גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות המחקר הגדולות בהייטק הישראלי: האקזיטים נעלמו, מי הענף שנפגע הכי קשה?

הצלילה החדה ביותר בהיקף ההשקעות בהייטק בשנה החולפת נרשמה בענף הסייבר ● קרנות בולטות הפחיתו את השקעותיהן וחלה ירידה של 40% בסכום הכולל של אקזיטים בארץ ● גם ההון שהוזרם לחדי-הקרן הישראלים צנח

אופס, האקזיטים נעלמו / אילוסטרציה: Shutterstock
אופס, האקזיטים נעלמו / אילוסטרציה: Shutterstock

דוחות סיכום השנה של שתי חברות המחקר המרכזיות המנטרות את המגמות הבולטות בענף ההייטק הישראלי התפרסמו היום (ג') - וניפקו מעין חותמת רשמית לטרנדים העיקריים בהייטק בחצי השנה האחרונה: שמרנות יתר מצד המשקיעות בהייטק שלא מעוניינות לקחת סיכונים מיותרים, התייבשות האקזיטים וסימן שאלה הולך וגדל לגבי יכולתן של אותן המשקיעות להשיג תשואה חיובית ולהמשיך ולגייס כסף נוסף להשקעות בישראל. מנגד, פונים יותר ויותר משקיעים להשקעות קטנות בחברות בשלב החלום, שבו אין עדיין משמעות לשווי או להוכחת היתכנות.

כבר לא יציאה של אוויר מהבועה: הפיטורים של 2023 מסמנים כיוון חדש בהייטק 
ממוקד, רזה ובלי מסיבות: ההייטק הישראלי, מודל 2023 | ניתוח
סמנכ"לית באימפרבה: "העובדים זהירים ופחות נכנסים להרפתקאות" | האנשים שמאחורי האנשים  
הנהלת אינטל ישראל משנה את פניה: המנכ"ל יניב גרטי פורש אחרי 6 שנים

ענף הסייבר ספג את המכה הקשה ביותר

אם הייתה נדרשת הוכחה הוספת לקיומה של בועת סייבר בשנתיים האחרונות, הרי שניתן לראותה בדיווח של סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), לפיה הצלילה החדה ביותר בהיקף ההשקעות בשנה החולפת נרשמה בענף זה. בין 2021 ל-2022 נמדדה ירידה של 60% בהיקף ההון שגויס לחברות הסייבר הישראליות, בהשוואה לירידה ממוצעת של 42% בכלל ענף ההייטק.

בראייה חציונית, הירידה מובהקת אף יותר: מנתון שיא במסגרתו גיויסו 3.5 מיליארד דולר בהשקעות במחצית השניה של 2021 ל- 800 מיליון דולר בלבד במחצית השניה של 2022. זהו סכום נמוך ביחס לחציון ישראלי ממוצע, אך למעשה הוא גבוה יותר מכל חציון בשנים שקדמו ל-2020. מספר סבבי הגיוס נותר יציב - כלומר, גם אם חברות ממשיכות לגייס הון, האמון של המשקיעים בשווי שלהן וביכולתו לצמוח בשנים הקרובות הצטמצם משמעותית.

"ענף הסייבר הגיע לרמת בשלות גבוהה כזו שהחדשנות שנוצרת בו היא תוספתית, עד כדי כך שרבות מהחברות שקמות הן כבר 'חברות פיצ'ר', כלומר בעלות מאפיינים משלימים לפתרונות אחרים", אומר אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. "באווירה של 2021 לצוותים טובים, אבל עם רעיון בינוני, היה מאוד קל לגייס כסף וכאשר המשקיעים מעלים את הרף, סך ההשקעות יורד. בשנה החולפת, פתאום תחומים שהיו טרנדיים מאוד כמו קריפטו ומטאוורס מקבלים פחות תשומת לב מהמשקיעים, שמחפשים אתגרים במוצרים חיוניים בתחומי חיים כמו פודטק ואקלים".

אבי חסון, מנכ״ל סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: איל יצהר

מבט על התוצאות בתחומי האקלים והמזון חושף שוק שעדיין קטן במימדיו בישראל. לשם השוואה, תחום החקלאות והפודטק גייס לאורך כל 2022 בישראל 840 מיליון דולר בלבד, מחצית ממה שגייסו חברות סייבר. יחד עם זאת, בראייה שנתית ירדו ההשקעות בחברות בתחום זה באופן מזערי בלבד (1.1%), בעוד שענף הקלינטק ספג ירידה של 28%.

ורטקס ואנטרי הורידו את הרגל מהגז, NFX שילשו את ההשקעות

התמורות בשווי החברות וההון הזמין במהלך השנתיים האחרונות שינו את מפת המשקיעים הדומיננטים בחברות ישראליות צעירות. מבדיקה שערכה עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל, עולה כי מספר קרנות בולטות הפחיתו, כצפוי, את השקעותיהן בין השנים 2021 ו- 2022. הבולטת שבהן היא אנטרי קפיטל (Entree Capital) שירדה מ-31 ל-17 עסקאות השקעה, הפחתה של 45% במספר ההשקעות. הדבר קרה אחרי עלייה של 40% במספר ההשקעות בין 2020 ל-2021.

דפוס התנהגות דומה יוחס גם לקרן ורטקס (Vertex) שעלתה בבת-אחת מ-19 ל-26 השקעות ב-2021, ואז ירדה ל-16 בשנה שעברה (ירידה של 38%). בשאר הקרנות נרשמה פעילות פחות וולטילית: פיטנגו, בסמר ולייטספיד, כולן צמצמו באופן מתון את השקעותיהן בשנה שעברה ביחס לזו שלפניה.

קרן ויולה דווקא העלתה את מספר ההשקעות שלה במהלך השנתיים האחרונות למספר שיא של 49 השקעות ב-2022, 75% יותר מאשר ב-2020. יש לזכור, עם זאת, שויולה היא קבוצת השקעות גדולה הכוללת פעילויות השקעה במגוון סוגים של חברות. גם NFX של גיגי לוי ומשקיעים נוספים מארה"ב העלתה מאוד את הפרופיל שלה מ-7 השקעות ב- 2020 ל-20 בשנה שעברה, גידול של 185% בשנתיים.

האם הצמיחה בהשקעות מעידה על עוצמת הקרן או דווקא על פזרנותה? והאם ירידה בהשקעות מעידה על קושי להשקיע או דווקא על מדיניות שמרנית שמוצדקת בעידן שבו שווין של החברות גבוה? לקרנות הון סיכון שלבי חיים ואסטרטגיית נטילת סיכון שונה. הנתון שהיה יכול להכריע בסוגיה הזו: התשואה שייצרה כל קרן מההשקעות בשנתיים האחרונות - איננו חשוף.

אופס, האקזיטים נעלמו

נתון העובר כחוט השני לאורך כל סיכומי השנה הוא היעלמות ה"אקזיטים" - כלומר מכירה, הנפקה או מיזוג של חברת הייטק בתמורה לכסף מזומן. על פי נתונים של איגוד קרנות ההון סיכון בארה"ב (NVCA), הנפילה הגדולה בסכומי האקזיטים שמגיעים לידיהם של המשקיעים והיזמים, אירעה כבר בתחילת השנה שעברה - מתקבולים מצרפיים של כ- 250 מיליארד דולר ברבעון השני של 2021, ולאחר מכן כ- 200 מיליארד בשני הרבעונים העוקבים לכמה עשרות מיליארדים בלבד בכל אחד מהרבעונים של 2022.

הרבעון הרביעי הציג נתון נמוך במיוחד: 10 מיליארד דולר בלבד באקזיטים שרשמו קרנות ההון סיכון האמריקאיות, סכום שבעבר היתה מייצרת הנפקה אחת. סך התקבולים מאקזיטים של קרנות אמריקאיות ירדו אל מתחת ל- 100 מיליארד דולר בלבד בכל שנת 2022, הנתון הנמוך מאז 2016.

בכל הרבעון הרביעי נרשמו רק 14 הנפקות בניו יורק והמיזוגים והרכישות של חברות פרטיות הניבו למשקיעים 763 מיליון דולר בלבד, הנתון הנמוך מזה עשור.

בישראל הירידה אומנם נמוכה יותר, אך עדיין ניכרת לעין: חלה ירידה של 40% בסכום הכולל של אקזיטים, מ- 8.7 מיליארד דולר ב- 2021 ל- 5.3 ב- 2022, כאשר כל הרכישות הבולטות - בהן גרנולייט, קרדורקס וזימפריום - נערכו בין מרץ למאי, כך על פי SNC.

לירידה הדרמטית באקזיטים ישנה השלכה חמורה על יכולתן של הקרנות המשקיעות בחברות הייטק - אלה שמחזיקות את רוב רובה של התעשייה הישראלית- להראות תשואה למשקיעים ולגייס קרנות נוספות. למעשה, רצף כזה ממושך של יובש באקזיטים לא נראה כאן בשנים האחרונות, ודאי לא בשנים שלפני מגפת הקורונה.

"יהיה קשה לקרנות ההון סיכון לגייס כסף בשנה הקרובה ונרגיש זאת היטב גם ב-2024-2025", אומר חסון. "יהיו קרנות שלא יגייסו קרנות המשך או קרנות ותיקות שיגיעו לפרקן, לאחר שלא הציגו מספיק אקזיטים ותשואות. אבל זה פותח אפשרויות מעניינות לקרנות הצמיחה והפרייבט אקוויטי, למשל לרכוש מניות בסקנדרי, או להשקיע בחברות צעירות יותר, שכפי שאנחנו רואים מהנתונים, נהנות מעלייה יחסית בהשקעות ומהתגברות של מספר המשקיעים סביב השולחן".

מדוע להפסיק כשאפשר להשקיע בחלומות

אחד הטרנדים הבולטים בשנה שחלפה הוא החלטת המשקיעים בהייטק להיעדר מסבבי גיוס גדולים לחברות בוגרות שגייסו בשנים הקודמות לפי שווי גבוה או כאלה שהיו בדרך להנפקה אך נאלצו לדחות אותה. על פי דוח IVC ולאומי-טק, ירד היקף ההון המושקע בשלבים אלה מ-21.8 מיליארד דולר ב-2021 ל-10.5 בשנה שעברה. בהתאם לכך, מספר חדי-הקרן החדשים ירד מ-42 ב-2021 ל-23 בשנה שעברה, רובם תוצר של החציון הראשון של השנה. ההון שהוזרם לחדי-הקרן הישראלים ירד בבת-אחת מ-2.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2022 לכחצי מיליארד בלבד בכל הרבעון האחרון.

תימור ארבל-סדרס, מנכ''לית לאומי-טק / צילום: אורן דאי

במקום זאת, נהרו המשקיעים לחברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים: אלה חברות בעלות מקדם סיכון גבוה יותר, אך גם בעלות שווי נמוך יותר, ועדיין לא ניתן לשפוט את הצלחת המוצר בשוק אותו אמור לשרת. במידה רבה, ניתן לומר שהמשקיעים נהו לחברות "חלום" על חשבון החברות שכבר פגשו את השוק והתאכזבו מהמצב אליו הוא נקלע. כך הפכה שנת 2022 לשנת שיא במונחים של כלל ההון שגויס לחברות צעירות ("סיד") - 4.4 מיליארד דולר, בהשוואה ל 3.9 בכל שנת 2021.

"אחת התופעות שבאו לידי ביטוי משמעותי יותר השנה היא הגידול במספר המשקיעים המשתתפים בסבבי הגיוס מסוג סיד. אנחנו רואים את שינוי המגמה הזה כבר כמה שנים, אך השנה זה בלט במיוחד על רקע הירידה בהיקפי ההשקעות בסבבים מאוחרים יותר", אומר גיא הולצמן, מנכ"ל IVC. ככל הנראה הדבר נובע מביקוש גבוה יותר להשקעה בחברות בשלב זה, במקביל לעלייה בגודל הסיבוב הממוצע בשלב הסיד והשלב המוקדם - דבר שדורש שחקנים רבים יותר שיחלקו ביניהם את הסיכון.

"ההשקעות בשלב הסיד קוראות תיגר על השקעות בשלב מאוחר יותר", אומר חסון. "אחת הסיבות לכך היא חברות צעירות רבות שהקדימו את הגיוסים וגייסו את הסיבוב הבא בתאריך מוקדם יותר כדי להיכנס ל-2023 עם מזומנים בקופה. עבור המשקיעים, השקעה בשלב כזה היא קלה יותר: עוד אין שיחות על שווי, אין דילמה לגבי האם החברה צברה מספיק נכסים. בסיד החיים פשוטים יותר, ונראה את זה גם ב-2023".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה חיובית בוול סטריט; מניות השבבים מטפסות

הנאסד"ק עולה ב-0.6% ● הדאקס עולה ב-0.5%, בלונדון לא מתקיים היום מסחר ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים