ח"כ יואב קיש, הליכוד (נאום בכנסת, 13.12.22) / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
על פי המסתמן, הממשלה המתהווה עומדת כנראה להיות אחת הגדולות בתולדות ישראל, אבל מה שאין ספק לגביו הוא ששתי הממשלות שכיהנו כאן לפניה הציבו לה רף נאה. מי מביניהן הייתה ה"מנופחת" ביותר? לח"כ יואב קיש הייתה קביעה ברורה בעניין הזה: "ביחס חברי כנסת בקואליציה לשר, אתם (הממשלה היוצאת) הייתם השיא", הוא אמר במהלך דיון בכנסת. ומה לגבי הממשלה שקדמה לממשלה הזו שגם היא הייתה כידוע גדולה, ובה קיש אף היה שותף? "אז כחול לבן והליכוד ביחד היינו שבעים ומשהו מנדטים… (ו)יחס שר למנדט היה יותר נמוך מהממשלה שלכם", הוא הוסיף. האם זה מדויק?
השווינו בעבר את גודלן של ממשלות ישראל בדיוק לפי המתווה שהציע קיש: יחס בין מספר השרים בממשלה למספר חברי הקואליציה שעליה היא נשענת. הממצאים הראו כי הממשלה היוצאת, הממשלה ה־36, נשענה על 61 חברי קואליציה (כזכור עמיחי שיקלי, אז מימינה, הצביע נגד הממשלה) וכללה ביום הקמתה 27 שרים. מדובר ביחס של 4.43 שרים לכל עשרה חברי קואליציה, שהוא גבוה מאוד ביחס לממשלות עבר. אלא שהיחס הזה מציב את הממשלה הזאת רק במקום השני. במקום הראשון ניצבת הממשלה ה־35, ממשלת נתניהו־גנץ. זו החלה את דרכה עם 73 חברי קואליציה ו־34 שרים, שמייצרים יחס מעט יותר גבוה: 4.66 שרים לכל עשרה חברי קואליציה. ומה אם מתייחסים לכך שבהמשך הממשלה גדלה ל־28 שרים עם צירופו של אלי אבידר? זה מעלה את הנתון של הממשלה היוצאת ל־4.59 שרים לעשרה חברי קואליציה. עוד יותר קרוב לקודמתה, אך עדיין מעט פחות.
אפשר לבצע גם חישוב שכולל את סגני השרים. בממשלה היוצאת היו חמישה סגני שרים, כלומר סך־הכול 33 חברי ממשלה בשיא שמספקים יחס של 5.41 חברי ממשלה לעשרה חברי קואליציה. בממשלה ה־35 היו שמונה סגני שרים, או 42 חברי ממשלה, שמייצרים יחס של 5.75 חברי ממשלה לכל עשרה חברי קואליציה. שוב, פער קטן אך לרעת הממשלה שבה היה חבר קיש.
מטעמו של קיש נמסרה לנו התגובה הבאה: "התייחסותי הייתה להצבעה על הקמת ממשלת בנט-לפיד. ב-13/6/21 הצביעו 60 ח"כים בעד הקמת הממשלה שכללה 28 שרים. כלומר יחס של 2.142 חברי קואליציה שתמכו בממשלה - לשר. לעומת ממשלת נתניהו-גנץ, שתמכו בהקמתה כ-73 ח"כים וכללה 34 שרים בהתחלה, אך סיימה עם 28 שרים. לכן באופן ממוצע כיהנו 31 שרים משך כהונתה. כלומר יחס של 2.354 חברי קואליציה - לשר.
"מכאן ניתן להסיק שבאופן ממוצע היחס בין כמות השרים לחברי הקואליציה בממשלת בנט-לפיד גבוה מאשר ממשלת נתניהו-גנץ. אך גם אם נשווה את מספר השרים בשיא ממשלת נתניהו-גנץ (34), נגיע ליחס 2.147 בין כמות השרים לכמות חברי הקואליציה (73). יחס כמעט זהה ליחס של ממשלת לפיד-בנט".
במילים אחרות, לקיש יש שתי טענות להצדקת האמירה שלו. הראשונה היא שמכיוון שבהצבעה על השבעת הממשלה תמכו בה רק 60 ח"כים את החשבון צריך לעשות לפי המספר הזה. אלא שאם מחליטים להיצמד למספר הזה, אי אפשר לחבר אותו לנתון של 28 שרים. השר ה-28, אלי אבידר, הצטרף לממשלה רק בהמשך. כך שבניגוד לדברי קיש ב-13 ביוני 2021 לא תמכו 60 ח"כים בממשלה של 28 שרים, אלא בממשלה של 27 בלבד. וכשזה החישוב, הנתון עדיין נוטה לטובת - או יותר נכון לרעת - הממשלה ה-35.
הטענה השנייה בעייתית אף יותר. לפי הטענה הזאת, בממשלה ה-35 אמנם כיהנו בשיא 34 שרים, אך לקראת סופה כיהנו בה רק 28 שרים, ולכן "באופן ממוצע", כך קיש, כיהנו בה רק 31 שרים. אכן, בשלהי ימיה של הממשלה, עזבו אותה - מכיוון שהתפטרו או פוטרו - שישה שרים. הדבר לא נעשה על בסיס התייעלות של הממשלה, אלא סביב הבחירות, על רקע מעבר של שרים ממפלגה למפלגה וכדומה. חמש מתוך שש העזיבות הללו נעשו כשהממשלה כבר כיהנה כממשלת מעבר, כך שספק אם יהיה נכון להגיע על סמך כך למסקנה כי בממוצע כיהנו בממשלת נתניהו-גנץ רק 31 שרים.
בשורה התחתונה: דבריו של קיש לא נכונים ברובם. הממשלה היוצאת אמנם הייתה "מנופחת" מאוד ביחס לרוב ממשלות העבר, אך היא לא "שברה את השיא ביחס ח"כים בקואליציה לשר", אלא נמצאת רק במקום השני במדד זה. במקום הראשון במדד נמצאת הממשלה שקדמה לה, שבראשה עמד נתניהו.
תחקיר: אוריה בר-מאיר