מבנה שקרס ברעידת אדמה. האם חברת הביטוח תשלם? / צילום: Shutterstock
רעידת אדמה בעוצמת 7.8 בסולם ריכטר אירעה לפנות בוקר בטורקיה, וכתוצאה ממנה נהרסו מאות בניינים בטורקיה ובסוריה, ונהרגו מאות אנשים. הרעש הורגש בישראל אולם בעוצמה נמוכה יותר, ובמזל לא נגרמו נזקים משמעותיים, ולפי דוברות המשטרה אין נזק או נפגעים.
● רק שלא תפסיקו לקנות דירות: גינדי מציעה הנחות, ובנק לאומי מתגייס לסייע
● טדי שגיא קנה וילה ב־100 מיליון שקל ברחוב היוקרתי במדינה | בלעדי
● מחקר: 40 אלף דירות בישראל בסכנה גבוהה לקריסה בעת רעידת אדמה
האירוע הנ"ל הוא לא הראשון. לפי המכון הגאולוגי במשרד התשתיות הלאומיות, מאז תחילת השנה הנוכחית התרחשו בישראל וסביבתה 30 רעידות אדמה, מתוכם שתיים הורגשו היטב. בדוח התרעה קצרת-מועד לרעידות אדמה בישראל צוין כי "ישראל ממוקמת על גבול הלוחות הטקטוני של ערב ואפריקה. התנועה היחסית בין לוחות אלה גורמת לרעידות אדמה חזקות, העלולות להיות הרסניות".
בתוך כך, האפשרות הריאלית ביותר שעומדת בפני כל בית ישן היא חיזוק המבנה. לשם כך נוצרה תוכנית תמ"א 38/1 (חיזוק ותוספות) שנועדה למטרה זו בדיוק, אולם ההיתכנות הכלכלית הרחיקה אותה מאזורי הסיכון. כיום מה עומד בפני בעלי הנכסים באזורים אלה הוא ביטוח דירה, כך שבמקרה של אסון, הפיצוי ייתן מענה ראוי.
רוצים כסף מהביטוח? תבנו מחדש תוך שנה
"מדינת ישראל יושבת באזור גאוגרפי שבו עתידה בסבירות גבוהה להתרחש רעידת אדמה שתחריב לא מעט בניינים", אומר שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, ומדגיש כי "קריסה בשל רעידת אדמה מכוסה במסגרת פוליסות ביטוחי הדירה שמשווקות חברות הביטוח". אולם לדבריו קיימת בעיה: "ישנה לקונה שאישר הרגולטור, לפיה בעלי הדירות יקבלו את הכסף שמגיע להם מחברת הביטוח, אך ורק אם יבנו מחדש את הבית תוך שנה - אחרת יקבלו 60% מערך הדירה לכל היותר".
מה אומרת התקנה?
"התקנה הזו של הביטוח קיימת מאז ומעולם, אבל אף אחד לא בא ואמר שיש כאן בעיה". לדבריו, "חברות הביטוח תמיד התייחסו למקרים נקודתיים כאלה שאפשר לשקם תוך שנה. כי אם ניקח בחשבון את ההליך הבירוקרטי של המדינה, ונניח שבאירוע בסדר גודל כזה המדינה תפנה את כל המשאבים שלה לשיקום תשתיות לאומיות - אז לא יהיה אפשר לבנות תוך שנה.
"יכול להיות שלאדם יהיה ביטוח, אבל הוא לא יכול לבנות את הבית שלו תוך שנה, וכתוצאה מכך הפיצוי שיקבל מחברה הביטוח יעמוד על 60%-50% לכל היותר. לחברות הביטוח נוח לשבת בפינה כי אם תתקן את הפוליסה (תקנית כפופה לחוק), זה יחייב את החברות לשלם יותר".
למה הנושא הזה לא מטופל כראוי?
"הנושא הזה לא עלה, אף אחד לא אמר שצריך לתקן את הבעיה הזו. גם מי שמנסה לסמוך על סוגיית האסון הלאומי שבמסגרתו המדינה מושיטה יד ומתערבת לטובת הציבור, אז המדינה נותנת מענה לתשתיות לאומיות. החוק הזה לא נחקק, והוא לא רלוונטי".
שדה סבור כי "האסון הכלכלי הכי גדול שמדינת ישראל תחווה בשנים הקרובות יגיע ביום שבו תהיה רעידת אדמה גדולה, וייפלו כאן אלפי מבנים, כפי שקרה בטורקיה. המדינה לא ערוכה לזה גם כלכלית וגם לוגיסטית.
"דמיין תרחיש בו מאות בתים קורסים - נראה לך שמישהו יצליח לבנות אפילו אחד מהם בחזרה תוך פחות משנה? לא צריך ללכת רחוק, הדוגמה הכי טובה היא הקריסה של המבנה ברחוב סירלין בחולון: המבנה כאמור קרס לפני שנה וחצי, ההריסות פונו לפני חודשיים, והבנייה תתחיל בערך עוד כחצי שנה. כלומר, אנחנו מדברים על טווח של שנתיים בכדי לשקם מבנה אחד. דמיין לעצמך מה יקרה אם יחהרסו אלפי מבנים.
"אנחנו בלשכת סוכני הביטוח דורשים מהרגולטור להאריך את תקופת השיפוי, קרי התקופה במסגרתה ניתן לסיים את הבנייה, משנה ל-3 שנים, ועדיין לקבל את מלוא הכסף שמגיע למבוטח.
"אנחנו באים לרגולטור ואומרים שצריך לתקן את הפוליסה התקנית, כך שאת תקופת השיקום והבנייה צריך להאריך ל-36 חודשים - או לפחות 24 חודשים - כדי שאנשים יוכלו לתקן את הנזק שלהם בצורה ראויה.
"עדיין אפשר לשלב את זה בחוק ההסדרים. אני חושב שהמוטיבציה של המפקח צריכה לעלות בעקבות הלחץ הציבורי, אם לא אנחנו נדאג לשכנע אותו. היינו כבר בשיחות עם יושבי-ראש ועדות הפנים, הכלכלה והכספים, והסברנו את הנושא הזה. עד כה לא הכירו את חשיבות הנושא הזה, והבינו שזה מאוד חשוב".
"כל מי שאין לו ביטוח דירה, שירוץ לעשות"
איך מנגנון הביטוח עובד כיום?
"חברת הביטוח משלמת על החשבון מה שנקרא ערך שיפוי, שנע בין 60%-50% מערך הדירה, וברגע שבעל הבית יתקן את הנזק, החברה תשלם את היתרה, מה שנקרא 'ערך כינון'. הרציונל בחלוקה הזו הוא שלא יהיה מצב שבעל הבית ייקח את הכסף ולא יבנה את הבית, אלא שיהיה לו רצון למשוך את היתרה בעזרת כך שיבנה את הבית.
"כיום מנגנון הביטוח מחולק לשניים, לפרק המבנה ולפרק התכולה. בפרק המבנה התחשיב הוא גודל הבית כפול עלות בנייה, כשאנחנו מבטחים את עלות הבנייה. אני מזכיר לך שגם אחרי שהבית נחרב, הקרקע עדיין שייכת לבעל הנכס. היום עלות הבנייה בישראל לבית משותף היא 6,500 שקל למ"ר. במקרה של בית של 100 מ"ר, עלות הבנייה היא 650 אלף שקל. אפשר לבטח את שווי הקרקע, במקרה שיש נזק של מעל 75%, ובמקרה זה חברת הביטוח תשלם גם את עלות הבנייה וגם את ערך הקרקע (סכום ביטוח נוסף), ושם תוכל לקבל את השווי הריאלי של הדירה שלך, מה שייתן לך אפשרות לקנות בית במקום אחר".
מה ההמלצה?
"כל מי שאין לו ביטוח דירה, שירוץ היום לעשות ביטוח, כי הכניסה לתוקף היא מיידית", מדגיש שדה. "אנשים לא מבינים את המשמעות של זה. אנחנו אומנם מדינת רווחה, ואם יקרה אסון גדול, דוגמה לכזה שקרה במירון או בשריפה בכרמל, אז המדינה מתגייסת ומנסה לעזור בצורה כזו או אחרת; אבל אם תהיה רעידת אדמה, אז המדינה תפנה את כל המשאבים שלה לטפל בתשתיות לאומיות, ולא יטפלו בבתים של אזרחים, ומי שאין לו ביטוח יעבור לגור באוהל, כי אין אופציה אחרת.
"לשמחתנו, החברות לא עושות חיתום לפני אזור גאוגרפי, ומי שגר בבקעת הירדן ישלם אותן עלויות כמו תושב תל אביב. כך לא מענישים אנשים שגרים באזור כזה או אחר, אלא מייצרים שיוון יחסי בין כולם".