הילדה שגדלה בשכונת מצוקה וטיפסה עד לצמרת ענף ההון סיכון

אישי: נשואה לגל + 4, גרים בתל אביב
מקצועי: שותפה בקרן הון סיכון טל ונצ'רס. לשעבר משנה למנכ"ל אלגוטק

ילדות: נולדתי בקייב שבאוקראינה, כשעוד הייתה חלק מברית המועצות. יש לי אח אחד קטן, והוריי היו מאוד ציוניים והתעקשו לקרוא לי מרים אפילו שהשם נחשב אז לא חוקי. כשהייתי בת 3 הם גורשו מברה"מ ועלינו לארץ חסרי כול.

● "אנחנו לא מבינים שניצחנו וממשיכים לשלוח את ילדינו להרוג ולהיהרג": ראיון עם ראש השב"כ לשעבר עמי אילון | ראיון
● תוהים כמה הקולגות שלכם מרוויחים? לפעמים עדיף לא לדעת 

נס ציונה: גדלתי בשכונת מצוקה בנס ציונה, בדיור ציבורי, עם הרבה ילדים שההורים שלהם ישבו תקופות ממושכות בכלא. כמה ילדים שלמדו איתי ביסודי ישבו אחר כך בבתי סוהר וחלקם יושבים עד היום.

קליטה: אמא שלי, עם תואר שני בהנדסת בניין, קיבלה עבודה כשוטפת כלים בסטקייה ולא התלוננה. בהמשך היא עברה קורס ניתוח מערכות והתקדמה עד לדרגת מנהלת אגף ב-IBM ישראל. כיום היא מנכ"לית של חברה בתחום. אבא שלי נזרק מהאוניברסיטה בברה"מ באמצע הדוקטורט, אבל אחר כך הוא השלים אותו בטכניון ואפילו עשה עוד אחד. בהמשך הוא הקים כמה סטארט-אפים ומכר אותם.

מגי: בגן במרכז הקליטה באשדוד פגשתי לראשונה ילדים אחרים. לא הבנתי מילה בעברית, אבל סייעת ממוצא מרוקאי בשם מגי לימדה אותי את השפה. וכך, במשך שנים, דיברתי עברית במבטא מרוקאי מושלם.

מחשב: ב-1980 אבא שלי הביא לי מחשב מארצות הברית. עצרו אותו במכס כי לא ידעו מה זה. כשהייתי בת 10 לימדתי את עצמי לתכנת מכל מיני חוברות שהשיגו לי, ועסקתי בזה הרבה שנים.

בית הספר: הייתי תלמידה מצטיינת, כל התעודה מאיות.

משרד האוצר: אחרי שסיימתי לימודי משפטים וכלכלה, התחלתי סטאז' במשרד הרצוג-פוקס-נאמן. עבדתי בעיקר עם יעקב נאמן, וכשהוא מונה לשר האוצר בממשלת נתניהו הלכתי לעבוד איתו כיועצת. בהמשך הבנתי שפוליטיקה זה לא בשבילי, וגם לא עריכת דין. היו לי פנטזיות על צדק, אבל זה לא מה שראיתי בעבודה. אז החלטתי לחזור לעולם התוכנה.

אלגוטק: הצטפתי כיועצת משפטית לסטארט-אפ קטן בתחילת דרכו, שעסק בקריאה של תמונות רפואיות כמו CT ו-MRI, ואחרי כמה שנים מוניתי למשנה למנכ"ל. הבאנו את החברה להיות מס' 1 בתחום ההדמיה הרפואית, וחלק גדול מפריצות הדרך והסטנדרטים בתחום הגיעו מאיתנו.

ניסיון: עברתי הכול עם אלגוטק. פשטנו רגל, לקחנו הלוואות מבנקים. בגיל 29, כשהייתי בהיריון ובאמצע משבר הדוט.קום, נסעתי לנסות לגייס כסף - ולא הצלחתי. בסוף מכרנו את החברה שלוש פעמים: לקודאק, לקרן ההשקעות ONEX ולפיליפס.

צמיחה: קודאק מינו אותי לראש מערך הייעוץ המשפטי במזרח התיכון, אפריקה דוברת האנגלית ורוסיה. עשיתי עסקאות באיראן ועיראק, משפטים בלבנון והוצאה לפועל במצרים. הם נתנו לנו לפעול עצמאית וזו היתה הצלחה גדולה. בסוף, כשהם מכרו אותנו, היו כבר יותר מ-100 עובדים ומכירות של כמעט 200 מיליון דולר בשנה.

טל ונצ'רס: ביוני 2021 החלטתי לעזוב את אלגוטק. תכננתי לצאת לחופש ארוך, אבל אז הגיעה הצעה להצטרף לעולם ההון סיכון והחלטתי לנסות. אני בטל ונצ'רס מאוגוסט שעבר ומאוד נהנית. אני כל הזמן פוגשת אנשים נלהבים, יצירתיים ומלאי תשוקה.

גל: בעלי. בת דודה שלו עבדה איתי בהרצוג-פוקס-נאמן, ושמעה שמספרים עליי שאני נורא מוכשרת. היא החליטה להכיר לי את גל, אבל לא היה לי ראש לזה כי הייתי עסוקה בעבודה. גם הוא ניסה לתפוס אותי בבית כמה פעמים וחשב שקיבל מספר שגוי, כי אף אחד לא ענה לו. כשנפגשנו בפעם הראשונה, ידעתי שאתחתן איתו.

פעילות חברתית: אני מקיימת מפגשים עם חיילות בסדיר ועם תלמידות תיכון במסגרת "סודקות את תקרת הזכוכית" - תוכנית שמעודדת נערות מהפריפריה החברתית-כלכלית ללמוד מדעים.

המלצה: הספר "הנרות בערו עד כלות" של שאנדור מאראי. יצירת מופת.

מבט לעתיד: בעוד כחמש שנים הייתי רוצה לראות את עצמי, יחד עם שותפיי בקרן, מביטים לאחור ורואים שורה ארוכה של חברות חדשניות ופורצות דרך, שעזרנו להן לגדול.