גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעה אחת עשויה לשנות מהקצה אל הקצה את שוק ראיית החשבון בישראל

הבריטים מתכוונים לחייב חברות ציבוריות להעסיק משרדי רואי חשבון בינוניים שיבצעו כ־30% מהביקורת ● המטרה היא להחליש את הריכוזיות ולצמצם סכנות במקרה שאחת מארבע הענקיות השולטות בענף תקרוס ● בישראל, שבה חמש פירמות מבקרות 90% מהחברות הציבוריות, מאמינים שהמגמה העולמית תגיע ארצה: "מהלך שישפר את איכות המידע שמקבלים משקיעים בשוק ההון"

הפרלמנט הבריטי / צילום: Associated Press, Jessica Taylor, UK Parliament
הפרלמנט הבריטי / צילום: Associated Press, Jessica Taylor, UK Parliament

בבריטניה מקודמת בימים אלה יוזמת חקיקה שעשויה להשפיע דרמטית על חלוקת הכוח בשוק ראיית החשבון הבריטי: ממשלת בריטניה פרסמה להערות הציבור הצעת חוק לפיה חברות ציבוריות גדולות, הנכללות במדד FTSE 350, יחויבו להעסיק משרד רואי חשבון בינוני לביצוע כ-30% מעבודת הביקורת. מטרת המהלך היא להגדיל את מספר השחקנים בחלק העליון של שוק הביקורת, ולהוריד למינימום את הנזק שייגרם אם אחת מארבע הפירמות הגדולות תקרוס.

בקרוב בישראל? ממשלת ספרד תסייע למשקי בית לעמוד בזינוק בהחזרי המשכנתאות
חברות ענק מאיימות לעבור מאירופה לארה"ב: האם זו תחילתה של מלחמת סחר?
הדילמה הכלכלית של הימין בבריטניה ובארה"ב: לנהל פנקסים או לנהל מהפכות | פרשנות

על-פי הפרסומים, ארבע הפירמות הבינלאומיות הגדולות בבריטניה, החברות בביג 4 העולמי - KPMG, Deloitte, PwC, EY - שולטות בשוק הביקורת בחברות הציבוריות, ומבצעות ביקורת לדוחות של כ-100 חברות במדד FTSE 250.

העלויות שיושתו על החברות בשל יישום הצעת החוק, אם תעבור, מתבררות כגבוהות במיוחד - ומוערכות בכמיליארד פאונד לאורך עשור (כ-100 מיליון ליש"ט בשנה). המתנגדים להצעה כבר משתמשים בהערכות הללו וטוענים כי אין להצעה הצדקה כלכלית. מנגד, התומכים טוענים כי בטווח הרחוק, ההצעה תוביל ליציבות של המשק ולשגשוג. אולם, הגלים של הצעת החוק הבריטית לא מוגבלים לחופי האי. האדוות של הדיון בהצעת החוק כבר מגיעות ומטלטלות את שוק ראיית החשבון בעולם, ועולה השאלה האם מדינות נוספות יקדמו מהלכים דומים.

"בריטניה מובילה בשנים האחרונות מספר מהלכים שאמורים להגביר את התחרות בתחום ראיית החשבון", מציין רו"ח שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "מצד אחד, באמצעות הפרדת חטיבות הייעוץ מחטיבות הביקורת בהקשר של חיזוק אי-התלות של רואה החשבון, ומצד שני באמצעות הגדלת כוחם של המשרדים הבינוניים. צעדים אלה מגיעים על רקע השיח העולמי הגובר והולך בנושא הריכוזיות בתחום ראיית החשבון בעשור האחרון. מדובר בצעדים דרמטיים שככל ואכן יתרחשו בפועל, יכולים להשפיע משמעותית על שוק ראיית החשבון העולמי וייתכן כי בעקבות כך גם הישראלי שמתבסס עליו".

הרקע להצעת החוק הבריטית היא מגמה שהתעצמה לאורך העשורים האחרונים, שמהלכם גבר כוחן של פירמות הביג 4 בעולם. "לאורך כל השנים, יש מגמה שהולכת וגדלה של התרחקות של המשרדים הגדולים, והתחזקות שלהם לעומת הבינוניים והקטנים", מסביר רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפאהן קנה. "היא נובעת מהמעבר של העולם לחברות רב-לאומיות שנדרש להן טיפול רב-לאומי, וגם לעצם הגודל של החברות שמחייב טיפול על-ידי פירמות גדולות עם כוח-אדם משמעותי - אז הן פונות לביג 4. פירמות בינלאומיות במעגל השני, כמו BDO או GT, חלקן מצליחות לשמור על קצב גידול כמו הגדולות וחלקן משתרכות מאחור".

לדבריו, נוצר מצב שחברות ענק, כמו מיקרוסופט, קוקה קולה וחברות ענק רב-לאומיות אחרות מבוקרות רק על-ידי משרדי הביג 4. "זה מצב שמטריד את הממשלות, ולכן יש כל הזמן מהלכים שעולים ויורדים לבצע התערבות של הרגולטור בשוק על-מנת להקטין את הריכוזיות, ואנגליה מובילה בנושא הזה לעומת אחרים".

רו"ח קנה מציין כי הרגולטור בבריטניה חושב שבאמצעות הצעת החוק, הוא יכריח את החברות לתת למשרדים נוספים להיכנס. "הכלל של ה-30% יצליח ליהנות משני העולמות. מצד אחד, המשך הובלה ודומיננטיות של המשרדים הגדולים, ומצד שני כניסה של שחקנים נוספים שאפשרה להם בהמשך להיכנס כשחקנים מובילים".

חמש פירמות שולטות בשוק הישראלי

הדיון על הריכוזיות בביקורת חברות ציבוריות התקיים בעבר גם בישראל, אך בשנים האחרונות הוא נעלם מהבמה. על רקע הדיון בהצעת החוק בבריטניה, עולה השאלה האם הוא יתעורר מחדש. זאת, במיוחד לאור הנתונים שמלמדים על שליטה מוחלטת של הפירמות הגדולות בשוק הביקורת של החברות הציבוריות.

לפי דירוג Duns 100 לשנת 2022, חמש פירמות ראיית חשבון גדולות - מתוכן ארבע החברות בביג 4 העולמי - מחזיקות בכ-90% מהשוק. מהדירוג עולה כי פירמת ראיית החשבון והייעוץ הגדולה ביותר - EY ישראל, מבקרת את דוחותיהן של 251 חברות ציבוריות, Deloitte ישראל מבקרת 125, PwC ישראל מבקרת 121, BDO ישראל מבקרת 108 ו-KPMG-סומך חייקין מבקרת 84.

"הדיון סביב הצורך לבזר ולחלק סיכונים בשוק מתעורר פעם אחר פעם בגלל מקרים כמו אנרון וקריסת פירמת רואי החשבון אנדרסן, שמהווים נורת אזהרה", אומר רו"ח קנה. "המצב הקיים בעולם הוא כזה שהגדולים - גדולים מדי בשביל ליפול. הרגולטור לא יכול להרשות לעצמו שמחר אחת הפירמות תתמוטט, כי השוק לא יוכל לתת לזה מענה. הרגולטורים בעולם בדעה שזה נכון שיהיה ריבוי עוסקים ומגוון דעות לטיפול בבעיות חשבונאות וביקורת מכיוון שכאשר יש מספר קטן של שחקנים יכול להיוותר קיבעון, כמו הריכוזיות בישראל בנושא ביקורת הבנקים. למה הרגולטור בישראל לא עוסק בכך, צריך לשאול אותו".

לדברי רו"ח איריס שטרק, ראש משרד שטרק את שטרק ונשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, הבעיה חריפה יותר. "יותר חברות ציבוריות בעולם יצאו מהמשרדים הבינוניים, וכולם הלכו לביג 4 כי זו רשת עולמית וזה הפך לשפה של כולם. אבל מעבר לכך, בחברות הציבוריות מעוניינים לקלוט לסמנכ"לי כספים רק מהביג 4. במערכי הכספים של החברות הציבוריות נמצאים רק בוגרי ביג 4 ולא בוגרי משרדים בינוניים שבקיאים באופן הרישומים, בעבודה מול רשויות המס, במסמכי חשבונות, ובעלי הבנה לעומק של 'רצפת הייצור' בחברות כי הם היו בשטח".

הריכוזיות הזאת מובילה לחשש שחורג מהחששות להסתמכות יתר על ארבע פירמות גדולות. "החשש הוא שהריכוזיות בענף ראיית החשבון תפגע באיכות הביקורת, וכפועל יוצא במידע עליו מסתמכים המשקיעים בשוק ההון", מסביר רו"ח שלומי שוב. "כלומר, הבעיה המובנית היא בעצם קיומם של 'מותגי על', ללא אפשרות מעשית לכניסת מתחרים חדשים לשוק ותוך ידיעה מראש כי אחרי פרשת אנדרסן, הרגולטורים הפיננסיים לא יאפשרו לפירמת ראיית חשבון נוספת לקרוס (כדי שהשוק לא יהפוך להיות ביג 3) - וכמעט לא משנה מה היא תעשה".

שוב מוסיף כי יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של המהלכים האלה בבריטניה, ולראות את ההשלכות שלהם על ישראל. "בישראל מצבנו קצת יותר טוב כי קיימים חמישה משרדים גדולים. ככל שליותר משרדים תהיה תשתית מספקת להתמודד עם סוגיות חשבונאות וביקורת של חברות ציבוריות, הדבר ישפר את איכות המידע בשוק ההון".

שוק ההון כולו נשען על גבם של רואי החשבון

בישראל יש חוקים שכבר מחייבים שילוב כוחות בין משרדי רואי חשבון גדולים ובינוניים. "בביקורת פנים שנעשית בחברות ציבוריות יש גם משרדים קטנים ובינוניים בגלל תקנות אי-התלות, וכך גם שירותים נלווים. חוק ניירות ערך, תקנות ניירות ערך ותקנות אי-התלות מגבילים את רואי החשבון המבקרים במתן שירותים נלווים, ולכן יש שיתופי-פעולה, אבל זו לא עבודת הביקורת", מסבירה רו"ח איריס שטרק.

