מחקר חדש: שימוש באימוג׳י בשיחות עבודה פוגע בתדמית שלכם

הציצו רגע במסכי הווטסאפ שלכם - כמה מההודעות שאתם מקבלים מעוטרות בסמיילי מחייך או מזיל דמעה, בפרח או בתמונה נלווית? היום כולנו רגילים ואוהבים לתקשר באמצעות תמונות, והרשתות החברתיות מעודדות ומטפחות את ההרגל הזה באמצעות לחצנים שהופכים את שליחת התמונות והצמדת האימוג'ים לקלים במיוחד.

בעולם המודרני בכלל, ובזירה הדיגיטלית בפרט, הפך השימוש בייצוגים ויזואליים כגון תמונות, אימוג'ים וסרטונים לנפוץ ביותר, ומחקרים מראים שיש לו יתרונות רבים, לעתים בבחינת 'תמונה אחת שווה אלף מילים'. כולנו התרגלנו לכך, ובמקרים רבים אנחנו בוחרים להציג מסר באופן ויזואלי.

מחקר חדש של החתומים על מאמר זה בשיתוף עם פרופ' פאמלה ק. סמית מבית הספר לניהול ע"ש ראדי באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שפורסם בכתב העת היוקרתי Organizational Behavior and Human Decision Processes מעורר מחשבה נוספת ביחס להרגל הזה.

תרחישים מחיי יומיום

המחקר בא לבדוק כיצד משפיע השימוש בתמונות ובאימוג'ים, במיוחד בעולם העבודה. לצורך כך נבחנו הודעות מייל, פרופילי זום, ואפילו סוגים של לוגו ויזואלי (לעומת לוגו מילולי) על חולצה.

במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון אם יש גם מחיר לבחירה בייצוגים הוויזואליים הפופולריים כל כך. ספציפית, בחנו את ההשערה ששימוש בייצוגים ויזואליים, לעומת שימוש בייצוגים מילוליים, פוגע בכוח הנתפס של שולח המסר.

  

כדי לבחון זאת ערכנו שורת ניסויים שבהם הוצגו למאות נשאלים תרחישים שונים מחיי היומיום. באחד הניסויים, לדוגמה, התבקשו הנבדקים לדמיין שהם הולכים לביקור שגרתי במרכול ונתקלים שם באדם זר הלובש חולצה של קבוצת הבייסבול האמריקאית רד-סוקס.

בפני מחצית מהנבדקים הוצגה תמונה עם הלוגו המילולי על החולצה, ואילו המחצית השנייה ראתה תמונה עם הלוגו התמונתי על החולצה. הנבדקים שראו תמונה של החולצה עם הלוגו התמונתי שפטו את האדם כבעל פחות כוח מאשר הנבדקים שראו את החולצה עם הלוגו המילולי.

מי ייצג אתכם במשחק?

תוצאות הניסוי הזה חזרו על עצמן במגוון הקשרים ועם מגוון ייצוגים. כך למשל, בניסוי אחר התבקשו הנבדקים לדמיין כי הם משתתפים ביום כיף לעובדים של חברה בשם לוטוס.

 ד''ר אלינור עמית / צילום: פלורי נמיר

 פרופ' שי דנציגר / צילום: חן גלילי

לאחר מכן נאמר למחצית מהנבדקים כי עובדת בחברה בחרה בחולצה עם הלוגו המילולי של החברה (המילה 'לוטוס'), ואילו למחצית השנייה נאמר שהעובדת בחרה בחולצה עם הלוגו התמונתי של החברה (ציור מינימליסטי של פרח הלוטוס).

התוצאות הראו כי הנבדקים חשבו שהעובדת שבחרה בחולצה עם הלוגו המילולי היא בעלת כוח רב יותר מאשר זו שבחרה בחולצה עם הלוגו התמונתי.

תוצאות מניסויים נוספים הראו שאנשים נתפסים כחלשים יותר בעקבות שילוב של אימוג'ים בהודעות מייל, או בחירה בפרופיל זום ויזואלי לעומת מילולי. כך למשל, באחד הניסויים התבקשו נבדקים לצפות בפרופיל הזום של כמה משתתפים אחרים בניסוי, ולבחור נבדק אחד מתוכם.

ההנחייה הייתה לבחור דמות שתייצג אותם במשחק משא ומתן תחרותי, שבו יש יתרון לאנשים בעלי כוח.

תוצאות הניסוי הראו כי 62% מהנבדקים בחרו בנבדק שייצג את עצמו בזום באופן מילולי, ואילו רק 38% מהנבדקים בחרו בנבדק שייצג את עצמו באמצעות תמונה.

ניסוי זה מדגים כי להשפעה של אופן הייצוג (תמונתי או מילולי) יש השלכות מעשיות חשובות להתפתחות המקצועית של עובדים.

הווטסאפ המשפחתי והמקצועי

מדוע שימוש בתמונות (לעומת מילים) גורם לשולח כבעל פחות כוח? ההסבר שמצאנו לתופעה התבסס על תיאוריה שפותחה בשנים האחרונות, אשר קובעת כיבתוך יחסי כוחות, החזק ישאף ליותר ריחוק חברתי ואילו החלש יבקש דווקא להתקרב אל החזק.

"מסר שמוצג בתמונות מפורש על ידי רבים כהבעה של רצון להתקרב חברתית, ולכן מי שמשתמש בו נתפס כאדם בעל פחות כוח וסמכותיות".

חשוב לציין שאבחנה זו על פי רוב אינה רלוונטית ביחסי קרבה כמו למשל בווטסאפ המשפחתי. עם זאת, בזירות רבות בחיינו, בעיקר בעבודה ובעסקים, מתקיימים יחסי כוחות, וכשאנו מציגים מסר, חשוב שנהיה מודעים לרושם שאנו יוצרים אצל הצד השני. מסרים בתמונות יכולים להיות דבר נפלא, אך בהקשרים מסוימים יש להם מחיר.

אם אתם מעוניינים לשדר כוח או לא להיתפס כחלשים בעיני עמיתים, עובדים, מנהלים, לקוחות או כל נמען אחר, חישבו פעמיים לפני שאתם שולחים אימוג'י או תמונה.

לקריאה נוספת:

Amit, E., Danziger, S., & Smith, P. K. (2022). Medium is a powerful message: Pictures signal less power than words. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 169, 104132.

Torrez, B., Wakslak, C., & Amit, E. (2019). Dynamic distance: Use of visual and verbal means of communication as social signals. Journal of Experimental Social Psychology, 85, 103849.

Magee, J. C., & Smith, P. K. (2013). The social distance theory of power. Personality and social psychology review, 17(2), 158-186.