הפגנות נגד משבר האקלים בתל אביב / צילום: Reuters
אלו זמנים מסובכים להיות חברת אנרגיה אירופית. מצד אחד, המחירים העולים יוצרים הוצאות גבוהות יותר והאתגר הוא כיצד לגלגל אותם לצרכנים מבלי להגיע לפשיטת רגל. מצד שני, המערכת הפוליטית מסבסדת את הצרכנים באמצעות תמיכה ישירה, אך גם מכינה מיסוי אד־הוק של "רווחים עודפים" של החברות. בנוסף, התחייבויות לאיפוס פליטות פחמן דו־חמצני כמתחייב מהסכם פריז יוצרות לחץ למעבר לאנרגיות מתחדשות, שבתורו משפיע על הרווח של החברות.
● קולות פסימיים בשווקים: בכיר הפד מציע להתרגל לריבית הגבוהה, בדויטשה בנק חוזים שחורות
● בזו אחר זו: חברות הקנאביס הגדולות נוטשות את התחום לטובת פעילות חדשה | ניתוח
"להיות חברת אנרגיה בימים אלה זה לא כל כך קל כמו שזה נראה מבחוץ", אומרת ניקולטה מסטרופייטרו, מנהלת תחום החדשנות והדיגיטל בחברת התשתיות האיטלקית A2A, שהגיעה לביקור יחד עם בכירים נוספים בישראל בחודש שעבר במטרה לחפש השקעות בתחומים חדשניים. "יש מי שאומר שאנחנו נמצאים במצב מעולה כדי להרוויח, אבל זה לא המצב. קשה לנהל באופן יעיל את היחסים עם הלקוחות כשיש אי־ודאות. יש לנו לקוחות עסקיים, ממשלתיים וגם משקי בית, והמצב משתנה כל הזמן".
מחצית ממניות החברה, שרוב עסקיה בתחום האנרגיה ושנסחרות בבורסה של מילאנו לפי שווי של ארבעה מיליארד אירו, עולה ויורדת מאז המשבר באוקראינה, וצנחה ב־20% מאז פברואר. במחצית הנוספת מחזיקות עיריות ברשיה ומילאנו.
"רוב המקורות שלנו יהיו מאנרגיות מתחדשות"
A2A, מספרת מסטרופייטרו, היא תוצר של מיזוג של חברות חשמל אזוריות שנוסדו כבר במאה ה־19 בצפון איטליה, שמנסה בימים אלו להתאים את עצמה למשבר האנרגיה הנוכחי, ולעבור בהצלחה את המהפכה הירוקה. בנוסף לאנרגיה, שמהווה כ־80% מפעילותה, עוסקת החברה גם במים, במערכות הובלה ובטיפול בשפכים.
מסטרופייטרו מספרת כי הצטרפה לחברה בין היתר כדי לשים דגש על אנרגיות מתחדשות, ועל טכנולוגיות חדישות הקשורות אליהן. בין שלל הדוגמאות מהחודשים האחרון היא מזכירה פיילוט למתקן לכידת פחמן דו־חמצני בתחנת כוח בסרדיניה, רכש חוות טורבינות רוח בדרום איטליה והסכם על בנייה של מתקני ביו־גז ברחבי איטליה. בסך הכל הודיעה החברה כי היא מתכוונת להוציא כ־16 מיליארד אירו בעשור הקרוב כדי להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2040.
"מה שברור כבר עכשיו", היא אומרת, "הוא שהמלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה הם ללא ספק אירועים דרמטיים, אבל לדעתנו הם רק מאיצים את ההגעה ליעדים שהצבנו לעצמנו כבר ב־2020, שנה שבה התחייבנו והצגנו את הדרך להגיע לניטרליות אקלימית (אפס פליטות פחמן-דו-חמצני) כבר בשנת 2040, כלומר להקדים בעשור את ההתחייבות של איטליה בהסכם פריז".
איך באמת חברת אנרגיה יכולה להתחייב לכך?
"התחלנו השקעות אדירות בתחום האנרגיות המתחדשות. כלומר רוח, סולארי וביומסה (שנחשב לניטרלי מבחינת פחמן דו־חמצני). התחלנו לבצע רכישות ומיזוגים כדי להאיץ את התהליך הזה באיטליה וגם בספרד. נכון להיום, כ־70% מייצור האנרגיה של החברה מגיע מדלקי מאובנים ובעיקר מגז, כך ש־30% מגיעים מאנרגיות מתחדשות, והרוב מסולארי. ב־2040, לעומת זאת, אנרגיות מתחדשות יהיו רוב המקורות שלנו לייצור חשמל, וגז טבעי יהווה פחות ממחצית".
אבל שריפת הגז לייצור אנרגיה ב־2040 עדיין תשחרר פחמן דו־חמצני, לא?
"כאן ייכנסו לפעולה טכנולוגיות ללכידת פחמן דו־חמצני (Carbon Capture). הן אחראיות למניעת השחרור לאטמוספרה של גזי החממה".
זו טכנולוגיה היפותטית, לא?
"אנחנו רואים בה טכנולוגיה מציאותית, ויש לנו כבר פיילוט מוצלח המשתמש בפחמן דו־חמצני שנוצר בתחנת כוח כדי ליצור אמוניה לשוק הכימי. עדיין נייצר חשמל מגז ב־2040, אבל נוכל ללכוד את הפליטות".
יש מי שסבורים שבגלל הקשיים וחוסר הביטחון האנרגטי, בעצם אנחנו עומדים בפני סוף עידן התעשייה האירופי, וזו תנדוד למקומות אחרים.
"לדעתנו מודיפיקציה של הייצור היא אפשרית. קח למשל את נושא ייצור הפלדה. כעת הייצור האירופי כמעט לגמרי תלוי בגז, וזו תעשייה שזוללת אנרגיה כמעט יותר מכל אחרת. אנחנו מנסים לתת לה אנרגיה אחרת לתהליכי הייצור שלהם, ולראות אם זה אפשרי לשנות אותו כך שהתוצר יהיה שווה, אך החשמל לא יגיע מגז. זהו אחד מ־40 פיילוטים שאנחנו מפעילים. הטכנולוגיה של האנרגיה בימינו הפכה לגמישה יותר. אני לא יכולה לומר לך שאפשר לעשות הכל, אבל אפשר לעשות כמעט הכל".
"הגענו לישראל כדי לחפש חדשנות"
הדברים מספקים הצצה לתוך הלך המחשבה לא רק של A2A, אלא של חברות אנרגיה אירופית רבות, וגם של ממשלות ביבשת, שמקוות כי פתרון טכנולוגי זה או אחר יאפשר להן להגיע ל־2050 עם אפס פליטות פחמן. לכידת פחמן, כלכלת מימן, אגירת אנרגיות מתחדשות - כל אלו הן טכנולוגיות בפיתוח, אך אם להאמין לדברים שיוצאים מסקטור האנרגיה האירופי, יש סיכוי של 100% שהם יחליפו בהצלחה את דלקי המאובנים.
בינתיים, יש לציין, למרות כל ההתחייבויות, ההסכמים והמאמצים, בשנה החולפת גדלו פליטות הפחמן הדו־חמצני ברחבי העולם ב־300 מיליון טון פחמן דו־חמצני, והגיעו ל־3.4 מיליארד טון. לולא היו משתמשים ברוח ובסולארי, העריכה סוכנות האנרגיה העולמית (IEA), עוד כ־600 מיליון טון של פחמן דו־חמצני היו משתחררים השנה. הכוס רחוקה מלהיות חצי מלאה, אבל האופטימיים מסתכלים על הגידול הנוכחי ורואים עתיד ירוק אפשרי.
לישראל, כאמור, הגיעו בכירי A2A כדי לחפש חדשנות. במסגרת זאת, הם חתמו על הסכם השקעה עם קרן Southern Israel Bridging Fund (SIBF), המשקיעה בשורת חברות בתחומי האגרו־טק והפוד־טק, האנרגיה, הבריאות וטכנולוגיות תעשייה וחקלאות. ההסכם אינו מזכיר מסגרת כספית ספציפית. "אנחנו מתרכזים בתחום אגירת האנרגיה ו-Bridging (גישור בין זמנים ללא הפקת חשמל לזמני ביקוש לו, א.א)", אומר פטריק אונגרה, ראש תחום חדשנות ותאגידים של החברה.
"התחלנו את שיתוף הפעולה עם ישראל לפני כשנתיים", מספרים השניים. "ההתחלה הייתה עם רשות החדשנות. וכעת חתמנו על מזכר ההבנות להשקעות עם SIBF", אותה הם מגדירים כ"קרן הון סיכון לא טיפוסית, כי הם ממש עובדים יד־ביד עם הסטארט־אפים, בעוד שאצלנו באיטליה מדובר בעיקר בהשקעות". אור בן־שושן, מנהל שותף בקרן, מספר כי SIBF השקיעה בשלוש וחצי השנים האחרונות כ־400 מיליון דולר ב־38 חברות בתחומים שונים.
"תחום האקלים צומח כאן במהירות"
האם ישראל יכולה להיות בשורה לעולם בתחום האקלים, למרות שהמצב כאן נחות לעומת זה באירופה?
"תחום האקלים כאן הולך וצומח", אומר אונגרה, "לפני חמש שנים הייתי אומר שישראל היא יעד מעולה לתחום הסייבר, הבריאות או הפינטק, אבל בזמן שחלף אנחנו רואים שיש לפחות כ־700 חברות בתחומים רלוונטיים בישראל, ושהמספרים רק עולים".
"הרושם שלי מישראל עד כה הוא שהישראלים לא רואים בשינויי האקלים איום מהותי", מאבחנת מסטרופייטרו, "אבל אני חושבת שהגיע הזמן שתתחילו להתייחס לזה כאיום. באירופה זה הנושא מספר אחת על סדר היום. אם אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיה איפה לחיות בעתיד, עלינו להיות ממוקדים בו. ההרגשה שלי, אגב, היא שבעוד שנתיים גם אתם תחשבו כך".
A2A
תחום עיסוק: חברת אנרגיה, מים ותשתיות עירוניות
היסטוריה: חברת תשתיות איטלקית שנוסדה ב־2008 במסגרת מיזוג של חברות חשמל מברשיה ומילנו, העוסקת גם במים ובשפכים
עוד משהו: בכירי החברה התחייבו להשקיע כ־16 מיליארד אירו באנרגיות מתחדשות בעשור הקרוב. החברה מריצה כ־40 פיילוטים בתחום החדשנות במתקני החברה.