גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייסד האת'ריום מסביר: כך נפלו "המשקיעים המשוכללים ביותר על הפלנטה"

ג'ו לובין, ממייסדי בלוק האת'ריום, בטוח שפשיטת הרגל של כמה מבנקי הקריפטו רק משרתת את הרעיון שהוא מייצג: רשת פיננסית מבוזרת שבה כולם שווים, והיכולת לזהות נוכלים ורמאים נתונה לכל אחד ● הוא לא מודאג מהתחזקות הרגולציה על התחום בארה"ב, ומשוכנע שהאת'ריום והביטקוין ישתלטו על העולם הפיננסי

ג'ו לובין, ממייסדי בלוק האת'ריום / צילום: ConsenSys
ג'ו לובין, ממייסדי בלוק האת'ריום / צילום: ConsenSys

ג'ו לובין ישב בחדר ציוד גדול באחת מהאכסניות בתל אביב שבהן לנים בדרך כלל סטודנטים ותרמילאים. מאחורי כמה ארגזים שהונחו בחוסר סדר, הוא שלף את המחשב הנייד שלו וניסה לנצל כמה דקות של הפסקה בין פגישות והרצאות כדי לתקשר עם עובדיו בחברת הקריפטו קונסנסיס, שגייסה 450 מיליון דולר לפי שווי שוק של 7 מיליארד דולר.

זה האיש עם העבודה הכי גרועה באמריקה, והוא נהנה מכל רגע
מדוע הבנקים בישראל פחות לחוצים מנפילה של בעל השליטה בנמל חיפה גאוטם אדאני
לאחר הזינוק בכמות המשרות בארה"ב: פאוול נערך למאבק ארוך יותר באינפלציה

רבים התקשו להניח שהאיש הקרח בעל הטישרט השחורה שמסתתר מאחורי הארגזים הוא אחד מאותם אנשים שסייעו להגדיר את תעשיית המטבעות הווירטואלים, ושהצליח בעת ובעונה אחת להפוך למיליארדר קריפטו, ובמקביל לרכוש את אמונם של תאגידי ענק כמו ג'יי. פי. מורגן, סטארבקס ונייקי, שמובילים בימים אלה פיילוטים מוצלחים המבוססים על פלטפורמת האת'ריום שהוא נמנה עם מייסדיה.

תשע שנים חלפו מאז שחבר לובין לויטליק בוטרין ועוד כמה משוגעים לדבר, לייסוד מטבע האת'ריום, שהפך למטבע הקריפטוגרפי השני בחשיבותו לאחר הביטקוין. ולמרות משבר האמון בענף הקריפטו, הסקנדלים והמעורבות ההולכת וגוברת של רשות ניירות ערך בארה"ב באסדרת הענף, לובין - שמציג חזות של אידיאליסט וטכנולוג מנומס וקר רוח - לא מופתע מדבר. זה נראה כאילו הנזקים שספגו מיליוני משקיעים בעולם מפשיטת הרגל של בורסת הקריפטו FTX, ירידת ערכו של הביטקוין והמשבר בבנקי קריפטו דוגמת ג'נסיס וג'מיני, פעלו לטובת אנשים כמוהו.

עבור לובין, עולם הפיננסים נחלק באופן כמעט פשטני לשניים: העולם הריכוזי, בו מטבעות מונפקים ונסחרים על ידי חברות או בנקי קריפטו - כר נרחב להונאות ומעשי מרמה; וזירה בה מנסים להקים רשתות מבוזרות באמת, רשתות פיננסים המאפשרות להחזיק בנכסים או לסחור, תוך שהמשתתפים מנטרים מקרי הונאה באופן פעיל, ועובדים יחד כדי לקדם משתמשים נאמנים ולדחוק את אלה שמפרים את הכללים. לובין מתגאה בכך שכ־80 אלף איש מקבלים החלטות באופן אוטונומי ומסייעים לנטר מקרי נוכלות על הרשת.

"כישלון אדיר למשקיעים המשוכללים בפלנטה"

"אלה היו יכולים להיות ימים רעים מאוד, אם כל מה שהיה מעניין אותנו הוא העלייה בספקולציות", אומר לובין בראיון לגלובס. "אבל האמת היא ש־2022 הייתה שנה רעה למוסדות המטבעות הריכוזיים (CeFi, מטבעות או בורסות המנוהלות באופן ריכוזי כמו צלזיוס, בייננס, קויינבייס, או דיאם של מטא, א"ג). אבל היא הייתה שנה טובה מאוד לחברות שהתמקדו בפרוטוקולים מבוזרים, כאלה שתומכים בכלכלה מבוזרת. נכון, עולם ה־NFT חטף מכה, הנפחים ירדו, אבל הוא עדיין תחום מאוד תזזיתי שמושך מפתחים ובוני מוצרים מאוד איכותיים. אין לו את האנרגיה שאפיינה אותו בימי הגאות, אבל זה נורמלי - הגענו לאיזון הנכון".

האם אפשר להעריך את מידת הנזק שגרמה FTX של סם בנקמן־פריד לענף שלכם? ואיך אתם מנסים לתקן את זה?
"אני לא חושב שאפשר לאמוד את מידת הנזק. אבל דווקא לרשתות מבוזרות יש יכולת להימנע ממקרים כאלה. בעבר, לאחר שהתגלו מקרי הונאה פיננסית גדולים, לקח שנים להבין את הסיבות להן, לחקור את מה שקרה, ולפצות את כל מי שאיבד את כספו. היום קהילות גדולות יכולות למשוך את החקירה הפלילית לחוכמת ההמונים. למשל, לעשות שימוש בטוויטר כדי לגלות מהלכים חשודים בזמן אמת, או בדיעבד להבין בתוך שעות מה קרה".

בהתייחס להתפרקות כמה מהמוסדות המוכרים בענף כמו FTX, צלזיוס וקרן 3 ארוז, לובין אומר כי "צריך להסתכל אחורה על איך החלה התעשייה להיבנות. חברות קריפטו הראשונות ניסו להביא עתיד מבוזר, אבל לאחריהן הגיעו חברות הניהול הפיננסי הריכוזי. חשבנו שזה טוב, כשהם הציעו שירותים זולים יותר על תשתית שהייתה בעקרון איטית ויקרה. זה היה טוב כדי להוכיח שיש לא מעט שימושים לבלוקצ'יין, אבל ככל שהגיעו יותר משתמשים, התגלה שיש כמה פרויקטים ריכוזיים שכושלים וחלקם אף מסוכנים ומושחתים.

"לעומתם, אנחנו רואים כיצד רשתות מבוזרות מזהות תוך 7 שעות הונאה שלוקח במקומות אחרים לזהות 7 חודשים או אפילו שנים. אין ספק שמוסדות פיננסיים מסורתיים חייבים להיבנות על רשתות מבוזרות. והרשתות הריכוזיות עם הריקבון שפשה בהן - לשמחתנו 'התנקו' מעצמן".

אין ספק גם שהמשקיעים ששמו את מיטב כספם בבורסות כמו FTX כשלו בבדיקת החברות לפני ההשקעה.
"זה כישלון אדיר של כמה מהמשקיעים הכי בוגרים ומשוכללים על הפלנטה שלנו. זה בדיוק מה שקרה שם".

יש לציין שכמה מהמשקיעים ב־FTX, כמו סופטבנק, השקיעו גם בחברה בניהול לובין.

לכן אנשים נושאים עיניים יותר מתמיד למקורות סמכות, כמו בנקים מרכזיים ורשויות רגולטוריות, והמשבר הכלכלי רק מחזק את התופעה הזו.
"באמת דיברת עם כל האנשים האלה שנושאים את עיניהם לבנקים מרכזיים, שיצילו את חייהם או יחלצו אותם באמצעות המערכות הפיננסיות שלהם?" הוא תוהה. "בנקמן פריד ו־FTX עשו לתעשייה ולעולם כולו 'טובה' גדולה. כמובן שהם גרמו נזק לרבים, אבל הם הצביעו על האופן שבו גישה ריכוזית לפיננסים היא עניין מקולקל, ניתן להשחתה ומסוכן.

"מהצד השני, המנגנונים המבוזרים מהרשתות שלנו מאומצים על ידי חברות פיננסיות מסורתיות, כך שאין ספק שהכלכלה המבוזרת 'תבלע' את הכלכלה של המוסדות המרכזיים בשלב כלשהו. הכלכלה המבוזרת תהיה היסוד לכלכלה חדשה בעולם המערבי - אולי לא בסין, לפחות לא בזמן הקרוב - רק הודות ליתרון הטכנולוגי שלה. העובדה שהעולם במובנים מסוימים מתפרק גיאופוליטית וכלכלית, דווקא גורמת לפרוטוקולים מבוזרים כמו את'ריום ולאפליקציות שנמצאות עליו לצמוח יותר".

מה דעתך על צעדי הרשויות שמאיימים כביכול על העצמאות שלכם?
"זה מרגיש שהם שמים לב בעיקר למטבעות הקריפטו היציבים ("סטייבל קוין" - מטבע קריפטו שהוצמד לשער חליפין קבוע, במטרה להימנע מהתנודתיות שמאפיינת את השוק בכללותו, א"ג), ואני מקווה שגם יתייחסו לחברות הפיננסים הריכוזיות (CeFi). יש מה שאני קורא להם קריפטו פיננסי וקריפטו טכנולוגי; אם אתה לוקח נכסים מאדם כזה או אחר, או פותח למישהו חשבון וגובה על כך עמלה - זו פעילות פיננסית לכל דבר והיא חייבת להיכנס תחת רגולציה. מצד שני, מי שבונה מוצרים מבוזרים ומנגנונים שמשפרים את הטכנולוגיה, לא אמור לעמוד תחת ביקורת שכזו".

עכשיו, אחרי שהתעשייה התנקתה במקצת מהונאות, אתה מרגיש שזו ההזדמנות של האת'ריום לזנק אולי מעבר לביטקוין, שתמיד פעלתם בצילו?
"כבר היום את'ריום הוא הפרוטוקול המבוזר הגדול ביותר על פני הכדור, במונחים של היקפים. לביטקוין יש בסיס מוניטרי שבמונחים דולריים הוא גדול יותר מאתר, אבל האקוסיסטם שלו, כלומר התעשייה שנשענת עליו, היא קטנה יותר. את'ריום עושה מאז ומעולם את מה שהוא מיועד לעשות - להוות פלטפורמה ליישומים מבוזרים, בעוד שביטקוין פשוט רצה להיות כסף".

"השדרוג יאפשר הוזלה וזירוז של עסקאות"

לובין (58), יליד קנדה, נמנה עם כמה מהמחזיקים הגדולים בעולם של האת'ר, המטבע של פלטפורמת את'ריום (ETH). בניגוד לביטקוין, את'ריום מוגדר כאסימון (Token) שלא נועד להיות מטבע, מניה או נכס פיננסי, אלא רק אמצעי תשלום על פעולות מחשוב. ואולם, האת'ר נסחר כיום בהיקפים נרחבים בבורסות קריפטו ברחבי העולם, ומשמש דלק במנוע הספקולציות סביב נכסי קריפטו. בעוד שהביטקוין נסחר ב־23,174 דולר למטבע אחד, נסחר האתר ב־1,674 דולר.

לא פעם הובילו עליות בביטקוין גם לעליות בשער האת'ר, כאשר שני המטבעות הגיעו לשיאם בנובמבר 2021, עד שנרשם השפל של יוני 2022, שהחזיר אותם לערכים שבהם נסחרו לפני כשנתיים. יחד עם זאת, שני המטבעות חווים עלייה מאז תחילת השנה, בדומה למניות הטכנולוגיה - והוסיפו כ־40% כל אחד מאז ראשית ינואר.

במונחי שווי כספי, את'ר תופס כיום נתח שוק של כ־19% משוק הקריפטו, לעומת 39% לביטקוין. למרות התדמית הטהרנית של האת'ריום כמיזם טכנולוגי ללא כוונת רווח, גם באסימון שלו דבק רבב, בעיקר סביב מנגנוני ה"גשרים" - חברות המקשרות בין בלוקים או אסימונים שונים - שבהם נתגלו כשלי אבטחה ובמהלך 2022 נגנבו כך לפחות 1.4 מיליארד דולר, בין השאר באמצעות הונאות NFT.

ה"גשרים" הללו מאפשרים המרה של אסימון אחד, כמו את'ריום, באסימון אחר, דוגמת סולנה, והאקרים ניצלו פרצה שמאפשרת לספק רק שתיים מתוך חמש ססמאות הנדרשות לצורך משיכת כספים.

לובין מבטיח כי השדרוג שביצעה הרשת החודשים האחרונים, בנייה של שכבות תוכנה חדשות ומנגוני אישור ואבטחה חדשים, יאפשר להזרים מספר רב יותר של עסקאות על הרשת, במחיר נמוך יותר ובקלות רבה יותר. "הבעיות שנוצרו בגשרים לא קשורות לאת'ריום, אלא בגלל שבצד השני לפעמים נמצאים בלוקים חלשים טכנולוגית ולא מבוזרים מספיק.

"הוספנו לאחרונה כמה מנגנונים שמאפשרים לנטר מעשי מרמה או לעבד הרבה יותר עסקאות. כיום משתמשים שלנו יכולים לדווח במהירות רבה על הונאה ולנטר אותה, למשל 'להרים דגל' כאשר משהו לא טוב קרה, לספק הוכחה להונאה, ואחר כך ניתן תוך 7 ימים לבטל את העסקה. מנגנון אחר מאפשר לאחד עסקאות רבות לאחת, מה שיאפשר לאגד מאות אלפים של עסקאות בזמן אמת".

המשבר של 2008 גרם לו לשינוי תפיסה

לאת'ריום הגיע לובין כאיש הייטק ותיק בתחום הרובוטיק ובינה מלאכותית, ובסוף שנות התשעים אף שימש כסגן נשיא לטכנולוגיה בבנק ההשקעות גולדמן זאקס. למשבר הכלכלי של 2008 היה תפקיד בעיצוב תפיסת עולמו: בשנים שקדמו לו עסק בבניית מערכות פיננסיות ואף ניהל קרן גידור קטנה עם חבר. "למדתי הרבה על כלכלה באותה תקופה, ואז הבנתי שהעולם נע לכיוון של פשיטת רגל כלכלית ומוסרית. המערכות הריכוזיות שבנינו, התחילו לאבד את אמון הציבור. הרגשתי שהכלכלה יצאה מכלל שליטה, כשהבנקים המרכזיים עוברים להרחבה כמותית והמטבעות הממשלתיים מתחרים זה בזה עד לרמה אפסית כדי שנוכל לשלם חובות", אמר בראיון שנתן לגלובס לפני מספר שנים.

ב־2012 התרגש מקריאת המסמך המכונן של הביטקוין, "הנייר הלבן" של המטבע הדיגיטלי, וב־2013 פגש לראשונה את ויטליק בוטרין, גם הוא קנדי. השניים הבינו שמלבד פרוטוקולים של המטבע, נדרשת שכבה נוספת של תוכנה שתאפשר לבודדים וחברות לפתח תוכנות וחוזים חכמים, גם ללא מומחיות ב"קרביים" של פרוטוקול הרשת המבוזרת.

קונסנסיס, שאותה הקים בניו יורק ב־2015, מתמקדת בפיתוח יישומים המבוססים על האת'ריום. היא מעסיקה כ־800 עובדים וגייסה עד היום מעל 700 מיליון דולר, ממשקיעים דוגמת סופטבנק, נודסטאר, מיקרוסופט, AT&T וקרן ת'רד פוינט.

לובין התארח ביום שלישי השבוע בכנס BuildingBlocks שנערך בישראל ביוזמת קרן קוליידר, פיירבלוקס ו-MarketAcross עבור יזמי כלכלת ה־Web 3.0. הכנס עסק בנושאים כגון ניהול, שיווק ואסדרה של חברות ורשתות פיננסיות מבוזרות.

בעוד הוא מבקש להציג את עצמו כטכנולוג טהרן שמרחיק את עצמו מהביזנס למחוזות הטכנולוגיה, הרי שהאפליקציות שמפתחת קונסנסיס מאפשרות ליותר ויותר תאגידים לעשות שימוש ברשתות פיננסיות מבוזרות לצרכים שיווקיים או להוזלת עלויות.

לדברי לובין, "זה נהדר לראות מוסדות פיננסיים גדולים שבחרו בפלטפורמות הקריפטו השונות לשימושם. הרשתות המבוזרות נמצאות היום במיינסטרים של העסקים והתרבות".

עוד כתבות

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

עסקה ייחודית בכרמיאל: בית נמכר ב־5 מיליון שקל

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו