גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפך בשוק התעסוקה? תקן חדש יפקח על חוויית העובדים

מכון התקנים אימץ תקן בינלאומי חדש שינחה מעסיקים לדאוג להיבטים הנפשיים של עובדיהם ● "מדובר בפריצת דרך", אומרים מומחים, "זה יכול להגביר את המורל והתפוקה של העובדים" ● בשלב זה התקן הוא וולונטרי, אך במכון סבורים כי הוא עשוי להפוך למחייב

החוויה הנפשית של עובדים / צילום: Shutterstock
החוויה הנפשית של עובדים / צילום: Shutterstock

רבות דובר על נושאי השחיקה במקומות העבודה, על דרכי ההתמודדות ועל הקשר לתופעת ההתפטרות השקטה. והנה, תקן חדש שאימץ מכון התקנים הישראלי מארגון התקינה הבינלאומי (ISO) עשוי להוביל לשינוי מהותי בתחום, ולראשונה מכוון לחוויה נפשית ובטיחות פסיכולוגית של מועסקים, ולא רק לאמצעי בטיחות פיזיים מסורתיים.

מיתון הוא הזדמנות להזניק את הארגון קדימה, רק תשאלו את מנכ"ל אדובי והאחים מקדונלד | מגזין הניהול של הרווארד 
מנכ"ל אאורה: "תוכנית 'מחיר מטרה' מסבסדת הייטקיסטים" 

ארגונים שיאמצו את תקן ISO-45003 יתבקשו להראות שנושא בריאות הנפש וגורמי סיכון פסיכו־סוציאליים נכללים בנהלים שלהם. "לארגון ולעובד יש אחריות משותפת לשימור ושיפור בריאות, בטיחות ושלומות העובדים", מפורט בתקן.

גורמי הסיכון בשחיקה

לדברי ד"ר אירן דיאמנט, שעמדה בראש הוועדה המקצועית שליוותה מטעם מכון התקנים הישראלי את הליך האימוץ, מדובר בתקן בינלאומי שקיים כבר כשנה, ומיושם באירופה. ד"ר דיאמנט, שסבורה כי מדובר "בפריצת דרך", היא גם יו"רית הוועדה להתמודדות עם לחץ ושחיקה בישראל מטעם המועצה הלאומית לבריאות העובד של משרד הבריאות, ועומדת בראש המגמה לפסיכולוגיה תעסוקתית באקדמית תל אביב־יפו.

אמנם מדובר בתקן וולונטרי, אולם לדבריה, "פעמים רבות תקנים נכנסים כוולונטריים והופכים למחייבים. בכל מקרה, יש כדאיות באימוץ שלו. לשחיקה יש השלכות, במיוחד כשהיא מוכרת רשמית כסינדרום באוגדן המחלות של ארגון הבריאות העולמי (ICD). התקן מפרט מה הם גורמי הסיכון ובכך עוזר לארגון לזהות אותם".

דיאמנט מציינת גם את הזווית המשפטית, ומסבירה: "כפי שעובדים יכלו לתבוע ארגונים על רקע פגיעה בריאותית, למשל בעקבות חשיפה לגורמי סיכון כימיים, כעת יש תשתית שיכולה להוביל גם לתביעה בהיבט הפסיכולוגי". היא מזכירה ששחיקה בשלב זה מוכרת כסינדרום, אולם ככזה שקשור לתחלואה בשרשור סיבתי: "עורכי הדין מודעים לזה וכך גם בביטוח לאומי".

 

מתי צריך להתערב?

עם זאת, חשוב להבהיר שהמניע המרכזי של ארגונים לאמץ את התקן לא צריך להיות חשש מתביעה. "המוטיבציה של הארגון צריכה להיות עשייה פרו־אקטיבית לקידום רווחה נפשית שטובה לארגון עצמו ולא רק לעובד. בארגון שכזה, המורל גבוה יותר, התפוקה גבוהה, ויש לצפות שפחות עובדים יעזבו".

לעיתים, אופי העבודה עצמה שוחק.
"נכון. לכן לפי התקן, התערבות הארגון צריכה להיות בשלוש רמות: הראשונה, המדידה - המעסיק צריך לבחון מה הם גורמי הסיכון הספציפיים שעלולים להוביל לשחיקת העובדים. ארגונים נוטים לדלג על זה. חשוב קודם כל למדוד בכלים הנכונים, מכיוון ששחיקה בהייטק שונה במהותה משחיקה של רופאים במחלקה פנימית בבית חולים.

"הרמה השנייה היא התמודדות עם התנאים הקיימים. בבית חולים, למשל, יש גורמי לחץ מובנים מתמשכים, כמו אינטנסיביות ועיסוק בחיי אדם. אכן, לא תמיד אפשר לשנות תנאים אלה. לפיכך, על פי התקן, ההתערבות של הארגון תבוא לידי ביטוי גם בעזרה לעובדים להתמודד עם הלחץ, באופן פסיכולוגי אינדיבידואלי.

"הרמה השלישית היא זיהוי אנשים שכבר 'נכוו'. העובדים שכבר נשחקו. יש לאתר אותם ולתת להם אמצעי תמיכה ייעודיים. כך או כך, לארגונים יש עוד הרבה מה ללמוד".

עוד מציינת דיאמנט שארגונים שיאמצו את התקן יוכלו להיעזר בו הן כלפי חוץ והן כלפי פנים.

"זה חד משמעית יכול להיות חלק ממיתוג המעסיק ומהמוניטין", היא אומרת. "היום ארגונים שמכוונים לחוויית עובד הם אטרקטיביים יותר בשוק. מועמדים שואלים על זה בראיונות, למשל בהתייחסות לגמישות ולאיזון בית־עבודה. לצד הפנייה החיצונית, האימוץ חשוב גם לתקשורת של העובדים עם ההנהלה ולאקלים הארגוני. זו אסמכתה פנימית שמייצרת חוסן ומצמצמת עזיבות".

שאלת האחריות

אחד האתגרים הגדולים באימוץ סטנדרטים מגבילים הוא אופן המדידה, אלא שכאן מדובר בתחום מעט אמורפי. "זו שאלה גדולה", מאשרת דיאמנט. "ארגון יכול להגיד שהוא מעניק יותר גמישות ומפחית שעות עבודה, אבל אנשים שונים זה מזה, וכל אחד חווה לחץ באופן שונה. התקן מכוון למדידות חכמות, מפלחות ומדויקות עד כמה שניתן. לדוגמה, ניתן להבחין בין עובד שנוסע 10 דקות לעבודה, לעומת מי שלוקח לו שעתיים, כי גם לפקקים יש תרומה גדולה לשחיקה. ההמלצה שלנו היא להתייעץ עם אנשי מקצוע רלוונטיים, כמו פסיכולוגים ארגוניים, כדי לדעת איך לעשות את זה נכון".

שאלה נוספת שהתשובה עליה אינה מובנת מאליה, היא מי צריך לטפל בנושא במקום העבודה. האם מדובר בממוני הבטיחות, או שאולי אנשי משאבי האנוש? "היה לי מפגש עם ארגון תעשייתי שבו המנהל 'התפוצץ' ואמר: 'תעזבו אותנו. אנחנו נותנים פרנסה, למה לשגע אותנו עם התחושות והסיפוק של העובד?'. במקרים כאלה לפעמים מוטב שתהיה התערבות של גורם מקצועי חיצוני שייעץ", ממליצה דיאמנט.

"ברור שיהיו 'עלי תאנה'"

גם חוקרת הלחץ והשחיקה בעבודה פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, רואה בתקן בשורה חיובית גדולה ואפילו "רעידת אדמה במקומות עבודה". לדבריה: "כל מה שקשור לרווחה נפשית היה עד כה ברמת העובד. על פי התקן החדש, לראשונה האחריות מוטלת גם על הארגון פנימה, ולא רק בלתת לעובד כלי התמודדות". לצד זאת, טוקר מציינת כי ניתן לצפות שליישום התקן תהיה השפעה בעתיד גם על קשרי המסחר בין חברות בעולם שיבקשו הוכחות לעמידה בדרישות התקן, ואף על גובה הפרמיה שישלמו ארגונים לחברות ביטוח.

איך מוודאים שהאימוץ לא יהיה "עלה תאנה" שיישאר ברמת ההצהרה?
"אני חושבת שהתקן יעבור גלגולים וישתנה, בדיוק כמו שעבר החוק למניעת הטרדות מיניות. גם באירופה עוד לומדים את הנושא, אבל אלפי ארגונים מאמצים אותו. אני סבורה שהתקן יעודד מדידה סדורה. השינוי לא יקרה מחר, אבל יתחיל בעצם זה שארגונים ימדדו את עצמם. לעובדים ולמועמדים זה מאותת לוודא מה קורה במקום העבודה הבא מבחינה בריאותית, מעבר לשכר. קשה לי לומר איך זה יתגלגל בישראל. ברור שיהיו 'עלי תאנה', אבל לא רק".

את הדברים מקשרת טוקר לדוח של חברת המחקר מקנזי ממאי האחרון, שלפיו חברות עושות פעילויות שונות נגד שחיקה - מה שבמקנזי מכנים "התנהגות רעילה בעבודה" - אולם לא באמת מטפלות בשורש הבעיה. "הן מציעות לעובדים התערבויות שנוגעות רק ל־well being הפרטי, וגם מקנזי המליצה להסתכל על התערבויות ברמת אחריות הארגון".

עינת שטיין, הממונה על פרויקטים בתקינה בתחום ניהול, איכות ומערכות שירות במכון התקנים, מצפה שכמה שיותר ארגונים יאמצו את התקן שעלה באחרונה לאתר המכון. לדבריה, הזווית הבריאותית הפסיכולוגית היא חלק בלתי נפרד מהניהול הכולל של הבטיחות והבריאות בתעסוקה, "שמדבר על ניהול סיכונים מסורתיים - רעש, החלקה, או חשיפה לחומרים מסוכנים. התקן משמש כנורת אזהרה למנהלים - 'אל תזהו רק את הסיכון בחשיפה לחומר מסוכן'".

שטיין מציינת כי גם לתאונות עבודה מסורתיות יש קשר לגורמים פסיכו־סוציאליים. "אם מלחיצים פועלי בניין לעבוד מהר, אולי הם יוותרו על אמצעי מיגון? גם תקלות מסורתיות נובעות לעיתים מהתעמרות ומלחץ. זה תקן שיכול להציל אנשים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבהלה שבדרך לוול סטריט והסקטור שמככב בניגוד לרוב השוק

בהלת ה-AI בוול סטריט מתרחבת מעבר לסקטור התוכנה, ואירוע בהודו בו יתכנסו בכירי התחום עלול לייצר טלטלות נוספות ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר