גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעה אחת עשויה לשנות מהקצה אל הקצה את שוק ראיית החשבון בישראל

הבריטים מתכוונים לחייב חברות ציבוריות להעסיק משרדי רואי חשבון בינוניים שיבצעו כ־30% מהביקורת ● המטרה היא להחליש את הריכוזיות ולצמצם סכנות במקרה שאחת מארבע הענקיות השולטות בענף תקרוס ● בישראל, שבה חמש פירמות מבקרות 90% מהחברות הציבוריות, מאמינים שהמגמה העולמית תגיע ארצה: "מהלך שישפר את איכות המידע שמקבלים משקיעים בשוק ההון"

הפרלמנט הבריטי / צילום: Associated Press, Jessica Taylor, UK Parliament
הפרלמנט הבריטי / צילום: Associated Press, Jessica Taylor, UK Parliament

בבריטניה מקודמת בימים אלה יוזמת חקיקה שעשויה להשפיע דרמטית על חלוקת הכוח בשוק ראיית החשבון הבריטי: ממשלת בריטניה פרסמה להערות הציבור הצעת חוק לפיה חברות ציבוריות גדולות, הנכללות במדד FTSE 350, יחויבו להעסיק משרד רואי חשבון בינוני לביצוע כ-30% מעבודת הביקורת. מטרת המהלך היא להגדיל את מספר השחקנים בחלק העליון של שוק הביקורת, ולהוריד למינימום את הנזק שייגרם אם אחת מארבע הפירמות הגדולות תקרוס.

בקרוב בישראל? ממשלת ספרד תסייע למשקי בית לעמוד בזינוק בהחזרי המשכנתאות
חברות ענק מאיימות לעבור מאירופה לארה"ב: האם זו תחילתה של מלחמת סחר?
הדילמה הכלכלית של הימין בבריטניה ובארה"ב: לנהל פנקסים או לנהל מהפכות | פרשנות

על-פי הפרסומים, ארבע הפירמות הבינלאומיות הגדולות בבריטניה, החברות בביג 4 העולמי - KPMG, Deloitte, PwC, EY - שולטות בשוק הביקורת בחברות הציבוריות, ומבצעות ביקורת לדוחות של כ-100 חברות במדד FTSE 250.

העלויות שיושתו על החברות בשל יישום הצעת החוק, אם תעבור, מתבררות כגבוהות במיוחד - ומוערכות בכמיליארד פאונד לאורך עשור (כ-100 מיליון ליש"ט בשנה). המתנגדים להצעה כבר משתמשים בהערכות הללו וטוענים כי אין להצעה הצדקה כלכלית. מנגד, התומכים טוענים כי בטווח הרחוק, ההצעה תוביל ליציבות של המשק ולשגשוג. אולם, הגלים של הצעת החוק הבריטית לא מוגבלים לחופי האי. האדוות של הדיון בהצעת החוק כבר מגיעות ומטלטלות את שוק ראיית החשבון בעולם, ועולה השאלה האם מדינות נוספות יקדמו מהלכים דומים.

"בריטניה מובילה בשנים האחרונות מספר מהלכים שאמורים להגביר את התחרות בתחום ראיית החשבון", מציין רו"ח שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "מצד אחד, באמצעות הפרדת חטיבות הייעוץ מחטיבות הביקורת בהקשר של חיזוק אי-התלות של רואה החשבון, ומצד שני באמצעות הגדלת כוחם של המשרדים הבינוניים. צעדים אלה מגיעים על רקע השיח העולמי הגובר והולך בנושא הריכוזיות בתחום ראיית החשבון בעשור האחרון. מדובר בצעדים דרמטיים שככל ואכן יתרחשו בפועל, יכולים להשפיע משמעותית על שוק ראיית החשבון העולמי וייתכן כי בעקבות כך גם הישראלי שמתבסס עליו".

הרקע להצעת החוק הבריטית היא מגמה שהתעצמה לאורך העשורים האחרונים, שמהלכם גבר כוחן של פירמות הביג 4 בעולם. "לאורך כל השנים, יש מגמה שהולכת וגדלה של התרחקות של המשרדים הגדולים, והתחזקות שלהם לעומת הבינוניים והקטנים", מסביר רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפאהן קנה. "היא נובעת מהמעבר של העולם לחברות רב-לאומיות שנדרש להן טיפול רב-לאומי, וגם לעצם הגודל של החברות שמחייב טיפול על-ידי פירמות גדולות עם כוח-אדם משמעותי - אז הן פונות לביג 4. פירמות בינלאומיות במעגל השני, כמו BDO או GT, חלקן מצליחות לשמור על קצב גידול כמו הגדולות וחלקן משתרכות מאחור".

לדבריו, נוצר מצב שחברות ענק, כמו מיקרוסופט, קוקה קולה וחברות ענק רב-לאומיות אחרות מבוקרות רק על-ידי משרדי הביג 4. "זה מצב שמטריד את הממשלות, ולכן יש כל הזמן מהלכים שעולים ויורדים לבצע התערבות של הרגולטור בשוק על-מנת להקטין את הריכוזיות, ואנגליה מובילה בנושא הזה לעומת אחרים".

רו"ח קנה מציין כי הרגולטור בבריטניה חושב שבאמצעות הצעת החוק, הוא יכריח את החברות לתת למשרדים נוספים להיכנס. "הכלל של ה-30% יצליח ליהנות משני העולמות. מצד אחד, המשך הובלה ודומיננטיות של המשרדים הגדולים, ומצד שני כניסה של שחקנים נוספים שאפשרה להם בהמשך להיכנס כשחקנים מובילים".

חמש פירמות שולטות בשוק הישראלי

הדיון על הריכוזיות בביקורת חברות ציבוריות התקיים בעבר גם בישראל, אך בשנים האחרונות הוא נעלם מהבמה. על רקע הדיון בהצעת החוק בבריטניה, עולה השאלה האם הוא יתעורר מחדש. זאת, במיוחד לאור הנתונים שמלמדים על שליטה מוחלטת של הפירמות הגדולות בשוק הביקורת של החברות הציבוריות.

לפי דירוג Duns 100 לשנת 2022, חמש פירמות ראיית חשבון גדולות - מתוכן ארבע החברות בביג 4 העולמי - מחזיקות בכ-90% מהשוק. מהדירוג עולה כי פירמת ראיית החשבון והייעוץ הגדולה ביותר - EY ישראל, מבקרת את דוחותיהן של 251 חברות ציבוריות, Deloitte ישראל מבקרת 125, PwC ישראל מבקרת 121, BDO ישראל מבקרת 108 ו-KPMG-סומך חייקין מבקרת 84.

"הדיון סביב הצורך לבזר ולחלק סיכונים בשוק מתעורר פעם אחר פעם בגלל מקרים כמו אנרון וקריסת פירמת רואי החשבון אנדרסן, שמהווים נורת אזהרה", אומר רו"ח קנה. "המצב הקיים בעולם הוא כזה שהגדולים - גדולים מדי בשביל ליפול. הרגולטור לא יכול להרשות לעצמו שמחר אחת הפירמות תתמוטט, כי השוק לא יוכל לתת לזה מענה. הרגולטורים בעולם בדעה שזה נכון שיהיה ריבוי עוסקים ומגוון דעות לטיפול בבעיות חשבונאות וביקורת מכיוון שכאשר יש מספר קטן של שחקנים יכול להיוותר קיבעון, כמו הריכוזיות בישראל בנושא ביקורת הבנקים. למה הרגולטור בישראל לא עוסק בכך, צריך לשאול אותו".

לדברי רו"ח איריס שטרק, ראש משרד שטרק את שטרק ונשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, הבעיה חריפה יותר. "יותר חברות ציבוריות בעולם יצאו מהמשרדים הבינוניים, וכולם הלכו לביג 4 כי זו רשת עולמית וזה הפך לשפה של כולם. אבל מעבר לכך, בחברות הציבוריות מעוניינים לקלוט לסמנכ"לי כספים רק מהביג 4. במערכי הכספים של החברות הציבוריות נמצאים רק בוגרי ביג 4 ולא בוגרי משרדים בינוניים שבקיאים באופן הרישומים, בעבודה מול רשויות המס, במסמכי חשבונות, ובעלי הבנה לעומק של 'רצפת הייצור' בחברות כי הם היו בשטח".

הריכוזיות הזאת מובילה לחשש שחורג מהחששות להסתמכות יתר על ארבע פירמות גדולות. "החשש הוא שהריכוזיות בענף ראיית החשבון תפגע באיכות הביקורת, וכפועל יוצא במידע עליו מסתמכים המשקיעים בשוק ההון", מסביר רו"ח שלומי שוב. "כלומר, הבעיה המובנית היא בעצם קיומם של 'מותגי על', ללא אפשרות מעשית לכניסת מתחרים חדשים לשוק ותוך ידיעה מראש כי אחרי פרשת אנדרסן, הרגולטורים הפיננסיים לא יאפשרו לפירמת ראיית חשבון נוספת לקרוס (כדי שהשוק לא יהפוך להיות ביג 3) - וכמעט לא משנה מה היא תעשה".