החשיבה של בריטניה, לדבריה, נכונה. "אנחנו ניזונים מהראייה הבינלאומית. זה צורך שעולה מבעיה שקיימת וניכרת על פני השטח. זה מצטרף לכך שמדברים בפירמות הגדולות על הפרדת הייעוץ מהביקורת, ובכל מיני פירמות כאלה שמנסים לחדד את הערך בביזור סיכונים. הנושא של איכות הדוחות הכספיים צריך לעמוד בראש החשיבה של כל הרגולטורים הכלכליים של שוק ההון. הכול מתבסס על הגב החזק של שומרי הסף, של רואי החשבון המבקרים, ולכן צריך להוריד סיכונים למינימום. הבידול שנוצר לאורך השנים יצר נתק של הביג 4 מהשאר, והדיון על כך עולה היום יותר בגלל כשלים שקורים בביקורת בחברות רבות, שמראים שיש בעיה".

היא אינה מציינת את הכשלים, אבל רק לאחרונה פורסמו החקירות סביב היעלמותם של עשרות מיליוני שקלים בחברות האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט וגיבוי, שהיו מבוקרות על-ידי משרדי רואי החשבון EY ודלויט (בהתאמה).

שטרק מסכמת כי "יש הרבה יתרון במהלך של ביזור השוק, ניהול סיכונים. ברגע שאנחנו בשוק ריכוזי, גם הסיכונים מאוד מרוכזים. ישראל בדרך-כלל הולכת אחרי העולם והמגמות בעולם משפיעות גם על ישראל, אז ייתכן כי המהלך הבריטי יניע גם כאן מהלך".

הפירמות הגדולות לא מגיבות

בעוד שהפירמות הקטנות עשויות להרוויח מהצעת החוק הבריטית, אלה הגדולות צפויות להיפגע. גלובס פנה לכל פירמות הביג 4 בישראל בבקשה לשוחח על המהלך הבריטי, אך זכה לשתיקה רועמת מרובן. "זה נושא רגיש", הסביר אחד הבכירים שסירב להתראיין. הרגישות ברורה כאשר שולטים על 90% מהשוק.

אולם, אחד מבכירי הביג 4 טוען כי "המהלך לא יעיל, מסכן את איכות הביקורת ויכול לגרום יותר נזק מתועלת. לעודד תחרות זה נחמד, רק לא זו הדרך. יש מחקר של אוניברסיטת מנצ'סטר שאומר כי אין ראיה שמודל שיתוף-פעולה בביקורת בין משרדים גדולים לבינוניים מחזק את איכות הביקורת".

לדבריו, ההתנגדות של המשרדים הגדולים לא נובעת רק מהעלויות הכבדות שיוטלו על החברות הציבוריות. "זה לא יעיל ומטיל אחריות של 100% על כל צד לג'וינט (כל אחד מהמשרדים המבקרים), ואז אני צריך לעשות בקרת איכות גם על המשרד הנוסף".

מעבר לכך, מסביר אותו בכיר כי יש פערים גם בתהליכי בקרת האיכות ובטכנולוגיות של המשרדים הגדולים והקטנים. "במשרדים הגדולים, תהליכי הבקרה הרבה יותר מורכבים, ולא בטוח שהמשרדים הבינוניים יכולים לעמוד בהם".

הבכיר מוסיף כי כשהמשרדים הקטנים ינסו להצטרף, הם ייתקלו גם בחסמים שקבועים בחוק - כמו מנגנון אי-התלות. על-פי חוק, למשרד מבקר אסור להיות תלוי במושא הביקורת, ולכן אסור שהיקף שכר-הטרחה שלו יעלה על אחוז מסוים ממחזור ההכנסות.

עוד כתבות

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

"לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל": ראש הממשלה שצפוי ללכת בדרכו של ארדואן

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות מסחריות על מדינת ישראל בשל הפעילות שלה בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

פגיעה ישירה של כטב"ם באזור מטולה; צה"ל תקף בלבנון

חיזבאללה שיגר כטב"ם נפץ לעבר מטולה, לאחר שחיל האוויר ביצע תקיפה מסיבית של כוח רדואן • הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח הפצמ"רים אתמול מרפיח לכרם שלום • דיווח: שורת מדינות מגלות פתיחות להקמת כוח שמירת שלום ערבי • צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח; מקור בחמאס לאל-מיאדין: "נוטים להפסיק את המשא-ומתן" • עדכונים בולטים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

דיווח: איראן מאמנת לוחמי חיזבאללה בבסיס מל"טים סודי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב. הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסה נחלשות; מדד הטכנולוגיה עולה ב-1%

ת"א 35 נסחר ללא שינוי ●  הדולר מזנק מול השקל, 3.74 שקלים ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין, המניה מזנקת ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על הבנקים בארה"ב, "נסחרים בחסר עמוק"

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר