גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הידוק הגבייה ופיקוח: תוכנית האוצר להסדרת שוק הקריפטו

שוק המטבעות הדיגיטליים המבוזרים עבר טלטלות רבות בשנה החולפת: החל מקריסת המטבע טרה לונה ועד פרשת בורסת FTX ● על רקע זה החליטה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לפרסם דוח להסדרת הרגולציה על התחום, במטרה להרחיב את הפיקוח ולהדק את שיטת גביית המסים ● אלא שבדרך יש עוד שאלות שטרם זכו למענה

תוכנית האוצר להסדרת שוק הקריפטו / איור: גיל ג'יבלי
תוכנית האוצר להסדרת שוק הקריפטו / איור: גיל ג'יבלי

על רקע הסערות האחרונות בשוק הקריפטו, שהאחרונה בהן היא הונאה הגדולה של בורסת FTX, פרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, דוח להסדרת הרגולציה על שוק המטבעות הדיגיטליים בישראל. הדוח כולל המלצות לגבי החקיקה הנדרשת ואופן הפיקוח על התחום, ומקיף מגוון רחב של היבטים הנוגעים לתחום הנכסים הדיגיטליים, ביניהם: הפיקוח, היבטי מיסוי, רישוי ועוד.

קריפטו במעגל סגור: יכול להיות שהקריסה בענף עשתה טובה לכלכלה
כך תוכלו להציל את ההפסד שלכם מקריסת בורסת הקריפטו FTX
קריסה נוספת: בורסת הקריפטו BlockFi הודיעה על פשיטת רגל

הדוח, שנערך בשיתוף כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, היה יוזמה של שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, בשל צורך ברור של המדינה - גביית מסים על רווחים מהקריפטו. ככלל, הרגולציה המתגבשת בישראל הולכת יד ביד עם הרגולציה המתגבשת בעולם המערבי לאסדרה של התחום, ובעיקר היא נשענת על החקיקה האחרונה של האיחוד האירופי בעניין נכסים קריפטוגרפים (MiCA), שאושרה באוקטובר 2022.

הפיקוח

מי אחראי על שוק הקריפטו?

אחת הסוגיות שעולה בדוח היא הפיקוח על התחום כולו. האם כל מפקח יקבל תחת אחריותו גם את תחום הקריפטו הרלוונטי אליו? האם יהיה מפקח אחד על כל השוק? איפה מתעורר בעצם ההבדל? הפיקוח על עולם המטבעות הדיגיטליים עוד בחיתוליו, והממונה על שוק ההון אחראי למתן רישיונות, כלומר לקביעת הסטנדרטים של הפעילות. אבל מה קורה אם קם מיזם שתחום פעילותו נמצא תחת אחריות רגולטור אחר? לדוגמה, בנק קריפטו שרוצה לקחת פיקדונות ולתת אשראי ממונף - שזוהי פעילות שייחודית רק לתאגידים בנקאיים - האם הסמכות לרישוי שייכת לבנק ישראל?

הדוח נותן מענה לכל השאלות הללו, ובין היתר מופיעה המלצה לפקח בדרך של "ניטרליות טכנולוגית". ובמילים אחרות, יש לייחס משמעות רק למהות של הפעילות ולא לעצם העובדה שמדובר בטכנולוגיית קריפטו. כך, מיזם ביטוח בקריפטו יהיה תחת אחריותו של המפקח על הביטוח, בנק קריפטו תחת בנק ישראל, וניירות ערך בקריפטו תחת הרשות לניירות ערך.

אומנם באוצר מבינים שריבוי רגולטורים הוא בעייתי, וישנן חברות שיצטרכו לפנות למספר רגולטורים שונים על מנת לפעול, אבל ישנה הנחה סמויה שכל המבנה הרגולטורי על המערכת הפיננסית בישראל ישתנה בעתיד הקרוב, וחלק מהגופים המפקחים יאוחדו ביום מן הימים.

סוגיית המטבעות היציבים

נושא נוסף שמטריד את הרגולטורים הפיננסיים הוא הפיקוח על עולם המטבעות היציבים. מדובר במטבעות מגובים, כלומר כסף מוניטרי שהנפיקו הבנקים המרכזיים. מטבעות אלו צמודים לערך הפיאט. למשל, מטבע צמוד לדולר, יהיה שווה בכל עת דולר אחד.

הקשר בין שער מטבע מגובה לשער הכסף שהנפיק הבנק המרכזי, יכול ליצור איום על המערכת המוניטרית המסורתית ועל היציבות שלה, שכן קריסת מטבע כזה עשויה להשפיע על הכסף שהוא צמוד אליו. על כן, בדוח צוין כי הנפקת מטבעות יציבים והעיסוק בנושא יהיה תחת אחריותו של מפקח מיוחד הכפוף לשר האוצר, ואם יווצר חשש ליציבות המערכת פיננסית, הטיפול יעבור ליד בנק ישראל.

 

הכרעה בנוגע למתן רישיונות

נושא נוסף שעולה בדוח הוא עניין הפיקוח על מיזמי קריפטו רבים שקמו בטרם ניתן להם רישיון על ידי הרגולטור הישראלי, ופועלים כיום מתוקף "היתר המשך עיסוק". לאחר שהחלה להתגבש התשתית למתן הרישיונות, ושני רישיונות כבר ניתנו בפועל, הצפייה היא שכעת תתקבל הכרעה לגבי הגופים שפועלים מכוח "היתר המשך עיסוק" - אם הם עומדים בכללים, הם יקבלו רישיון, ואם לא - פעילותם תופסק. כך ידע הצרכן הישראלי להבדיל בצורה ברורה בין הגופים שעומדים בדרישות הרגולציה לבין אלו שלא.

ואכן, בדוח מומלץ שהרשות המפקחת על שוק ההון, אשר אמונה על מתן הרישיונות לפעילים בתחום, תכריע באשר לבקשות הרישוי הקיימות כבר במאגר, ותגביר את האכיפה על שירותים הניתנים ללא רישיון.

אולם, לצד ההמלצות, הפיקוח השוטף על הגופים הללו נותר לא ברור עד הסוף. אם גוף קיבל רישיון ועמד בתנאים, כיצד יחול עליו הפיקוח והבקרה בהמשך? איך מוודאים שאכן הוא שומר על כל התנאים?

לגבי הפיקוח על יתר מיזמי הקריפטו, בדוח מומלץ להרחיב את הסמכויות של כלל המפקחים הקיימים, כל אחד בתחומו, על מנת להתאימם לאתגרים שנוצרים בתחום החדש, כאשר דגש מיוחד ניתן לרגולציה להגנת הצרכנים.

מיסוי

עברייני מס בעל כורחם

נושא חשוב נוסף שמופיע בדוח הוא המיסוי, אליו הרגולטור מתייחס בשני רבדים: מיסוי מפעילות באמצעות מתווכים בארץ, ומיסוי מפעילות בחו"ל. פעילות במטבעות קריפטו היא פעילות שחייבת במס רווחי הון - 25% על הרווח הריאלי. על מנת שתווצר חבות מס יש צורך במימוש המטבע, כלומר מכירה או המרה שלו. על עליית ערך מטבע שלא מומש, כלומר רווחים על הנייר, אין חבות מס.

למשל, אם קנינו ביטקוין והחלטנו להמיר לאת'ריום - נוצר אירוע מס. במקרה כזה, נחשב את ההפרש בין שער הקנייה לשער המכירה ונשלם מס בתוך 30 ימים - כאשר כל האחריות לבצע את התהליך הזה היא על המשקיע. אלא שבפועל זה לא מה שקורה במציאות, ובמקרה הטוב הוא מצוין בדוח השנתי למס הכנסה בתום כל שנת מס, אם טורחים בכלל לדווח.

אך לא כאן נגמרות הבעיות בתחום המיסוי. המשקיעים בעולם הקריפטו ניצבים מול קושי נוסף: אם הם משקיעים את הכסף בבורסת קריפטו בחו"ל ורוצים לשלם מס על הרווח, הם חייבים לעשות זאת דרך הבנק שלהם בישראל, שכן רשות המסים לא יכולה לקבל לחשבונה כספים מחשבונות בנק בחו"ל. לשם כך, הם חייבים להמיר את ההון שצברו ולהחזירו למערכת הפיננסית הישראלית, כלומר לחשבון הבנק שלהם בארץ.

עם זאת, הבנקים מסרבים לקבל את הכסף מתוך שיקולי הלבנת הון, כך שנוצרת בעיה אוטומטית למשקיעים, והם הופכים לעבריינים בעל כורחם. מסיבה זו ונוספות, ברשות המסים מעריכים שבין השנים 2019 ל־2021 היקף המסים שלא נגבו מגיע לכמה מיליארדי שקלים (בשנת 2022 הירידות בשווקים מובילות למימוש בהפסדים, כך שאין רווח הון ואין חבות במס הון).

אכיפה וגבייה קשוחים יותר

בדוח מוצע פתרון לחלק מבעיות אלו: לרשות המסים יש חשבון בבנק ישראל, ותינתן במקרים כאלו אפשרות לתשלום ישירות אליו ולא דרך הבנקים, בכפוף לבדיקות ולכללי הלבנת הון שיפעיל בנק ישראל.

פתרון נוסף שמצוין בדוח הוא לגבות את המיסוי בשיטה של "ניכוי במקור" - כלומר, הגוף הפיננסי דרכו סחר המשקיע בארץ ינכה את המס באופן אוטומטי. כך פועלים הגופים הפיננסים המפוקחים - הבנקים ובתי ההשקעות - במסחר בניירות ערך רגילים. כפועל יוצא מזה, כל גוף שירצה לתת שירותי מסחר בקריפטו, יצטרך לדאוג לניכוי מס מלקוחותיו.

בהקשר זה, בדוח מוצגת הבחנה בתחום המיסוי בין גופים שמתנהלים כ"גן סגור" וכאלה שמתנהלים כ"גן פתוח" בכל הנוגע למועד המיסוי והניכוי במקור. נסביר: מודל "הגן הסגור" הוא מודל שמתייחס לגופים שפועלים מול גוף מפוקח אחר ומשיכת הכסף יכולה להתבצע רק דרכם. לדוגמה, אם נרכוש דרך ברוקר ישראלי, הוא יבצע את הרכישה של מטבעות הקריפטו מגוף מפוקח. כשנרצה למכור את הכסף הדיגיטלי המבוזר, נוכל לעשות זאת רק באמצעות אותו ברוקר מפוקח, כך שלמעשה הכסף תמיד יעבור דרכו.

לעומת זאת, במודל השני - מודל ה"גן הפתוח", ניתן להעביר כסף מברוקר מפוקח לכל גוף קריפטו שנמצא תחת פיקוח וגם כזה שלא, ולמכור אותו דרך כל גוף אחר.

הבעיה

הכובע הכפול של הבנקים

בתעשיית הקריפטו כיום קיימות בין 70 ל־100 חברות ישראליות, והדרך להתפתחות התעשייה עוברת גם בהסרת חסמים לפעילות החברות האלו. אחת הבעיות של עולם הקריפטו היא מול הבנקים. מדובר בעיה שלא ייחודית רק לעולם המטבעות הדיגיטליים, אלא לכל תחום הפינטק, והיא אחד החסמים העיקריים של חברות בתחום מלהתפתח בישראל.

כל גוף פינטק בכלל וקריפטו בפרט זקוק לחשבון בנק. בבנקים לא אוהבים, בלשון המעטה, תחרות, ובחברות ציינו לא פעם כי הם נתקלים בקשיים לפתוח חשבון בנק בישראל לצורך פעילות שוטפת, למשל תשלום לספקים ומשכורות לעובדים.

ואכן, בדוח מצוין כי בנקים שמקבלים בקשה לפתיחת חשבון בנק מאותם גופים, מערימים קשיים, ובין היתר מציבים תנאים לפיהם החשבון יפתח רק אם חלק מהפעילות תיסגר, גוררים רגליים ולא מעניקים תשובה.

הפתרון החלקי בדוח

לרוב, התירוץ הרשמי הוא שהבנקים לא מעוניינים לפתוח את החשבון בגלל חשש לסיכוני הלבנת הון, ובשל ניהול סיכונים פנימי. הטיעון הזה זוכה פעמים רבות לגיבוי מצד בכירי בנק ישראל, שלא ממהרים להתערב בניהול הסיכונים הפנימי של הבנקים המסחריים. עם זאת, לאחרונה נכנס לתוקף נוהל בנקאי תקין (נב"ת) 411 שעוסק בדרך ניהול הסיכונים לאיסור הלבנת הון בקריפטו. הנב"ת מונע מהבנקים לסרב באופן גורף לפתוח חשבון בנק רק בגלל שמדובר בסחר במטבעות קריפטו, ודורש ניהול סיכונים בתחום.

באוצר מאמינים שנב"ת 411 שמסדיר את ניהול הסיכונים בתחומי הקריפטו ייתן מענה לבעיה, אך בדוח מדובר רק בהמלצות לאיסוף נתונים ובחינה של התופעה, ולא בפתרון של ממש.

נציין שהתופעה מוכרת גם מתחומים אחרים, בהם במסגרת ניהול סיכונים בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור הבנקים מקשים על מתחרים פוטנציאליים.

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום