לשכת עורכי הדין מגיעה חבוטה למאבק על חייה / איור'' גיל ג'יבלי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
לשכת עורכי הדין נמצאת כעת באחד מרגעי השפל שלה. הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין מבקשת לפרק אותה מהנשק הכי משמעותי שלה - שני מושבים בוועדה היוקרתית למינוי כלל השופטים במדינת ישראל.
● כשהפוליטיקאים הולכים על הסף: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ? | המשרוקית
● המהפכה שמסעירה את רואי החשבון: כך ייראו בקרוב הדוחות הכספיים
● דן פרופר פורש מאסם אחרי 56 שנה וחרד לעתיד התעשייה: "לא כולם יכולים להיות גאוני הייטק" | ראיון
בנוסף, בסוף דצמבר הודיע ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי כי לא יתמודד לכהונה נוספת כראש הלשכה. זאת, לאחר שבעבר הכריז רשמית כי בכוונתו להתמודד לבחירות שיחולו בחודש יוני. בהודעה האחרונה ציין כי למרות שלא יתמודד, הוא ימשיך להיאבק נגד הכוונות לפגוע במערכת אכיפת החוק.
"מאז ומתמיד עמדתי לימינו של שלטון החוק והגנתי בנחרצות על שומריו", כתב חימי. "במהלך החודשים הקרובים אמשיך בדרכי זו. לא אתן את ידי למהלכים של אנשים חשוכים, אנטי-דמוקרטיים, חלקם שחקנים ראשיים בממשלה הנכנסת, המבקשים לשסות את אזרחי ישראל איש ברעהו".
כדי לתאר נכונה את מסלול ההתנגשות בין לשכת עורכי הדין לבין הממשלה הנכנסת, אפשר להסתפק בעובדה פשוטה אחת. מאז כינון הממשלה ומינויו של יריב לוין לשר המשפטים, לא היה ביניהם דיאלוג כלשהו. לא פגישת עבודה, לא שיחת טלפון, לא מסרון ברכה על מינויו - כלום.
ההצעה "ההזויה" חזרה
הבחירות לראשות הלשכה יתקיימו כאמור בחודש יוני, והליכוד ויתר סיעות הקואליציה יעמידו מועמד מטעמן לתפקיד ראש הלשכה. אם לא די בכך, על הפרק עומדת גם הצעת חוק לפירוק לשכת עורכי הדין והפיכתה לגילדה וולונטרית. זאת, בניגוד למצב כיום בו הלשכה היא גוף סטטוטורי שפועל לפי חוק לשכת עורכי הדין, וכל עורך דין חייב להיות חבר בה. גם אם ההצעה לא עומדת כרגע על השולחן ולא נמצאת בראש מעייניו של השר לוין, היא בהחלט עשויה לחזור לחיינו בהמשך כהונתה של הממשלה.
על-פי הצעת החוק של ח"כ חנוך מלביצקי (הליכוד), אליו הצטרפו חברי כנסת נוספים מהקואליציה, על אסדרת מקצוע עריכת הדין, ככל מקצוע האחר, להתבצע מתוך מטרה לקדם את עניינם של כלל האזרחים, ולא את עניינה של קהילה מקצועית מסוימת.
הצעת החוק מבקשת להשוות את אסדרת מקצוע עריכת הדין למקצועות אחרים, כך שתוקם מועצת עורכי דין, שהיא מועצה ציבורית המתמנה על-ידי שר המשפטים, חלקה בהמלצתם של גורמים בעלי עניין במקצוע. המועצה תורכב משופטים, עורכי דין מהמגזר הפרטי, עורכי דין מהמגזר הציבורי, נציגי משרד האוצר ונציג הסגל האקדמי במוסד להשכלה גובהה. מועצה זו וועדת משמעת נוספת שימנה שר המשפטים למעשה יקחו לידיהן את הסמכויות של הלשכה ויהפכו אותה לוולנטרית. בעבר הציעה חברת הכנסת דאז אסנת מארק הצעה דומה.
את סיפורה הנוכחי של לשכת עורכי הדין אפשר להמחיש באמצעות תגובתו של אבי חימי להצעת החוק של מארק. בחשבון הטוויטר שלו כתב חימי: "הגשת ההצעה… יומיים לפני בחירת מועמד הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, אינה צירוף מקרים. מדובר בהצעה הזויה, שאין בה אלא ניסיון שקוף ונואש להשפיע על הליך בחירת נציג הלשכה".
