גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר מגלה: כך תדעו מתי לעצור - בקזינו וגם בשוק ההון

אחד הדברים שמומלץ לעשות כשאנו צריכים לקבל החלטה להפסיק משהו - למכור מניה, לצאת משולחן הבלאק ג'ק או אפילו להיענות להצעת עבודה - הוא להגדיר מראש רף עליון ורף תחתון ל"הימור" ● אבל איך עושים את זה נכון וגם מצליחים להתחייב לגבולות שקבענו?

הפקולטה לניהול. הימורים, איך יודעים מתי לעצור? / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. הימורים, איך יודעים מתי לעצור? / צילום: Shutterstock

 

 

מה משותף להחלטה מתי לממש אופציה, מתי למכור מניה, מתי להפסיק להמר בקזינו ומתי להיענות בחיוב להצעת עבודה? דילמות כאלה נקראות בספרות הכלכלית "בעיות עצירה", ובכולן צריך האדם לבחור את העיתוי הנכון לעצור תהליך שיש בו ממד של אקראיות. כדי לקבל החלטה כזו הוא צריך להציב כללי עצירה שמגדירים רף תחתון ורף עליון שבהם יפסיק את התהליך.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום של כללי עצירה מגיעה מהעולם הפיננסי: הפקודות Stop Loss ו-Take Gain קובעות רף של הפסד ורף של רווח, כך שברגע שנכס פיננסי שבידינו מגיע לאחד מהם, עליו להימכר.

דוגמה נוספת היא מהמר ברולטה בקזינו, שמשחק בכל סיבוב על דולר אחד. אם למשל הוא מקצה לעצמו 50 דולר, ומתכנן לצאת מהקזינו לאחר שירוויח 100 דולר, הוא למעשה קובע כלל עצירה עם רף עליון של 100 דולר ורף תחתון של מינוס 50 דולר. בחירת כלל העצירה משפיעה על הסיכוי של המהמר לסיים את התהליך עם רווח או עם הפסד. ככל שההפסד הפוטנציאלי שבו המהמר מתכנן לעצור גדול יותר, הוא מגדיל את הסיכוי שיצא מהקזינו עם רווח.

אם המהמר היה קובע רף תחתון של מינוס 100, גם לאחר הפסד של 50 דולר היה לו סיכוי לסיים את הערב ברווח. בדומה, ככל שהרווח הפוטנציאלי שבו המהמר מתכנן לעצור גדול יותר, הוא מקטין את הסיכוי שיסיים את הערב עם רווח. כלומר, קיים טרייד אוף בין הרווח הפוטנציאלי לסיכוי לסיים עם רווח, ולהפך.

 

הערכות אופטימיות מדי

הספרות העכשווית בכלכלה דנה בהטיות התנהגותיות המתעוררות בבעיות עצירה, בהן הערכה מוטה של הסיכוי לסיים ברווח או הפסד וחוסר עקביות בין התכנון של כללי העצירה ליישומם.

נתחיל בהערכה המוטה. החוקרים ד"ר יאיר אנטלר ופרופ' אילה ארד (החתומים על מאמר זה) בחנו בניסוי מעבדה, שנערך בקרב סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, אילו כללי עצירה אנשים בוחרים וכיצד הם מעריכים את סיכויי הרווח וההפסד. כמעט כל המשתתפים הבינו שהגדלת הרף העליון תוביל לסיכוי גדול יותר לסיים את התהליך בהפסד, ולהפך.

אולם אנטלר וארד, כמו חוקרים אחרים לפניהם, מראים כי למרות הבנה זו המשתתפים אינם מעריכים נכון את הסיכוי לרווח והפסד בהינתן כלל עצירה המגדיר רף תחתון ורף עליון. למשל, אם המהמר שתואר קודם לכן מחליט שיצא מהקזינו לאחר שיצבור רווח של 25 דולר או הפסד של 25 דולר, הסיכוי שיצא מהקזינו ברווח בהינתן כלל העצירה שלו הוא כ-20.5% בלבד.

באופן אינטואיטיבי, בעוד הסיכוי להצלחה בסיבוב בודד נמוך רק במעט מ-50%, הסיכוי שמספר הסיבובים שבהם יזכה המהמר יהיה גדול ב-25 ממספר הסיבובים שבהם הפסיד, הוא קטן משמעותית. הניסויים מראים כי במצבים כאלה יש לנו נטייה להעריך את הסיכוי לרווח, בהינתן כלל העצירה, כקרוב ל-50% (קרוב לסיכוי הזכייה בסיבוב בודד). כלומר, אנו נוטים להעריך ביתר את הסיכוי לצאת מהקזינו ברווח.

ההערכה המוטה של הסיכויים עלולה לגרום להשתתפות יתר בתהליכים עם ממד אקראי, שבהם בממוצע המשתתף אמור להפסיד, כמו בקזינו, ולהשתתפות חסר במקרים שבהם בממוצע המשתתף אמור להרוויח, כמו בשוק ההון.

פרופ' אילה ארד / צילום: חן גלילי - הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

הנטייה לצאת בזמן הלא נכון

ניסויי מעבדה מראים כי ישנם הבדלים משמעותיים בין תכנון כלל העצירה להתנהגות בפועל. כלומר, אנשים רבים לא עומדים בתוכניות שלהם. לפני שנים אחדות בחנה קבוצת חוקרים בראשות רואלי היימר מאוניברסיטת אריזונה את ההטיה הזאת באמצעות ניתוח נתונים של בית השקעות המחייב את משקיעיו לתכנן את אסטרטגיית העצירה שלהם ולקבוע סף רווח וסף הפסד שבהם יסגרו את הפוזיציה.

ד''ר יאיר אנטלר / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

הם מצאו כי מרבית המשתתפים קובעים רף רווחים גבוה מרף ההפסדים, בהתאם לתיאוריות של קבלת החלטות. אולם כשהמשקיעים חווים רווחים והפסדים במשך התהליך האקראי, הם נוטים למכור את נכסיהם ברווח קטן משתכננו, או לא למכור אותם כשהם מגיעים להפסד המתוכנן. הטיה זו מתוארת בספרות כאפקט הדיספוזיציה: הנטייה להימנע ממכירת נכסים מפסידים ולהנזיל מהר מדי נכסים מרוויחים.

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את קבלת ההחלטות שלנו בבעיות עצירה? ראשית, חשוב להכיר בפער בין תכנון הכלל לעצירה בפועל ולשקול שימוש במנגנוני התחייבות. יש גם מקום לחשוב על מדיניות המחייבת בתי הימורים להציע למהמרים לקבוע כלל עצירה קשיח. ניתן גם להציע למשקיעים אפשרות להתחייב לכללי עצירה, כגון כללי Stop Loss ו-Take Gain קשיחים, כדי למתן את אפקט הדיספוזיציה. מובן שלהתחייבות עלולים להיות גם חסרונות, כמו אי-היכולת להגיב למידע שהתקבל.

שנית, כדי להתמודד עם הערכת הסיכויים המוטה יש להעלות את המודעות לבעיה ולפשט את תהליך חישוב הסיכויים. ניתן ללמד אנשים להבחין בין הסיכוי להצליח בהימור בודד לסיכויי ההצלחה שלהם סך הכול, בהינתן כלל עצירה שבחרו, ואף לחייב בתי הימורים להציע למהמרים כלים לחישוב הסיכויים לרווח והפסד בהינתן כללי עצירה שונים.

עוד כתבות

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: 'פרודוקטיביות איטית' בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר בתל אביב צפוי להיפתח במגמה חיובית ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת