גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות המחקר הגדולות בהייטק הישראלי: האקזיטים נעלמו, מי הענף שנפגע הכי קשה?

הצלילה החדה ביותר בהיקף ההשקעות בהייטק בשנה החולפת נרשמה בענף הסייבר ● קרנות בולטות הפחיתו את השקעותיהן וחלה ירידה של 40% בסכום הכולל של אקזיטים בארץ ● גם ההון שהוזרם לחדי-הקרן הישראלים צנח

אופס, האקזיטים נעלמו / אילוסטרציה: Shutterstock
אופס, האקזיטים נעלמו / אילוסטרציה: Shutterstock

דוחות סיכום השנה של שתי חברות המחקר המרכזיות המנטרות את המגמות הבולטות בענף ההייטק הישראלי התפרסמו היום (ג') - וניפקו מעין חותמת רשמית לטרנדים העיקריים בהייטק בחצי השנה האחרונה: שמרנות יתר מצד המשקיעות בהייטק שלא מעוניינות לקחת סיכונים מיותרים, התייבשות האקזיטים וסימן שאלה הולך וגדל לגבי יכולתן של אותן המשקיעות להשיג תשואה חיובית ולהמשיך ולגייס כסף נוסף להשקעות בישראל. מנגד, פונים יותר ויותר משקיעים להשקעות קטנות בחברות בשלב החלום, שבו אין עדיין משמעות לשווי או להוכחת היתכנות.

כבר לא יציאה של אוויר מהבועה: הפיטורים של 2023 מסמנים כיוון חדש בהייטק
ממוקד, רזה ובלי מסיבות: ההייטק הישראלי, מודל 2023 | ניתוח
סמנכ"לית באימפרבה: "העובדים זהירים ופחות נכנסים להרפתקאות" | האנשים שמאחורי האנשים
הנהלת אינטל ישראל משנה את פניה: המנכ"ל יניב גרטי פורש אחרי 6 שנים

ענף הסייבר ספג את המכה הקשה ביותר

אם הייתה נדרשת הוכחה הוספת לקיומה של בועת סייבר בשנתיים האחרונות, הרי שניתן לראותה בדיווח של סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), לפיה הצלילה החדה ביותר בהיקף ההשקעות בשנה החולפת נרשמה בענף זה. בין 2021 ל-2022 נמדדה ירידה של 60% בהיקף ההון שגויס לחברות הסייבר הישראליות, בהשוואה לירידה ממוצעת של 42% בכלל ענף ההייטק.

בראייה חציונית, הירידה מובהקת אף יותר: מנתון שיא במסגרתו גיויסו 3.5 מיליארד דולר בהשקעות במחצית השניה של 2021 ל- 800 מיליון דולר בלבד במחצית השניה של 2022. זהו סכום נמוך ביחס לחציון ישראלי ממוצע, אך למעשה הוא גבוה יותר מכל חציון בשנים שקדמו ל-2020. מספר סבבי הגיוס נותר יציב - כלומר, גם אם חברות ממשיכות לגייס הון, האמון של המשקיעים בשווי שלהן וביכולתו לצמוח בשנים הקרובות הצטמצם משמעותית.

"ענף הסייבר הגיע לרמת בשלות גבוהה כזו שהחדשנות שנוצרת בו היא תוספתית, עד כדי כך שרבות מהחברות שקמות הן כבר 'חברות פיצ'ר', כלומר בעלות מאפיינים משלימים לפתרונות אחרים", אומר אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. "באווירה של 2021 לצוותים טובים, אבל עם רעיון בינוני, היה מאוד קל לגייס כסף וכאשר המשקיעים מעלים את הרף, סך ההשקעות יורד. בשנה החולפת, פתאום תחומים שהיו טרנדיים מאוד כמו קריפטו ומטאוורס מקבלים פחות תשומת לב מהמשקיעים, שמחפשים אתגרים במוצרים חיוניים בתחומי חיים כמו פודטק ואקלים".

אבי חסון, מנכ״ל סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: איל יצהר

מבט על התוצאות בתחומי האקלים והמזון חושף שוק שעדיין קטן במימדיו בישראל. לשם השוואה, תחום החקלאות והפודטק גייס לאורך כל 2022 בישראל 840 מיליון דולר בלבד, מחצית ממה שגייסו חברות סייבר. יחד עם זאת, בראייה שנתית ירדו ההשקעות בחברות בתחום זה באופן מזערי בלבד (1.1%), בעוד שענף הקלינטק ספג ירידה של 28%.

ורטקס ואנטרי הורידו את הרגל מהגז, NFX שילשו את ההשקעות

התמורות בשווי החברות וההון הזמין במהלך השנתיים האחרונות שינו את מפת המשקיעים הדומיננטים בחברות ישראליות צעירות. מבדיקה שערכה עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל, עולה כי מספר קרנות בולטות הפחיתו, כצפוי, את השקעותיהן בין השנים 2021 ו- 2022. הבולטת שבהן היא אנטרי קפיטל (Entree Capital) שירדה מ-31 ל-17 עסקאות השקעה, הפחתה של 45% במספר ההשקעות. הדבר קרה אחרי עלייה של 40% במספר ההשקעות בין 2020 ל-2021.

דפוס התנהגות דומה יוחס גם לקרן ורטקס (Vertex) שעלתה בבת-אחת מ-19 ל-26 השקעות ב-2021, ואז ירדה ל-16 בשנה שעברה (ירידה של 38%). בשאר הקרנות נרשמה פעילות פחות וולטילית: פיטנגו, בסמר ולייטספיד, כולן צמצמו באופן מתון את השקעותיהן בשנה שעברה ביחס לזו שלפניה.

קרן ויולה דווקא העלתה את מספר ההשקעות שלה במהלך השנתיים האחרונות למספר שיא של 49 השקעות ב-2022, 75% יותר מאשר ב-2020. יש לזכור, עם זאת, שויולה היא קבוצת השקעות גדולה הכוללת פעילויות השקעה במגוון סוגים של חברות. גם NFX של גיגי לוי ומשקיעים נוספים מארה"ב העלתה מאוד את הפרופיל שלה מ-7 השקעות ב- 2020 ל-20 בשנה שעברה, גידול של 185% בשנתיים.

האם הצמיחה בהשקעות מעידה על עוצמת הקרן או דווקא על פזרנותה? והאם ירידה בהשקעות מעידה על קושי להשקיע או דווקא על מדיניות שמרנית שמוצדקת בעידן שבו שווין של החברות גבוה? לקרנות הון סיכון שלבי חיים ואסטרטגיית נטילת סיכון שונה. הנתון שהיה יכול להכריע בסוגיה הזו: התשואה שייצרה כל קרן מההשקעות בשנתיים האחרונות - איננו חשוף.

אופס, האקזיטים נעלמו

נתון העובר כחוט השני לאורך כל סיכומי השנה הוא היעלמות ה"אקזיטים" - כלומר מכירה, הנפקה או מיזוג של חברת הייטק בתמורה לכסף מזומן. על פי נתונים של איגוד קרנות ההון סיכון בארה"ב (NVCA), הנפילה הגדולה בסכומי האקזיטים שמגיעים לידיהם של המשקיעים והיזמים, אירעה כבר בתחילת השנה שעברה - מתקבולים מצרפיים של כ- 250 מיליארד דולר ברבעון השני של 2021, ולאחר מכן כ- 200 מיליארד בשני הרבעונים העוקבים לכמה עשרות מיליארדים בלבד בכל אחד מהרבעונים של 2022.

הרבעון הרביעי הציג נתון נמוך במיוחד: 10 מיליארד דולר בלבד באקזיטים שרשמו קרנות ההון סיכון האמריקאיות, סכום שבעבר היתה מייצרת הנפקה אחת. סך התקבולים מאקזיטים של קרנות אמריקאיות ירדו אל מתחת ל- 100 מיליארד דולר בלבד בכל שנת 2022, הנתון הנמוך מאז 2016.

בכל הרבעון הרביעי נרשמו רק 14 הנפקות בניו יורק והמיזוגים והרכישות של חברות פרטיות הניבו למשקיעים 763 מיליון דולר בלבד, הנתון הנמוך מזה עשור.

בישראל הירידה אומנם נמוכה יותר, אך עדיין ניכרת לעין: חלה ירידה של 40% בסכום הכולל של אקזיטים, מ- 8.7 מיליארד דולר ב- 2021 ל- 5.3 ב- 2022, כאשר כל הרכישות הבולטות - בהן גרנולייט, קרדורקס וזימפריום - נערכו בין מרץ למאי, כך על פי SNC.

לירידה הדרמטית באקזיטים ישנה השלכה חמורה על יכולתן של הקרנות המשקיעות בחברות הייטק - אלה שמחזיקות את רוב רובה של התעשייה הישראלית- להראות תשואה למשקיעים ולגייס קרנות נוספות. למעשה, רצף כזה ממושך של יובש באקזיטים לא נראה כאן בשנים האחרונות, ודאי לא בשנים שלפני מגפת הקורונה.

"יהיה קשה לקרנות ההון סיכון לגייס כסף בשנה הקרובה ונרגיש זאת היטב גם ב-2024-2025", אומר חסון. "יהיו קרנות שלא יגייסו קרנות המשך או קרנות ותיקות שיגיעו לפרקן, לאחר שלא הציגו מספיק אקזיטים ותשואות. אבל זה פותח אפשרויות מעניינות לקרנות הצמיחה והפרייבט אקוויטי, למשל לרכוש מניות בסקנדרי, או להשקיע בחברות צעירות יותר, שכפי שאנחנו רואים מהנתונים, נהנות מעלייה יחסית בהשקעות ומהתגברות של מספר המשקיעים סביב השולחן".

מדוע להפסיק כשאפשר להשקיע בחלומות

אחד הטרנדים הבולטים בשנה שחלפה הוא החלטת המשקיעים בהייטק להיעדר מסבבי גיוס גדולים לחברות בוגרות שגייסו בשנים הקודמות לפי שווי גבוה או כאלה שהיו בדרך להנפקה אך נאלצו לדחות אותה. על פי דוח IVC ולאומי-טק, ירד היקף ההון המושקע בשלבים אלה מ-21.8 מיליארד דולר ב-2021 ל-10.5 בשנה שעברה. בהתאם לכך, מספר חדי-הקרן החדשים ירד מ-42 ב-2021 ל-23 בשנה שעברה, רובם תוצר של החציון הראשון של השנה. ההון שהוזרם לחדי-הקרן הישראלים ירד בבת-אחת מ-2.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2022 לכחצי מיליארד בלבד בכל הרבעון האחרון.

תימור ארבל-סדרס, מנכ''לית לאומי-טק / צילום: אורן דאי

במקום זאת, נהרו המשקיעים לחברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים: אלה חברות בעלות מקדם סיכון גבוה יותר, אך גם בעלות שווי נמוך יותר, ועדיין לא ניתן לשפוט את הצלחת המוצר בשוק אותו אמור לשרת. במידה רבה, ניתן לומר שהמשקיעים נהו לחברות "חלום" על חשבון החברות שכבר פגשו את השוק והתאכזבו מהמצב אליו הוא נקלע. כך הפכה שנת 2022 לשנת שיא במונחים של כלל ההון שגויס לחברות צעירות ("סיד") - 4.4 מיליארד דולר, בהשוואה ל 3.9 בכל שנת 2021.

"אחת התופעות שבאו לידי ביטוי משמעותי יותר השנה היא הגידול במספר המשקיעים המשתתפים בסבבי הגיוס מסוג סיד. אנחנו רואים את שינוי המגמה הזה כבר כמה שנים, אך השנה זה בלט במיוחד על רקע הירידה בהיקפי ההשקעות בסבבים מאוחרים יותר", אומר גיא הולצמן, מנכ"ל IVC. ככל הנראה הדבר נובע מביקוש גבוה יותר להשקעה בחברות בשלב זה, במקביל לעלייה בגודל הסיבוב הממוצע בשלב הסיד והשלב המוקדם - דבר שדורש שחקנים רבים יותר שיחלקו ביניהם את הסיכון.

"ההשקעות בשלב הסיד קוראות תיגר על השקעות בשלב מאוחר יותר", אומר חסון. "אחת הסיבות לכך היא חברות צעירות רבות שהקדימו את הגיוסים וגייסו את הסיבוב הבא בתאריך מוקדם יותר כדי להיכנס ל-2023 עם מזומנים בקופה. עבור המשקיעים, השקעה בשלב כזה היא קלה יותר: עוד אין שיחות על שווי, אין דילמה לגבי האם החברה צברה מספיק נכסים. בסיד החיים פשוטים יותר, ונראה את זה גם ב-2023".

עוד כתבות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"