חימי לא הסתפק בכך והוסיף: "לשכת עורכי הדין תבחר את הנציג הטוב ביותר שניתן ללא מורא ופחד, ותמשיך להתקיים עוד שנים רבות לאחר שהאפיזודה העונה לשם ח"כ אוסנת מארק, תחלוף".
לשכת עורכי הדין אכן בחרה נציג מטעמה בניגוד לרצון הליכוד, מארק "חלפה" וכבר איננה חברת כנסת. אולם הליכוד בשלהי 2022 חזר לשלטון, כאשר דווקא חימי נאלץ להודיע כי יפנה את ראשות הלשכה. הצעת החוק "ההזויה" חזרה כאשר היא זוכה לתמיכת חברי כנסת מסיעות שונות של הקואליציה, ובתמיכה מקיר לקיר בקואליציה על הוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מתוך הוועדה לבחירת שופטים.
קרועה בתוך הבית
אם העסק לא מורכב מספיק עבור ראש הלשכה חימי, אזי לוין זוכה לתמיכה מתוך נשיאות לשכת עורכי הדין עצמה. המשנה לראש הלשכה, עו"ד נועם לאור, שיגר מכתב ברכה לשר המשפטים. אגב, עו"ד לאור עומד בראשות סיעה שמקדמת את הפיכת לשכת עורכי הדין לגוף שהחברות בו היא וולונטרית.
עו"ד לאור ציין במכתב כי "עמדתו של ראש לשכת עורכי הדין היוצא היא דעתו הפרטית בלבד. עורכי הדין ולשכת עורכי הדין אינם שבעי-רצון, לשון המעטה, מהאופן שבו בחר עו"ד חימי לנהוג. הרפורמות המשפטיות נדרשות, וטוב שייעשו".
וכך לשכת עורכי הדין נאבקת "על חייה" בעודה קרועה בתוך הבית פנימה, בין עורכי דין כמו יצחק נטוביץ ונעם לאור לבין חברים כמו עו"ד נדב ויסמן. הללו מושכים לכאן, והללו לכאן, והרכבת בינתיים נוסעת.
עו"ד חימי צמח מתוך הקואליציה של אפי נוה, ולאחר שנוה פרש מכהונתו כראש לשכת עורכי הידן בעקבות הסתבכותו הפלילית, הוא גייס את המנגנון שלו על-מנת לסייע לחימי להיבחר ב-2019. לאור העובדה שבאותם ימים נוה היה חשוד בעבירת שוחד במסגרת פרשת מין תמורת מינוי (שנסגרה לבסוף), התמיכה של נוה הייתה שקטה, וכלפי חוץ חימי הציג גישה שונה מקודמו.
לאחר שנבחר לראש הלשכה, עו"ד חימי נטל עצמאות מוחלטת. בהמשך, ולאחר שחשש כי בכוונת נוה להתמודד שוב על התפקיד, סנט בו חימי פומבית. חימי נקט גישה הפוכה לחלוטין מנוה, אולם הבה נתחיל ראשית בכהונתו של נוה.
ביוני 2015 מונה אפי נוה לראש לשכת עורכי הדין. גם אוהביו וגם אויביו מודים כי הוא הפך את הלשכה לגוף תוסס ובעל השפעה, לאחר שדשדשה כגוף אפור. נוה שידד את המערכת כאשר חבר לברית עם שרת המשפטים דאז איילת שקד. ראש הלשכה נתן לשרת המשפטים כל מה שהיא תרצה, ואילו היא נתנה סמכויות וכוח ללשכה.
חימי צמח בתוך המשבר
ברית שקד-נוה עוררה תסכול רב בקרב השופטים. אומנם השר דאז משה כחלון מנע מהרפורמות המשמעותיות לעבור, אולם עצם החלטת לשכת עורכי הדין לעבור מחיק ידיה של הרשות השופטת לידי הפוליטיקאים - הציבה את מערכת המשפט במציאות שהיא התקשתה מאוד להתמודד עימה.
בכנס של לשכת עורכי הדין בקיץ 2017 שיתף נוה פעולה עם עמרי אסנהיים ומערכת "עובדה". הוא ענד על גופו מיקרופון סמוי שמתעד את השיחות שניהל עם גורמים שונים. בכירי מערכת המשפט נחשפו במערומיהם.
נוה עשה מעשה חסר תקדים ו"שרף" אנשים רבים, אולם למרבה ההפתעה הוא דווקא יצא מהאירוע מחוזק ברמה הפוליטית. אם לא היה ברור מספיק עד כה, הדבר הוברר ביתר שאת לאחר פרסום התחקיר - הכוח של נוה במינויים לבתי המשפט הוא כוח אדיר.
התחקיר של אסנהיים פורסם בנובמבר 2017, סמוך למינויה של השופטת אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון. היא מיהרה לכנס את נשיאי בתי המשפט בערכאות השונות, ונאמה את הדברים הבאים: "אחד הנושאים שארצה להעלות בפניכם במפגש הנשיאים הקרוב נוגע לתוכנית 'עובדה' בעניין הוועדה לבחירת שופטים. התוכנית מעוררת דאגה, לפחות בשני מישורים.
"האחד - נוגע לסכנת הפוליטיזציה של מערכת המשפט. השני - נוגע לאינטראקציה בין שופטים, גורמים פוליטיים, ואנשי לשכת עורכי הדין. במישור הראשון - מתברר כי יש מי שסבור כי אין כל פסול בקידום מינויים של שופטים על-פי אג'נדה פוליטית".
חיות הסבירה מדוע לדעתה מדובר בטעות. "הרכב הוועדה לבחירת שופטים תוכנן על-ידי המחוקק כך שיתקיים בוועדה איזון בין הגורמים הפוליטיים, נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת, לבין הגורמים המקצועיים, נציגי הרשות השופטת ונציגי לשכת עורכי הדין. מכאן ששיתוף-פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין השופטים הוא שיתוף-פעולה בין שני הגורמים המונחים בראש ובראשונה משיקולים מקצועיים בבחירת המועמדים האיכותיים ביותר לתפקיד.
"לעומת זאת, שיתוף-פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה, כברית מוצהרת, טומן בחובו סכנה כי הבחירה תחתור לקידום אג'נדה פוליטית על חשבון שיקולים מקצועיים".
אומנם נוה צבע את הלשכה בצבעים פוליטיים, אולם כוחה רק הלך והתחזק מול רשויות השלטון. ממילא גם כוחו הפוליטי שלו עצמו. נוה נאבק נגד מה שהוא ראה כהצפת המקצוע בבוגרי מכללות שלא ראויים מקצועית לכהן כעורכי דין. ההפגנות שהלכו והתחזקו נגדו - לא עניינו אותו.
לאחר שנפתחה נגדו החקירה בינואר 2019 במסגרת פרשת "מין תמורת מינוי" בחשד לשוחד, נאלץ נוה להתפטר מתפקידו. בתוך המשבר הזה צמח אבי חימי. הוא פעל לבדל את עצמו מנוה, ובמסגרת קמפיין הבחירות שלו אף הבטיח כי אם ייבחר, הוא יפעל למינוי שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר כחבר בוועדה לבחירת שופטים מטעם הלשכה. כלומר, קול אחד נוסף עבור שלושת השופטים.
חימי פעל לשקיפות בהתנהלות הלשכה - אולם על הדרך ויתר על הכוח הרב שהיה לה וגם על הקשרים עם שרי הממשלה. חימי ויתר על המשרדים שניתנו ללשכת עורכי הדין בתוך הכנסת, במסגרת דיל של נוה עם יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין.
ללשכה היו שישה תקנים ללוביסטים. כאשר נבחר חימי, הוא סגר את המשרד. במקום המאבק שניהל נוה על כוח הלשכה, המאבק בימי חימי קיבל אופי פוליטי-ציבורי על עצמאות מערכת המשפט.
מי יהיה ראש הלשכה?
כעת, לשכת עורכי הדין מגיעה לקרב על חייה חבוטה. מצד אחד היא זוכה לשם רע למדי בציבור, על רקע פרשת "מין תמורת מינוי" ותחקיר "עובדה"; ומן הצד השני היא איבדה את הכוח הפוליטי שהיה לה על רקע ההחלטה לחזור לברית הישנה עם השופטים והליכה ראש בראש מול הממשלה הנכנסת.
לאור המצב, לא נראה שיש מספיק אנשים שיבכו על הוצאת לשכת עורכי הדין מחברות בוועדה לבחירת שופטים. בהמשך, לא ניתן לשלול שגם קיום הלשכה יהפוך לשאלה מעשית. רמזים לכך נקבל כאשר נגלה מי ייבחר לראש הלשכה. לפי שעה, כמעט ואין קופצים על התפקיד.
מראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, נמסר: "הקדנציה הנוכחית היא שעתה הגדולה של הלשכה. דווקא בקדנציה זו, זכתה לשכת עורכי הדין להכרה והערכה רבה מהציבור ובעיקר מעורכי הדין. מבלי כל השתייכות פוליטית, הצליחה הלשכה לבטל חוקים וגזירות ומנענו פגיעה באזרח ובעוסקים במקצוע".