פשרת הנשיא חשובה, אך חסרים בה עקרונות קריטיים לעתידנו

הכותב הוא מייסד פירמת ההשקעות וינטג'

המדינה שכולנו אוהבים עוברת תקופה קשה. יש ויכוחים עזים בתוך משפחות, בין חברים ועמיתים לעבודה. כל אחד מאיתנו רוצה שהסכסוך סביב הרפורמה המשפטית יסתיים. אבל גם אם כולנו רוצים שהמשבר יהיה מאחורינו, יש לנו חובה גדולה יותר כלפי הילדים והנכדים שלנו - להשאיר להם מדינה יהודית ודמוקרטית איתנה. 

● הנשיא הציג נקודת פתיחה מעולה למשא־ומתן בין הצדדים | רועי סער, דעה
● תקשיבו לנשיא: מנעו את קריסת הבית וחתרו להסכמה רחבה | פרופ' שמעון שטרית, דעה
● הביקורת על מערכת המשפט לעתים מוצדקת, אך לא זו הדרך | דוד מילגרום, דעה

נשיא המדינה יצחק הרצוג הראה מנהיגות אמיתית במאמציו לגרום לממשלה, לאופוזיציה ולנשיאת בית המשפט העליון לשבת ולהגיע להסכמה. כולנו מברכים על פעולותיו. אולם העקרונות שקבע הנשיא אינם מספיקים כדי לשמור על הדמוקרטיה שלנו.

מחוקק במקום המחוקק

אחת התלונות הגדולות ביותר של הדוגלים ברפורמה הייתה שבית המשפט העליון הוא אקטיביסטי ופירש את חוקי היסוד הרבה מעבר למה שכתוב בהם במפורש. למעשה, המבקרים טוענים כי בית המשפט העליון היה למחוקק במקום המחוקק.

למה זה קרה? בגלל שיש חלל גדול בחקיקת זכויות האדם בישראל. אין לנו חוקה, אין לנו מגילת זכויות אדם, ולמגילת העצמאות אין מעמד חוקתי מחייב. למעשה, בית המשפט העליון יצר סטנדרט לשיפוט במקרים של פגיעה בזכויות אדם גם כאשר סטנדרט זה לא היה קיים, ונתן הגנה חוקתית לזכויות אדם שלא היו כתובות בחוקי היסוד (כמו למשל הזכות לשיווין וחופש הביטוי). זה בדיוק מה שחסר בחמשת העקרונות שהציג הנשיא.

פשרת הנשיא עוסקת בעיקר בנושאים בעלי אופי פרוצדורלי. הוא מציע תהליכים סבירים ביותר למינוי שופטים, הצבת רף גבוה להעברת חוקי יסוד והצבת רף גבוה לביטול חוקי יסוד. הוא גם ממליץ לשמור על עיקרון "הסבירות".

אבל מה שחסר מאוד בהצעת הנשיא הוא עצם הדבר שעליו התלוננו המבקרים של בג"ץ - הדרישה לחקיקה שמגינה על זכויות אדם.

כל רפורמה חייבת לכלול מתן תוקף משפטי למגילת העצמאות ויצירת מגילת זכויות אדם במסגרת חוק יסוד. חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש הדת, הזכות להליך הוגן ומעל לכל שוויון אזרחי ושוויון בפני החוק - הן זכויות יסוד מוגנות בכל דמוקרטיה ליברלית. אבל הן לא חוקקו בשום מקום בישראל.

יש שיאמרו כי צעד כזה ידרוש יצירת חוקה - דבר שבלתי אפשרי בהתחשב במחלוקות והפערים במדינה הזאת. עם זאת, קנדה חוקקה מגילת זכויות אדם כ־20 שנה לפני שהייתה לה חוקה. בריטניה העבירה מגילת זכויות אדם בשנת 1689, למרות שלא הייתה לה, ועדיין אין לה, חוקה רשמית.

לעגן בחוק יסוד

לא ראוי שבית המשפט העליון יהיה זה שיגן על הזכויות הבסיסיות שלנו באמצעות פרשנות מרחיבה לחוקי היסוד הנוכחיים. הגיע הזמן שהכנסת תעביר חוקי יסוד שיעניקו לנו זכויות אלה.

הנשיא הרצוג, תודה על יוזמתך ומנהיגותך. אבל כדי שהתוכנית שלך תצליח, אנחנו צריכים יותר משינויים פרוצדורליים. עלינו לתת תוקף משפטי להכרזת העצמאות ולחוקק מגילת זכויות אדם.