים שיכולים לתת יותר, אבל העיקר מגיע כמובן מהמשכנתה, ובמצב ריבית עולה, גיוס ההון הנדרש לדירה הולך ונהייה משימה בלתי אפשרית. התוצאה: מספר המשתתפים בשוק הדירות קטן בצורה חדה.
הכלכלנית הראשית טרם פרסמה נתונים של מספר העסקאות שבוצעו ברבעון השלישי של השנה, ואולם הם צפויים לרשום ירידה של כ-30% לעומת הרבעון השלישי של שנה שעברה. פחות אנשים מסוגלים להשתתף במשחק הנדל"ן הנוכחי, שבו מחירי הדירות הם כה גבוהים, ושיעורי הריבית עולים בחדות לא פחותה.
פחות קונים דירות זולות
מי אם כן נשאר בשוק כל כך קשה? רמז לכך חשף בנק ישראל בדוח המשכנתאות שלו על חודש ספטמבר. התברר, כי רוכשי הדירות הזולות והבינוניות שנעות בין מחירים של 1.2 ל-3 מיליון שקל הקטינו מאז חודש מרץ את המשכנתאות שהם לקחו ב־45% לחודש, בעוד שרוכשי הדירות היקרות של 3 מיליון שקל ומעלה הסתפקו בהורדה של 36%. כתוצאה מזה, ניתן לראות בחודשים האחרונים לראשונה ב־11 השנים האחרונות לפחות, שרוכשי הדירות היקרות לוקחים יותר משכנתה מרוכשי דירות הביניים של 2-3 מיליון שקל . זה גם קל להבנה: מדובר בציבור עשיר יותר, שגם יכול להתמודד טוב יותר עם העלאות הריבית והאינפלציה.
זו ככל הנראה הסיבה, שהמחיר הממוצע של הדירות מוסיף לעלות בקצב כה מהיר. פשוט קונים יותר דירות יקרות, ופחות קונים דירות זולות. ואולם ככל שהביקושים לדירות עממיות, שהן הלחם והחמאה של השוק יוסיפו לרדת, לא תהיה ברירה, וגם שוק הדירות היקרות יתקזז, כי גם לאנשים אמידים יותר יש גבולות יכולת.
ואם נחזור למדד מחירי הדירות האחרון של 1.1% ניתן להסתכל ב-2 צורות: האחת - שמדובר במדד גבוה; השנייה - שמדובר באחד מהמדדים הנמוכים שפורסמו בשנה האחרונה. ואולם לא ניתן להתעלם מרכיב אחד במדד שממשיך לעלות בפראות, ושעד שבו לא נראה מגמה של עצירה, קשה לראות את המחירים יורדים - מדובר במדד הדירות החדשות. אולי משקלן מכלל הרכישות נמוך יחסית, ואולם אם החודש מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-1.7% (ללא הכללת דירות במחיר למשתכן המדד עלה ב-1.5%), זה מעיד שהמוטיביציה בקרב הרוכשים עדיין גבוהה מאוד.
מה מספרים נתוני השכירות?
חשוב להמשיך ולהתבונן בשוק השכירות תחת זכוכית מגדלת, וכאן אנו רואים שההשפעה העונתית של חודשי הקיץ הולכת ומתפוגגת, ומחירי השכירות מיתנו את עלייתם. סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.5% ובלמ"ס מדגישים, כי כ-90% מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים, ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי; עבור 7% מהשוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של כ-3.7%, וכרגיל בדירות שבהן מתיישבים שוכרים חדשים או כאלה שעברו דירה, נרשמה עליית המחיר הגבוהה ביותר של כ- 6.2% בשכר הדירה החודשי.
מדובר כאמור בהתמתנות בעליות, אך אין לטעות: מדד שירותי דיור שהוא הרכיב המשמעותי ביותר של הדיור במדד המחירים לצרכן, רשם אומנם עלייה חודשית צנועה של 0.3%, אבל בשנה האחרונה המדד הזה הגיע לרמה של 5.5% - וזה הרבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