שוב מוסיף כי יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של המהלכים האלה בבריטניה, ולראות את ההשלכות שלהם על ישראל. "בישראל מצבנו קצת יותר טוב כי קיימים חמישה משרדים גדולים. ככל שליותר משרדים תהיה תשתית מספקת להתמודד עם סוגיות חשבונאות וביקורת של חברות ציבוריות, הדבר ישפר את איכות המידע בשוק ההון".

שוק ההון כולו נשען על גבם של רואי החשבון

בישראל יש חוקים שכבר מחייבים שילוב כוחות בין משרדי רואי חשבון גדולים ובינוניים. "בביקורת פנים שנעשית בחברות ציבוריות יש גם משרדים קטנים ובינוניים בגלל תקנות אי-התלות, וכך גם שירותים נלווים. חוק ניירות ערך, תקנות ניירות ערך ותקנות אי-התלות מגבילים את רואי החשבון המבקרים במתן שירותים נלווים, ולכן יש שיתופי-פעולה, אבל זו לא עבודת הביקורת", מסבירה רו"ח איריס שטרק.

החשיבה של בריטניה, לדבריה, נכונה. "אנחנו ניזונים מהראייה הבינלאומית. זה צורך שעולה מבעיה שקיימת וניכרת על פני השטח. זה מצטרף לכך שמדברים בפירמות הגדולות על הפרדת הייעוץ מהביקורת, ובכל מיני פירמות כאלה שמנסים לחדד את הערך בביזור סיכונים. הנושא של איכות הדוחות הכספיים צריך לעמוד בראש החשיבה של כל הרגולטורים הכלכליים של שוק ההון. הכול מתבסס על הגב החזק של שומרי הסף, של רואי החשבון המבקרים, ולכן צריך להוריד סיכונים למינימום. הבידול שנוצר לאורך השנים יצר נתק של הביג 4 מהשאר, והדיון על כך עולה היום יותר בגלל כשלים שקורים בביקורת בחברות רבות, שמראים שיש בעיה".

היא אינה מציינת את הכשלים, אבל רק לאחרונה פורסמו החקירות סביב היעלמותם של עשרות מיליוני שקלים בחברות האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט וגיבוי, שהיו מבוקרות על-ידי משרדי רואי החשבון EY ודלויט (בהתאמה).

שטרק מסכמת כי "יש הרבה יתרון במהלך של ביזור השוק, ניהול סיכונים. ברגע שאנחנו בשוק ריכוזי, גם הסיכונים מאוד מרוכזים. ישראל בדרך-כלל הולכת אחרי העולם והמגמות בעולם משפיעות גם על ישראל, אז ייתכן כי המהלך הבריטי יניע גם כאן מהלך".

הפירמות הגדולות לא מגיבות

בעוד שהפירמות הקטנות עשויות להרוויח מהצעת החוק הבריטית, אלה הגדולות צפויות להיפגע. גלובס פנה לכל פירמות הביג 4 בישראל בבקשה לשוחח על המהלך הבריטי, אך זכה לשתיקה רועמת מרובן. "זה נושא רגיש", הסביר אחד הבכירים שסירב להתראיין. הרגישות ברורה כאשר שולטים על 90% מהשוק.

אולם, אחד מבכירי הביג 4 טוען כי "המהלך לא יעיל, מסכן את איכות הביקורת ויכול לגרום יותר נזק מתועלת. לעודד תחרות זה נחמד, רק לא זו הדרך. יש מחקר של אוניברסיטת מנצ'סטר שאומר כי אין ראיה שמודל שיתוף-פעולה בביקורת בין משרדים גדולים לבינוניים מחזק את איכות הביקורת".

לדבריו, ההתנגדות של המשרדים הגדולים לא נובעת רק מהעלויות הכבדות שיוטלו על החברות הציבוריות. "זה לא יעיל ומטיל אחריות של 100% על כל צד לג'וינט (כל אחד מהמשרדים המבקרים), ואז אני צריך לעשות בקרת איכות גם על המשרד הנוסף".

מעבר לכך, מסביר אותו בכיר כי יש פערים גם בתהליכי בקרת האיכות ובטכנולוגיות של המשרדים הגדולים והקטנים. "במשרדים הגדולים, תהליכי הבקרה הרבה יותר מורכבים, ולא בטוח שהמשרדים הבינוניים יכולים לעמוד בהם".

הבכיר מוסיף כי כשהמשרדים הקטנים ינסו להצטרף, הם ייתקלו גם בחסמים שקבועים בחוק - כמו מנגנון אי-התלות. על-פי חוק, למשרד מבקר אסור להיות תלוי במושא הביקורת, ולכן אסור שהיקף שכר-הטרחה שלו יעלה על אחוז מסוים ממחזור ההכנסות.

עוד כתבות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל