אילוסטרציה: shutterstock / צילום: Shutterstock
תוכנית פסגות של צה"ל עברה השנה טוויסט מעניין. נוסף על מסלול ההכשרה הקיים בה, בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה או ההנדסה, נפתחה באוקטובר השנה תוכנית מקבילה שבה ניתן יהיה לבחור גם במסלולי הרפואה או הביולוגיה. מפא"ת, המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, יפתח תקנים מיוחדים לקבל את בוגרי תחומי מדעי החיים - מתוך תפיסה שהם יכולים לתרום לחדשנות הצה"לית לא פחות מבוגרי פסגות.
● יו"ר רשות החדשנות למפוטרי ההייטק: "חפשו מקום עבודה אלטרנטיבי, המשיכו ללמוד ולהתפתח"
● סגן מנהל בית חולים ויזם: כך משנה פרופ' גל מרקל את הטיפול בסרטן
● דוח המבקר בנושא הגנת סייבר: מידע של חיילים עלול להיפרץ, סכנה למתקפה בתחום התחבורה
החזון סביב התוכנית הזו אינו קשור דווקא לחיל הרפואה. "נניח שאפשר להנדס חיידקים או צמחים, אצלנו או במקומות אחרים, כדי שיהוו, למשל, סוג של חיישנים", אומר צחי שנרך, משנה למנכ"ל רשות החדשנות במשרד המדע. "לאחר מכן, מתצפתים על אותם הצמחים מהחלל, ובאמצעות זאת יתאפשר לדעת אם מישהו עבר בין הצמחים. ברור שיש לכך שימושים ביטחוניים, אבל גם חקלאיים", מציין שנרך. התוכנית הזו נולדה ביוזמה של רשות החדשנות, כחלק מהפרוייקט הלאומי לתמיכה בתחום הביוקונברג'נס (Bioconvergence) - שילוב בין מדעי החיים להנדסה. רשות החדשנות רתמה לחזון את מפא"ת וגופים נוספים, והתוצאה היא תנופה גדולה לפעילות בתחום.
זו הפעם הראשונה שבה הרשות בוחרת לקדם סקטור פעילות טכנולוגי אחד, ושמה מאחוריו את מלוא כובד משקלה. הכוונה היא בעצם לבנות סקטור שאינו קיים כיום בישראל. אמנם על בסיס יסודות הקיימים בישראל, אבל עם הרבה מאוד עזרה מתוזמרת של המדינה. חלק מן הרכיבים בתוכנית כבר יצאו לפועל, וחלקם נחשפים כאן לראשונה.
מפא״ת סימנה את ה-bioconvergence כתחום בעל השפעה משמעותית על יכולות מבצעיות בשדה הקרב העתידי. כחלק מביסוס המאמץ והעצמת התחום, לרבות שילובו בעולמות המבצעיים הוקמה תuכנית עתודה עילית להכשרת הון אנושי טכנולוגי בנושא ביולוגיה חישובית. ראש מפא״ת, ד״ר דניאל גולד: "התuכנית מהווה קפיצת מדרגה בהתייחסותנו לתחום ה-bioconvergence, זאת לצד פתיחת מחלקת הנדסה ביולוגית בהובלת ד״ר מיכל ביחידת המדע והטכנולוגיה במפא״ת. ד״ר מיכל: ״התוכנית הלאומית תאפשר לשלב את היכולות הטכנולוגיות וההנדסיות של מערכת הביטחון והתעשייה הביטחונית עם עולם מדעי החיים לטובת האצת יישומים ופיתוח יכולות חדשות. הפעילות ב-bioconvergence בהיבט הביטחון תוכל לבסס יצור מקומי של חומרי גלם מבוססי ביולוגיה, לפתח ממשקי אדם מכונה ואמצעי חישה. תוכנית העילית שנולדה ביחד עם ארגון 8400 היא בעלת ערך ביטחוני ואזרחי, בהכשרת כוח אדם איכותי שירכוש ניסיון במסגרת השרות הצבאי וישתלב במעלה הדרך בתעשייה המקומית".
כל גופי החדשנות בארץ מתכנסים לביוקונברג'נס
המונח ביוקונברג'נס מתאר כל ממשק לא טריוויאלי בין עולם מדעי החיים לבין עולמות ההנדסה או המידע. למשל, הנדסת רקמות, ביולוגיה סינטטית, ממשקי אדם מכונה, וחומרי בנייה מרכיבים חיים.
ראשיתה של התוכנית ב־2017. "התחלנו לראות שיש סיכון בתלות הגבוהה של המשק הישראלי רק בהייטק הקלאסי", אומר שנרך. בעקבות זאת, בוצע תהליך של תחקור לחיפוש התחום שמתאים לעוצמות של מדינת ישראל אבל גם למחסרים שבה, במטרה שלהתערבות המדינה תהיה משמעות.
בתחום הביולוגיה, זוהה הון אנושי לא ממומש. "אלה האנשים המוכשרים ביותר, שקיבלו בתיכון החלטה שבעצם פוגעת בשכר שלהם", אומר שנרך. עם תואר ראשון או שני, המשכורות שלהם נמוכות ביותר, ולכן רבים מהם ממשיכים לדוקטורט. כ־25% מהדוקטורנטים המוכשרים בישראל, כ־500 איש בשנה, הם ביולוגים. אך מה מקבלת מזה המדינה? רבים מהם נדחקים לחו"ל, משום שהתעשייה המקומית, המקבלת רק כ־6% מההשקעה בהון הסיכון בישראל, אינה יכולה לקלוט אותם. ומי שכן מועסק בתעשיה המקומית משתכר 20־40 אחוזים פחות מאשר בתחום ההייטק, על אף יכולות דומות. הביוקונברג'נס הוא בעצם הניסיון להפוך את מדעי החיים להייטק הבא.
ביוקונברג'נס נבחר ב־2019 לתחום אסטרטגי לקידום על ידי רשות החדשנות, אך היא רצתה לרתום לחזון גם גופים אחרים. לכן, הוקמה ועדה שבה השתתפו כל נציגי פורום תל"מ, המאגד את גופי החדשנות של המדינה: מפא"ת, משרד המדע, משרד הבריאות, האקדמיה למדעים, ות"ת, ואגף התקציבים באוצר. ב־2022 אישרה הוועדה את התוכנית שבמסגרתה התקציב יגיע מכל החברים בתל"מ, ולא רק מרשות החדשנות.
בד בבד, באוגוסט 2022 הוגש דו"ח של המלמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, שגם זיהה את הביוקונברג'נס כתחום עדיפות לאומית, במקום הראשון כשאחריו תחומים כמו פודטק ומשאבי הים.
ועדת תל"מ פירקה את התוכנית לכמה גורמים שהמדינה צריכה לעזור לפתח: תשתיות מו"פ, הון אנושי רב תחומי, מחקר ופיתוח ורגולציה מאפשרת. השלב הראשון בתוכנית, בתקציב של 1.2 מיליארד שקל, כבר אושר ויצא לפועל, ועל השלב השני יוחלט במחצית הראשונה של 2023.
תוכנית פסגות שתוארה לעיל היא אחד הפתרונות לסוגיית המחסור בכוח אדם בין־תחומי איכותי. "מהנדסים עובדים בצורה מאוד סדורה, לעומת ביולוגים שעדיין לא יודעים מספיק לגבי חלק מהתהליכים שקורים במערכות החיות", מסביר שנרך. "לכן, צריכים לפעול באי וודאות. לא פלא שהחיבור בין התחומים הוא לא פשוט".
באקדמיה קשה לעשות תואר משולב בתחום
בעקבות כך, השלב הראשון של התוכנית גם תוכניות הכשרה נוספת, בין־תחומיות, ל־500 איש שכבר מגיעים מתחומי מדעי החיים או ההנדסה, בתקציב של 35 מיליון שקל. גם באקדמיה, עדיין קשה לעשות תואר משולב בביוקונברג'נס. נושא זה יטופל בשלב השני של התוכנית.
המחקר המשולב תלוי בקיומן של תשתיות מחקריות ספציפיות. אי לכך, נבנה המרכז לביולוגיה סינטטית באוניברסיטת רייכמן עם חברת אלאג'ין, בהשקעה של 50 מיליון שקלים. בקרוב ייבחרו הזוכים בקול קורא שני, בתחום ההתקנים הביו־הנדסיים, בהיקף של 100 מיליון שקל. כ־275 מיליון שקלים נוספים כבר נצבעו לצורך מימון מחקר יישומי בתחום.
מעל רובד התשתית, נמצא רובד המחקר הקדם־תחרותי. הכוונה היא למחקר שמבצעות יחד כמה חברות מתחרות בתחום מסויים, כדי לפתור בעיות שיקדמו את כולן. שני מאגדים כאלה כבר פועלים, מאגד CRISPR לעריכה גנטית ומאגד בתחום הביו־צ'יפים (שבבים בעלי רכיבים חיים). בחמש השנים הקרובות, יוקצו 70 מיליון שקל למאגדי ביוקונברג'נס בתחומי ביופסיה נוזלית, ממשק מוח מכונה, ומאגד נוסף להפקה של חלבון אלטרנטיבי מזבובים.
במטרה להלהיב את השוק, חלק מן המענקים יינתנו כפרס, בסגנון ה־X-Prize. האתגר עליו יינתן פרס עדיין לא נבחר, אך שנרך מדגים: "היום ניתן לערוך גנים, אך אין טכנולוגיה שיכולה לעשות 'Undo' לעריכה גנטית. זה אתגר טכנולוגי ששווה להתחרות עליו".
הרובד העליון הוא התמיכה בחברות בתחום. בחמש השנים האחרונות יוקצו 230 מיליון שקל לתמיכה בהקמת חברות ביוקונברג'נס. סכומים נוספים יקצו לחברות שכבר קיימות, שיפעלו בתחום.
שלב ב' של התוכנית יתמקד, כאמור, במחקר בין־תחומי באקדמיה, וגם בשינויים ברגולציה. אולם, שנרך מודה כי זה גם התחום בו הוא נתקל עדיין בקושי. "אנחנו מנסים לגרום למשרד הבריאות לייצר לטובת ביוקונברגנס 'רגולציה ממנפת'. בדומה לחברות ביטחוניות שפותחות כל דלת בעולם עם המשפט Proven in Combat in The IDF, היינו רוצים שגם חברות בתחום הביוקונברגנס יסתובבו בעולם ויוכלו להגיד - 'הישראלים נהנים מהפתרונות שלנו ראשונים ותראו איזה הישגים יש לנו בישראל'". עם זאת, לדבריו, "אנחנו עדיין לא שם".
התוכנית הייחודית התאפשרה בזכות הפיכתו של משרד המדען הראשי לרשות החדשנות ב־2016. "עלינו רמה", אומר שנרך על הקמת הרשות במקום משרד המדען הראשי. "באנו לטרוף, אנחנו כבר לא עובדי מדינה".