גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפך בשוק התעסוקה? תקן חדש יפקח על חוויית העובדים

מכון התקנים אימץ תקן בינלאומי חדש שינחה מעסיקים לדאוג להיבטים הנפשיים של עובדיהם ● "מדובר בפריצת דרך", אומרים מומחים, "זה יכול להגביר את המורל והתפוקה של העובדים" ● בשלב זה התקן הוא וולונטרי, אך במכון סבורים כי הוא עשוי להפוך למחייב

החוויה הנפשית של עובדים / צילום: Shutterstock
החוויה הנפשית של עובדים / צילום: Shutterstock

רבות דובר על נושאי השחיקה במקומות העבודה, על דרכי ההתמודדות ועל הקשר לתופעת ההתפטרות השקטה. והנה, תקן חדש שאימץ מכון התקנים הישראלי מארגון התקינה הבינלאומי (ISO) עשוי להוביל לשינוי מהותי בתחום, ולראשונה מכוון לחוויה נפשית ובטיחות פסיכולוגית של מועסקים, ולא רק לאמצעי בטיחות פיזיים מסורתיים.

מיתון הוא הזדמנות להזניק את הארגון קדימה, רק תשאלו את מנכ"ל אדובי והאחים מקדונלד | מגזין הניהול של הרווארד 
מנכ"ל אאורה: "תוכנית 'מחיר מטרה' מסבסדת הייטקיסטים" 

ארגונים שיאמצו את תקן ISO-45003 יתבקשו להראות שנושא בריאות הנפש וגורמי סיכון פסיכו־סוציאליים נכללים בנהלים שלהם. "לארגון ולעובד יש אחריות משותפת לשימור ושיפור בריאות, בטיחות ושלומות העובדים", מפורט בתקן.

גורמי הסיכון בשחיקה

לדברי ד"ר אירן דיאמנט, שעמדה בראש הוועדה המקצועית שליוותה מטעם מכון התקנים הישראלי את הליך האימוץ, מדובר בתקן בינלאומי שקיים כבר כשנה, ומיושם באירופה. ד"ר דיאמנט, שסבורה כי מדובר "בפריצת דרך", היא גם יו"רית הוועדה להתמודדות עם לחץ ושחיקה בישראל מטעם המועצה הלאומית לבריאות העובד של משרד הבריאות, ועומדת בראש המגמה לפסיכולוגיה תעסוקתית באקדמית תל אביב־יפו.

אמנם מדובר בתקן וולונטרי, אולם לדבריה, "פעמים רבות תקנים נכנסים כוולונטריים והופכים למחייבים. בכל מקרה, יש כדאיות באימוץ שלו. לשחיקה יש השלכות, במיוחד כשהיא מוכרת רשמית כסינדרום באוגדן המחלות של ארגון הבריאות העולמי (ICD). התקן מפרט מה הם גורמי הסיכון ובכך עוזר לארגון לזהות אותם".

דיאמנט מציינת גם את הזווית המשפטית, ומסבירה: "כפי שעובדים יכלו לתבוע ארגונים על רקע פגיעה בריאותית, למשל בעקבות חשיפה לגורמי סיכון כימיים, כעת יש תשתית שיכולה להוביל גם לתביעה בהיבט הפסיכולוגי". היא מזכירה ששחיקה בשלב זה מוכרת כסינדרום, אולם ככזה שקשור לתחלואה בשרשור סיבתי: "עורכי הדין מודעים לזה וכך גם בביטוח לאומי".

 

מתי צריך להתערב?

עם זאת, חשוב להבהיר שהמניע המרכזי של ארגונים לאמץ את התקן לא צריך להיות חשש מתביעה. "המוטיבציה של הארגון צריכה להיות עשייה פרו־אקטיבית לקידום רווחה נפשית שטובה לארגון עצמו ולא רק לעובד. בארגון שכזה, המורל גבוה יותר, התפוקה גבוהה, ויש לצפות שפחות עובדים יעזבו".

לעיתים, אופי העבודה עצמה שוחק.
"נכון. לכן לפי התקן, התערבות הארגון צריכה להיות בשלוש רמות: הראשונה, המדידה - המעסיק צריך לבחון מה הם גורמי הסיכון הספציפיים שעלולים להוביל לשחיקת העובדים. ארגונים נוטים לדלג על זה. חשוב קודם כל למדוד בכלים הנכונים, מכיוון ששחיקה בהייטק שונה במהותה משחיקה של רופאים במחלקה פנימית בבית חולים.

"הרמה השנייה היא התמודדות עם התנאים הקיימים. בבית חולים, למשל, יש גורמי לחץ מובנים מתמשכים, כמו אינטנסיביות ועיסוק בחיי אדם. אכן, לא תמיד אפשר לשנות תנאים אלה. לפיכך, על פי התקן, ההתערבות של הארגון תבוא לידי ביטוי גם בעזרה לעובדים להתמודד עם הלחץ, באופן פסיכולוגי אינדיבידואלי.

"הרמה השלישית היא זיהוי אנשים שכבר 'נכוו'. העובדים שכבר נשחקו. יש לאתר אותם ולתת להם אמצעי תמיכה ייעודיים. כך או כך, לארגונים יש עוד הרבה מה ללמוד".

עוד מציינת דיאמנט שארגונים שיאמצו את התקן יוכלו להיעזר בו הן כלפי חוץ והן כלפי פנים.

"זה חד משמעית יכול להיות חלק ממיתוג המעסיק ומהמוניטין", היא אומרת. "היום ארגונים שמכוונים לחוויית עובד הם אטרקטיביים יותר בשוק. מועמדים שואלים על זה בראיונות, למשל בהתייחסות לגמישות ולאיזון בית־עבודה. לצד הפנייה החיצונית, האימוץ חשוב גם לתקשורת של העובדים עם ההנהלה ולאקלים הארגוני. זו אסמכתה פנימית שמייצרת חוסן ומצמצמת עזיבות".

שאלת האחריות

אחד האתגרים הגדולים באימוץ סטנדרטים מגבילים הוא אופן המדידה, אלא שכאן מדובר בתחום מעט אמורפי. "זו שאלה גדולה", מאשרת דיאמנט. "ארגון יכול להגיד שהוא מעניק יותר גמישות ומפחית שעות עבודה, אבל אנשים שונים זה מזה, וכל אחד חווה לחץ באופן שונה. התקן מכוון למדידות חכמות, מפלחות ומדויקות עד כמה שניתן. לדוגמה, ניתן להבחין בין עובד שנוסע 10 דקות לעבודה, לעומת מי שלוקח לו שעתיים, כי גם לפקקים יש תרומה גדולה לשחיקה. ההמלצה שלנו היא להתייעץ עם אנשי מקצוע רלוונטיים, כמו פסיכולוגים ארגוניים, כדי לדעת איך לעשות את זה נכון".

שאלה נוספת שהתשובה עליה אינה מובנת מאליה, היא מי צריך לטפל בנושא במקום העבודה. האם מדובר בממוני הבטיחות, או שאולי אנשי משאבי האנוש? "היה לי מפגש עם ארגון תעשייתי שבו המנהל 'התפוצץ' ואמר: 'תעזבו אותנו. אנחנו נותנים פרנסה, למה לשגע אותנו עם התחושות והסיפוק של העובד?'. במקרים כאלה לפעמים מוטב שתהיה התערבות של גורם מקצועי חיצוני שייעץ", ממליצה דיאמנט.

"ברור שיהיו 'עלי תאנה'"

גם חוקרת הלחץ והשחיקה בעבודה פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, רואה בתקן בשורה חיובית גדולה ואפילו "רעידת אדמה במקומות עבודה". לדבריה: "כל מה שקשור לרווחה נפשית היה עד כה ברמת העובד. על פי התקן החדש, לראשונה האחריות מוטלת גם על הארגון פנימה, ולא רק בלתת לעובד כלי התמודדות". לצד זאת, טוקר מציינת כי ניתן לצפות שליישום התקן תהיה השפעה בעתיד גם על קשרי המסחר בין חברות בעולם שיבקשו הוכחות לעמידה בדרישות התקן, ואף על גובה הפרמיה שישלמו ארגונים לחברות ביטוח.

איך מוודאים שהאימוץ לא יהיה "עלה תאנה" שיישאר ברמת ההצהרה?
"אני חושבת שהתקן יעבור גלגולים וישתנה, בדיוק כמו שעבר החוק למניעת הטרדות מיניות. גם באירופה עוד לומדים את הנושא, אבל אלפי ארגונים מאמצים אותו. אני סבורה שהתקן יעודד מדידה סדורה. השינוי לא יקרה מחר, אבל יתחיל בעצם זה שארגונים ימדדו את עצמם. לעובדים ולמועמדים זה מאותת לוודא מה קורה במקום העבודה הבא מבחינה בריאותית, מעבר לשכר. קשה לי לומר איך זה יתגלגל בישראל. ברור שיהיו 'עלי תאנה', אבל לא רק".

את הדברים מקשרת טוקר לדוח של חברת המחקר מקנזי ממאי האחרון, שלפיו חברות עושות פעילויות שונות נגד שחיקה - מה שבמקנזי מכנים "התנהגות רעילה בעבודה" - אולם לא באמת מטפלות בשורש הבעיה. "הן מציעות לעובדים התערבויות שנוגעות רק ל־well being הפרטי, וגם מקנזי המליצה להסתכל על התערבויות ברמת אחריות הארגון".

עינת שטיין, הממונה על פרויקטים בתקינה בתחום ניהול, איכות ומערכות שירות במכון התקנים, מצפה שכמה שיותר ארגונים יאמצו את התקן שעלה באחרונה לאתר המכון. לדבריה, הזווית הבריאותית הפסיכולוגית היא חלק בלתי נפרד מהניהול הכולל של הבטיחות והבריאות בתעסוקה, "שמדבר על ניהול סיכונים מסורתיים - רעש, החלקה, או חשיפה לחומרים מסוכנים. התקן משמש כנורת אזהרה למנהלים - 'אל תזהו רק את הסיכון בחשיפה לחומר מסוכן'".

שטיין מציינת כי גם לתאונות עבודה מסורתיות יש קשר לגורמים פסיכו־סוציאליים. "אם מלחיצים פועלי בניין לעבוד מהר, אולי הם יוותרו על אמצעי מיגון? גם תקלות מסורתיות נובעות לעיתים מהתעמרות ומלחץ. זה תקן שיכול להציל אנשים".

עוד כתבות

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

המכירות של אפל צנחו בשיעור היסטורי, אז למה המשקיעים מרוצים

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

תקיפה ישראלית בדמשק / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

ישראל תקפה בדמשק, צה"ל חיסל מחבלים שנכנסו למבנים צבאיים של חיזבאללה בלבנון

קיבוץ בארי הודיע כי החטוף דרור אור נרצח ב-7 באוקטובר, גופתו מוחזקת בעזה ● מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון ● לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - האופוזיציה בסוריה מדווחת על פיצוצים חזקים באזור דמשק ● משרד הסחר הטורקי: "עוצרים את היצוא והיבוא לישראל וממנה בצל החרפת הטרגדיה ההומניטרית" ● המיליציות הפרו-איראניות בעיראק טענו: שיגרנו אתמול שני טיל שיוט לעבר ישראל

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה