גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שש שנים לחיסכון לכל ילד: איפה היה הכי כדאי להשקיע, ומי הגוף שמוביל?

חרף השנה החולפת והקשה בשווקים, תוכנית "חיסכון לכל ילד" השתלמה לחוסכים ● ההורים שהפקידו את כספי ילדיהם בקופות הגמל במסלול בסיכון מוגבר, זכו לתשואה שנעה בין 25% ל־65% ● אלו שהשקיעו דרך הבנקים זכו לתשואה נמוכה משמעותית ● וגם: איך השפיעה העלאת הריבית?

תוכנית ''חיסכון לכל ילד'' השתלמה לחוסכים / אילוסטרציה: Shutterstock
תוכנית ''חיסכון לכל ילד'' השתלמה לחוסכים / אילוסטרציה: Shutterstock

אלפי תינוקות שנולדו בישראל מאז דצמבר עוד לא יודעים להעריך את זה, אבל הם צפויים ליהנות מתוספת של מאות ואלפי שקלים כשיגיעו לגיל 18. זאת לאחר שהחל מלפני כחודש וחצי, מחויבות קופות הגמל "לחיסכון לכל ילד" לשייך למסלול בסיכון מוגבר (מסלול עתיר חשיפה למניות) כל תינוק ראשון במשפחה אם הוריו לא בחרו עבורו באופן אקטיבי היכן להפקיד את התשלום שמעבירה המדינה.

התרחיש האופטימי לשווקים ב־2023: מיתון בכלכלת ארה"ב. כן מה ששמעתם 
קרן העושר הנורבגית במסר חד: "החמדנות התאגידית בארה"ב עברה כל גבול"

ההוראה הזו מגיעה בעקבות תיקון שהוציאה רשות שוק ההון, לפיה מסלול ברירת המחדל, שהיה בשלוש השנים האחרונות מסלול בסיכון מועט עם חשיפה קטנה יחסית למניות, יוחלף במסלול עם סיכון מוגבר.

במקביל, חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל הגישו בסוף השנה הצעת חוק שאושרה בקריאה טרומית, לשינוי מסלול ברירת המחדל. השניים אף קראו לבטל את האפשרות הניתנת להורים לחסוך את כספי התוכנית בבנקים, בטענה כי הריביות שהם מציעים טובות עוד פחות מהתשואות במסלולים הסולידיים (מאז עלתה הריבית בעקבות עליית ריבית בנק ישראל, על כך בהמשך). אולם, הצעה זו לא נכללה לבסוף בתיקון של רשות שוק ההון. אז עד כמה ההחלטה של המדינה קריטית לאורך זמן?

פערי תשואות של פי שלושה וארבעה

את שנת 2022 סיימו המסלולים בסיכון מוגבר בתשואה שלילית דו ספרתית בעקבות הירידות התלולות בשווקים, בעוד שהמסלולים הסולידיים יותר סיימו עם תשואה שלילית שנעה בין חצי לשליש ממנה. למשל, בפניקס הציג המסלול המנייתי תשואה שלילית של יותר מ־15%, בעוד המסלול בסיכון מועט הראה תשואה שלילית של 5.7%.

באלטשולר שחם, שמנהל לבדו 6.1 מיליארד שקל בתוכניות "חיסכון לכל ילד" (41% מסך הנכסים בקופות הגמל "חיסכון לכל ילד"), עמדה אשתקד התשואה השלילית במסלול הסיכון המוגבר על 19.2%, לעומת 7.6% במסלול עם החיסכון המועט. נציין כי התוכנית נפתחה בשנים שבהן אלטשולר שחם הכה את תשואת המתחרים, והתשואות הגבוהות בסיכון המוגבר על פני המסלולים האחרים קסמו להורים והם בחרו במודע במסלול החיסכון בסיכון מוגבר.

אולם, כאשר בוחנים את התשואות מאז יציאת התוכנית לדרך בראשית 2017, אין ספק שלילדים כדאי לחסוך במסלולים עתירי המניות. מדובר על פערי תשואה של פי שלושה ואף פי ארבעה, גם אחרי שאלו הצטמצמו בעקבות השנה הקשה בשוקי ההון.

מי שהשיג את התשואה הגבוהה ביותר במסלולים בסיכון מוגבר הוא אנליסט, עם תשואה של כמעט 65%, גם לאחר שבשנה החולפת הציג תשואה שלילית של כ־18.5%. אנליסט מוביל גם במסלול בסיכון בינוני עם תשואה של 32%, כזו שחלק מהמתחרים לא השיגו גם בסיכון המוגבר.

"החוסכים לא צריכים להתרגש משנה שלילית, מאחר וההפקדות החודשיות החדשות מושקעות בשוק במחירים נוחים יותר", אומר נועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות באנליסט. "בחינת התוצאות שלנו מאז תחילת הדרך של החיסכון מעידות על יצירת ערך גבוהה מאוד לחוסכים, וזאת על אף המשברים שהיו בשנים האלה".

 

גם דודי ליידנר, מנהל חטיבת חיסכון ארוך טווח בהראל, שהשיגה תשואה של יותר מ־46% מאז נפתחה התוכנית, מסביר כי לא צריך להתרגש משנה כזו. "יתרה מכך, הנטייה היא ללכת למסלולים המאופיינים בסיכון גבוה מתוך הנחה שזה חיסכון לטווח ארוך, ומכך שהוא מיועד לתמוך ביציאה של הילד לעצמאות כלכלית", הוא מוסיף. "הציבור מגלה בגרות בהבנה שלו את ההתנהגות בשוק ההון, בניגוד לתקופה במשבר הסאבפריים לדוגמה, אז ראינו דהירה למשיכת כספים או למעבר למסלולים סולידיים שהובילו את החוסכים לקיבוע של ההפסד".

"הצלחה חברתית והגדלת המודעות"

מי שמנהל בפועל את התוכנית ואחראי על הפקדת הכספים הוא המוסד לביטוח לאומי, שגם משלם לחברות המנהלות את דמי הניהול של הקופות. בסתיו האחרון יצאו בביטוח הלאומי לקמפיין להגברת המודעות לחשיבות של ההורים להיות אקטיביים בבחירת תוכנית החיסכון. אקטיביות זו היא לא רק בבחירת התוכנית, אלא גם בניצול האפשרות להפקיד לכל ילד 52 שקל נוספים על 52 השקל שמפקידה המדינה (תחילה עמד הסכום על 50 שקל).

מנתוני הביטוח הלאומי ל־2021 עולה כי בכ־47% מתוך 3.4 מיליון התוכניות הפעילות בסוף אותה שנה, בחרו הורים להפקיד עוד 52 שקל. היכן שההורים בחרו באופן אקטיבי, שיעור ההורים שבחרו להגדיל את ההפקדות כבר עמד על 72%. תוספת זו מגיעה מתוך קצבת הילדים, כך שההורים לא משלמים אותה מכיסם.

כעת, בביטוח הלאומי מציינים כי בעקבות הקמפיין להגברת המודעות, נרשם גידול משמעותי במספר הכניסות לאתר "חיסכון לכל ילד", וכן בפתיחת חשבונות באופן יזום. אם לפני הקמפיין בין 1.4 ל־1.5 אלף תוכניות נפתחו באופן יזום מדי חודש, בעקבות הקמפיין המספר קפץ ל־8.2 אלף. בנוסף, בעוד שבעבר היו נכנסים מדי חודש לאתר כאלפיים אנשים בחודש, המספר זינק כעת ל־43 אלף.

מהביטוח הלאומי נמסר כי "מעורבות ההורים, משפיעה באופן חד משמעי על גובה החיסכון שהילדים יקבלו בהגיעם לגיל 18 או 21. בחירת מסלול נכון, ותוספת של 50 ש"ח עבור הילדים יכולה להיות ההבדל בין 14,000 ש"ח לכ-70,000 ש"ח. ההליך באתר הביטוח הלאומי פשוט ביותר ובלי בירוקרטיה, והשקעה של דקות ספורות מול המחשב, תבטיח את עתיד הילדים וצמצום הפערים".

"מדובר בהצלחה גדולה בעצם ההבנה של חשיבות החיסכון", מסביר דודי ליידנר מהראל. "למרות שהחיסכון נחשב למצומצם יחסית, הוא צפוי להניב לילד ממוצע עשרות אלפי שקלים בעתיד". לדבריו, מעבר לכך, המהלך הגביר את האוריינות הפיננסית של הציבור: "המדינה יכולה לגלות יותר גמישות ביחס להורים שפחות צריכים את הכסף היום ומעוניינים להעביר יותר לחיסכון, כי הכספים מגיעים במסגרת קצבת הילדים ולא נדרש במקרה זה לפרוץ את המסגרת התקציבית".

האם זה לא יחדד את הפערים?
"אין ספק שקיימים פערים ואין במהלך הזה בלבד כדי לפתור אותם, אבל צריך להבין שדווקא עבור ילדים מעשירונים נמוכים יותר החיסכון הזה יהיה יותר משמעותי בנקודת היציאה לדרך עצמאית. זה רווח לא רק לילדים האלה, 'ההשקעה' הזו תחזור למדינה, בחברה יותר בריאה, מאוזנת ואולי גם משכילה יותר. אצלנו בהראל יש מאות אלפי ילדים שהוריהם בחרו לחסוך עבורם, מקבוצות אוכלוסייה מגוונות שאם לא היו חוסכים את הכסף הזה, הוא היה משמש לצריכה שוטפת".

מהצד השני: מה לגבי הבנקים?

אם 2022 הייתה שנה קשה למנהלי ההשקעות וכתוצאה מכך לתשואות הילדים, עבור הבנקים השנה הזו הייתה טובה עם גידול בהכנסות כתוצאה מעליית הריבית. נראה כי על רקע חולשת התשואות בקופות הגמל, זו לכאורה אמורה להיות השנה שהצעות שלהן משתלמות יותר.

בעקבות עליית הריבית, העלו הבנקים את הריביות שהם מעניקים למי שיחסוך דרכם. בניגוד לקופות הגמל, בהן אפשר לעבור באופן חופשי בין מסלולים ואף בין חברה לחברה, הבנקים מציעים מסלול ללא תחנות יציאה ומסלול עם נקודת יציאה לאחר חמש שנים. בשני המסלולים הללו אפשר לבחור בין ריבית קבועה לא צמודה, ריבית קבועה צמודה וריבית משתנה (פריים).

מי שיבחר בתוכנית ללא תחנות יציאה עם ריביות קבועות לא צמודות יכול ליהנות מריבית שנתית של בין 3.75% במרכנתיל ל־2.55% בלאומי. מרכנתיל הוא האטרקטיבי ביותר גם במסלול הריבית הקבועה הלא צמודה כשהוא מציע תוספת של 1.2% למדד, אם כי הריבית מחושבת לפי השינוי במדד בתקופת הפיקדון ולא כוללת את העלייה במדד לפני תחילת הפיקדון.

דיסקונט מציע את הריבית הטובה ביותר במסלול הפריים וזו עומדת על פריים מינוס 1.19%, כלומר ריבית של 4.06%. מנגד, מזרחי טפחות מקזז כמעט את כל ריבית הפריים, כך שההצעה שלו עומדת על ריבית של 0.35% בלבד. חשוב לציין כי ריביות אלו מחושבות עבור תינוק בין פחות משנה, וככל שהילד מצורף לתוכנית מאוחר יותר, הריביות הולכות וקטנות.

יש לזכור כי מדובר בחסכונות שנפדים לאחר שנים, והאינפלציה והריבית צפויות לרדת בעתיד, מה שיהפכו את החסכונות בבנקים לפחות כדאיים לעומת תשואות שוק ההון.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • שבעה ישראלים נפצעו, בהם שלושה במצב קשה, מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, גבר כבן 65 נפצע קל מרסיסים • צה"ל והשב"כ חיסלו את אחד ממפקדי חטיבת רפיח בג'יהאד האיסלאמי • עדכונים שוטפים

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים